קרטוקונוס

קרטוקונוס (קרנית חרוטית) היא מחלת עיניים פרוגרסיבית המאופיינת בהידקקות הקרנית ושינוי צורתה לחרוטית במקום צורת הכיפה הרגילה. קרטוקונוס משפיע בדרך כלל על שתי העיניים אך בצורה בלתי סימטרית, ומחמיר בהדרגה לאורך שנים.

הסיבה לקרטוקונוס אינה ידועה, אך יתכן כי קיים קשר למצבים הגורמים לשפשוף של העיניים, למשל אלרגיה. קרטוקונוס מופיע בדרך כלל בגילאי 20-30, אך הוא עשוי להופיע מוקדם יותר. 

קרטוקונוס יכול לבוא לידי ביטוי בתסמינים כמו ירידה בחדות הראייה, ראייה כפולה, עיוות בראייה וסנוור. מחלה מתקדמת יכולה לגרום לצלקות בקרנית עם פגיעה משמעותית בראייה. יחד עם זאת, קיימים היום טיפולים שונים שיכולים למנוע את החמרת המחלה, להאט את התקדמותה ולשפר את הראייה.

איך מאבחנים קרטוקונוס?

חשד קליני לקרטוקונוס יכול לעלות בעקבות תסמינים אופייניים, או בשל שינויים תכופים של המספר במשקפיים. תהליך הבירור של קרטוקונוס מבוסס על בדיקת עיניים מקיפה הכוללת את הבדיקות הבאות:

• בדיקת רפרקציה (תשבורת): בדיקה לסוג הפרעת הראייה ועוצמתה, וקביעת מאפייני העדשה הנדרשת לתיקון הראייה (מספר וצילינדר).
• בדיקה במנורת סדק: בדיקת העיניים באמצעות מיקרוסקופ ייעודי ובעזרת קרן אור אנכית, המאפשרת לראות שינויים בצורת הקרנית וגם לאבחן בעיות נוספות בעיניים.
• קרטומטריה: בדיקה המודדת את עקמומיות הקרנית וקובעת את צורתה באמצעות מיקוד אור מעגלי על הקרנית ומדידת השתקפותו.
• מיפוי קרנית (טומוגרפיה וטופוגרפיה): בדיקה המודדת את מידת הקמירות של הקרנית בנקודות שונות ויוצרת מפה של עקמומיות פני השטח של הקרנית. בדיקה זו יכולה לזהות שינויים עדינים במבנה וצורת הקרנית ומאפשרת לאבחן קרטוקונוס בשלב מוקדם, עוד לפני שניתן לראות אותו בבדיקת מנורת הסדק. בדיקה זו משמשת גם למעקב אחר התקדמות המחלה.
• פכימטריה: בדיקה המודדת את עובי הקרנית ויכולה להראות הידקקות של הקרנית.

איך מטפלים בקרטוקונוס?

הטיפול בקרטוקונוס תלוי בדרגת החומרה של המחלה. בשלבים מוקדמים ניתן לתקן את הראייה באמצעות משקפיים או עדשות מגע. בחלק מהמקרים המחלה מתייצבת לאחר תקופה מסוימת, ותיקון הראיה עשוי להספיק בתור הטיפול היחיד. כמו כן, קיימים טיפולים למחלה בשלב מתקדם יותר שיכולים לעצור את התקדמותה ולשפר את הראייה. 

אמצעים לתיקון הראיה

משקפיים ועדשות מגע מהווים חלק מהטיפול בקרטוקונוס. בשלב מוקדם של המחלה ניתן להשתמש במשקפיים או בעדשות מגע רכות, אך בשלבים מתקדמים יותר יש צורך בעדשות מיוחדות. במקרים רבים המספר משתנה לעתים תכופות עם התקדמות המחלה ושינוי צורת הקרנית, ולכן צריך להחליף את המשקפיים והעדשות לעתים קרובות. קיימים מספר סוגי עדשות מגע שיכולים להועיל לקרטוקונוס, בהתאם לחומרת המחלה:

• עדשות רכות: משפרות את חדות הראייה בשלבים מוקדמים של קרטוקונוס.
• עדשות קשות: מתאימות למחלה בינונית ומתקדמת ומשפרות את חדות הראייה. ניתן לייצר עדשות קשות מותאמות אישית לצורת הקרנית. 
• עדשות היברידיות: עדשות בעלות מרכז קשיח וטבעת רכה סביבו, שיכולות להתאים למטופלים המתקשים להשתמש בעדשות קשות בשל חוסר נוחות.
• עדשות סקלרליות: עדשות שאינן מונחות על הקרנית אלא על לובן העין (סקלרה), ומכסות את הקרנית מבלי לגעת בה. יכולות להתאים למקרים מתקדמים עם שינויים משמעותיים בצורת הקרנית. 

טיפולים כירורגיים לקרטוקונוס

טיפול כירורגי מומלץ כאשר עדשות מגע לא מתקנות את הראייה במידה מספקת וכאשר העדשות לא מתאימות יותר. בדרך כלל הטיפול הכירורגי מוצע כאשר המחלה מראה התקדמות לאורך המעקב, או עבור מטופלים צעירים שהסיכון להתקדמות המחלה אצלם הוא גבוה. במקרים מסוימים צריך להמשיך להרכיב עדשות אחרי הפרוצדורה. קיימות מספר אפשרויות לטיפול כירורגי בקרטוקונוס:

• קרוס-לינקינג (Corneal cross-linking), בעברית ״קשרי צילוב״: הפרוצדורה העיקרית לטיפול בקרטוקונוס, שיכולה להאט ואף לעצור את התקדמות המחלה. הפרוצדורה מתבצעת בהרדמה מקומית באמצעות טיפות. בשלב הראשון של הפעולה מסירים את השכבה החיצונית ביותר של הקרנית (שכבת האפיתל), ולאחר מכן מטפטפים על הקרנית ויטמין B2 (ריבופלאבין) ומקרינים עליה אור אולטרא-סגול (UVA). התהליך גורם ליצירת קשרי צילוב בסיבי הקולגן בקרנית שמחזקים ומייצבים אותה, ומונעים שינוי צורה נוסף.
• שתלי טבעות אינטראסטרומליות (Intrastromal corneal ring segments, ICRS): טבעות סינתטיות זעירות המושתלות ברקמת הקרנית ועוזרות לשטח אותה ולשנות את הצורה החרוטית. הטבעות יכולות לשפר את הראיה וכן לשפר את ההתאמה של עדשות מגע. הפעולה מתבצעת בהרדמה מקומית באמצעות טיפות. בחלק מהמקרים הפעולה מבוצעת יחד עם קרוס-לינקינג.
• ניתוח להסרת צלקות מהקרנית (Superficial keratectomy): במקרים מסוימים ניתן להסיר צלקות מהקרנית על ידי קילוף השכבה החיצונית של הקרנית באמצעות להב או לייזר. הניתוח יכול לשפר התאמה של עדשות מגע, למנוע נזק נוסף לקרנית ולמנוע צורך בהשתלת קרנית במקרים מסוימים.
• השתלת קרנית (Keratoplasty): אצל מטופלים עם הידקקות קיצונית של הקרנית או צלקות קשות יש צורך בהשתלת קרנית. ישנן מספר שיטות להשתלת קרנית חלקית או מלאה, והשיטה המתאימה נבחרת עבור כל מטופל באופן אינדיבידואלי בהתאם למצב הקרנית שלו.

חוות דעת שניה בקרטוקונוס – למה זה חשוב?

קרטוקונוס היא מחלה המחמירה לאורך הזמן ויכולה להביא לפגיעה משמעותית בראיה. יחד עם זאת, קיימים טיפולים שונים שיכולים להאט את התקדמות המחלה ואף לעצור אותה לחלוטין. חשוב להתייחס לקרטוקונוס במלוא תשומת הלב על מנת להבטיח את הטיפול הטוב ביותר.

מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?

• כאשר ישנו ספק בנכונות האבחנה.
• לפני התחלת תוכנית טיפול, במיוחד תוכנית מורכבת הכוללת התערבות כירורגית, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית מדויקת.
• כאשר הטיפול לא מניב את התוצאות הרצויות, או במקרה של החמרה במצב.

מה היתרונות של חוות דעת שניה?

• רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרקספקטיבה נוספת.
• חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה שעלולה להוביל לטיפול בשיטות לא מתאימות.
• מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
• חוות דעת שניה ניתנת על ידי רופא עיניים בעל מומחיות ספציפית במחלות של הקרנית ולא רופא עיניים כללי.
• מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול, ומשתמשים בכל שיטות האבחון והטיפול המודרניות.
• רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לטפל בשיטות הקיימות באותם בתי חולים.
• אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
• לרופאים שונים יש לעתים גישות טיפוליות שונות המועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להציע גישת טיפול נוספת.
• חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, מכיוון שקופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
• לעתים מטופלים חשים ספקות לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים, בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
• פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).

מה החסרונות של חוות דעת שניה?

• חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
• תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.

למה כדאי לטפל בקרטוקונוס בטופ איכילוב?

קרטוקונוס יכול לגרום לפגיעה משמעותית בראייה וכתוצאה מכך באיכות החיים של המטופלים, אך קיימות היום אפשרויות טיפול יעילות ביותר לקרטוקונוס. יש חשיבות לקבלת הטיפול מצוות רפואי מנוסה ומיומן. לטיפול בקרטוקונוס בטופ איכילוב יתרונות רבים:

• זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל רופא עיניים מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
• אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל רופא עיניים מומחה במחלות קרנית בעל ניסיון רב בטיפולים כירורגיים לקרטוקונוס.
• קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
• ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל, לערוך בדיקת עיניים מקיפה, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
• הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהטיפולים לקרטוקונוס הם יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור להסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.