מיאלומה נפוצה (Multiple myeloma, MM) היא סרטן דם שמקורו בתאי דם לבנים בשם תאי פלסמה (Plasma cells). המחלה אינה שכיחה, אך היא נקראת ״מיאלומה נפוצה״ מכיוון שהיא מערבת מקומות רבים בגוף.
תאי פלסמה הם חלק ממערכת החיסון ותפקידם לייצר נוגדנים. במיאלומה, תאי פלסמה אבנורמליים מתרבים בצורה בלתי נשלטת בתוך מח העצם ומייצרים נוגדנים בלתי תקינים. המחלה משפיעה על איברים שונים בגוף כגון העצמות והכליות, ובשל השתלטות תאי הפלסמה הסרטניים על מח העצם נפגע הייצור של תאי דם תקינים (כדוריות דם אדומות, תאי דם לבנים וטסיות דם).
תאי הפלסמה הסרטניים במיאלומה מייצרים כמות רבה של נוגדן מסוג אחד בלבד (נוגדן חד-שבטי), המכונה חלבון M או פאראפרוטאין. נוגדן זה אינו מסוגל למלא את תפקידו במערכת החיסון ולהילחם בזיהומים, וגורם לפגיעה בייצור של נוגדנים תקינים. כמו כן, החלבון מפעיל שרשרת של תהליכים שפוגעים באיברים שונים.
ישנם מצבים קליניים נוספים הקשורים לייצור פתולוגי של נוגדן חד-שבטי, שעשויים לעתים להתקדם למיאלומה:
- גמופתיה מונוקלונלית במשמעות לא ידועה (monoclonal gammopathy of undetermined significance, MGUS): ייצור מוגבר של חלבון M על ידי תאי פלסמה בלתי תקינים, אך בהיעדר גידול של תאי הפלסמה והתופעות הנלוות למיאלומה. הבעיה מתבטאת בבדיקות דם ושתן המדגימות כמות גבוהה מהרגיל של חלבון M, ללא תסמינים קליניים. מצב זה אינו דורש טיפול, אך הוא דורש מעקב מכיוון שישנו סיכוי נמוך שיתפתח למיאלומה.
- מיאלומה זוחלת (Smoldering multiple myeloma, SMM): מצב מקדים למיאלומה עם כמות גבוהה יותר של תאי פלסמה אבנורמליים במח העצם וכמות גבוהה יותר של חלבון M לעומת MGUS, אך ללא תסמינים קליניים של מיאלומה. הסיכון להתקדמות למיאלומה במצב זה הוא גבוה יותר ולכן הוא דורש מעקב צמוד, אך אינו דורש טיפול מיידי.
מהם התסמינים של מיאלומה?
מיאלומה היא מחלה שמתקדמת בהדרגה, ובהתחלה בדרך כלל אינה גורמת לתסמינים. תסמיני המחלה נובעים מהתרבות התאים הסרטניים במח העצם ופגיעתם בעצמות, מהפגיעה בייצור התקין של תאי דם, וכן מהשפעתו של חלבון M על איברים שונים בגוף. מיאלומה יכולה להתבטא בתסמינים הבאים:
- כאבי עצמות: לרוב התסמין הראשון של המחלה. מיאלומה גורמת לפגיעה בעצמות ולפירוק רקמת עצם שיכולה להתבטא בכאב, במיוחד בעמוד השדרה, עצמות החזה והאגן. המחלה מעלה את הסיכון לשברים בעצמות. פירוק רקמת העצם מלווה בעליה ברמת הסידן בדם (היפרקלצמיה), מצב שיכול לגרום בפני עצמו לתסמינים ולפגיעה באיברים שונים.
- תסמיני אנמיה: המחלה פוגעת בייצור של כדוריות דם אדומות וכתוצאה מכך לאנמיה שיכולה להתבטא בחיוורון, עייפות מוגברת וכו׳.
- נטיה לזיהומים: הפגיעה בייצור של תאי דם לבנים תקינים גורמת לנטיה מוגברת לזיהומים, במיוחד דלקת ריאות.
- נטיה לדימומים: הפגיעה בייצור טסיות הדם האחראיות על תהליך הקרישה גורמת לנטיה מוגברת לדימומים ושטפי דם.
- תסמינים הקשורים לעודף סידן בדם (היפרקלצמיה): צמא מוגבר, בחילות, חוסר תיאבון, עצירות, תחושת ״ערפול מוחי״ ובלבול.
- פגיעה כלייתית: מיאלומה פוגעת בכליות בדרכים שונות, למשל סתימה של מערכת סינון הדם בכליות על ידי חלבון M. גם רמות הסידן הגבוהות בדם תורמות לפגיעה הכלייתית.
- דחיסת תעלת השדרה (Spinal cord compression): שברים בחוליות יכולים לגרום לצניחת החוליות ולהפעלת לחץ על העצבים היוצאים מחוט השדרה. המצב יכול להתבטא בתחושת נימול או כאב בגפיים, חולשה של הגפיים, בעיות במתן השתן והצואה וכו׳.
איך מאבחנים מיאלומה?
חשד קליני למיאלומה עשוי לעלות בעקבות הופעת תסמינים אופייניים כמו כאבי עצמות, אך לעתים קרובות המחלה מאובחנת עקב ממצאים אופייניים למיאלומה בבדיקות דם או שתן המבוצעות מסיבה אחרת. תהליך הבירור של מיאלומה כולל את הבדיקות הבאות:
- בדיקות דם: ספירת דם יכולה להדגים ירידה בכמות תאי הדם האדומים, הלבנים וטסיות הדם. בדיקות כימיה בדם יכולות להדגים היפרקלצמיה, פגיעה בתפקוד הכלייתי ומאפיינים נוספים של מיאלומה. הבירור כולל בדיקות דם לרמות נוגדנים וחלבון M.
- בדיקת שתן: איסוף שתן במשך 24 שעות יכול להדגים חלבון אופייני למיאלומה בשם ״בנס ג׳ונס״ (Bence Jones protein).
- בדיקות הדמיה: יכולות להדגים שינויים אופייניים בעצמות: ממצאים בשם ״נגעים ליטיים״ המעידים על פירוק עצם, שברים בעצמות, היצרות תעלת השדרה וכו׳. כמו כן, הבדיקות יכולות לאתר גידולים בשם פלסמציטומה (Plasmacytoma) – צברים מבודדים של תאי פלסמה אבנורמליים. הבירור עשוי לכלול בדיקות כמו צילומי רנטגן, CT, MRI, PET וכו׳.
- ביופסיית מח עצם: האבחנה של מיאלומה נקבעת באמצעות נטילת דגימה ממח העצם להתבוננות תחת מיקרוסקופ לזיהוי תאי מיאלומה. הדגימה נלקחת בדרך כלל מעצם האגן באמצעות מחט ייעודית. עשויה להילקח גם דגימה של המרכיב הנוזלי של מח העצם באמצעות שאיבה במחט. דגימות מח העצם עוברות בדיקות שונות במעבדה לאיתור שינויים בחומר הגנטי של התאים.
לאחר קביעת האבחנה של מיאלומה, נקבע השלב (Stage) של המחלה, כלומר מידת התקדמותה והתפשטותה בגוף. למיאלומה 3 שלבים, ושלב גבוה יותר מעיד על מחלה אגרסיבית יותר המתקדמת בקצב מהיר יותר. שלב המחלה מבוסס על קריטריונים בבדיקות דם ועל מידת הפגיעה בעצמות בבדיקות הדמיה.
איך מטפלים במיאלומה?
הטיפול במיאלומה תלוי בגורמים רבים, למשל שלב המחלה והתופעות הנגרמות ממנה, וכן גורמים הקשורים למטופל/ת כמו הגיל והמצב הבריאותי הכללי. לא בכל מצב דרוש טיפול מיידי: במיאלומה בשלב מוקדם שמתקדמת באיטיות ואינה גורמת לתסמינים, נהוג לעתים לנקוט בגישת מעקב פעיל ולדחות את הטיפול תוך ניטור הדוק של תסמינים קליניים ובדיקות דם ושתן על מנת לזהות החמרה במחלה.
אין טיפול שיכול לרפא לחלוטין מיאלומה, אך קיימים טיפולים שונים המסייעים לגרום לנסיגה שלה, להאט את קצב התקדמותה, ולהקל על התופעות הקליניות, התסמינים והסיבוכים הנגרמים ממנה.
מרכיבי הטיפול האונקולוגי במיאלומה
- טיפול ביולוגי: תרופות בעלות מנגנוני פעולה ייחודיים המשפיעים באופן ממוקד על מסלולים מולקולריים שנחוצים להתרבות תאי הסרטן, וגורמות להרס ממוקד של התאים. הטיפול העיקרי במיאלומה מבוסס על 3 קבוצות של תרופות ביולוגיות:
- מעכבי פרוטאזום (Proteasome inhibitors): פרוטאזום הוא מרכיב בתאים שאחראי על פירוק חלבונים. תאי סרטן מתרבים בקצב גבוה ומייצרים חלבונים רבים שהפרוטאזומים מפרקים על מנת לאפשר את המשך התפקוד של תאי הסרטן. תרופות ממשפחה זו מונעות את פעילות הפרוטאזומים, וכתוצאה מכך מצטברים בתאי הסרטן חלבוני פסולת רבים שגורמים להרס התאים.
- נוגדנים חד-שבטיים (Monoclonal antibody therapy): נוגדנים שיוצרו במעבדה המכוונים ספציפית אל מרכיבים בתאי המיאלומה, והורסים את אותם תאים באופן סלקטיבי.
- אימונותרפיה (Immunotherapy): משפחת תרופות ייחודית שמפעילה את מערכת החיסון של המטופל/ת להילחם בתאי הסרטן באופן ממוקד.
- כימותרפיה: תרופות כימותרפיות לא מהוות כיום את הקו הראשון לטיפול במיאלומה בזכות יעילותם של הטיפולים הביולוגיים. לעומת זאת, כימותרפיה משמשת בעיקר כהכנה להשתלת מח עצם עצמית במטופלים המתאימים לכך, וניתנת בדרך כלל יחד עם טיפול ביולוגי.
- השתלת מח עצם עצמית: השתלת תאים המטופוייטים (תאי גזע שמתפתחים לתאי דם) תקינים ונטולי סרטן על מנת להחליף את התאים הבלתי תקינים במח העצם. הטיפול מבוצע בדרך כלל לאחר מספר סבבים של טיפול ביולוגי. תאי גזע תקינים נאספים מהדם של המטופל/ת, ולאחר מכן ניתן טיפול כימותרפי במינון גבוה על מנת להשמיד את כל תאי הסרטן. הטיפול משמיד לחלוטין את מח העצם. לאחר הטיפול, תאי הגזע שנאספו מוחזרים אל הגוף בעירוי, על מנת לבנות מחדש מח עצם תקין. השתלת מח עצם עשויה לייצב את המחלה לאורך זמן, אך היא דורשת מצב בריאותי כללי טוב מלבד המיאלומה.
- סטרואידים: מרכיב בטיפול במיאלומה במקביל לטיפולים אחרים מרכזיים יותר. הסטרואידים מסייעים להרס תאי המיאלומה, מגבירים את יעילותם של הטיפולים האחרים, ומסייעים להפחתת תהליכי נפיחות, דלקת וגירוי בגוף.
- הקרנות: מהוות מרכיב בטיפול במיאלומה בעיקר כטיפול בנגעים בעצמות, דחיסה של תעלת השדרה, שברים וכו׳. הטיפול מפחית את כאבי העצמות ומסייע להחלמת העצם. הקרנות מהוות גם טיפול בפלסמציטומות, נגעים מבודדים של מיאלומה בעצמות.
- טיפול בתאי חיסון מהונדסים (CAR T-cell therapy): טיפול חדשני לסרטני דם לרבות מיאלומה. הטיפול מבוסס על נטילת תאי דם לבנים מסוימים מהדם של המטופל/ת, הינדוס התאים במעבדה כך שיתקפו את תאי הסרטן באופן ממוקד והחזרתם לזרם הדם בעירוי.
- טיפול בסיבוכים ותסמינים: טיפולים נוספים ניתנים בהתאם לתופעות ספציפיות וסיבוכים הנגרמים מהמחלה, לדוגמה:
- טיפול נגד כאב
- אריתרופוייטין (Erythropoietin): תרופה המגבירה את הייצור של כדוריות הדם האדומות במקרים של אנמיה
- דיאליזה במקרים של אי ספיקה כלייתית
- פלסמפרזיס (Plasmapheresis): טיפול דומה לדיאליזה המסיר את הנוגדן הפתולוגי מהדם כאשר כמותו גבוהה מאוד
חוות דעת שניה בלימפומה – למה זה חשוב?
מיאלומה היא מחלה מורכבת שיכולה לגרום לסיבוכים רבים ופגיעה באיברים שונים. האבחנה של מיאלומה עשויה להיות מאתגרת מכיוון שתסמיניה אינם ספציפיים, והמחלה עצמה לעתים קשה לטיפול. לכן, יש חשיבות רבה לבירור וטיפול על ידי צוות רפואי מנוסה. חוות דעת שניה מסייעת לוודא שתקבלו את הטיפול הטוב ביותר.
מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?
- כאשר אתם חשים ספק לגבי נכונות האבחנה.
- לפני התחלת תוכנית טיפול, מכיוון שהגורם החשוב ביותר להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית נכונה.
- כאשר הטיפול לא מניב את התוצאות הרצויות, או במקרה של החמרה במצב.
מה היתרונות של חוות דעת שניה?
- רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
- חוות דעת שניה מקטינה משמעותית את הסיכוי לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של סוג הסרטן או השלב שלו, שעלולה לגרור טיפול שאינו מתאים.
- מצד שני, אם שני רופאים ממליצים על אותו טיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
- חוות דעת שניה יכולה לחזק את ביטחונכם באבחנה ובטיפול שהוצע לכם, ולעזור לכם להרגיש מוכנים יותר לקראתו.
- חוות דעת שניה ניתנת על ידי רופא/ה בעל/ת מומחיות ספציפית בבעיה הרפואית שלך, למשל המטואונקולוג/ית בעל/ת מומחיות ספציפית בטיפול במיאלומה ולא המטולוג כללי.
- מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול ומשתמשים בכל השיטות האבחוניות והטיפוליות המודרניות.
- רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לטפל בשיטות המקובלות באותם בתי חולים.
- לעתים לרופאים יש גישות טיפול מועדפות שהתרגלו אליהן, ורופא אחר יכול להציע גישה טיפולית שונה.
- אין רופא המחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים המדעיים בספרות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. לרופאים שונים פרספקטיבות שונות והם יכולים לתרום מידע שונה.
- לעתים מטופלים חשים ספק לגבי הטיפול שהם מקבלים, ובשלב הזה כבר מאוחר מדי לשנות אותו וצריך לסיים את הטיפול. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
- חשוב לפנות לרופא שאינו עובד עם קופת החולים, שכן קופות החולים לעתים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
- פניה לחוות דעת שניה מרופא נוסף היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).
מה החסרונות של חוות דעת שניה?
- חוות דעת שניה היא בתשלום, והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
- תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.
למה כדאי לטפל במיאלומה בטופ איכילוב?
מיאלומה היא מחלה שיכולה להיות אגרסיבית ומסוכנת ולפגוע באיברים רבים. אין טיפול שיכול לרפא מיאלומה לחלוטין, אך כיום ישנן אפשרויות טיפול רבות ויעילות שיכולות להביא לנסיגה ארוכת טווח של המחלה ולייצב אותה במשך שנים רבות, עם שמירה מירבית על איכות החיים. חשוב לקבל את הטיפול מצוות רפואי מנוסה.
לטיפול במיאלומה בטופ איכילוב יש יתרונות רבים:
- זמינות התור: תוכלו להגיע לפגישה עם מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
- אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל המטואונקולוג מומחה בטיפול במיאלומה.
- קבלת טיפול מהרופאים המובילים בתחומם: הצוות הרפואי שלנו כולל את הרופאים הבכירים ביותר בארץ, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים ובתי החולים.
- ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת החולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות והטיפולים הקודמים, לקבוע טיפול ולהסבירו למטופל/ת, ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח עם המטופל/ת בנחת, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול, וגם לענות על כל שאלותיכם.
- הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהבדיקות האבחנתיות והטיפולים החדשניים למיאלומה הם יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. לעומת זאת, רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופות החולים ולכן מפנה לבדיקות ולטיפולים הנחוצים, ללא קשר לעלות שלהם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) עבור בדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.
