סרקואידוזיס היא מחלה דלקתית המאופיינת בהיווצרות צברים קטנים של תאי דלקת בשם גרנולומות (Granuloma) באיברים שונים בגוף, ובעיקר בריאות ובבלוטות הלימפה. המחלה נגרמת מהפעלה לא מבוקרת של מערכת החיסון שהסיבה לה לא ידועה, אך הסברה היא שילוב של חשיפה לטריגרים חיצוניים מסוימים כגון חיידקים, וירוסים וכימיקלים סביבתיים, יחד עם נטיה גנטית.
התסמינים של סרקואידוזיס וחומרתם משתנים ממטופל למטופל, ולחלק מהמטופלים אין תסמינים כלל. התסמינים יכולים להופיע בהדרגה לאורך זמן או באופן פתאומי וחולף, והם תלויים במיקומן של הגרנולומות בגוף: הגרנולומות מופיעות לעתים קרובות בריאות ויכולות להתבטא בשיעול, קוצר נשימה, כאבים בחזה וכו׳. המחלה יכולה להשפיע על איברים נוספים, למשל העור, העיניים, הלב ועוד. בנוסף, המחלה יכולה לגרום לתסמינים כלליים כמו עייפות, ירידה במשקל, הזעות לילה, כאבי פרקים והגדלת בלוטות לימפה.
תסמונת לופגרן (Löfgren syndrome) היא סוג ספציפי של סרקואידוזיס המאופיין בהופעה פתאומית של חום, דלקת מפרקים, פריחה עורית ובלוטות לימפה מוגדלות בחזה, שברוב המקרים חולפת מעצמה תוך 6 חודשים עד שנתיים.
לא קיים טיפול ספציפי שיכול לרפא סרקואידוזיס לחלוטין, אבל ישנם טיפולים שעוזרים לשלוט בתסמיני המחלה, להאט את התקדמותה ולמנוע את סיבוכיה. אצל חלק מהמטופלים המחלה חולפת מעצמה לאחר תקופה מסוימת, אך אצל אחרים היא יכולה להימשך לאורך שנים ולגרום לפגיעה באיברים שהיא מערבת.
איך מאבחנים סרקואידוזיס?
סרקואידוזיס עשויה להיות קשה לאבחון מכיוון שהתסמינים שלה לעתים קרובות אינם ספציפיים. כמו כן, לחלק מהמטופלים אין תסמינים כלל, והמחלה לעתים מאובחנת במקרה בבדיקת הדמיה שבוצעה מסיבה אחרת. במסגרת תהליך הבירור של סרקואידוזיס עשויות להתבצע הבדיקות הבאות:
- בדיקות מעבדה: בדיקות דם יכולות לזהות סמנים מסוימים הקשורים לסרקואידוזיס. המחלה מאופיינת גם ברמות גבוהות מהרגיל של סידן בדם ובשתן.
- בדיקות הדמיה:
- צילום חזה: הבדיקה המרכזית לאבחנת סרקואידוזיס, יכולה להדגים שינויים אופייניים בריאות ובבלוטות הלימפה בחזה.
- סי-טי (CT): עשויה להוסיף מידע על מידת הפעילות של המחלה בריאות.
- מיפוי PET-FDG: סריקה של כל הגוף עם סמן רדיואקטיבי שמדגיש איזורים בעלי פעילות מטאבולית מוגברת, כלומר עם תהליך דלקתי פעיל. יכולה להראות מעורבות של המחלה באזורים שונים בגוף.
- בדיקות הדמיה נוספות מבוצעות לעתים לפי הצורך, למשל MRI ראש לזיהוי מחלה המערבת את המוח.
- בדיקת תפקודי ריאות: בדיקות בלתי פולשניות להערכת תפקודי הנשימה, כולל בדיקת דיפוזיית פחמן חד חמצני (DLCO), מסייעות להערכת דרגת החומרה של המחלה בריאות.
- אק״ג (Electrocardiogram, ECG): בדיקה הרושמת את הפעילות החשמלית של הלב, לזיהוי מעורבות לבבית של המחלה.
- ביופסיה: האבחנה הסופית של המחלה נקבעת באמצעות נטילת דגימה מהרקמה והתבוננות תחת מיקרוסקופ לזיהוי הגרנולומות. ביופסיה יכולה להתבצע באחת השיטות הבאות:
- ביופסיה דרך ברונכוסקופיה (Bronchoscopic transbronchial biopsy): נטילת דגימה מרקמת הריאות דרך בדיקה של מערכת הנשימה מבפנים באמצעות מכשיר מיוחד עם מצלמה.
- דגימת מחט ברונכוסקופית בהנחיית אולטרא-סאונד (Endobronchial ultrasound-guided transbronchial fine needle aspiration, EBUS-TBNA): בדיקה המאפשרת לדגום בלוטות לימפה בריאות דרך ברונכוסקופיה.
- ביופסיה דרך מדיאסטינוסקופיה: נטילת דגימה מבלוטות לימפה בחזה בסריקה של החלק המרכזי של החזה מבפנים באמצעות מצלמה דרך חתך קטן בעור.
- ביופסיה מלעורית: במקרים מסוימים ניתן ליטול דגימה ישירות מהעור באמצעות מחט, למשל כאשר ישנן בלוטות לימפה מוגדלות קרובות לפני השטח, נגעים עוריים וכו׳.
לסרקואידוזיס ישנם 5 שלבים על פי הממצאים בצילום חזה:
- שלב 0: צילום חזה תקין
- שלב 1: הגדלת בלוטות לימפה בשערי הריאות
- שלב 2: הגדלת בלוטות לימפה בשערי הריאות ותסנינים (גרנולומות) בריאות
- שלב 3: תסנינים (גרנולומות) בריאות בלבד
איך מטפלים בסרקואידוזיס?
הטיפול בסרקואידוזיס תלוי בחומרת המחלה ובאיברים שהיא מערבת, ונועד להקל על הסימפטומים ולמנוע נזק לאיברים. אצל מרבית המטופלים חומרת המחלה היא קלה, וטיפול סימפטומטי במשככי דלקת עוזר לשליטה טובה בתסמינים. כמו כן, חלק מהמטופלים עם מחלה קלה ותסמינים מינימליים לא זקוקים לטיפול כלל. במקרים אחרים, הטיפול מבוסס על תרופות המפחיתות את התגובה הדלקתית בגוף דרך ויסות פעילותה של מערכת החיסון. במקרה הצורך ניתנים טיפולים ספציפיים למעורבות של איברים שאינם הריאות.
הטיפול בסרקואידוזיס כולל תרופות מהמשפחות הבאות:
- נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs, NSAIDs): ניתנים להפחתת הסימפטומים למטופלים עם מחלה בדרגה קלה.
- סטרואידים: תרופות המפחיתות את התגובה הדלקתית בגוף, הטיפול העיקרי לסרקואידוזיס. ניתנים בדרך כלל בצורת כדורים לטיפול במחלה ריאתית ולמעורבות של איברים אחרים כגון הכליות, הלב, מערכת העצבים וכו׳. סטרואידים יכולים להינתן גם בצורת קרמים ותכשירים מקומיים למחלה המערבת את העור או העיניים.
- תרופות לדיכוי מערכת החיסון (Immunosuppressants): מפחיתות את התגובה הדלקתית ועוזרות למנוע נזק לאיברים, במיוחד במקרים שאינם מגיבים לסטרואידים, או כאשר הטיפול בסטרואידים גורם לתופעות לוואי קשות. התרופה העיקרית ממשפחה זו לטיפול בסרקואידוזיס היא מתוטרקסאט (Methotrexate, MTX).
- טיפול ביולוגי: תרופות מבוססות נוגדנים הפועלים באופן ממוקד על מרכיבים ספציפיים של מערכת החיסון. בסרקואידוזיס ניתנות תרופות ביולוגיות ממשפחת מעכבי TNF-α בצורת עירוי להפחתת התהליך הדלקתי בגוף.
מעקב
מטופלים עם סרקואידוזיס נכנסים למסגרת של בדיקות מעקב, במיוחד אם אינם מקבלים טיפול, במטרה לזהות שיפור או החמרה במצב, וכן לזהות מעורבות של המחלה באיברים חדשים. שגרת המעקב כוללת בעיקר בדיקות הדמיה ובדיקות לתפקודי הריאות, וכן בדיקות נוספות לעיניים, ללב וכו׳.
אצל רוב המטופלים המחלה חולפת עם טיפול (ולעתים גם בלעדיו) לאחר כשנתיים, אך במקרים מסוימים המחלה עשויה לחזור, ולחלק מהמטופלים ישנה מחלה כרונית הדורשת טיפול ממושך. לעתים רחוקות המחלה עלולה לגרום לנזק ריאתי ניכר הדורש השתלת ריאה.
חוות דעת שניה בסרקואידוזיס – למה זה חשוב?
סרקואידוזיס היא מחלה נדירה שעשויה להיות קשה לאבחון בשל התסמינים הלא ספציפיים שלה, ואם אינה מטופלת היטב היא עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים לאיברים, במיוחד לריאות. לכן, חשוב להתייחס לסרקואידוזיס במלוא תשומת הלב כדי להבטיח את הטיפול הטוב ביותר.
מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?
- כאשר אינכם בטוחים בנכונות האבחנה שקיבלתם.
- לפני התחלת תוכנית טיפול, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית נכונה.
- כאשר הטיפול לא הניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.
מה היתרונות של חוות דעת שניה?
- רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
- חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה שעלולה להוביל לטיפול בשיטות לא מתאימות.
- מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
- ניתן לקבל חוות דעת שניה מרופא בעל מומחיות ספציפית במחלה שלכם, למשל רופא ריאות בעל מומחיות ספציפית בסרקואידוזיס ולא רופא ריאות כללי.
- לרופאים שונים יש לעתים גישות טיפוליות המועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להמליץ על גישת טיפול שונה.
- מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול ומשתמשים בכל שיטות האבחון והטיפול המודרניות.
- לעתים רופאים מבתי חולים קטנים רגילים לטפל בשיטות המקובלות באותם בתי חולים.
- אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
- לעתים מטופלים מתלבטים לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן, חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
- חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, מכיוון שקופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
- פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).
מה החסרונות של חוות דעת שניה?
- חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
- תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.
למה כדאי לטפל בסרקואידוזיס בטופ איכילוב?
סרקואידוזיס היא מחלה נדירה וקשה לאבחון שעלולה לגרום לנזקים לאיברים אם אינה מטופלת כראוי, ויש חשיבות גדולה לקבלת הטיפול מצוות רפואי מיומן ומנוסה. לטיפול בסרקואידוזיס בטופ איכילוב יתרונות רבים:
- זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
- אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל רופא ריאות מומחה בטיפול בסרקואידוזיס.
- קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
- ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
- הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: לעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור להסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.
