נדודי שינה

נדודי שינה (אינסומניה, Insomnia) הם מצב המאופיין בקושי להירדם או להישאר בשינה. זוהי הפרעת שינה שכיחה שיכולה להיגרם מסיבות רבות, והיא גורמת לתסכול רב והפרעות בתפקוד היום-יומי, ועלולה גם להשפיע על הבריאות ולהחמיר מחלות כמו יתר לחץ דם וסכרת.

השינה היא תהליך פעיל שיש לו תפקידים פיזיולוגיים רבים, למשל חידוש מאגרי האנרגיה, תהליכי עיבוד מידע וזיכרון, תהליכים הורמונליים ובקרה על תפקודי הגוף השונים. שינה טובה חיונית לתפקוד התקין של הגוף. רוב המבוגרים זקוקים לכ-7-9 שעות שינה בלילה, אך כמות השינה המספקת משתנה מאדם לאדם.

נדודי שינה יכולים להיות קצרי טווח ולהימשך מספר ימים עד שבועות, בדרך כלל כתוצאה ממתח (סטרס) נפשי או סביב אירוע נקודתי. לעומת זאת, נדודי שינה כרוניים הם ארוכי טווח ונמשכים מספר חודשים ואף יותר. נדודי שינה כרוניים יכולים להיות משניים למצבים רפואיים אחרים או לשימוש בתרופות, אבל לעתים הם בעיה ראשונית העומדת בפני עצמה.

מה התסמינים של נדודי שינה?

נדודי שינה יכולים להתבטא בתסמינים שונים ביום ובלילה:

• תסמיני נדודי שינה בלילה:
  • קושי להירדם (מעל 30 דקות)
  • יקיצות מרובות במהלך הלילה 
  • יקיצה מוקדמת (לפנות בוקר או באמצע הלילה) וחוסר יכולת לחזור לישון
  • שינה שטחית באיכות נמוכה שאינה מספקת מנוחה למרות מספיק זמן במיטה
• תסמיני נדודי שינה ביום:
  • עייפות ואנרגיה נמוכה
  • ישנוניות במהלך היום (תסמין פחות שכיח בהפרעת שינה ראשונית, אך נלווה למצבים רפואיים אחרים הגורמים לבעיות שינה)
  • הפרעות במצב הרוח: עצבנות, חרדה ודיכאון
  • פגיעה בקשב ובריכוז, בזיכרון וביכולת קבלת ההחלטות
  • תסמינים גופניים כמו כאבי ראש, בעיות במערכת העיכול וכו׳
  • פגיעה בתפקוד בעבודה או בלימודים
  • סיכון מוגבר לטעויות ותאונות

מה גורם לנדודי שינה?

אינסומניה משנית היא הפרעת שינה הנגרמת מסיבה אחרת:

• מחלות גופניות: למשל בעיות הורמונליות, כאב כרוני, הפרעות נשימה, מחלות נוירולוגיות ועוד. 
• בעיות בבריאות הנפש: למשל דיכאון או חרדה. 
• תופעת לוואי של תרופות: למשל תרופות ליתר לחץ דם או נוגדי דיכאון.
• צריכת חומרים: קפאין, אלכוהול, ניקוטין וסמים.
• הפרעות שינה אחרות יכולות גם הן לגרום לנדודי שינה, למשל דום נשימה בשינה או תסמונת הרגל העצבנית.

אינסומניה כרונית ראשונית מוגדרת בתור הפרעת שינה הנמשכת לפחות 3 חודשים ולפחות 3 לילות בכל שבוע, ושלא ניתן להסביר אותה על ידי גורם אחר כמו הפרעה גופנית או נפשית, תרופות או סמים. לעתים קרובות לנדודי השינה יש גורם מקדים (טריגר) ספציפי, אך הפרעת השינה נמשכת לאחר שאותו גורם חולף בשל גורמים המנציחים אותה כמו דפוסי חשיבה והתנהגות המחמירים את הפרעת השינה וחרדה סביב נדודי השינה.

כיצד מאבחנים נדודי שינה?

תהליך הבירור של נדודי שינה נועד לאפיין את הפרעת השינה, לזהות גורמים אפשריים ולהבדיל בין הפרעת שינה ראשונית למשנית. הבירור מתחיל מראיון רפואי מפורט הכולל סקירה של ההיסטוריה הרפואית והרגלי השינה של המטופל/ת. מתבצעת בדיקה גופנית במטרה לאתר סימנים של מחלות גופניות שיכולות לגרום לנדודי השינה. לעתים קרובות המטופל/ת מתבקש/ת למלא יומן שינה המסייע לרופא/ה להעריך את דפוס הפרעת השינה ומידת החומרה שלה, ולקבוע טיפול מותאם אישית.

פעמים רבות אין צורך בבדיקות נוספות על מנת לאבחן את הפרעת השינה, אך בחלק מהמקרים תהליך הבירור של נדודי שינה יכול לכלול את הבדיקות הבאות:

• בדיקות דם: מסייעות לזהות מצבים גופניים שונים שיכולים לתרום להפרעת השינה, למשל בעיות הורמונליות או נשימתיות.
• בדיקת מעבדת שינה (פוליסומנוגרפיה, Polysomnography): בדיקה לאבחון הפרעות שינה המבוצעת במעבדת שינה וכוללת רישום של תפקודים פיזיולוגיים שונים כמו גלי המוח, הנשימה ותנועות העיניים והגפיים. הבדיקה מאפשרת להעריך את איכות השינה ולזהות אפילו הפרעות קלות במהלך השינה, והיא מבוצעת כאשר יש חשד להפרעת שינה אחרת כמו דום נשימה בשינה, תסמונת הרגל העצבנית וכו׳.
• אקטיגרפיה (Actigraphy): בדיקת שינה המבוצעת בבית באמצעות מכשיר בשם אקטיגרף הנלבש על היד ורושם את תנועות הגוף. הבדיקה מאפשרת להעריך את זמן השינה ודפוסי השינה, ולהבחין בין נדודי שינה ראשוניים להפרעות שינה הנובעות מבעיות במחזור הסירקדיאני (״השעון הביולוגי״ של היום והלילה).

איך מטפלים בנדודי שינה?

הטיפול בסוגים השונים של נדודי שינה הוא דומה ומבוסס על טיפולים התנהגותיים ו/או תרופות. כאשר קיימת בעיה רפואית אחרת הגורמת לנדודי השינה, טיפול במחלה הבסיסית יכול לעזור לשיפור נדודי השינה, ואף להיות יעיל יותר מטיפול סימפטומטי בהפרעת השינה עצמה.

טיפולים לא תרופתיים לנדודי שינה

• היגיינת שינה: הרגלי שינה בריאים חשובים מאוד לכולם ובמיוחד לסובלים מהפרעות שינה. היגיינת שינה נועדה לשפר דפוסי התנהגות שפוגעים ביכולת לישון, והיא כוללת מרכיבים כמו שמירה על שעות שינה ויקיצה קבועות; שינה בחדר חשוך ושקט עם טמפרטורה נוחה, מזרן וכרית נוחים; הימנעות מארוחות כבדות, קפאין, אלכוהול ופעילות גופנית בסמוך לשינה והימנעות ממסכים לפני השינה.
• שיטות הרפיה: טכניקות הרפיה שונות יכולות לסייע להירדמות ולשפר את איכות השינה, למשל טכניקות נשימה, דמיון מודרך, מדיטציה ותרגילים מיוחדים להרפיית השרירים באופן סיסטמטי.
• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive-behavioral therapy, CBT): שיטת טיפול שהוכחה כיעילה במיוחד לנדודי שינה, ומבוססת על שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות שמנציחים או מחמירים את הפרעת השינה. זהו טיפול קצר טווח המנוהל על ידי אנשי מקצוע שעברו הסמכה מיוחדת, ובנוסף להיגיינת השינה וטכניקות ההרפיה הוא כולל מרכיבים ספציפיים להפחתת החרדה סביב נדודי השינה, שינוי דפוסי החשיבה וטכניקות לשיפור יכולת ההירדמות והשמירה על השינה.

טיפול תרופתי לנדודי שינה

טיפול תרופתי מוצע במקרים בהם הטיפולים ההתנהגותיים לבדם אינם תורמים מספיק לשיפור נדודי השינה. תרופות ממשפחות שונות יכולות לסייע לטיפול בנדודי שינה מסוגים שונים (קושי בהירדמות, קושי בשמירה על השינה או שניהם). יחד עם זאת, חלק מהתרופות יכולות לפגוע באיכות השינה ו/או לייצר תלות, ולכן לא מומלץ להשתמש בהן באופן קבוע.

משפחות התרופות לטיפול בנדודי שינה כוללות:

• בנזודיאזפינים (Benzodiazepines): קבוצת תרופות המאטות את פעילות מערכת העצבים ומשמשות לטיפול בחרדה, פרכוסים והפרעות שינה, למשל ברוטיזולאם (Brotizolam, שם מסחרי בונדורמין). תרופות אלה משמשות בעיקר לטיפול בהפרעות שינה קצרות טווח מכיוון שהן יכולות לגרום לתלות.
• תרופות ממשפחת Z-drugs: תרופות המשפיעות במנגנון דומה לבנזודיאזפינים אך מונעות חלק מתופעות הלוואי הנלוות לבנזודיאזפינים, למשל זולפידם (Zolpidem, שם מסחרי סטילנוקס, אמביין ועוד). תרופות שונות ממשפחה זו מתאימות לטיפול בקשיי הירדמות וקשיים בשמירה על השינה.
• מעכבי אורקסין (Orexin inhibitors): אורקסין הוא מוליך עצבי הגורם לעוררות, ותרופות החוסמות את פעילותו מסייעות לשמירה על השינה. 
• תרופות אנטיאפילפטיות (Anticonvulsants): לדוגמה גאבאפנטין (Gabapentin) ופרגבלין (Pregabalin, שם מסחרי ליריקה). תרופות אלה פותחו במקור לאפילפסיה אך מסייעות גם לטיפול בהפרעות שינה, ובמיוחד במצבים כמו תסמונת הרגל העצבנית שיכולה לגרום ליקיצות מרובות וקשיים לחזור לישון.
• תרופות נגד דיכאון (Antidepressants): לתרופות מסוימות נגד דיכאון יש השפעה סדטיבית (מרגיעה ומפחיתה את פעילות מערכת העצבים), למשל התרופות הטריציקליות (Tricyclic antidepressant, TCA) ותרופה בשם טרזודון (Trazodone, שם מסחרי טרזודיל).
• מלטונין (Melatonin): מלטונין הוא הורמון המופרש מבלוטת האצטרובל וקשור למחזורי השינה והערות הטבעיים. באופן תקין, רמתו של המלטונין בשיאה בלילה ובמהלך השינה, ונמוכה בשעות היום. קיימים תוספי מלטונין שיכולים לעזור לתיקון הפרעות במחזורי השינה והערות.
• רמלטאון (Ramelteon, שם מסחרי רוזרם Rozerem): תרופה המשפיעה על קולטני המלטונין במוח בצורה דומה למלטונין ומאושרת לטיפול בנדודי שינה. תרופה זו אינה גורמת לתלות ותופעות לוואי בעייתיות כמו תרופות ממשפחות אחרות.

למה כדאי לטפל בנדודי שינה בטופ איכילוב?

נדודי שינה הם בעיה שכיחה המשפיעה על חייהם של מטופלים רבים וגורמת לפגיעה בתפקוד היום-יומי ולהפרעות קשות במצב הרוח, ועשויות להיות לה השלכות רציניות על הבריאות. לעתים קרובות נדודי השינה הם כרוניים וקשים לטיפול, אך שילוב של צעדים התנהגותיים וטיפול תרופתי מתאים יכולים להוביל לשיפור ניכר ביכולת השינה ובאיכותה. הטיפול בבעיות שינה יכול להינתן על ידי רופאים מדיסציפלינות שונות, ודרך טופ איכילוב תוכלו להגיע אל מיטב המומחים בהפרעות שינה ולקבל תוכנית טיפול מותאמת אישית.

לטיפול בנדודי שינה בטופ איכילוב יש יתרונות רבים:

• זמינות התור: תוכלו להגיע לפגישת ייעוץ אצל מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
• נוחות: המרפאה נמצאת במיקום נוח להגעה במרכז תל אביב.
• אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל מומחים ברפואת שינה מתחום הנוירולוגיה, הפסיכיאטריה ועוד.
• קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
• ייעוץ מעמיק ויסודי: קופות החולים עובדות תחת עומסים כבדים, וביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל/ת ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל/ת, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
• הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: לעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופת החולים ולכן יכול להפנות לבדיקה או לטיפול הנחוצים, ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.