לוקמיה היא סרטן דם המאופיין בגדילה מהירה ובלתי נשלטת של תאי דם לא תקינים במח העצם. לוקמיה בדרך כלל מערבת תאי דם לבנים השייכים למערכת החיסון, ומאופיינת בכמויות גבוהות של תאים לבנים צעירים שלא השלימו את התפתחותם התקינה.
במח העצם מיוצרים תאי הדם מהשורות השונות: תאי דם אדומים (כדוריות דם), תאי דם לבנים מסוגים שונים השייכים למערכת החיסון, וטסיות הדם השייכות למערכת הקרישה. במצב של לוקמיה תאי דם בלתי בשלים משתלטים על מח העצם, ובשל כך נפגע הייצור של תאי דם תקינים. תאי הלוקמיה יכולים להתפשט בזרם הדם אל איברים אחרים ולפגוע בתפקוד.
מהם הסוגים של לוקמיה?
ישנם סוגים רבים של לוקמיות, חלקם אופייניים למבוגרים וחלקם שכיחים יותר בקרב ילדים. לוקמיות מסווגות על פי מספר קריטריונים: סוג התאים המושפעים מהמחלה (תאים מהשורה הלימפוציטית או מהשורה המיאלואידית) וקצב ההתקדמות של המחלה (לוקמיה חריפה או כרונית). ללוקמיה ארבעה סוגים עיקריים:
- לוקמיה מיאלוגנית חריפה (Acute myelogenous leukemia, AML): סוג הלוקמיה החריפה השכיח ביותר בקרב מבוגרים. זוהי מחלה של תאים מהשורה המיאלואידית הכוללת חלק מתאי הדם הלבנים, תאי דם אדומים וטסיות. המחלה מתקדמת במהירות ומאופיינת בכמות גבוהה של תאים בלתי בשלים (בלסטים, Blasts) במח העצם. המחלה שכיחה בעיקר במבוגרים אך יכולה להופיע גם אצל ילדים.
- לוקמיה לימפוציטית חריפה (Acute lymphocytic leukemia, ALL): סוג הלוקמיה השכיח ביותר בקרב ילדים, אך קיים גם אצל מבוגרים. המחלה משפיעה על תאי דם לבנים בשם לימפוציטים (Lymphocytes), סוג של תאים ממערכת החיסון. זוהי לוקמיה המתקדמת במהירות גבוהה ומאופיינת בהתרבות מהירה של לימפוציטים לא בשלים.
- לוקמיה מיאלוגנית כרונית (Chronic myelogenous leukemia, CML): מחלה של תאים מהשורה המיאלואידית האופיינית למבוגרים. המחלה יכולה להתקדם באיטיות במשך מספר חודשים עוד שנים, עד שנכנסת לשלב של התרבות מהירה יותר של תאי דם בלתי תקינים.
- לוקמיה לימפוציטית כרונית (Chronic lymphocytic leukemia, CLL): הלוקמיה הכרונית השכיחה ביותר, אופיינית לגיל השלישי. המחלה משפיעה על תאים משורת הלימפוציטים ויכולה להתקדם במשך שנים רבות מבלי לגרום לתסמינים כלל.
ישנם סוגים נוספים ונדירים יותר של לוקמיות, למשל לוקמיית תאים שעירים (Hairy cell leukemia), תסמונות מיאלודיספלסטיות (Myelodysplastic syndromes, MDS) ומחלות מיאלופרוליפרטיביות (Myeloproliferative disorders).
מה התסמינים של לוקמיה?
התסמינים של לוקמיה עשויים להשתנות בהתאם לסוג המחלה, כאשר בלוקמיות חריפות הם מופיעים בצורה מהירה וסוערת, ואילו בלוקמיות כרוניות המחלה יכולה להתקדם לאורך זמן ללא תסמינים או עם תסמינים מינימליים. תסמיני המחלה קשורים לבעיות הנובעות מפגיעה בייצור תאי דם תקינים, ועשויים לכלול:
- חום וצמרמורות
- עייפות וחולשה
- הזעות לילה
- ירידה לא מכוונת במשקל
- אנמיה
- נטיה לזיהומים
- נטיה לדימומים, למשל דימום מהאף או מהחניכיים, דימום וסתי מוגבר, שטפי דם על העור
- הגדלה של בלוטות הלימפה, הטחול או הכבד
- כאבים בעצמות ובמפרקים
איך מאבחנים לוקמיה?
חשד קליני ללוקמיה יכול לעלות בעקבות הופעת תסמינים אופייניים, אך לעתים לוקמיות כרוניות מאובחנות בבדיקת דם לפני שגורמות לתסמינים. תהליך הבירור של לוקמיה כולל את הבדיקות הבאות:
- בדיקה גופנית מקיפה עוזרת לזהות סימנים אופייניים ללוקמיה, למשל חיוורון, שטפי דם, הגדלה של בלוטות לימפה, הגדלת הכבד או הטחול וכו׳.
- בדיקות דם: ספירת דם יכולה להראות ירידה בכמות תאי הדם התקינים, למשל אנמיה וכמות נמוכה של טסיות דם. סוגים חריפים של לוקמיה מאופיינים בכמות גבוהה מאוד של תאי דם לבנים, ובדיקת הדם עשויה להראות אחוז גבוה של תאי דם צעירים ובלתי בשלים.
- ביופסיית מח עצם: האבחנה של לוקמיה נקבעת באמצעות נטילת דגימה ממח העצם להתבוננות תחת מיקרוסקופ, על מנת לזהות את תאי הלוקמיה ולקבוע את הסוג שלהם. הדגימה נלקחת באמצעות מחט מיוחדת מעצם האגן.
- בדיקות מולקולריות וגנטיות: דגימת מח העצם עוברת סדרה של בדיקות מולקולריות וגנטיות על מנת לזהות שינויים אופייניים לסוגים ספציפיים של לוקמיות, שמסייעים לקבוע את הטיפול המתאים.
- בדיקות הדמיה: במקרים מסוימים מבוצעות בדיקות כמו צילום רנטגן, CT, MRI או PET-CT אם ישנו חשד שהמחלה מערבת איברים נוספים, למשל הטחול, הכבד או העצמות.
- ניקור מותני: כאשר ישנו חשד שהמחלה התפשטה אל מערכת העצבים המרכזית, מבוצעת בדיקה לדגימת נוזל השדרה לזיהוי תאי לוקמיה.
לאחר קביעת האבחנה של לוקמיה והסוג הספציפי שלה, נקבע גם השלב (Stage) של המחלה, כלומר מידת התפשטותה בגוף. ישנן מספר שיטות שונות לקביעת השלב של הלוקמיה בהתאם לסוג המחלה, והן מבוססות על קריטריונים בבדיקות הדם, שינויים מולקולריים וגנטיים, ומעורבות המחלה באיברים אחרים. שלב גבוה יותר מעיד על מחלה מתקדמת יותר.
איך מטפלים בלוקמיה?
הטיפול בלוקמיה תלוי בסוג המחלה והשלב שלה, וכן במאפיינים התלויים במטופל/ת כמו הגיל והמצב הבריאותי הכללי. מאפיינים מולקולריים וגנטיים של הלוקמיה משפיעים על סוגי הטיפול האפשריים ועל יעילותם. לוקמיות חריפות דורשות בדרך כלל טיפול אגרסיבי, אך בלוקמיה מסוג CLL שיכולה להתקדם באיטיות במשך שנים מבלי לגרום לתסמינים, מקובלת בשלבי מחלה מוקדמים גישת מעקב פעיל המבוססת על דחיית הטיפול תוך ניטור צמוד של בדיקות דם, תסמינים והבריאות הכללית.
מטרת הטיפול בלוקמיה היא להשיג רמיסיה (הפוגה) מוחלטת: מצב בו אין יותר תסמינים של המחלה, ובדיקות הדם ומח העצם לא מראות סימני סרטן. בלוקמיות כרוניות הטיפול עשוי להימשך כל החיים כדי לשמור על המחלה ברמיסיה.
מרכיבי הטיפול האונקולוגי ללוקמיה
הטיפול בלוקמיה מבוסס על שילוב של שיטות טיפול אונקולוגיות המותאמות לסוג המחלה ולמאפיינים הספציפיים שלה אצל כל מטופל/ת, ועשוי לכלול את המרכיבים הבאים:
- כימותרפיה: מרכיב מרכזי בטיפול בלוקמיה הוא שילוב של תרופות כימותרפיות שמטרתן להרוס את תאי הסרטן. הטיפול הכימותרפי ניתן במקרים רבים בשלושה שלבים:
- טיפול להשראת רמיסיה (Remission induction therapy): פרוטוקול טיפולי שמטרתו להשיג רמיסיה של המחלה, ועשוי להימשך מספר ימים עד שבועות בהתאם לסוג המחלה. במקרים מסוימים נדרש יותר מסבב אחד של טיפול להשראת רמיסיה. הטיפול יכול להינתן בעירוי, כדורים ואפילו בהזרקה ישירה לתעלת השדרה במקרים בהם הלוקמיה מערבת את מערכת העצבים המרכזית.
- טיפול קונסולידציה (Consolidation therapy): ברגע שהמחלה נכנסה לרמיסיה, מתחיל טיפול לביסוס הרמיסיה ולהפחתת הסיכון לחזרת המחלה. לרוב הטיפול כולל תרופות כימותרפיות במינון גבוה ונמשך מספר חודשים.
- טיפול אחזקתי (Maintenance therapy): במקרים מסוימים ניתן טיפול ארוך טווח שמטרתו לשמור על הרמיסיה לאורך זמן, ומבוסס על כימותרפיה במינון נמוך שניתנת לאורך מספר שנים.
- טיפול ביולוגי: מרכיב חשוב בטיפול בסוגים רבים של לוקמיה הוא תרופות בעלי מנגנוני פעולה ייחודיים המשפיעים באופן ממוקד על מסלולים מולקולריים שנחוצים להתרבות תאי הסרטן. הטיפולים יכולים למנוע את התרבות תאי הסרטן, להרוס אותם באופן ישיר ולהגביר את היעילות של טיפולים אחרים. בניגוד לכימותרפיה, טיפולים אלה ממוקדים לתאי הסרטן ולכן משפיעים פחות על תאים בריאים. מאפיינים מולקולריים וגנטיים ספציפיים של הלוקמיה קובעים את סוג הטיפולים הממוקדים המתאימים. ישנן מספר קטגוריות מרכזיות של טיפולים ביולוגיים ללוקמיה:
- מעכבי טירוזין קינאז (Tyrosine kinase inhibitors, TKI): תרופות המעכבות תהליכים מולקולריים חיוניים להתרבות התאים. תרופות ממשפחה זו הן המרכיב העיקרי בטיפול בלוקמיה מסוג CML ומסייעות להגיע לרמיסיה מוחלטת. תרופות נוספות ממשפחה זו ניתנות גם בסוגי לוקמיה אחרים.
- נוגדנים חד-שבטיים (Monoclonal antibody therapy): תרופות המבוססות על נוגדנים שיוצרו במעבדה ומכוונים ספציפית אל מרכיבים בתאי הסרטן. הנוגדנים מונעים את התחלקות התאים או הורסים אותם.
- אימונותרפיה (Immunotherapy): משפחת תרופות ייחודית שמפעילה את מערכת החיסון של המטופל/ת להילחם בתאי הסרטן באופן ממוקד.
- טיפול בקרינה: הקרנות הן מרכיב בטיפול בלוקמיה חריפה. הקרנות יכולות להיות מכוונות לאיבר מסוים שתאי הסרטן הצטברו בו, או לכל הגוף כדי להרוס את תאי הסרטן לפני השתלת מח עצם.
- השתלת מח עצם: השתלת תאים המטופוייטים (תאי גזע שמתפתחים לתאי דם) תקינים ונטולי סרטן על מנת להחליף את התאים הבלתי תקינים במח העצם. לפני השתלת מח העצם ניתן טיפול בכימותרפיה במינון גבוה או בהקרנות לכל הגוף על מנת להרוס את תאי הלוקמיה במח העצם, ולאחר מכן ניתן עירוי של תאי הגזע התקינים כדי לשחזר את מח העצם. תאי הגזע יכולים להגיע מהמטופל/ת או מתורם.
- טיפול בתאי חיסון מהונדסים (CAR T-cell therapy): טיפול חדשני וייחודי ללוקמיה המבוסס על נטילת תאי דם לבנים מסוימים מהדם של המטופל/ת, הינדוס התאים במעבדה כך שיתקפו את תאי הסרטן באופן ממוקד והחזרתם לזרם הדם בעירוי.
חוות דעת שניה בלוקמיה – למה זה חשוב?
לוקמיה היא קבוצה גדולה של מחלות ממאירות שעשויות להיות מסוכנות מאוד ולהתפשט במהירות. ישנן אפשרויות טיפול רבות ללוקמיה שמתאימות לסוגים שונים של המחלה ולמאפיינים ספציפיים שלה אצל כל מטופל/ת, וישנה חשיבות רבה לבירור מעמיק על ידי צוות רפואי מנוסה לקבלת אבחנה מדויקת וטיפול מתאים. חוות דעת שניה עוזרת לוודא שתקבלו את הטיפול הטוב ביותר.
מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?
- כאשר אתם חשים ספק לגבי נכונות האבחנה.
- לפני התחלת תוכנית טיפול, מכיוון שהגורם החשוב ביותר להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית נכונה.
- כאשר הטיפול לא מניב את התוצאות הרצויות, או במקרה של חזרת המחלה.
מה היתרונות של חוות דעת שניה?
- רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
- חוות דעת שניה מקטינה משמעותית את הסיכוי לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של סוג הסרטן או השלב שלו, שעלולה לגרור טיפול שאינו מתאים.
- מצד שני, אם שני רופאים ממליצים על אותו טיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
- חוות דעת שניה יכולה לחזק את ביטחונכם באבחנה ובטיפול שהוצע לכם, ולעזור לכם להרגיש מוכנים יותר לקראתו.
- חוות דעת שניה ניתנת על ידי רופא/ה בעל/ת מומחיות ספציפית בבעיה הרפואית שלך, למשל המטואונקולוג/ית בעל/ת מומחיות ספציפית בטיפול בלוקמיה ולא המטולוג כללי.
- מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא ממרכז רפואי גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול ומשתמשים בכל השיטות האבחוניות והטיפוליות המודרניות.
- רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לטפל בשיטות המקובלות באותם בתי חולים.
- לעתים לרופאים יש גישות טיפול מועדפות שהתרגלו אליהן, ורופא אחר יכול להציע גישה טיפולית נוספת.
- אין רופא המחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים המדעיים בספרות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. לרופאים שונים פרספקטיבות שונות והם יכולים לתרום מידע שונה.
- לעתים מטופלים חשים ספק לגבי הטיפול שהם מקבלים, ובשלב הזה כבר מאוחר מדי לשנות אותו וצריך לסיים את הטיפול. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
- חשוב לפנות לרופא שאינו עובד עם קופת החולים, שכן קופות החולים לעתים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
- פניה לחוות דעת שניה מרופא נוסף היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).
מה החסרונות של חוות דעת שניה?
- חוות דעת שניה היא בתשלום, והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
- תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופ.
למה כדאי לטפל בלוקמיה בטופ איכילוב?
לוקמיה עשויה להיות מחלה קשה ומסוכנת והטיפול בה מורכב. יחד עם זאת, קיימות היום אפשרויות טיפול רבות מתמיד לסוגי הלוקמיה השונים, שיכולים לסייע בהשגת רמיסיה ארוכת טווח. חשוב לקבל את הטיפול מצוות רפואי מנוסה.
לטיפול בלוקמיה בטופ איכילוב יתרונות רבים:
- זמינות התור: תוכלו להגיע לפגישה עם מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
- אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל המטואונקולוג מומחה בטיפול בלוקמיה.
- קבלת טיפול מהרופאים המובילים בתחומם: הצוות הרפואי שלנו כולל את הרופאים הבכירים ביותר בארץ, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים ובתי החולים.
- ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת החולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות והטיפולים הקודמים, לקבוע טיפול ולהסבירו למטופל/ת, ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח עם המטופל/ת בנחת, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול, וגם לענות על כל שאלותיכם.
- הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהבדיקות האבחנתיות והטיפולים החדשניים ללוקמיה הם יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. לעומת זאת, רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופות החולים ולכן מפנה לבדיקות ולטיפולים הנחוצים, ללא קשר לעלות שלהם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) עבור בדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.
