לוקמיה – סיכויי החלמה

ד"ר אירינה סטפנסקי, אונקולוגית

לוקמיה היא שם כללי לקבוצה של סרטני דם המאופיינים בגדילה מהירה ובלתי נשלטת של תאי דם לא תקינים במח העצם. ישנם סוגים רבים של לוקמיות הנבדלים זה מזה בסוג התאים המתרבים במהירות במח העצם, בקצב ההתקדמות של המחלה ובקבוצת הגיל האופיינית לה. לסוגי הלוקמיה השונים פרוטוקולים טיפוליים רבים, וסיכויי ההחלמה שלהם שוני.

מה משפיע על סיכויי ההחלמה מלוקמיה?

הגורם העיקרי המשפיע על סיכויי ההחלמה וההישרדות של לוקמיה הוא סוג הסרטן. לוקמיה יכולה להיות חריפה (אקוטית), מחלה סוערת המתקדמת במהירות גבוהה, או מחלה כרונית המתקדמת בהדרגה לאורך הזמן. לוקמיות חריפות לרוב אגרסיביות יותר מלוקמיות כרוניות. 

לוקמיה חריפה או כרונית יכולה לנבוע מסוגי תאים שונים במח העצם, ויש לכך השפעה על מהלך המחלה, על מידת האגרסיביות שלה וכן על סיכויי ההישרדות וההחלמה. כמו כן, המראה המיקרוסקופי של תאי הסרטן ושינויים מולקולריים וגנטיים מסוימים בתאים קשורים לסיכויי הישרדות משתנים ולתגובה אחרת לטיפול. השינויים הללו נבדקים בבדיקות מולקולריות וגנטיות מיוחדות במהלך בירור הלוקמיה.

גורם נוסף המשפיע על סיכויי ההחלמה וההישרדות של לוקמיה הוא השלב (Stage) שלה, כלומר מידת ההתפשטות שלה בגוף. ישנן מערכות רבות לקביעת השלבים של סוגי הלוקמיה השונים, אך באופן כללי ככל שהשלב גבוה יותר המחלה אגרסיבית יותר, מתקדמת ומפושטת יותר בגוף. 

לבסוף, סיכויי ההישרדות וההחלמה של לוקמיה תלויים גם בגורמים הקשורים למטופל/ת, למשל הגיל, המצב הבריאותי הכללי והאם קיבל/ה טיפולים קודמים לסרטן ומאיזה סוג. לכן, קשה לקבוע בוודאות את סיכוי ההחלמה המדויק של כל מטופל/ת, אך המידע הסטטיסטי שהצטבר לאורך השנים מסייע להעריך את סיכויי ההחלמה וההישרדות בהתאם לסוג הגידול, השלב והמאפיינים שלו.

כיצד מעריכים את סיכויי ההחלמה מהסרטן?

נהוג לבטא את סיכויי ההישרדות של סרטן במונח בשם ״הישרדות ב-5 שנים״ (Five year survival). הנתון הזה מבטא את האחוז מבין המטופלים שנותרו בחיים 5 שנים לאחר אבחנת הסרטן. מכיוון שזהו נתון סטטיסטי המבוסס על אוכלוסיית המטופלים כולה, הוא טומן בחובו ממוצע של מטופלים רבים בעלי מאפיינים שונים שקיבלו טיפולים שונים. לכן, שיעור ההישרדות לא מנבא במדויק את סיכויי ההחלמה של כל מטופל/ת אינדיבידואלי/ת, אך מאפשר לקבל מושג כללי לגביהם. 

הנתון מבטא את אחוז המטופלים שנותרו בחיים לאחר התקופה הנקובה, אך אינו מספק מידע לגבי משך השנים שחיו לאחר מכן. חלק מהמטופלים צפויים לחיות שנים רבות לאחר הטיפול בלוקמיה ללא חזרה שלה, במיוחד לוקמיה של גילאי הילדות, אך המידע הזה לא מבוטא בנתונים.

כמו כן, הנתונים מבטאים מידע לגבי העבר ולגבי המדינות שנאספו בהם, ולא תמיד מייצגים את הטיפולים העדכניים ביותר. לכן, סיכוי ההישרדות וההחלמה האינדיבידואלי של כל מטופל/ת עשוי להיות גבוה יותר מזה המשתקף בנתונים הסטטיסטיים הקיימים. 

סיכויי ההישרדות של לוקמיה לפי סוג

הגורם העיקרי המשפיע על סיכויי ההחלמה וההישרדות של לוקמיה הוא הסוג שלה. לוקמיות חריפות הן מחלות אגרסיביות ובדרך כלל סיכויי ההישרדות שלהן נמוכים יותר, במיוחד בגילאים מבוגרים. לעומת זאת, לוקמיות כרוניות מתקדמות בקצב איטי וקשורות לעתים קרובות לשיעורי הישרדות גבוהים יותר. 

כמו כן, בכל סוג של לוקמיה יש מידה גבוהה של שונות בין מטופל/ת למטופל/ת. שינויים מולקולריים וגנטיים מסוימים שמבוטאים בתאי הסרטן משפיעים הן על מידת האגרסיביות של המחלה והן על הטיפולים האפשריים ועל התגובה לטיפולים. בהתאם לסוגי השינויים בבדיקות גנטיות ומולקולריות נקבע הסיכון האינדיבידואלי של כל מטופל/ת.

ישנם 4 סוגים עיקריים של לוקמיה:

  • לוקמיה מיאלוגנית חריפה (Acute myelogenous leukemia, AML): סוג הלוקמיה החריפה השכיח ביותר בקרב מבוגרים. זוהי מחלה של תאים מהשורה המיאלואידית הכוללת חלק מתאי הדם הלבנים, תאי דם אדומים וטסיות. המחלה מתקדמת במהירות ומאופיינת בכמות גבוהה של תאים בלתי בשלים (בלסטים, Blasts) במח העצם. המחלה שכיחה בעיקר במבוגרים אך יכולה להופיע גם אצל ילדים. זוהי הלוקמיה האגרסיבית ביותר, ושיעור ההישרדות ב-5 שנים של לוקמיה מיאלוגנית חריפה הוא 31.9%.
  • לוקמיה לימפוציטית חריפה (Acute lymphocytic leukemia, ALL): סוג הלוקמיה השכיח ביותר בקרב ילדים, אך קיים גם אצל מבוגרים. המחלה משפיעה על תאי דם לבנים בשם לימפוציטים (Lymphocytes), סוג של תאים ממערכת החיסון. זוהי לוקמיה המתקדמת במהירות גבוהה ומאופיינת בהתרבות מהירה של לימפוציטים לא בשלים. מחלה זו מאופיינת בסיכויי החלמה גבוהים בעיקר אצל ילדים, ושיעור ההישרדות ב-5 שנים שלה הוא 72%.
  • לוקמיה מיאלוגנית כרונית (Chronic myelogenous leukemia, CML): מחלה של תאים מהשורה המיאלואידית האופיינית למבוגרים. המחלה יכולה להתקדם באיטיות במשך מספר חודשים עוד שנים, עד שנכנסת לשלב של התרבות מהירה יותר של תאי דם בלתי תקינים. טיפולים חדשים למחלה זו שיפרו משמעותית את סיכויי ההישרדות שלה, ויכולים להוביל לרמיסיה (הפוגה) ארוכת טווח. לרוב יש להמשיך בטיפול כל החיים, אך חלק מהמטופלים נשארים ברמיסיה גם לאחר הפסקת הטיפול. שיעור ההישרדות ב-5 שנים של לוקמיה מיאלוגנית כרונית הוא 70%.
  • לוקמיה לימפוציטית כרונית (Chronic lymphocytic leukemia, CLL): הלוקמיה הכרונית השכיחה ביותר, אופיינית לגיל השלישי. המחלה משפיעה על תאים משורת הלימפוציטים ויכולה להתקדם במשך שנים רבות מבלי לגרום לתסמינים כלל. יחד עם זאת, זוהי מחלה כרונית שלא ניתן לרפא לחלוטין אלא להביא לרמיסיה (הפוגה). חלק מהמטופלים חיים לצד המחלה שנים רבות מבלי להזדקק לטיפול. שיעור ההישרדות ב-5 שנים של לוקמיה לימפוציטית כרונית הוא 88.5%.

בשקלול כל הסוגים, שיעור ההישרדות ב-5 שנים של לוקמיה הוא 67%. נתונים אלה מבוססים על המידע שאוסף מכון הסרטן הלאומי בארצות הברית (National Cancer Institute) במסד הנתונים SEER – Surveillance, Epidemiology, and End Results.

שיעורי ההישרדות של לוקמיה לפי גיל

הגיל הוא גורם חשוב המשפיע על סיכויי ההחלמה וההישרדות של לוקמיה. רוב המקרים של לוקמיה מאובחנים אחרי גיל 65. בגילאים הללו יש סבירות גבוהה למחלות רקע שעשויות להגביל את אפשרויות הטיפול, והלוקמיות עצמן קשורות לסיכון תמותה מוגבר ככל שהגיל מבוגר יותר. מנגד, בגילאים אלה שכיחות יותר לוקמיות כרוניות המאופיינות בשיעורי הישרדות גבוהים יותר. ישנה שונות ניכרת בהתפלגות הגילאים האופייניים לסוגי הלוקמיות השונים.

לוקמיה לימפוציטית חריפה (ALL) היא הלוקמיה השכיחה ביותר בקרב ילדים, וסיכויי ההחלמה ממנה טובים בגילאי הילדות. שיעורי ההחלמה של לוקמיה לימפוציטית חריפה על פי גיל הם:

  • מתחת לגיל 5: 93.5% הישרדות ב-5 שנים.
  • מתחת לגיל 15: 92.3% הישרדות ב-5 שנים.
  • מתחת לגיל 20: 90.1% הישרדות ב-5 שנים.
  • מתחת לגיל 40: 66.9% הישרדות ב-5 שנים.
  • מתחת לגיל 50: 81.6% הישרדות ב-5 שנים.
  • גיל 50-64: 41.7% הישרדות ב-5 שנים.
  • גיל 65-74: 31.6% הישרדות ב-5 שנים.
  • גיל 75 ומעלה: 15.5% הישרדות ב-5 שנים.

לוקמיה מיאלוגנית חריפה (AML) היא הלוקמיה האגרסיבית ביותר, ומאובחנת בדרך כלל אחרי גיל 65. יחד עם זאת, היא עשויה להופיע גם בקרב ילדים וקשורה לסיכויי החלמה טובים יותר בגילאים צעירים. ישנם תתי סוגים רבים של לוקמיה מיאלוגנית חריפה המשפיעים על אפשרויות הטיפול, וכתוצאה מכך גם על סיכויי ההישרדות. שיעורי ההישרדות ב-5 שנים של לוקמיה מיאלואידית חריפה הם:

  • מתחת לגיל 20: 69.6% הישרדות ב-5 שנים.
  • מתחת לגיל 40: 66.7% הישרדות ב-5 שנים.
  • מתחת לגיל 50: 63.7% הישרדות ב-5 שנים.
  • גיל 50-64: 38.9% הישרדות ב-5 שנים.
  • גיל 65-74: 18.5% הישרדות ב-5 שנים.
  • גיל 75 ומעלה: 4.7% הישרדות ב-5 שנים.

לוקמיות כרוניות אופייניות לגילאים מבוגרים ולרוב מאובחנות אחרי גיל 65, אך לעתים נדירות הן מאובחנות בקרב צעירים. לוקמיות כרוניות מתקדמות בקצב איטי, במיוחד לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL) שיכולה להתקדם במשך שנים רבות מבלי לגרום לתסמינים ומבלי לדרוש טיפול.

לוקמיה מיאלוגנית כרונית (CML) עשויה להתקדם לשלב אגרסיבי בו התאים מתחלקים בקצב מהיר, אך קיימים למחלה טיפולים ביולוגיים חדשים ששיפרו משמעותית את שיעורי ההישרדות שלה. ככלל, בלוקמיות כרוניות מטרת הטיפול אינה לרפא את המחלה אלא להביא לרמיסיה ארוכת טווח ככל האפשר.

הטבלה הבאה מסכמת את שיעורי ההישרדות ב-5 שנים של לוקמיות כרוניות לפי גיל:

גיללוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL)לוקמיה מיאלוגנית כרונית (CML)
מתחת לגיל 4096.1%91.4%
מתחת לגיל 5095.3%90.7%
גיל 50-6493.9%80.2%
גיל 65-7490.6%61%
גיל 75 ומעלה78.8%39.2%

למה כדאי לטפל בלוקמיה בטופ איכילוב?

לוקמיה היא קבוצה רחבה של מחלות בעלי מאפיינים שונים ופרוטוקולים טיפוליים נפרדים. כל סוג של לוקמיה מאופיין בסיכויי הישרדות אחרים, אך גם בתוך כל סוג יש שונות רבה ממטופל/ת למטופל/ת בהתאם למאפיינים אינדיבידואליים של הסרטן. לכן, ישנה חשיבות רבה לבירור מעמיק על ידי צוות רפואי מנוסה לקבלת הטיפול המיטבי.

לטיפול בלוקמיה בטופ איכילוב יתרונות רבים:

  • זמינות התור: תוכלו להגיע לפגישה עם מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
  • אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל המטואונקולוג מומחה בטיפול בלוקמיה ולא המטולוג כללי.
  • קבלת טיפול מהרופאים המובילים בתחומם: הצוות הרפואי שלנו כולל את הרופאים הבכירים ביותר בארץ, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים ובתי החולים.
  • ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת החולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות והטיפולים הקודמים, לקבוע טיפול ולהסבירו למטופל/ת, ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח עם המטופל/ת בנחת, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול, וגם לענות על כל שאלותיכם.
  • הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהבדיקות האבחנתיות והטיפולים החדשניים ללוקמיה הם יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. לעומת זאת, רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופות החולים ולכן מפנה לבדיקות ולטיפולים הנחוצים, ללא קשר לעלות שלהם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) עבור בדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.
דילוג לתוכן