מחלת הכיבים הפפטיים (Peptic ulcer disease, PUD) היא מצב המאופיין בפצעים פתוחים בשם כיבים ברירית הקיבה או התריסריון (החלק הראשון של המעי הדק), המכונים גם ״אולקוס״. רוב הכיבים הפפטיים הם כיבי תריסריון והם שכיחים יותר בקרב גברים ומופיעים בדרך כלל בגיל 30-50, ובמיוחד אחרי גיל 45. כיבי קיבה נדירים יותר, והם שכיחים יותר בקרב נשים מעל גיל 60.
התסמין העיקרי של כיבי קיבה ותריסריון הוא כאב שורף בבטן העליונה שיכול להרגיש כמו צרבת. אופי הכאב תלוי במיקום הכיב: כיבי קיבה גורמים לכאב בסמוך לארוחות, ואילו כיבים בתריסריון גורמים לכאב בין הארוחות ובלילה, ודווקא מוקלים לאחר האוכל. תסמינים אפשריים נוספים הם נפיחות בטנית, בחילות והקאות. יחד עם זאת, במקרים רבים כיבי קיבה ותריסריון אינם גורמים לתסמינים.
מה גורם לכיבי קיבה ותריסריון?
הכיבים נגרמים בשל פגיעה ברירית מערכת העיכול ושחיקתה כאשר ההגנה הטבעית של הרירית נפגעת. שני הגורמים העיקריים להיווצרות כיבים פפטיים הם:
- זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי (H. pylori): הגורם המוביל להיווצרות כיבים פפטיים הוא החיידק הליקובקטר פילורי. זהו חיידק מאוד שכיח שחי ברירית הקיבה והתריסריון אצל חלק גדול מהאוכלוסיה, ובעוד שלעתים קרובות הוא לא גורם לשום בעיה, הוא עשוי לגרום לגירוי של רירית הקיבה והתריסריון, שחיקה שלה והופעת כיבים.
- שימוש ממושך בתרופות ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידליים (Nonsteroidal anti-inflammatory drugs, NSAIDs): תרופות נפוצות לטיפול בדלקת וכאבים, למשל אספירין, איבופרופן (אדוויל, נורופן ועוד) או נפרוקסן (נקסין ועוד). בשימוש ממושך תרופות אלה מגרות את רירית הקיבה והתריסריון ויכולות לגרום לדלקת ולכיבים.
קיימות סיבות שכיחות פחות להופעת כיבי קיבה ותריסריון, למשל מחלת קרוהן (Crohn’s disease). אוכל חריף ומתח נפשי לא גורמים להיווצרות כיבים פפטיים, אך הם עשויים להחמיר כיבים קיימים. גם עישון ושתיית אלכוהול יכולים להחמיר את הכיבי.
האם כיבי קיבה ותריסריון הם מסוכנים?
כיבים פפטיים שאינם מטופלים עלולים להוביל לסיבוכים שיכולים להיות מסוכנים:
- דימום מכיב: כיבי קיבה ותריסריון יכולים לדמם כשהם מערבים כלי דם. הדימום עשוי להיות איטי ולהתבטא רק באנמיה בבדיקות דם, אך לעתים ישנו דימום גלוי ממערכת העיכול שיכול להתבטא בצואה בצבע שחור או בהקאה דמית שנראית כמו קפה טחון. דימום מאסיבי עשוי להיות מסוכן ולהצריך טיפול מיידי בבית חולים.
- ניקוב דופן הקיבה או התריסריון: כיבים פפטיים עלולים לחדור דרך דופן הקיבה או התריסריון ולגרום להיווצרות חור פתוח בדופן (פרפורציה). זהו מצב חירום שמתבטא בכאבי בטן עזים, ועלול לגרום לזיהום בתוך הבטן.
- חסימה במערכת העיכול: כיבים יכולים לגרום לדלקת באזור בו הקיבה מתחברת לתריסריון, וכתוצאה מכך לגרום לחסימה המקשה על מעבר מזון במערכת העיכול. החסימה יכולה לבוא לידי ביטוי בהקאות וירידה במשקל.
- סרטן הקיבה: זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי ודלקת ממושכת בקיבה מגבירים את הסיכון לפתח סרטן בקיבה.
חשוב לאבחן את כיבי הקיבה והתריסריון ולטפל בהם על מנת להימנע מסיבוכיהם. במקרים מסוימים הכיבים אינם גורמים לתסמינים במשך זמן רב והביטוי הראשוני שלהם קשור לסיבוך, למשל דימום ממערכת העיכו.
איך מאבחנים כיבי קיבה ותריסריון?
חשד קליני לכיבים פפטיים עולה בדרך כלל בעקבות תסמינים אופייניים של כאבים שורפים בבטן העליונה, אך לעתים הכיבים מאובחנים כשאינם גורמים לכאב, למשל בבירור אנמיה או דימום ממערכת העיכול. תהליך הבירור מתחיל מראיון רפואי ובדיקה גופנית שמטרתם לאתר גורמי סיכון כמו שימוש בתרופות, להבחין בין כיבי קיבה לכיבי תריסריון על סמך התסמינים, ולזהות סימנים המעידים על סיבוכים.
תהליך הבירור של כיבי קיבה ותריסריון עשוי לכלול את הבדיקות הבאות:
- בדיקות להליקובקטר פילורי: מכיוון שהליקובקטר הוא הגורם השכיח ביותר לכיבי קיבה ותריסריון, הבירור כולל בדיקות לאיתור החיידק. ניתן לזהות את החיידק בבדיקת צואה ונוגדנים שמערכת החיסון ייצרה כנגדו בבדיקת דם. כמו כן, ניתן לזהות את נוכחות החיידק בבדיקת נשימה מיוחדת: ראשית שותים נוזל עם אוריאה מסומנת (חומר שהחיידק מעכל). אם ישנו הליקובקטר במערכת העיכול הוא מפרק את האוריאה לפחמן דו חמצני מסומן שניתן לזהות באוויר הננשף באמצעות מכשיר ייעודי.
- בדיקות דם כלליות: מסייעות לאתר סיבוכים של כיבים פפטיים, למשל אנמיה.
- אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה (גסטרוסקופיה): בדיקה במהלכה סורקים את מערכת העיכול העליונה מבפנים באמצעות מצלמה. הבדיקה מאפשרת לזהות כיבים בקיבה ובתריסריון וממצאים נוספים כמו דלקת בדרכי העיכול, דימום וכו׳. דרך אנדוסקופיה ניתן לבצע בדיקות לזיהוי הליקובקטר וליטול דגימות רקמה (ביופסיות) לשלילת סרטן הקיבה.
- בדיקת בליעת בריום – ושט קיבה תריסריון (וק״ת): שיקוף רנטגן של מערכת העיכול העליונה לאחר שתיית חומר ניגוד (בריום). בדיקת הדמיה זו יכולה להדגים כיבים בקיבה ובתריסריון, וגם ממצאים נוספים כמו חסימה במערכת העיכול.
איך מטפלים בכיבי קיבה ותריסריון?
הטיפול בכיבים פפטיים כולל טיפול בגורם לכיבים (למשל טיפול נגד הליקובקטר או הפסקת שימוש בתרופות נוגדות דלקת), טיפולים שמטרתם לסייע לריפוי הכיבים, ובמידת הצורך גם טיפול בסיבוכים. עיקר הטיפול הוא תרופתי, אך במידת הצורך עשויים להתבצע טיפולים אנדוסקופיים או ניתוחים.
טיפול תרופתי לכיבי קיבה ותריסריון
עיקר הטיפול בכיבי קיבה ותריסריון הוא תרופתי. לחומצת הקיבה יש תפקיד בתהליך הגורם לפגיעה ברירית הקיבה והתריסריון והיווצרות כיבים, לכן חלק מרכזי בטיפול מתמקד בהפחתת הפרשת החומצה בקיבה והגנה על רירית מערכת העיכול מפני החומצה. הטיפול עשוי לכלול תרופות מהמשפחות הבאות:
- טיפול בהליקובקטר: במקרים בהם ישנו זיהום של החיידק הליקובקטר פילורי, מרכיב מרכזי בטיפול הוא אנטיביוטיקה למיגור החיידק. הטיפול בהליקובקטר הוא מורכב וכולל תרופה להפחתת חומצת הקיבה יחד עם 2 או 3 סוגים שונים של תרופות אנטיביוטיות (טיפול משולש או מרובע) במשך 14 ימים על מנת להשיג יעילות מירבית.
- תרופות להפחתת חומצת הקיבה: תרופות אלה מסייעות להפחתת הגירוי ברירית הקיבה והתריסריון ומסייעות לכיבים להחלים. ישנן 2 משפחות עיקריות של תרופות להפחתת הפרשת החומצה בקיבה:
- מעכבי משאבות מימן (Proton pump inhibitors, PPIs): תרופות יעילות להפחתת הפרשת חומצת הקיבה, המסייעות להחלמת רירית הקיבה והתריסריון.
- חסמי H2: תרופות המפחיתות את פעולתו של חומר בשם היסטמין המעודד הפרשת חומצה בקיבה.
- תרופות להגנה על רירית מערכת העיכול (Cytoprotective agents): תרופות אלה מגנות על רירית הקיבה והתריסריון מפני חומצת הקיבה וכך מסייעות להחלמת הכיבים. דוגמאות לתרופות ממשפחה זו: Sucralfate, Misoprostol, Bismuth subsalicylate.
- תחליפים לתרופות נוגדות דלקת: במקרים הנגרמים משימוש ממושך ב-NSAIDs כטיפול בכאב או דלקת, מרכיב בטיפול בכיב הוא הפסקת השימוש באותן תרופות. במידת הצורך ניתן להחליפן בתרופות אחרות כמו אקמול או נוגדי דלקת שאינם פוגעים ברירית הקיבה.
טיפול אנדוסקופי וכירורגי לכיבי קיבה ותריסריון
הטיפול התרופתי לכיבים פפטיים בדרך כלל יעיל ומסייע להחלמתם, אך במקרים מסוימים נדרשות התערבויות פולשניות. פעולות אנדוסקופיות וניתוחים מבוצעים בעיקר כטיפול בסיבוכי הכיבים, וניתוחים מסוימים עשויים להתבצע כטיפול בכיבי קיבה ותריסריון שאינם מגיבים לטיפול תרופתי.
- פעולות אנדוסקופיות לכיבים פפטיים: מבוצעות בעיקר כטיפול בסיבוכים חריפים, למשל כיבים מדממים. ניתן לעצור את הדימום דרך אנדוסקופיה במספר דרכים, למשל צריבת הכיב המדמם, הנחת סיכות והזרקת חומרים שעוצרים את הדימום. ניתן לטפל אנדוסקופית גם בחסימה במערכת העיכול כתוצאה מכיבים פפטיים.
- ניתוחים לסיבוכים: סיבוכים חריפים מסוימים דורשים טיפול ניתוחי, למשל ניקוב דופן הקיבה והתריסריון, חסימת מוצא הקיבה ולעתים גם דימומים חמורים.
- ניתוחים להפחתת חומצת הקיבה: במקרים קשים של כיבים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי מטפלים לעתים באמצעות ניתוחים להפחחת הפרשת חומצת הקיבה. הניתוחים מבוססים על כריתת ענף עצב הואגוס המתחבר אל הקיבה וגורם להפרשת החומצה (Vagotomy). הניתוח הקלאסי לכריתת עצב הואגוס מפחית את הפרשת החומצה בקיבה אך הוא עשוי לגרום לתופעות לוואי במערכת העיכול כגון הפחתת תנועתיות המעי, פגיעה בהפרשת מלחי מרה ואנזימים וכו׳. כיום ניתן לבצע את הניתוח בצורה סלקטיבית ביותר המתמקדת בהפרשת החומצה ומונעת את תופעות הלוואי של הניתוח הקלאסי, אך זהו ניתוח מורכב הדורש מיומנות טכנית גבוהה.
חוות דעת שניה בכיבי קיבה ותריסריון – למה זה חשוב?
כיבי קיבה ותריסריון יכולים לגרום לכאבים חזקים הפוגעים באיכות החיים ואף לסיבוכים מסוכנים, אך לעתים קשה לטפל בהם. כמו כן, במקרים מסוימים הכיבים נגרמים מבעיה רפואית נדירה ומאתגרת לאבחון, והטיפול הסטנדרטי עשוי לא להועיל במקרים כאלה. לכן, חשוב להתייחס לכיבים פפטיים במלוא תשומת הלב כדי להבטיח אבחנה מדויקת וקבלת טיפול מתאים.
מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?
- כאשר ישנו ספק בנכונות האבחנה.
- לפני התחלת תוכנית טיפול, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית נכונה.
- כאשר הטיפול לא הניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.
מה היתרונות של חוות דעת שניה?
- רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
- חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה שעלולה להוביל לטיפול לא מתאים.
- מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
- ניתן לקבל חוות דעת שניה מרופא בעל מומחיות בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל גסטרואנטרולוג מומחה בטיפול בכיבים פפטיים ולא גסטרואנטרולוג כללי.
- מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב ושיבא. בבתי חולים אלה משתמשים בכל שיטות האבחון והטיפול המודרניות, והם מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול.
- רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לעבוד בשיטות המקובלות באותם בתי חולים.
- אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
- לרופאים שונים יש לעתים גישות טיפול מועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להציע גישה טיפולית שונה.
- לעתים מטופלים מתלבטים לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים, אך בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
- חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, מכיוון שקופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
- פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).
מה החסרונות של חוות דעת שניה?
- חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
- תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.
למה כדאי לטפל בכיבי קיבה ותריסריון בטופ איכילוב?
כיבי קיבה ותריסריון הם תופעה שכיחה יחסית שיכולה לגרום לסיבוכים מסוכנים, ולכן חשוב לטפל בהם. ישנה חשיבות גבוהה לקבלת הטיפול מצוות רפואי מיומן ומנוסה.
לטיפול בכיבים פפטיים בטופ איכילוב יש יתרונות רבים:
- זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל מומחה גסטרו מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
- אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול במחלה הספציפית שלכם, למשל גסטרואנטרולוג בטיפול בכיבי קיבה ותריסריון.
- קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
- ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל/ת ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל/ת, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
- הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: לעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.
