מנינגיומה היא הגידול המוחי השכיח ביותר, ומקורו בקרומי המוח. מנינגיומה גדלה בדרך כלל בתוך הגולגולת, אך היא עשויה להופיע בתעלת השדרה. מנינגיומה אינה גידול של רקמת המוח עצמה, אך היא יכולה להפעיל לחץ על המוח ולגרום לתסמינים נוירולוגיים.
רוב המנינגיומות הן שפירות, אך לעתים רחוקות מנינגיומות יכולות להיות סרטניות. בדרך כלל מנינגיומות גדלות בקצב איטי והן יכולות לצמוח במשך שנים ולהגיע לגודל משמעותי עד האבחנה. מנינגיומות שכיחות יותר בקרב נשים ויכולות להופיע בכל גיל, אך הן נפוצות יותר בגילאים מבוגרים.
מהם הסוגים של מנינגיומה?
מנינגיומה מסווגת ל-3 דרגות:
- מנינגיומה מדרגה 1 (טיפוסית, Typical): מנינגיומה שפירה הגדלה בקצב איטי, מהווה כ-80% מהמקרים.
- מנינגיומה מדרגה 2 (אטיפית, Atypical): מנינגיומה שפירה שגדלה מהר יותר ועשויה להיות עמידה יותר לטיפול, מהווה כ-17% מהמקרים.
- מנינגיומה מדרגה 3 (אנאפלסטית, Anaplastic): מנינגיומה ממאירה שגדלה במהירות ויכולה להתפשט לתוך רקמת המוח. מהווה כ-2% מהמקרי.
מה התסמינים של מנינגיומה?
מנינגיומה עשויה לא לגרום לתסמינים במשך זמן רב. התסמינים בדרך כלל מופיעים לאט ובהדרגה, והם תלויים במיקומה של המנינגיומה ובמבני המוח שהיא לוחצת עליהם. מנינגיומה עשויה לגרום לתסמינים הבאים:
- כאבי ראש המחמירים בבוקר
- בחילות והקאות
- שינויים בראייה
- קשיי דיבור
- ירידה בשמיעה או צפצופים באוזניים (טינטון)
- שינויים בחוש הריח
- חולשת שרירים
- אובדן זיכרון
- פרכוסים
- שינויים באישיות, במצב הרוח או בהתנהגות
בדרך כלל התסמינים הנגרמים ממנינגיומה מופיעים בקצב איטי, אך לעתים מנינגיומה גורמת להופעה חריפה וסוערת של תסמינים, למשל פרכוסים, שינויים חדים בראייה או בזיכרון וכו׳. במקרים אלה יש לפנות לבדיקה רפואית דחופה ולטפל במנינגיומה בהקד.
איך מאבחנים מנינגיומה?
האבחנה של מנינגיומה עשויה להתעכב מכיוון שלעתים קרובות הגידול אינו גורם לתסמינים במשך זמן רב, או שגורם לתסמינים מעטים ועדינים המתקדמים באיטיות ועשויים להיות משוייכים למצבים רפואיים אחרים או לתהליכי הזדקנות טבעיים.
חשד קליני למנינגיומה יכול לעלות בעקבות הופעת תסמינים נוירולוגיים חדשים. לעתים מנינגיומה שאינה גורמת לתסמינים מאובחנת במקרה בבדיקת הדמיה מוחית שבוצעה מסיבה אחרת. תהליך הבירור של מנינגיומה כולל את הבדיקות הבאות:
- בדיקה נוירולוגית: בדיקה מקיפה לתפקודים השונים של מערכת העצבים, למשל תנועה, חישה, שיווי משקל, רפלקסים, תפקודים קוגניטיביים, בדיקת עיניים, בדיקת שמיעה וכו׳. ממצאים ספציפיים בבדיקה הנוירולוגית יכולים לכוון למיקומו של הגידול.
- בדיקות מעבדה: אין בדיקה ספציפית לאבחנת מנינגיומה, אך הבירור עשוי לכלול בדיקות דם על מנת לשלול מצבים רפואיים אחרים שיכולים להתבטא בתסמינים דומים.
- בדיקות הדמיה: הדמיה מוחית היא הכלי העיקרי באבחון מנינגיומה, ועשויה לכלול את הבדיקות הבאות:
- סי-טי (CT): בדיקה זמינה ומהירה שיכולה להדגים את המנינגיומה, ומסייעת להעריך את גודלה ומיקומה. בשל היותה מהירה, בדיקה זו מבוצעת לעתים קרובות בבירור תסמינים נוירולוגיים חריפים.
- אם-אר-איי (MRI): הבדיקה היעילה ביותר לאבחנת מנינגיומה, המייצרת תמונה מפורטת מאוד של מבני המוח. הבדיקה מדגימה את המנינגיומה בדיוק רב, ומסייעת לתכנן את הניתוח להסרתה.
- אנגיוגרפיה (Angiography): בדיקת הדמיה לכלי הדם המוחיים באמצעות הזרקת חומר ניגוד תחת שיקוף רנטגן. הבדיקה עוזרת להעריך את אספקת הדם של הגידול ואת הלחץ שמפעיל על מבני מוח חשובים. כיום בדיקה זו אינה מבוצעת לעתים קרובות בשל קיומם של פרוטוקולים מיוחדים להדמיית כלי הדם ב-MRI, אך היא עשויה להתבצע במסגרת תכנון הניתוח.
- ביופסיה מוחית: ברוב המקרים אין צורך בביופסיה מכיוון שבדיקות ההדמיה מספיקות לקביעת האבחנה ולתכנון הטיפול. יחד עם זאת, במקרים בהם ישנו ספק באבחנה עשוי להתבצע ניתוח לדגימת פיסה קטנה מהגידול, אשר נשלחת להתבוננות תחת מיקרוסקופ על מנת לקבוע את סוג הגידול ואת דרגת הממאירות שלו.
איך מטפלים במנינגיומה?
הטיפול במנינגיומה משתנה אינדיבידואלית ממטופל/ת למטופל/ת ותלוי בגורמים רבים, למשל גודל המנינגיומה, מיקומה, קצב הגדילה שלה, התסמינים הנגרמים ממנה, וכן גורמים הקשורים למטופל/ת כמו הגיל והמצב הבריאותי הכללי.
בחלק מהמקרים אין צורך לטפל במנינגיומה מיד באבחנתה. גישת מעקב מתאימה למנינגיומות קטנות הגדלות בקצב איטי שאינן גורמות לסימפטומים. במקרים אלה ניתן לדחות את הטיפול ולעקוב אחר הגידול באמצעות בדיקות הדמיה מוחית, ולהחליט על טיפול אם המנינגיומה גדלה.
טיפול כירורגי למנינגיומה
הטיפול העיקרי במנינגיומה הוא הסרה כירורגית שלה. מטרת הניתוח היא להסיר את המנינגיומה במלואה ככל האפשר, והסרה מלאה של המנינגיומה יכולה להביא לריפוי מלא שלה אצל רוב המטופלים. בחלק מהמקרים לא ניתן להסיר את הגידול במלואו מכיוון שהוא סמוך למבנים רגישים במוח או מחובר לכלי דם, ואז מטרת הניתוח היא להסיר כמה שניתן מהגידול מבלי לפגוע ברקמת המוח הבריאה.
היקף כריתת המנינגיומה קובע את הצורך בטיפולים נוספים לאחר הניתוח. לאחר הסרת המנינגיומה, על המטופל/ת לעבור בדיקות הדמיה מוחית כדי לקבוע האם הגידול הוסר בשלמותו ואם ישנו צורך בטיפולים נוספים. גם לאחר הסרה מלאה של המנינגיומה ישנו סיכוי שהיא תחזור, ולכן בדיקות מעקב חשובות לכל המטופלים.
טיפולי הקרנות למנינגיומה
הקרנות הן מרכיב בטיפול במנינגיומות שלא הוסרו במלואן בניתוח, ומטרתן להסיר את כל תאי הגידול שנותרו לאחר הכריתה על מנת להפחית את סיכויי החזרה של המנינגיומה. הקרנות הן מרכיב מרכזי בטיפול במנינגיומות שלא ניתן לנתח ובכאלה החשודות לממאירות.
שיטות הקרנה מודרניות מאפשרות לטפל במנינגיומה בדיוק רב תוך פגיעה מינימלית ברקמת המוח הבריאה. הטיפול הקרינתי במנינגיומה עשוי לכלול את השיטות הבאות:
- רדיוכירורגיה סטריאוטקטית (Stereotactic radiosurgery, SRS): קרינה בעוצמה גבוהה הניתנת בכמה אלומות מכיוונים שונים באופן מדויק ביותר, ומשיגה תוצאות דומות לשל ניתוח (ולכן שמה). שיטת הקרנה זו מתאימה למנינגיומות שמסוכן לנתח בשל מיקומן ולמנינגיומות שחזרו לאחר ניתוח. שיטה זו יכולה להתאים גם למקרים בהם מסוכן לנתח בשל מחלות רקע קשות של המטופל/ת.
- רדיותרפיה סטריאוטקטית מפוצלת (Fractionated stereotactic radiotherapy, SRT): טיפול קרינה בעוצמה נמוכה יותר הניתן במנות קטנות לאורך תקופת זמן מסוימת (לרוב כחודש). טיפול זה מתאים למנינגיומות גדולות יותר ולכאלה הממוקמות באזורים רגישים, למשל בסמוך לעצב הראייה.
- רדיותרפיה בעוצמה משתנה (Intensity modulated radiotherapy, IMRT): שיטת הקרנה מתקדמת המבוססת על אלומות קרינה רבות בעוצמות שונות אשר מכוונות בממוקד לגידול וממזערות את הנזק לרקמה הבריאה. שיטת טיפול זו מתאימה למנינגיומות בעלות צורה מורכבת, במיוחד כאלה הממוקמות בבסיס הגולגולת.
- ברכיתרפיה (Brachytherapy): שיטת הקרנה ממוקדת המבוססת על השתלת חלקיקים פולטי קרינה באזור ממנו נכרתה המנינגיומה בניתוח. שיטה זו משמשת בעיקר לטיפול במנינגיומות שחזרו לאחר טיפול קודם, במיוחד מנינגיומות אגרסיביות יותר (אטיפיות וממאירות).
- טיפול בפרוטונים (Proton therapy): שיטת הקרנה המבוססת על שימוש בקרן פרוטונים במקום קרינה רדיואקטיבית שגרתית, המאופיינת בנזק מופחת לרקמה הבריאה הסובבת את הגידול. בניגוד לקרינת רנטגן החודרת לאורך הרקמה, הפרוטונים פורקים אנרגיה בנקודה ספציפית במסלולם ומפחיתים את הפגיעה ברקמה הבריאה לאורך המסלול.
- טיפול בחלקיקים בעוצמה משתנה (Intensity modulated particle therapy, IMPT): שיטת טיפול חדשנית בחלקיקים (פרוטונים או יונים) במקום קרינה רדיואקטיבית, באלומות דקיקות וממוקדות המטפלות בגידול בדיוק רב ביותר.
טיפול תרופתי למנינגיומה
תרופות מהוות בעיקר טיפול תומך הניתן במקביל לשיטות הטיפול האחרות. הטיפול עשוי לכלול תרופות מהמשפחות הבאות:
- סטרואידים: ניתנים בדרך כלל לפני ואחרי ניתוח על מנת להפחית את הסיכון לסיבוכים.
- תרופות נוגדות פרכוסים: עשויות להינתן לפני ואחרי ניתוח על מנת להפחית את הסיכון לפרכוסים לאחר הניתוח.
- כימותרפיה: מרכיב אפשרי בטיפול במנינגיומות ממאירות שאינן מגיבות לטיפול בניתוח והקרנות.
חוות דעת שניה במנינגיומה – למה זה חשוב?
מנינגיומה היא אמנם גידול שפיר ברוב המקרים, אבל היא עשויה לגרום לתסמינים נוירולוגיים בעייתיים ולהפעיל לחץ על מבנים חשובים, והטיפול בה לעתים קרובות מורכב ודורש מיומנות טכנית גבוהה. לכן, חשוב להתייחס למנינגיומה במלוא תשומת הלב, וחוות דעת שניה מסייעת לוודא שתקבלו את הטיפול הטוב ביותר.
מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?
- כאשר ישנו ספק בנכונות האבחנה שקיבלתם.
- לפני התחלת תוכנית טיפול, מכיוון שתוכנית טיפול נכונה היא הגורם החשוב ביותר להצלחת הטיפול.
- כאשר הטיפול לא מניב את התוצאות הרצויות, או כאשר המחלה חזרה לאחר הטיפול.
מה היתרונות של חוות דעת שניה?
- רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
- חוות דעת שניה מקטינה משמעותית את הסיכוי לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של סוג הגידול או הדרגה שלו, שעלולה לגרור טיפול שאינו מתאים.
- מצד שני, אם שני רופאים ממליצים על אותו טיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
- חוות דעת שניה ניתנת על ידי רופא/ה בעל/ת מומחיות ספציפית בבעיה הרפואית שלך, למשל נוירוכירורג בעל ניסיון רב בניתוחי מנינגיומה, או אונקולוג הקרנות מומחה ספציפית בטיפול במנינגיומה בשיטות הקרנה מתקדמות ולא אונקולוג כללי.
- מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא ממרכז רפואי גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול ומשתמשים בכל השיטות האבחוניות והטיפוליות המודרניות.
- רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לטפל בשיטות המקובלות באותם בתי חולים.
- לעתים לרופאים יש גישות טיפול מועדפות שהתרגלו אליהן, ורופא אחר יכול להציע גישה טיפולית אחרת.
- אין רופא המחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים המדעיים בספרות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
- לעתים מטופלים חשים ספק לגבי הטיפול שהם מקבלים בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
- חשוב לפנות לרופא שאינו עובד עם קופת החולים, שכן קופות החולים לעתים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
- פניה לחוות דעת שניה מרופא נוסף היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).
מה החסרונות של חוות דעת שניה?
- חוות דעת שניה היא בתשלום, והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
- תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.
למה כדאי לטפל במנינגיומה בטופ איכילוב?
מנינגיומה היא גידול מוחי שכיח שיכול להיות מסוכן ומורכב לטיפול. קיימות אפשרויות טיפול רבות וחדשניות למנינגיומה, וישנה חשיבות גבוהה לניסיון הקליני ולמיומנות גבוהה של הצוות הרפואי להבטחת התוצאות הטובות ביותר.
לטיפול במנינגיומה בטופ איכילוב יש יתרונות רבים:
- זמינות התור: תוכלו להגיע לפגישה עם מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
- אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל אונקולוג מומחה בטיפולי הקרנות חדשניים ומתקדמים למנינגיומה או נוירוכירורג בעל ניסיון רב בניתוחים למנינגיומה.
- קבלת טיפול מהרופאים המובילים בתחומם: הצוות הרפואי שלנו כולל את הרופאים הבכירים ביותר בארץ, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
- יעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת החולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות והטיפולים הקודמים, לקבוע טיפול ולהסבירו למטופל/ת, ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח עם המטופל/ת בנחת, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול, וגם לענות על כל שאלותיכם.
- הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהבדיקות האבחנתיות והטיפולים החדשניים למנינגיומה הם יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. לעומת זאת, רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופות החולים ולכן מפנה לבדיקות ולטיפולים הנחוצים, ללא קשר לעלות שלהם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) עבור בדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.
