טרשת עורקים (Atherosclerosis) היא מחלה הנגרמת מהצטברות שומן, כולסטרול וחומרים נוספים בדפנות העורקים, המובילה להתקשחות והיצרות העורקים ופגיעה בזרימת הדם. הפגיעה בדפנות העורקים עשויה לגרום גם להיווצרות קרישי דם בתוך העורקים, שעלולים להיסחף בזרם הדם ולגרום לסיבוכים מסכני חיים.
טרשת עורקים יכולה להשפיע על כל העורקים בגוף. המחלה מתקדמת באופן הדרגתי לאורך זמן, ולעתים קרובות אינה גורמת לתסמינים במשך זמן רב. הביטויים הקליניים של טרשת עורקים מופיעים כאשר המחלה כבר מתקדמת, והם עשויים להיות כרוניים או חריפים, ולבוא לידי ביטוי באיברים שונים. טרשת עורקים שכיחה יותר בקרב גברים, וגורמי הסיכון למחלה כוללים עישון, עודף משקל, סוכרת, יתר לחץ דם, יתר כולסטרול, דום נשימה בשינה, תזונה עתירה בכולסטרול ושומן והיעדר פעילות גופנית.
מה גורם לטרשת עורקים?
העורקים הם כלי הדם המובילים דם עשיר בחמצן מהלב אל איברי הגוף. כולסטרול, שומן וחומרים נוספים הנישאים בזרם הדם יכולים לשקוע בדפנות העורקים וליצור רבדים טרשתיים. עם הזמן, הרבדים מצטברים וגורמים לדפנות העורקים להתקשח ולהתעבות, והקוטר הפנימי של העורקים קטן. השינויים הללו יכולים לפגוע בזרימת הדם התקינה לאיברים (מצב בשם איסכמיה, Ischemia).
הרבדים הטרשתיים יכולים להיקרע, ומצב זה מעודד היווצרות קרישי דם בתוך העורקים. קרישי דם יכולים לחסום לחלוטין את זרימת הדם בעורק ולמנוע את אספקת הדם לאיבר באופן חריף.
מהם התסמינים של טרשת עורקים?
טרשת עורקים יכולה להשפיע על עורקים בכל מערכות הגוף ולגרום לתסמינים שונים בהתאם:
- עורקי הלב: טרשת בעורקים הכליליים המזינים את שריר הלב גורמת למחלת לב איסכמית (Coronary artery disease, CAD), שיכולה להתבטא בתעוקת חזה כתוצאה מהיצרות העורקים והפחתת זרימת הדם לשריר הלב, במיוחד בזמן מאמץ. טרשת בעורקים הכליליים יכולה לגרום לאירועים לבביים חריפים כאשר נוצר קריש דם בתוך עורק כלילי וחוסם את זרימת הדם.
- העורקים המובילים למוח: טרשת בעורקי הצוואר יכולה לגרום לאירועים מוחיים חולפים (Transient ischemic attack, TIA). כאשר מתפתח קריש דם הוא יכול להיסחף ולחסום את אחד מעורקי המוח לחלוטין ולגרום לשבץ מוחי.
- עורקי הגפיים: טרשת בעורקי הגפיים גורמת למחלת עורקים היקפית (Peripheral artery disease, PAD) שיכולה לבוא לידי ביטוי בכאב בשרירי הרגליים בזמן הליכה, שינויים בצבע העור ברגליים, תחושת קור בכפות הרגליים, נטיה לזיהומים ופצעים שאינם מחלימים בכפות הרגליים וכו׳. אצל גברים המחלה מתבטאת גם בהפרעות זקפה.
- עורקי הכליות: טרשת בעורקי הכליות יכולה לגרום ליתר לחץ דם קשה לאיזון ולאי ספיקה כלייתית.
- אבי העורקים: טרשת באבי העורקים יכולה לגרום להתפתחות מפרצת (אניוריזמה, Aortic aneurism), מצב בו מקטע מאבי העורקים מתרחב בשל החלשות דופנו באותו אזור. קרע של מפרצת באבי העורקים מוביל לדימום פנימי מסכן חיים. כמו כן, טרשת באבי העורקים יכולה לגרום לדיסקציה באבי העורקים (Aortic dissection), מצב בו שכבות הדופן של אבי העורקים נפרדות זו מזו שעשוי להיות מסכן חיים.
- עורקי מערכת העיכול: טרשת בעורקי מערכת העיכול יכולה לגרום לירידה באספקת הדם למעיים, מצב בשם איסכמיה מזנטרית (Mesenteric ischemia) המאופיין בכאבי בטן עזים, שלשול דמי, בחילות והקאות וכו׳.
איך מאבחנים טרשת עורקים?
טרשת עורקים בדרך כלל לא גורמת לתסמינים עד לשלב מתקדם עם היצרות משמעותית בעורקים, ולכן לעתים קרובות אבחנתה מעוכבת. לכן חשוב לעבור בדיקות רפואיות באופן קבוע, במיוחד אם ישנם גורמי סיכון לטרשת עורקים, על מנת לזהות את המחלה בשלב מוקדם כאשר הטיפול בה פשוט יותר.
מכיוון שהמחלה מתקדמת באופן שקט, לעתים היא מאובחנת רק בעקבות סיבוך חריף כמו התקף לב. חשד קליני לטרשת עורקים יכול לעלות גם בעקבות ביטויים כרוניים של המחלה, למשל תעוקת חזה או כאבי רגליים. מכיוון שהתהליך הטרשתי משפיע על כל העורקים, לעתים קרובות טרשת העורקים באה לידי ביטוי במערכות גוף שונות אצל אותו המטופל.
תהליך הבירור של טרשת עורקים עשוי לכלול בדיקות שונות כתלות באיברים המעורבים:
- בדיקות דם: בדיקות כלליות עוזרות לזהות גורמי סיכון לטרשת עורקים כמו רמת סוכר גבוהה והפרעות בשומני הדם.
- מדידת לחץ דם: יתר לחץ דם הוא אחד מגורמי הסיכון לטרשת עורקים. השוואת לחץ הדם בין הזרוע לרגל עוזרת לאבחן מחלת עורקים היקפית.
- אק״ג (Electrocardiogram, ECG): בדיקה הרושמת את הפעילות החשמלית של הלב. יכולה להדגים שינויים אופייניים למחלת לב איסכמית, לזהות אירוע לבבי חריף או שינויים לאחר אירוע לבבי בעבר.
- בדיקות הדמיה:
- אקו לב (Echocardiogram): אקו לב (Echocardiogram): בדיקת אולטראסאונד מיוחדת ללב שמראה את תנועת שריר הלב, פעילות המסתמים ועוד. הבדיקה יכולה לזהות נזק לבבי הנגרם ממחלת לב איסכמית.
- אולטראסאונד דופלר (Doppler ultrasound): בדיקת אולטראסאונד לכלי הדם המדגימה את זרימת הדם בתוכם ויכולה לחשוף אזורים עם זרימת דם מופחתת. הבדיקה יכולה להתבצע במקומות שונים בגוף, למשל בעורקי הצוואר או הרגליים.
- סי-טי אנגיו (CT angiography, CTA): סריקת סי-טי בפרוטוקול מיוחד לכלי הדם שיכול להדגים בפירוט שינויים בעורקים במקומות שונים בגוף.
- אנגיוגרפיה בתהודה מגנטית (MR angiography, MRA): בדיקת אם-אר-איי בפרוטוקול מיוחד לכלי הדם.
- סי-טי לב (Cardiac CT): סריקת סי-טי בפרוטוקול מיוחד שמראה בפירוט את הלב והעורקים הכליליים ויכול לזהות שינויים והיצרויות בעורקים הכליליים.
- מיפוי לב: בדיקה המדגימה את זרימת הדם לשריר הלב בזמן מנוחה ובזמן מאמץ ועוזרת לזהות אזורים עם אספקת דם ירודה ותפקוד פגוע כתוצאה ממחלת לב איסכמית.
- מבחן מאמץ: בדיקה המבוצעת בעיקר במסגרת בירור מחלת לב איסכמית, אשר בוחנת פעילות הלבבית בזמן מאמץ גופני על מנת לזהות תעוקת חזה. מבחן המאמץ עשוי לכלול פעילות פיזית כמו שימוש באופני כושר, או תרופה המחקה את ההשפעה של מאמץ פיזי על הלב.
- צנתור אבחנתי (אנגיוגרפיה, Angiography): בדיקה במהלכה מחדירים צנתר (צינור דקיק) לעורק דרך כלי דם במפשעה או ביד, ומזריקים חומר ניגוד על מנת לקבל תמונה מפורטת של כלי הדם הרצוי תחת שיקוף רנטגן. צנתור יכול להתבצע בעורקים הכליליים אך גם בעורקים אחרים בגוף.
איך מטפלים בטרשת עורקים?
הטיפול בטרשת עורקים משתנה בהתאם לאיברים המעורבים במחלה, והוא מבוסס על שילוב בין שינויים באורח החיים, טיפול תרופתי ופעולות פולשניות במידת הצורך. הטיפול יכול להינתן על ידי רופאים מדיסציפלינות שונות בהתאם לאיבר המעורב, למשל מנתחי כלי דם, קרדיולוגים, רדיולוגים פולשניים וכו׳.
שינוי באורח החיים הוא מרכיב חשוב עבור כל מטופל/ת עם טרשת עורקים, והוא לעתים מספיק לטיפול במחלה בשלביה המוקדמים. הפסקת עישון חשובה ביותר לטיפול בטרשת עורקים ומניעת סיבוכיה. שינויי הרגלים נוספים המועילים לטיפול בטרשת עורקים כוללים הקפדה על תזונה בריאה ופעילות גופנית, שמירה על משקל גוף תקין, הפחתת צריכת אלכוהול, הפחתת מתח נפשי והקפדה על שינה מספקת.
טיפול תרופתי לטרשת עורקים
הטיפול התרופתי חשוב בכל הביטויים הקליניים של טרשת עורקים ומטרתו לאזן את גורמי הסיכון ולמנוע את סיבוכי המחלה. טיפול תרופתי יכול להאט את התקדמות המחלה ולעתים אפילו להפחית את הנזק הקיים. הטיפול בטרשת עורקים כולל תרופות מהמשפחות הבאות:
- תרופות לאיזון כולסטרול ושומני הדם: תרופות אלה מפחיתות את רמת הכולסטרול ה״רע״ (LDL), מפחיתות את הצטברות הרבדים הטרשתיים ולעתים מסייעות להפחית רבדים טרשתיים קיימים. משפחת התרופות העיקרית להפחתת כולסטרול ולאיזון שומני הדם היא סטטינים (Statins), וקיימות משפחות נוספות כמו פיבראטים (Fibrates), ניאצין (Niacin) ומעכבי PCSK9.
- תרופות נגד טסיות (Antiplatelet drugs): טסיות הן תאי דם המשתתפים בתהליך הקרישה. תרופות המפחיתות את פעילותן של הטסיות עוזרות למנוע היווצרות קרישי דם בעורקים ולהפחית את הסיכון לסיבוכים חריפים כמו התקף לב או שבץ מוחי. התרופה העיקרית ממשפחה זו היא אספירין, וקיימות תרופות נוספות כגון פלאוויקס (Plavix, שם גנרי Clopidogrel).
- תרופות ליתר לחץ דם: יתר לחץ דם הוא אחד מגורמי הסיכון לטרשת עורקים וסיבוכיה. התרופות ליתר לחץ דם לא משפיעות על התהליך הטרשתי עצמו, אך עוזרות למנוע סיבוכים חריפים כמו התקף לב או שבץ מוחי. קיימות משפחות רבות של תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, למשל חסמי ACE, חסמי תעלות סידן וכו׳. לעתים קרובות ניתן טיפול בתרופות מכמה משפחות בו זמנית.
- איזון סוכרת: סוכרת היא אחד מגורמי הסיכון לטרשת עורקים וסיבוכיה, ולכן חלק מהטיפול הוא איזון הסוכרת כאשר היא קיימת. הטיפול בסוכרת כולל תרופות ו/או אינסולין.
- תרופות נוספות יכולות להינתן בהתאם לביטויים קליניים ספציפיים, למשל חסמי בטא להאטת קצב הלב למטופלים עם מחלת לב איסכמית, תרופות להפחתת הכאב והגברת זרימת הדם ברגליים למטופלים עם מחלת עורקים היקפית וכו׳.
טיפול פולשני וכירורגי לטרשת עורקים
קיימות פרוצדורות פולשניות וניתוחים לטיפול בביטויים השונים של טרשת עורקים מתקדמת. לעתים קרובות הפעולות מבוצעות במסגרת טיפול בסיבוך חריף של המחלה, למשל התקף לב, אך במקרים מסוימים הן מבוצעות באופן מניעתי.
- צנתור (Angioplasty): פעולה במהלכה מחדירים צנתר (צינור דקיק) לעורק הרצוי תחת שיקוף דרך כלי דם במפשעה או ביד. צנתור יכול להתבצע בעורקים הכליליים לטיפול במחלת לב איסכמית (Percutaneous coronary intervention, PCI), אך גם בעורקים אחרים. במהלך הצנתור מוזרק לעורק חומר ניגוד המאפשר לזהות אזורים מוצרים או חסומים, אותם ניתן להרחיב עם בלון ולאחר מכן להניח תומכן (סטנט) כדי לשמור עליהם פתוחים.
- ניתוח לכריתת הרובד הטרשתי (Endarterectomy): ניתוח במהלכו מסירים את הרובד הטרשתי מתוך העורק על מנת לשפר את זרימת הדם בתוכו. הניתוח מבוצע לעתים קרובות בעורקי התרדמה בצוואר ונקרא Carotid endarterectomy. הניתוח יכול להתבצע בעורקים נוספים, למשל ברגליים.
- ניתוחי מעקפים (Bypass surgery): ניתוחים המבוצעים במקרים של טרשת עורקים קשה, ומאפשרים לדם לעקוף את העורקים המוצרים ולזרום במסלול חלופי לאיבר המטרה. קיימים מספר סוגים של ניתוחי מעקפים:
- ניתוח מעקפים כלילי (Coronary artery bypass graft, CABG): ניתוח לטיפול במחלת לב איסכמית קשה, בדרך כלל במקרים בהם מעורבים כמה עורקים כליליים. זהו ניתוח לב פתוח במהלכו נוטלים כלי דם ממקום אחר בגוף, למשל מהרגל, ותופרים אותו לעורקי הלב על מנת לאפשר לדם לעקוף את החלק הצר או החסום. מספר המעקפים הנחוץ תלוי בדרגת החומרה של מחלת העורקים הכליליים.
- ניתוח מעקף היקפי (Peripheral artery bypass surgery): ניתוח לטיפול במחלת כלי דם היקפית קשה בעורקי הרגליים. המעקף יכול להיות מבוסס על כלי דם ממקום אחר בגוף או שתל סינתטי. השתל נתפר מעל ומתחת למקטע החסום בעורק כדי לאפשר לדם לזרום במסלול אחר.
חוות דעת שניה בטרשת עורקים – למה זה חשוב?
טרשת עורקים היא מחלה שכיחה מאוד וסיבוכיה הם גורמי תמותה מובילים בעולם, ולעתים קרובות היא מאובחנת בשלב מתקדם כאשר כבר ישנה בעיה בריאותית מהותית. יחד עם זאת, קיימות אפשרויות טיפול שונות לטרשת עורקים ולסיבוכיה שיכולות לשפר משמעותית את ההתמודדות עם המחלה ואת תוחלת החיים. חוות דעת שניה עוזרת לוודא שתקבלו את הטיפול הטוב ביותר.
מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?
- כאשר אינכם בטוחים בנכונות האבחנה שקיבלתם.
- לפני התחלת תוכנית טיפול, כי הגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית נכונה.
- כאשר הטיפול שאתם מקבלים לא עוזר מספיק, או במקרה של החמרה במצב.
מה היתרונות של חוות דעת שניה?
- רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
- חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה שעלולה להוביל לטיפול בשיטות לא מתאימות.
- מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
- ניתן לקבל חוות דעת שניה מרופא בעל מומחיות ספציפית בטיפול במחלה שלכם, למשל קרדיולוג מצנתר, כירורג כלי דם בעל ניסיון רב בניתוחי מעקפים וכו׳.
- לרופאים שונים יש לעתים גישות טיפוליות המועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להמליץ על גישת טיפול שונה.
- מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול ומשתמשים בכל שיטות האבחון והטיפול המודרניות.
- לעתים רופאים מבתי חולים קטנים רגילים לטפל בשיטות המקובלות באותם בתי חולים.
- אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
- לעתים מטופלים מתלבטים לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
- חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, מכיוון שקופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
- פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).
מה החסרונות של חוות דעת שניה?
- חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
- תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופ.
למה כדאי לטפל בטרשת עורקים בטופ איכילוב?
טרשת עורקים היא מחלה שכיחה מאוד, וכיום ישנן יותר אפשרויות מאי פעם לטפל בה ולמנוע את סיבוכיה המסוכנים, הן באמצעות תרופות והן באמצעות פעולות פולשניות. לטיפול בטרשת עורקים בטופ איכילוב יתרונות רבים:
- זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
- אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל קרדיולוג מצנתר מיומן ומנוסה, מנתח כלי דם מומחה בניתוחי מעקפים בשיטות מתקדמות וכו׳.
- קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
- ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל/ת ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל/ת, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
- הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהבדיקות האבחנתיות והטיפולים המתקדמים לטרשת עורקים עשויים להיות יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.
