נחירות הן תופעה נפוצה שיכולה לקרות בכל גיל, וכמעט כולם נוחרים מדי פעם. יחד עם זאת, נחירות כרוניות וחזקות יכולות לפגוע באיכות החיים והשינה של המטופל/ת או בן/בת הזוג, ואף להעיד על בעיה בריאותית רצינית הדורשת בירור וטיפול. לכן, חשוב לעבור בירור רפואי כאשר סובלים מנחירות כרוניות משמעותיות.
מה גורם לנחירות?
נחירות נגרמות ממעבר אוויר דרך דרכי אוויר מוצרות או חסומות, הגורם לרטט של הרקמות שמתבטא ברעש. בזמן השינה השרירים בחיך, בלשון ובגרון נרפים, כך שנוצרת חסימה חלקית במעבר האוויר המתבטאת בנחירות. החסימה במעבר האוויר יכולה לערב מבנים לכל אורך דרכי האוויר, למשל השקדים או האף. ככל שהחסימה בדרכי האוויר משמעותית יותר, הנחירות חזקות יותר. נחירות חזקות עשויות להיות תסמין של דום נשימה בשינה, מצב רפואי שקשור לתחלואה לבבית.
נחירות נפוצות יותר בקרב גברים ושכיחותן עולה עם הגיל. מספר מצבים בריאותיים יכולים לגרום לנחירות:
- מאפיינים אנטומיים של האף, הפה והגרון, למשל סטיית מחיצת האף, שקדים מוגדלים, לשון גדולה, אדנואידים מוגדלים (שקד שלישי).
- גודש כרוני באף, למשל כתוצאה מאלרגיה.
- עודף משקל קשור לשכיחות מוגברת של נחירות ודום נשימה בשינה.
- שתיית אלכוהול ונטילת תרופות מרדימות גורמים להרפיית השרירים בגרון ומעלים את הסיכון לנחירות.
- חוסר בשינה מספקת הוא בפני עצמו גורם סיכון לנחירות.
- היסטוריה משפחתית של נחירות או דום נשימה בשינה קשורה לשכיחות מוגברת של נחירות.
האם נחירות הן מסוכנות?
בעוד שלעתים קרובות נחירות הן תופעה תקינה, נחירות כרוניות חזקות עשויות להעיד על דום נשימה בשינה (Obstructive sleep apnea, OSA), הפרעת שינה המתבטאת בהפסקות נשימה בזמן השינה. לאורך הזמן, דום נשימה בשינה עשוי לגרום לסיבוכים מסוכנים, למשל יתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת וסיכון מוגבר לשבץ מוחי. לכן, נחירות המלוות בתסמינים נוספים של דום נשימה בשינה דורשות בירור רפואי מעמיק על מנת לאבחן את דום הנשימה ולטפל בו כדי להימנע מסיבוכיו. תסמינים נוספים המחשידים לדום נשימה בשינה כוללים:
- השתנקות במהלך השינה
- ישנוניות או עייפות במהלך היום
- שינה שאינה מרעננת
- כאבי ראש בבוקר
- יובש או כאב גרון בבוקר
- קשיי ריכוז
- יתר לחץ דם
- עצבנות ושינויים במצב הרוח
- ירידה בחשק ובתפקוד המיני
- נחירות חזקות הפוגעות בשינה של בן/בת הזוג
איך מבררים נחירות?
הבירור הרפואי של נחירות נועד לאתר גורמים אפשריים כגון שינויים אנטומיים בגרון או באף, וכן לזהות סיבוכים כמו דום נשימה בשינה. הבירור מתחיל מראיון רפואי לגבי איכות השינה, תדירות הנחירות, היסטוריה רפואית וקיומם של תסמינים נוספים. הראיון עשוי לכלול שאלות גם לבן/בת הזוג, למשל לגבי אירועי השתנקות או עצירת נשימה במהלך השינה שהמטופל/ת לא תמיד מודע/ת אליהם. כמו כן, מבוצעת בדיקה גופנית מקיפה בדגש על האף, הפה והגרון במטרה לזהות ממצאים הקשורים לחסימה בדרכי האוויר.
הבירור הרפואי של נחירות עשוי לכלול את הבדיקות הבאות:
- בדיקות דם: יכולות לזהות מאפיינים הקשורים לדום נשימה בשינה כמו שינויים בבדיקת גזים בדם, ולאתר מצבים רפואיים נלווים כמו סוכרת.
- בדיקות הדמיה: בדיקות כגון צילומי רנטגן, סי-טי (CT) או אם-אר-איי (MRI) יכולות להדגים את מבנה דרכי האוויר ולזהות בעיות אנטומיות, למשל סטיית מחיצת האף.
- בדיקת מעבדת שינה (פוליסומנוגרפיה, Polysomnography): במקרים של נחירות כרוניות קשות או כאלה המלוות בבעיות רפואיות נוספות, עשויה להתבצע בדיקה לאבחון הפרעות שינה המבוצעת במעבדת שינה וכוללת רישום של תפקודים פיזיולוגיים שונים כמו גלי המוח, הנשימה ותנועות העיניים והגפיים. הבדיקה מאפשרת להעריך את איכות השינה, לזהות הפרעות שינה שונות והפסקות נשימה במהלך השינה.
- בדיקת שינה ביתית: במקרים מסוימים הבירור כולל בדיקת שינה המבוצעת בבית עם ציוד שמודד חלק מהפרמטרים הנבחנים בבדיקת מעבדת שינה, ומיועד בעיקר לזהות דום נשימה בשינה.
- בדיקה אנדוסקופית של דרכי האוויר (Drug induced sleep endoscopy, DISE): בדיקה מיוחדת להערכת מיקום החסימה בדרכי האוויר. הבדיקה מבוצעת לאחר מתן תרופה משרת שינה, וכוללת סריקה של חלל האף, הפה והגרון באמצעות מכשיר עם מצלמה (אנדוסקופ) המאפשר לזהות את המיקום המדויק של חסימת דרכי האוויר, ולתכנן טיפול מותאם אישית.
איך מטפלים בנחירות?
הטיפול הראשוני בנחירות מבוסס לרוב על שינויים באורח החיים שיכולים להפחית את הנחירות. במידה ושינוי ההרגלים לא עוזר להפסקת הנחירות, הטיפול עשוי לכלול התקנים ומכשירים שונים, תרופות ואפילו ניתוחים.
טיפולים שמרניים לנחירות
- שינויים באורח החיים: הטיפול הראשוני לנחירות. השינויים כוללים ירידה במשקל והקפדה על משקל גוף תקין, הקפדה על שעות שינה מספיקות, הימנעות משתיית אלכוהול בסמוך לשינה, הימנעות משינה על הגב, הפסקת עישון וכו׳.
- טיפול תרופתי: במקרים הנגרמים מגודש כרוני באף הטיפול עשוי לכלול תכשיר סטרואידים לריסוס בתוך האף. הטיפול עשוי לכלול תרופות נוספות בהתאם למצבים רפואיים ספציפיים, למשל טיפולים תרופתיים לאלרגיה.
- התקנים ומכשירים רפואיים: התקנים מסוימים מסייעים לפתיחת החסימה בדרכי האוויר ולהפחית את הנחירות. מכשירים רפואיים מסוימים מהווים חלק מהטיפול בדום נשימה בשינה במידת הצורך. הטיפול עשוי לכלול את ההתקנים הבאים:
- רצועות אף: רצועות גמישות הנלבשות מצידי האף יכולות לשמור על מעבר האוויר באף פתוח.
- התקנים דנטליים: סד מיוחד המותאם למבנה הלסת של המטופל/ת, שמניע את הלסת התחתונה קדימה וכך שומר על דרכי האוויר פתוחות. ההתקן הדנטלי מפחית את הנחירות וגם את הפסקות הנשימה במקרים קלים יחסית של דום נשימה בשינה.
- סי-פאפ (Continuous positive airway pressure, CPAP): מכשיר לטיפול בדום נשימה בשינה המורכב ממסכה הנלבשת על האף או הפה ומשאבה. המשאבה מזרימה אוויר בלחץ חיובי דרך המסכה באופן רציף במהלך הלילה, וכך שומרת על דרכי האוויר פתוחות ומעלימה את הנחירות ואת הפסקות הנשימה.
טיפולים כירורגיים לנחירות
טיפול כירורגי מוצע כאשר הטיפולים השמרניים לא הועילו מספיק להפחתת הנחירות, ובמקרים בהם הנחירות נגרמות מבעיה אנטומית מסוימת. בנוסף לניתוחים המקובלים, ניתן לטפל בנחירות גם באמצעות פעולות מיקרו-פולשניות מודרניות. פעולות אלה קצרות יותר מניתוחים, כרוכות בהחלמה קצרה וקלה יותר, ואת חלקן ניתן לבצע בהרדמה מקומית וללא אשפוז. הטיפולים הכירורגיים האפשריים לנחירות תלויים בסוג הבעיה האנטומית וכוללים:
- ניתוחי אף: אחד הניתוחים השכיחים לטיפול בנחירות הוא ניתוח ליישור מחיצת האף (Septoplasty) המבוצע במקרים של סטיית מחיצה. ניתוחי אף אפשריים נוספים כוללים כריתת פוליפים, כריתת הקונכיות התחתונות וניתוחים שונים לתיקון עיוותים באף.
- ניתוח חיך ולוע (Uvulopalatopharyngoplasty, UPPP): ניתוח שכיח לטיפול בנחירות ודום נשימה בשינה הכולל כריתת רקמה עודפת מהחיך והגרון (כולל כריתת השקדים) והגדלת חלל הלוע.
- כריתת שקדים (Tonsillectomy): לעתים הנחירות נגרמות משקדים מוגדלים, ובמקרים כאלה ניתוח לכריתת השקדים יכול לסייע להפחתת הנחירות.
- כריתת אדנואידים (Adenoidectomy): אדנואידים מוגדלים (שקד שלישי) נפוצים בקרב ילדים אך לעתים נותרים גם בגיל מבוגר ויכולים לגרום לנחירות. במקרים אלה ניתוח לכריתת האדנואידים יכול לסייע להפחתת הנחירות.
- ניתוח לקידום הלסת (Maxillomandibular advancement, MMA): ניתוח הכולל הזזה קדימה של עצמות הלסת העליונה והתחתונה, אשך מגדיל ופותח את דרכי האוויר.
- ניתוח חיך לנחירות בלייזר (Laser assisted uvulopalatoplasty, LAUP): פרוצדורה לכריתת רקמה עודפת בחיך וקיצור הענבל באמצעות אנרגיית לייזר, להגדלת חלל דרכי האוויר. הפעולה יכולה להתבצע בפעם אחת תחת הרדמה כללית, אך גם במספר שלבים בהרדמה מקומית.
- ניתוח חיך באנרגיית רדיו (Radiofrequency palatoplasty, RFPP), נקרא גם סומנופלסטיה (Somnoplasty) או קובלופלסטיה (Coblatoplasty): פרוצדורה במהלכה משתמשים בגלי רדיו על מנת לחמם ולצרוב את הרקמה בחיך. הפעולה יכולה להתבצע בהרדמה כללית או מקומית ואינה דורשת אשפוז.
- טיפול לייזר מיקרו-פולשני לנחירות (NightLase): פעולה מיקרו-פולשנית במהלכה משתמשים באנרגיית לייזר לחימום ומתיחה של החיך. הטיפול גורם להגברת ייצור הקולגן ולחיזוק והרמה של החיך, וכתוצאה מכך דרכי האוויר נפתחות והנחירות פוחתות. הטיפול כולל בדרך כלל סדרה של פעולות קצרות במרווח של מספר שבועות ביניהן, ואינו דורש הרדמה.
- גירוי עצב הלשון (Hypoglossal nerve stimulation): טיפול מיקרו-פולשני חדשני לנחירות ודום נשימה בשינה המבוסס על השתלת קוצב מיוחד בעור החזה, עם סנסור לנשימה ואלקטרודה לעצב הלשון. הקוצב שולח גירויים חשמליים קצובים אל עצב הלשון המסונכרנים עם הנשימה וגורמים להנעת הלשון קדימה, על מנת לפתוח את החסימה בדרכי האוויר.
חוות דעת שניה בנחירות – למה זה חשוב?
נחירות כרוניות לעתים קרובות קשות לטיפול וגורמות לסבל רב, אך קיימות היום אפשרויות טיפול רבות ומתקדמות שיכולות להפחית באופן ניכר את הנחירות ולשפר את איכות החיים. יחד עם זאת, בירור רפואי מעמיק ומקצועי חשוב להתאמת הטיפול הנכון. חוות דעת שניה מסייעת לוודא שתקבלו את הטיפול הטוב ביותר.
מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?
- כאשר ישנו ספק בנכונות האבחנה שקיבלתם.
- לפני התחלת תוכנית טיפול, במיוחד תוכנית מורכבת הכוללת התערבות כירורגית, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית נכונה.
- כאשר הטיפול לא הניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.
מה היתרונות של חוות דעת שניה?
- רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
- חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של הגורם לנחירות שעלולה להוביל לטיפול בשיטה לא מתאימה.
- מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
- חוות דעת שניה ניתנת על ידי רופא אף אוזן גרון או פה ולסת בעלי מומחיות ספציפית בטיפולים לנחירות, ולא רופא אא״ג כללי.
- מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול, ומשתמשים בכל שיטות האבחון והטיפול המודרניות.
- רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לטפל בשיטות המקובלות באותם בתי חולים.
- לעתים לרופאים שונים יש גישות טיפוליות שונות המועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להציע גישה טיפולית נוספת.
- אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים המדעיים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
- חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, שכן קופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
- לעתים מטופלים מתלבטים לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים, אך בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
- פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות מערביות כמו ארצות הברית ומדינות אירופה.
מה החסרונות של חוות דעת שניה?
- חוות דעת שניה היא בתשלום, והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
- תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי לפגוש את הרופא.
למה כדאי לטפל בנחירות בטופ איכילוב?
נחירות הן בעיה שכיחה מאוד, ובעוד שלעתים קרובות אינה מהווה סיבה לדאגה, הנחירות יכולות לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים ואף להעיד על בעיה רפואית רצינית. יחד עם זאת, ישנו מגוון רחב של טיפולים שמרניים וכירורגיים שיכולים לסייע משמעותית להפחתת הנחירות ולשפר את איכות החיים. חשוב לקבל את הטיפול מצוות רפואי מיומן ומנוסה. לטיפול בנחירות בטופ איכילוב יתרונות רבים:
- זמינות התור: תוכלו להגיע לפגישת ייעוץ אצל מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
- נוחות: המרפאה נמצאת במיקום נוח להגעה במרכז תל אביב.
- אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל רופא אף אוזן גרון או פה ולסת בעל ניסיון רב בטיפול בנחירות בשיטות מתקדמות ומודרניות.
- קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
- ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל/ת ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל/ת, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
- הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהטיפולים המתקדמים לנחירות הם יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופת החולים ולכן יכול להפנות לבדיקה או לטיפול הנחוצים, ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומ.
