סרקומה

סרקומה היא שם כולל לגידולים סרטניים שמקורם מהרקמות הרכות של הגוף (שריר, שומן, רקמת חיבור, כלי דם, כלי לימפה, עצבים פריפריים), העצמות או הסחוסים, שכולן בעלות מקור משותף. סרקומות יכולות להופיע בכל מקום בגוף ובכל גיל, אבל בדרך כלל מופיעות אחרי גיל 20. הגישה הטיפולית אליהן תלויה בגורמים שונים כמו סוג הסרקומה, מיקומה, גודלה ועוד.

סרקומות של רקמה רכה שונות במידה מסויימת מסרקומות בעצמות וגם הטיפול בהן שונה. מאמר זה יתמקד בסרקומות של רקמות רכות. תוכלו לקרוא על גידולי עצמות במאמר המוקדש להם.

מהם הסוגים של סרקומות של רקמה רכה?

הסרקומות מסווגות על פי רקמת המקור שלהן. באופן כללי סרקומות הן נדירות ויש להן מספר גבוה מאוד של תתי סוגים. דוגמאות לסוגים שכיחים יחסית של סרקומה:

• ליפוסרקומה – ממקור תאי שומן
• ליומיוסרקומה – ממקור שריר חלק (השרירים הלא רצוניים של הגוף, למשל באיברים פנימיים)
• רבדומיוסרקומה – ממקור שריר שלד (שרירים רצוניים)
• סרקומה של דרכי העיכול – gastrointestinal stromal tumor (GIST)
• אנגיוסרקומה – ממקור כלי דם
• סרקומה פיברובלסטית – ממקור של פיברובלסטים, תאים מרקמת החיבור של הגוף

מהם גורמי הסיכון לסרקומה?

קיימים סוגים רבים של סרקומות, ולחלקם גורמי סיכון שאופייניים להם אבל לא לסוגי סרקומה אחרים.

• גיל – סרקומות מופיעות לעתים קרובות יותר בגיל מבוגר, אבל יכולות להופיע בכל גיל.
• תסמונות תורשתיות מסוימות מעלות את הסיכון לפתח סוגים מסוימים של סרקומה, למשל נוירופיברומטוזיס מסוג 1 (NF1).
• הקרנות כטיפול לסרטן בעבר עלולות להגביר את הסיכון לפיתוח סרקומות באזור.
• נפיחות כרונית בגפיים (לימפדמה) – נפיחות שנובעת מחסימה כרונית של הניקוז הלימפטי מעלה לאורך זמן את הסיכון לפתח אנגיוסרקומה.
• חשיפה לכימיקלים מסוימים, בעיקר חשיפה רבה וממושכת, עלולה להגביר את הסיכון לסוגים שונים של סרקומות.

מהם התסמינים של סרקומה?

לעתים קרובות סרקומות לא גורמות לשום תסמין קליני, וסרקומות במקומות מסוימים בגוף יכולות לגדול במשך זמן רב מבלי שהמטופל יבחין בהן, למשל סרקומה רטרופריטוניאלית (שממוקמת בחלק האחורי העמוק של חלל הבטן, עם הרבה מקום לגדול). התסמינים של סרקומות קשורים למיקום שלהן:

• הופעת גוש ברקמה, במיוחד גוש שגדל מהר או חוזר לאחר הסרה כירורגית
• כאב, בעיקר אם הגידול לוחץ על עצבים
• סימפטומים ספציפיים כתלות במיקום הגידול, לדוגמה:
  • דימומים ממערכת העיכול בסרקומה של דרכי העיכול (GIST)
  • כאב בטן מסרקומה בחלל הבטן
  • דימום נרתיקי מסרקומה ברחם

איך מאבחנים סרקומה?

כאשר עולה חשד לסרקומה הבירור יכלול את הצעדים הבאים:

• בדיקה גופנית: אם יש גוש הרופא יבחן אותו בהתבוננות ומישוש.
• בדיקות הדמיה מסייעות לאיתור הגידול, הערכת גודלו ומיקומו. הבדיקות עשויות לכלול:
  • צילום רנטגן
  • אולטרא-סאונד
  • סי-טי (CT)
  • אם-אר-איי (MRI)
  • מיפוי פט (PET)
• ביופסיה: האבחנה הסופית של סרקומה נקבעת באמצעות נטילת דגימה מהגידול ובחינתה תחת המיקרוסקופ. הביופסיה יכולה להתבצע בגישות הבאות:
  • ביופסיית מחט דרך העור, ניתנת לביצוע תחת הנחיית סי-טי או אולטרא-סאונד עבור סרקומות עמוקות יותר.
  • ביופסיה כירורגית – בחלק מהמקרים יש צורך בכריתה רחבה יותר של רקמה על מנת לקבוע את האבחנה, למשל בגידולים שאין אליהם גישה אחרת, במקרים שביופסיית מחט לא הייתה חד משמעית וכו׳. במקרים מסוימים ניתן להוציא את הגוש במלואו.

קביעת הדרגה של סרקומה (grading)

לאחר שביופסיה אישרה את האבחנה של סרקומה, השלב הבא הוא לקבוע את מידת האגרסיביות שלה, כלומר הדרגה (grade) שלה. הדגימה שנלקחה בביופסיה נבחנת במעבדה כדי לזהות את הסוג הספציפי של הסרקומה ומידת הממאירות שלה על סמך מאפיינים מיקרוסקופיים. הדגימה יכולה להיבדק גם לנוכחות של שינויים מולקולריים מסוימים שמאפשרים להשתמש בטיפולים ממוקדים מיוחדים.

לסרקומה 3 דרגות, כאשר מספר גבוה יותר מייצג גידול אגרסיבי יותר:

• 1 – דרגה נמוכה, סרקומה ממוינת היטב
• 2 – דרגה בינונית
• 3 – דרגה גבוהה, סרקומה לא ממוינת

קביעת השלב של סרקומה (staging)

הצעד הבא הוא לקבוע עד כמה הסרקומה מפושטת בגוף, כלומר השלב (stage) שלה. משמשות לכך בדרך כלל בדיקות הדמיה, שמסייעות לראות עד כמה הסרקומה מפושטת מבחינה מקומית ואם היא שלחה גרורות מרוחקות. אחת הבדיקות שיכולה לשמש לכך היא פט סי-טי (PET-CT), שנותנת מידע לגבי נגעים חשודים ברחבי הגוף והפעילות המטאבולית שלהם (לתאי סרטן פעילות מטאבולית מוגברת).

לסרקומה 4 שלבים, כאשר מספר גבוה יותר מייצג מחלה מפושטת יותר. לכל סוג של סרקומה יש מערכת קביעת שלב אופיינית לה, והיא לוקחת בחשבון גם את הדרגה (grade) של הגידול.

איך מטפלים בסרקומה?

הטיפול בסרקומה תלוי בגורמים רבים, כולל סוג הסרקומה, המיקום שלה, הגודל שלה, מידת האגרסיביות (דרגה) שלה ומידת ההתפשטות (שלב) שלה. בחירת הטיפול לוקחת בחשבון גם את מצבו הכללי של המטופל. לעתים קרובות מטפל בסרקומה צוות רב-תחומי של כירורגים ואונקולוגים בשילוב של מספר גישות. אפשרויות הטיפול בסרקומה כוללות:

• הסרה כירורגית – הטיפול המועדף לרוב סוגי הסרקומות מבוסס על ניתוח להסרת הגידול במלואו עם שוליים נקיים של רקמה בריאה. אם לא ניתן להסיר את הגידול במלואו עם שוליים מספקים ניתן להתחיל בשיטת טיפול אחרת (למשל קרינה ו/או כימותרפיה) על מנת לנסות לכווץ אותו. בחלק מהמקרים הניתוח כולל גם כריתה של בלוטות לימפה סמוכות לגידול. במקרים מסוימים ניתן אפילו להסיר כירורגית גרורות מרוחקות בתנאי שהן מעטות.
• קרינה: טיפול בהקרנות מהווה מרכיב בטיפול בסרקומות בשילוב עם שיטות אחרות, במיוחד סרקומות מתקדמות יותר. ניתן לטפל בהקרנות לפני ניתוח על מנת להקטין את הגידול, או אחרי ניתוח, במיוחד אם שולי הכריתה לא מספקים. במקרים מסוימים משתמשים בקרינה ממוקדת במהלך הניתוח על מנת למנוע נזק לאיברים סמוכים.
• כימותרפיה: פרוטוקולים המשלבים מספר תרופות כימותרפיות משמשים לטיפול בחלק מהסרקומות, במיוחד סרקומות מתקדמות יותר. כימותרפיה יכולה להינתן לפני ניתוח בשילוב עם קרינה על מנת להקטין את הגידול, ו/או לאחר ניתוח על מנת להפחית את הסיכון לחזרת הגידול. סוגים מסוימים של סרקומות מגיבים יותר טוב לכימותרפיה מאחרים, למשל רבדומיוסרקומה.
• טיפולים ממוקדים: משפחה של תרופות שפעולתן מבוססת על נוכחות של שינויים מולקולריים מסוימים בתאי הגידול. טיפולים ממשפחה זו יעילים לסוגים מסוימים של סרקומות, והם מהווים את הטיפול העיקרי בסרקומות של מערכת העיכול (GIST).

טיפול במסגרת מחקרית

סרקומות הן גידולים נדירים שעשויים להיות מאתגרים לטיפול. תחום חקר הסרטן מוביל במחקר הרפואי, ובשנים האחרונות מתפתחים טיפולים חדשניים לסרטן המבוססים על מנגנוני פעולה ייחודיים (טיפולים ממוקדים). הטיפולים האלה עשויים להועיל לסרקומות, במיוחד כאלה שלא הגיבו היטב לטיפולים הקונבנציונליים. ניתן להתייעץ עם הרופא לגבי קבלת טיפולים חדשניים במסגרת ניסוי קליני.

מה החשיבות של חוות דעת נוספת בטיפול בסרקומה?

סרקומות עשויות להיות קשות לאבחון ולטיפול מכיוון שהן נדירות, ויש סוגי סרקומות רבים שמגיבים אחרת לטיפולים שונים. קיימים פרוטוקולים מקובלים לטיפול ברוב הסרקומות, אבל רופאים שונים יכולים להעדיף גישות שונות (למשל גישה אגרסיבית לעומת גישה שמרנית יותר). מטופלים רבים פונים לקבלת חוות דעת שניה על מנת להבטיח שיקבלו את הטיפול המתאים ביותר. חוות דעת שניה מרופא מומחה נוסף יכולה לחזק את בטחונכם באבחנה ובטיפול שהוצע לכם, ולפעמים להעלות אפשרויות טיפול שאולי לא הוצעו לכם קודם.

מה ההמשך לאחר טיפול בסרקומה?

לאחר הטיפול בסרקומה יש צורך בכניסה למסגרת של מעקב על מנת לנטר את תוצאות הטיפול ולזהות חזרה של המחלה. משך המעקב, תדירות המפגשים והבדיקות שהם כוללים תלויים בגורמים רבים כמו סוג הסרקומה, הדרגה והשלב שלה והטיפול שניתן, והם נקבעים באופן אישי לכל מטופל.

המעקבים כוללים בדרך כלל בדיקות דם והדמיה (למשל סי-טי, אם-אר איי, פט) שמטרתם לזהות הישנות של הגידול במיקום המקורי שלו או במקום אחר, ובמידת הצורך להחליט על קבלת טיפולים נוספים.

מה היתרונות של טיפול בסרקומה ב״טופ איכילוב״?

גידולים מסוג סרקומה הם נדירים ויש סוגים רבים מאוד שלהם. קיימים פרוטוקולים מרובים לטיפול בסרקומות השונות, וכל סוג מגיב אחרת לכל צורת טיפול. בהרבה מקרים הטיפול העיקרי בסרקומה הוא ניתוח, ויש חשיבות לניסיון הקליני של המנתח להבטחת הסרה מספקת של הגידול תוך שמירה מיטבית על האיבר ותפקודו. בנוסף, קיימים טיפולים ממוקדים חדשניים שעשויים להועיל לסרקומות שלא הגיבו לטיפולים אחרים, ופרוטוקולים שונים לכל שלבי המחלה. לטיפול בסרקומה ב״טופ איכילוב״ יש מגוון יתרונות:

• זמינות תורים: ניתן לקבוע תור לרופא מומחה מוביל (אפילו פרופסור ידוע) כבר לימים הקרובים לאחר פנייתכם אלינו, על מנת להתחיל בטיפול ללא עיכוב.
• בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא שיטפל בכם על פי המומחיות הספציפית שלו והניסיון הקליני שלו. למשל, תוכלו לבחור במנתח עם ניסיון רב בניתוחי סרקומה משמרי איבר, אונקולוג מומחה בטיפולים חדשניים בסרקומה וכו׳.
• עבודה עם רופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהמומחים הבכירים ביותר בתחומם, פרופסורים ומנהלי מחלקות. אל רופאים אלה לא ניתן להגיע דרך קופות החולים ובתי החולים.
• ייעוץ יסודי ומעמיק: ביקור רגיל בקופת חולים נמשך 10-15 דקות, ובזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לעבור על בדיקות קודמות, לקבוע טיפול ולהסביר אותו למטופל וגם לענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור אצל רופא פרטי נמשך כשעה. בזמן הזה הרופא יכול לסקור בנחת את ההיסטוריה הרפואית וכל הבדיקות שבוצעו, לדון באפשרויות הטיפול השונות וביתרונות והחסרונות שלהן, לקבוע את הטיפול המתאים ולענות על כל שאלותיכם.
• הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: סרקומה עשויה להיות קשה לאבחון ולפעמים דורשת בדיקות מתקדמות. יתרה מזאת, יש לסרקומה מגוון רחב של טיפולים, חלקם חדשניים. לעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופות החולים ולכן מפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים, ללא קשר לעלות שלהם. קופת החולים מצידה מחויבת לשלם (לתת טופס 17) עבור בדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.