פסוריאזיס

Профессор Шпрехер

אלי ספרצ'ר

פּרוֹפֶסוֹר

ראש המחלקה לרפואת עור

Лечение псориаза в Израиле

פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת ברבדים אדומים ומגרדים בעור המכוסים בקשקשת אפורה-כסופה. מחלת הפסוריאזיס נגרמת מהתחלקות מהירה מהרגיל של תאי עור (קרטינוציטים) הנובעת מהפעלה לא תקינה של מערכת החיסון. פסוריאזיס יכולה להופיע בכל גיל, אבל מופיעה ברוב המקרים בגיל 20-30 או בגיל 50-60.

לפסוריאזיס דרגות חומרה שונות, החל ממחלה קלה המערבת אזור קטן של הגוף ועד למחלה קשה עם פגיעה ניכרת באיכות החיים. אצל מטופלים רבים המחלה משפיעה לא רק על העור אלא גם על הציפורניים, המפרקים ו/או העיניים. המחלה מאופיינת במהלך של התלקחויות והפוגות לסירוגין. אין טיפול שיכול לרפא פסוריאזיס לחלוטין, אבל קיימות מגוון אפשרויות טיפול שעוזרות לשלוט בסימפטומים ולהקל על התלקחויות המחלה.

מהם הסוגים של פסוריאזיס?

קיימים מספר סוגים של פסוריאזיס:

  • פסוריאזיס פלאק (Plaque psoriasis): הצורה השכיחה ביותר של פסוריאזיס (80-90% מהמקרים) המאופיינת ברבדים אדומים ומגרדים המכוסים בקשקשת עבה, שלרוב מופיעים על גבי המרפקים, הברכיים, הגב התחתון והקרקפת.
  • פסוריאזיס של הציפורניים: מאופיינת בשינויים בציפורני הידיים והרגליים, למשל שקעים, חריצים, צמיחה לא תקינה, שינוי בצבע הציפורניים ואף היפרדות הציפורניים מהעור. במקרים חמורים הציפורניים עשויות להתפורר.
  • דלקת פרקים פסוריאטית (Psoriatic arthritis): אצל חלק מהמטופלים עם פסוריאזיס ישנה דלקת פרקים המתבטאת בנפיחות וכאב, בעיקר במפרקי כפות הידיים והרגליים.
  • פסוריאזיס אינברסה (Inverse psoriasis): מאופיינת ברבדים אדומים ומגורים בקפלי העור, למשל במפשעה, בתי השחי, מתחת לישבן ולחזה, אשר מחמירים בעקבות חיכוך והזעה.
  • פסוריאזיס טיפתית (Guttate psoriasis): צורה של פסוריאזיס המופיעה בפתאומיות כ-2-3 שבועות לאחר זיהום חיידקי, במיוחד דלקת גרון, עם נגעים קטנים בצורת טיפה המופיעים על הגו, הזרועות והרגליים. אופיינית בעיקר לילדים ולצעירים.
  • פסוריאזיס פוסטולרית (Pustular psoriasis): סוג נדיר של פסוריאזיס המאופיין בשלפוחיות מלאות מוגלה.
  • פסוריאזיס אריתרודרמית (Erythrodermic psoriasis): הסוג הנדיר ביותר, המאופיין בפריחה אדומה מתקלפת מגרדת או שורפת שיכולה לכסות את כל הגוף.

איך מאבחנים פסוריאזיס?

פסוריאזיס מאובחנת באמצעות ראיון רפואי שמטרתו לאפיין את התסמינים ולהבדילם ממחלות עור אחרות, וכן בדיקה גופנית של העור. ממצאים אופייניים בבדיקה הגופנית מספיקים לעתים קרובות לאבחנה של פסוריאזיס, אבל במקרים לא חד משמעיים עשויות להתבצע בדיקות נוספות:

  • ביופסיית עור: בדיקה במהלכה הרופא נוטל דגימה קטנה של העור מאזור המעורב במחלה ושולח אותה למעבדה להתבוננות תחת מיקרוסקופ על מנת לאשר את האבחנה של פסוריאזיס.
  • בדיקות דם עוזרות בעיקר לשלול מצבים אחרים שיכולים להתבטא בסימפטומים דומים לפסוריאזיס.
  • צילום רנטגן מבוצע במקרה של חשד לדלקת פרקים פסוריאטית, על מנת לקבוע את מידת הפגיעה במפרקים.
בדיקת דם לפסוריאזיס
בדיקת דם לפסוריאזיס

 איך מטפלים בפסוריאזיס?

הטיפול בפסוריאזיס תלוי במידת החומרה של המחלה, וכולל טיפולים מקומיים לעור וטיפולים סיסטמיים המשפיעים על מערכת החיסון. מטרת הטיפול להאט את הצמיחה המהירה של תאי העור ולהסיר את הקשקשים. בחלק מהמקרים יש צורך בשילוב של מספר שיטות טיפול על מנת להביא להטבה מספקת, ובצורות חמורות של פסוריאזיס לעתים קרובות מתחילים מטיפול סיסטמי כטיפול הראשון.

טיפול מקומי בפסוריאזיס

הטיפול הראשוני בפסוריאזיס מבוסס ברוב המקרים על תכשירים מקומיים למריחה על העור, שיכולים להכיל את החומרים הפעילים הבאים:

  • סטרואידים: חומרים המפחיתים תגובה דלקתית ומהווים את הטיפול השכיח ביותר לפסוריאזיס קלה עד בינונית. מגיעים בצורות שונות כמו משחות, קרמים, ג׳ל, שמפו ועוד. באזורים רגישים כמו הפנים וקפלי העור מטפלים בעיקר בסטרואידים עדינים, וניתן להשתמש בסטרואידים חזקים יותר לטיפול בנגעים ממוקדים באזורים פחות רגישים של העור. שימוש ממושך בסטרואידים עלול לגרום להידקקות של העור. במקרים מסוימים של נגעים פסוריאטיים בודדים וקטנים שאינם מגיבים לטיפולים אחרים ניתן להזריק סטרואידים ישירות לתוך הנגעים.
  • נגזרות ויטמין D: חומרים המאטים את קצב התחדשות תאי העור, ויכולים להינתן לבדם או בשילוב עם סטרואידים.
  • רטינואידים (Retinoids): נגזרות של ויטמין A המפחיתות את התגובה הדלקתית בעור ומאטות את ייצור תאי העור. חומרים אלה מגבירים את רגישות העור לשמש ולכן יש להקפיד על אמצעי הגנה מהשמש. בנוסף, חומרים אלה לא מתאימים לשימוש בזמן הריון והנקה.
  • מעכבי קלצינוירין (Calcineurin inhibitors): חומרים המשפיעים על התהליך הדלקתי ומסייעים בהרגעת העור ובמניעת הצטברות הקשקשת. מתאימים לשימוש באזורים רגישים בהם לא מומלץ להשתמש בסטרואידים ורטינואידים, למשל מסביב לעיניים. אינם מתאימים לשימוש בזמן הריון והנקה וגם לא לשימוש ממושך.
  • חומצה סליצילית (Salicylic acid): חומר המתאים לטיפול בפסוריאזיס של הקרקפת המגיע בצורת שמפו או תמיסה. יכול להינתן לבדו או בשילוב עם תכשירים אחרים, והוא מסייע לעור הקרקפת לספוג טוב יותר תכשירים אחרים.
  • זפת פחם (Coal tar): הטיפול הותיק ביותר לפסוריאזיס, אשר מפחית את הדלקת, הגרד וייצור הקשקשת. לטיפול זה ריח חריף והוא מכתים בגדים ומצעים, אבל צורות מתן מודרניות שלו (למשל קצף) הן מלכלכות פחות.
  • אנתרלין (Anthralin): סוג נוסף של זפת המאטה את קצב צמיחת תאי העור, ומסייעת בהסרת הקשקשת והחלקת העור. טיפול זה מלכלך מאוד ואינו מיועד לשימוש באזורים רגישים כמו הפנים ואיברי המין.

טיפול באור (פוטותרפיה)

חשיפה מבוקרת של העור לאנרגיית אור (טבעי או מלאכותי) מהווה מרכיב בטיפול בפסוריאזיס בינונית עד קשה, לבדה או בשילוב עם טיפולים תרופתיים. קיימות כמה צורות של טיפולי אור לפסוריאזיס:

  • חשיפה לשמש (הליותרפיה): חשיפה מתונה לאור השמש יכולה להביא לשיפור בתסמיני פסוריאזיס. ים המלח הוא יעד מועדף על מטופלים עם פסוריאזיס בשל המאפיינים הייחודיים של האטמוספרה שלו והמים העשירים במינרלים. מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי דרכים בטוחות להיחשף לשמש מבלי לגרום לנזקים.
  • קרינת UVB באורך גל רחב (UVB broadband): טיפול בכמויות מבוקרות של קרינת UVB יכול להתאים לנגעי פסוריאזיס מבודדים או נרחבים ולפסוריאזיס שאינה משתפרת עם טיפולים מקומיים. הטיפול עלול לגרום לגירוי בעור.
  • קרינת UVB באורך גל צר (UVB narrowband): טיפול יעיל יותר מאשר קרינת UVB באורך גל רחב, אבל עלול לגרום לתופעות לוואי קשות יותר כגון כוויות.
  • קרינת UVA יחד עם פסורלן (PUVA): פסורלן (Psoralen) הוא חומר המגביר את רגישות העור לקרינת אור. בטיפול זה נוטלים פסורלן דרך הפה או מורחים אותו על העור, ולאחר מכן חושפים את האזור המטופל לקרינת UVA. צורה זו של קרינה חודרת עמוק יותר מאשר UVB, והטיפול בפסורלן מעצים את רגישות העור אליה. טיפול זה מתאים בעיקר לדרגות קשות יותר של פסוריאזיס.
  • טיפול בלייזר (Excimer laser): שימוש בקרינת UVB חזקה באופן ממוקד רק לאזורים המעורבים במחלה. מכיוון שהטיפול בעוצמה חזקה יותר הוא דורש פחות סיבובים מטיפול UVB רגיל.
  • טיפול גוקרמן (Goeckerman): טיפול המשלב חשיפה לקרינת UVB עם זפת פחם, יעיל לטיפול בפסוריאזיס בדרגה בינונית עד קשה. הזפת מגבירה את רגישות העור לקרינת ה-UVB.
פוטותרפיה לפסוריאזיס
פוטותרפיה לפסוריאזיס מתבצעת באמצעות מנורה מיוחדת

טיפול תרופתי סיסטמי לפסוריאזיס

טיפולים תרופתיים הניתנים בכדורים או בהזרקה מתאימים למקרים של פסוריאזיס בינונית עד קשה ולמקרים שלא הגיבו לטיפולים מקומיים. חלק מהתרופות הללו ניתנות לתקופות זמן קצרות בלבד מכיוון שעשויות להיות להן תופעות לוואי בעייתיות במתן ממושך.

  • רטינואידים סיסטמיים: ניתנים בצורת כדורים ומאיטים את קצב התחלקות תאי העור. אינם בטוחים לשימוש בזמן הריון והנקה, ועלולים לגרום לתופעות לוואי של עור יבש וכאבי שרירים.
  • תרופות ביולוגיות: תרופות בעלות מנגנוני פעולה ייחודיים המשפיעים באופן ממוקד על מרכיבים ספציפיים של מערכת החיסון, וכך מביאות לשיפור בפסוריאזיס בינונית עד קשה. ניתנות בדרך כלל בהזרקה.
  • אנטימטאבוליטים (Antimetabolites): תרופות המונעות חלוקה של תאים. התרופה העיקרית לטיפול בפסוריאזיס מקבוצה זו נקראת מתוטרקסאט (Methotrexate), תרופה המפחיתה את התגובה החיסונית ומאטה את קצב יצירת תאי העור. התרופה ניתנת דרך הפה אחת לשבוע ואינה מומלצת לשימוש ממושך. תרופה זו אסורה לשימוש בהריון והנקה. הידרוקסיאוריאה (Hydroxyurea) היא תרופה נוספת מקבוצה זו המשמשת לטיפול בפסוריאזיס במקרים מסוימים.
  • אימונומודולטורים (Immunomodulators): תרופות המפחיתות את פעילות מערכת החיסון. התרופה העיקרית מקבוצה זו לטיפול בפסוריאזיס נקראת ציקלוספורין (Cyclosporine), וגם היא אינה מיועדת לשימוש בזמן הריון והנקה.

חוות דעת שניה בפסוריאזיס – למה זה חשוב?

לפסוריאזיס טווח רחב של דרגות חומרה והיא עשויה להיות קשה לטיפול. יחד עם זאת, קיימות אפשרויות רבות לטיפול בפסוריאזיס בדרגות החומרה השונות. חוות דעת שניה מסייעת לוודא שתקבלו את הטיפול המתאים ביותר.

מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?

  • כאשר ישנו ספק בנכונות האבחנה שנקבעה.
  • לפני התחלת תוכנית טיפול, במיוחד תוכנית מורכבת, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית מדויקת.
  • כאשר הטיפול לא הניב תוצאות טובות מספיק או במקרה של החמרה במצב.

מה היתרונות של חוות דעת שניה?

  • רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות. תמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
  • חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של פסוריאזיס במקום מחלת עור אחרת, שעלולה להוביל לטיפול בשיטות לא מתאימות.
  • מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
  • ניתן לקבל חוות דעת שניה מרופא עור בעל מומחיות בטיפול בפסוריאזיס ולא רופא עור כללי.
  • מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול, ומשתמשים בכל השיטות האבחנתיות והטיפוליות המודרניות.
  • לעתים לרופאים שונים יש גישות טיפוליות מועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להציע גישה טיפולית נוספת.
  • לעתים מטופלים מתלבטים לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
  • אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים המדעיים בעיתונות הרפואית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
  • חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, מכיוון שקופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
  • פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות מערביות כמו ארצות הברית ומדינות אירופה.

מה החסרונות של חוות דעת שניה?

  • חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
  • תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.

למה כדאי לטפל בפסוריאזיס בטופ איכילוב?

פסוריאזיס עלולה להיות מורכבת לטיפול, ויש חשיבות לקבלת הטיפול מצוות רפואי מיומן ומנוסה. דרך טופ איכילוב תוכלו להגיע במהירות לרופאי העור המומלצים ביותר. לטיפול בפסוריאזיס בטופ איכילוב מגוון יתרונות:

  • זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל רופא עור מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
  • אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל רופא עור מומחה בטיפול בפסוריאזיס ולא רופא עור כללי.
  • קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
  • ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבדוק את המטופל, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל, לערוך בדיקה גופנית קפדנית, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
  • הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהטיפולים החדשניים לפסוריאזיס הם יקרים, ולפעמים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור להסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.

תאריך פרסום:

דילוג לתוכן