הפרעות זקפה

הפרעה בזקפה או אין-אונות (אימפוטנציה) היא מצב המאופיין בחוסר יכולת להשיג ולשמור על זקפה מספקת לקיום יחסי מין. זהו מצב שכיח מאוד המשפיע על גברים רבים, צעירים ומבוגרים, שיכול לגרום לירידה בדימוי העצמי, בעיות בזוגיות ופגיעה באיכות החיים.

מה גורם להפרעות זקפה?

תהליך העוררות המינית של גברים הוא מורכב, ומערב את המוח ומערכת העצבים, הורמונים, כלי דם וגם המצב הרגשי. הפרעות זקפה יכולות להיגרם מסיבות שונות, רפואיות ורגשיות. הפרעות זקפה יכולות גם להוות סימן לבעיה רפואית הדורשת אבחון וטיפול.

ניתן לחלק הפרעות זקפה ל-4 קטגוריות עיקריות:

• הפרעות זקפה וסקולריות: הסוג השכיח ביותר של הפרעות זקפה. נגרמות מבעיות הקשורות לכלי הדם המזרימים דם אל הרקמה הארקטילית (זקפתית) בפין, או תפקוד שסתומים שתפקידם לשמור על הדם בתוך הפין בזמן זקפה. יכולות להיגרם ממגוון מחלות המשפיעות על כלי הדם, למשל טרשת עורקים, מחלות לב, יתר לחץ דם, יתר כולסטרול וסכרת.
• הפרעות זקפה נוירוגניות: נגרמות מבעיה במערכת העצבים ובתקשורת העצבית בין המוח לאיבר המין, הנחוצה לזקפה. דוגמאות: בעיות של עמוד השדרה, פגיעה בעצבים לאחר ניתוח או פציעה, טיפולי הקרנות לאגן, שבץ מוחי, פרקינסון, טרשת נפוצה וכו׳.
• הפרעות זקפה הורמונליות: נגרמות מחסר טסטוסטרון או מצבים אחרים של חוסר איזון הורמונלי, למשל הפרעות בתפקוד בלוטת התריס.
• הפרעות זקפה פסיכוגניות: נגרמות ממצבים פסיכולוגיים ורגשיים, למשל סטרס נפשי, חרדה ודיכאון. חרדת ביצוע היא תופעה שכיחה מאוד הגורמת למעגל של הפרעה בזקפה, כאשר חוויה של הפרעת זקפה מעוררת חרדה במפגשים המיניים הבאים, אשר בפני עצמה גורמת להפרעת זקפה.

הפרעות זקפה יכולות להיגרם גם מתרופות מסוימות, עישון, צריכת אלכוהול וסמים. בנוסף, ישנן הפרעות מבניות בפין שיכולות לגרום לבעיות בזקפה, למשל מחלת פיירוני (Peyronie's disease) המאופיינת בהצטלקות של רקמת הפין. הפרעות יכולות להיגרם משילוב של סיבות, למשל ירידה במהירות תגובת העוררות המינית לאור מצב רפואי, שגורמת לחרדת ביצוע המחמירה את בעיית הזקפה.

איך מאבחנים הפרעות זקפה?

תהליך הבירור של הפרעות זקפה כולל ראיון רפואי שמטרתו לזהות גורמים אפשריים להפרעת הזקפה, וגם לאפיין את ההפרעה: למשל האם ההפרעה היא בהגעה לזקפה או בשמירה עליה, אם היא מתרחשת בכל מפגש מיני או רק לפעמים, האם ישנן זקפות ספונטניות בבוקר וכו׳. הפרעות זקפה הן נושא רגיש שיכול לעורר מבוכה וגברים רבים מתקשים לדבר עליו בחופשיות, אך ככל שתפרט על הפרעת הזקפה שלך יהיה לרופא קל יותר לאבחן את הגורם ולהתאים לך טיפול.

לעתים קרובות הראיון הרפואי מספיק לאבחנה של הפרעת הזקפה, אך בחלק מהמקרים יש צורך בבדיקות נוספות. תהליך הבירור של הפרעות זקפה עשוי לכלול את הבדיקות הבאות:

• בדיקה גופנית: כולל בדיקה של הפין והאשכים, בדיקה של מערכת העצבים, לחץ דם, תפקוד כלי הדם וכו׳.
• בדיקות דם: בדיקות להורמוני המין וכן בדיקות כלליות לזיהוי גורמים אפשריים כמו סכרת, יתר כולסטרול, הפרעות בתפקוד בלוטת התריס וכו׳.
• בדיקת שתן: לזיהוי מחלות מסוימות היכולות לגרום להפרעות זקפה, למשל סכרת.
• בדיקות הדמיה:
  • אולטרא-סאונד דופלר: בדיקת הדמיה לכלי הדם של הפין המאפשרת לזהות הפרעות בזרימת הדם. הבדיקה מתבצעת לפני ואחרי הזרקת תרופה שגורמת לזקפה.
  • בדיקות הדמיה נוספות עשויות להתבצע במקרים מסוימים, למשל CT או MRI בפרוטוקולים מיוחדים להדגמת כלי הדם.
• בדיקת זקפה לילית (Nocturnal penile tumescence test, NPT): בדיקה לזקפות ספונטניות במהלך השינה באמצעות רצועות המונחות על הפין ומחוברות למכשיר הנלבש על הרגל ומודד את המתח ברצועות.
• ביוטזיומטריה (Biothesiometry): בדיקה באמצעות מכשיר המודד את הרגישות התחושתית של העור בפין בתגובה לגירויי רטט. 
• בדיקות פולשניות: בדיקות פולשניות לבעיות זקפה מבוצעות כיום לעתים רחוקות, אך הן עשויות להיות שימושיות לבירור הפרעות זקפה וסקולריות מסוימות, ובעיקר כהכנה לניתוח לאותן בעיות. הבדיקות כוללות:
  • אנגיוגרפיה (Angiography): בדיקת הדמיה של כלי הדם בפין לאחר הזרקת חומר ניגוד.
  • בדיקת לחצים בגופים המחילתיים (Dynamic infusion cavernosometry): מדידה של נתוני זרימת הדם והלחצים בכלי הדם בפין לאחר הזרקת חומר ניגוד.
• הערכה פסיכולוגית: במקרה של חשד להפרעת זקפה ממקור פסיכוגני, תבוצע בדיקת פסיכולוג או פסיכיאטר לזיהוי הפרעות הקשורות לבריאות הנפש.

איך מטפלים בהפרעות זקפה?

יימות אפשרויות רבות לטיפול בהפרעות הזקפה השונות. לפני קבלת טיפול ספציפי לבעיות הזקפה, חשוב לוודא שניתן טיפול מתאים לאיזון מחלות רקע שעשויות לגרום להפרעת הזקפה. במקרה שהפרעת הזקפה נגרמת מתרופה מסוימת, יש לשקול טיפול תרופתי חלופי בהתייעצות עם הרופא. 

בנוסף, שינויים באורח החיים יכולים לשפר את היכולת להשיג זקפה ולשמור אותה, למשל הפסקת עישון, הפחתת צריכת אלכוהול והימנעות מסמים, שמירה על משקל גוף תקין וביצוע פעילות גופנית.

שיטות הטיפול בהפרעות זקפה כוללות:

• טיפול תרופתי: הטיפול השכיח ביותר להפרעות זקפה מבוסס על תרופות ממשפחת מעכבי פוספודיאסטראז (PDE-5 inhibitors), המגבירות את זרימת הדם לפין. התרופות ניתנות בצורת כדורים. ישנן מספר תרופות בעלות משך פעולה שונה, הניתנות במינונים שונים שחלקם מתאימים לנטילה יום-יומית וחלקם לפי הצורך.
• זריקות תוך מחילתיות: טיפול המבוסס על שילוב תרופות המרחיבות את כלי הדם ומגבירות את זרימת הדם לפין, שהמטופל מזריק לעצמו ישירות לפין. טיפולים אלה יכולים להיות יעילים עבור מטופלים שהטיפול בכדורים לא הועיל להם, ויכולים להשיג זקפה תוך כ-10-15 דקות. שילוב התרופות והמינון נקבע באופן אישי עבור כל מטופל, ונערך מפגש במרפאה בו הרופא מדריך את המטופל כיצד להזריק לעצמו את התרופה ובוחן את התגובה על מנת להתאים את המינון.
• פתיליות לשופכה: טיפול המבוסס על אותן תרופות הניתנות בהזרקות תוך מחילתיות ומשפיע בצורה דומה, אך ניתן דרך פתיליות שמכניסים לשופכה באמצעות מוליך מיוחד.
• טיפול הורמונלי: במקרים הנובעים מרמות נמוכות של טסטוסטרון ניתן לטפל בטסטוסטרון חליפי.
• משאבת ואקום (Vacuum erection device): מכשיר המורכב מצינור פלסטיק המחובר למשאבה המופעלת באופן ידני או באמצעות סוללות. מכניסים את הפין לתוך הצינור וכאשר מפעילים את המשאבה האוויר בצינור נשאב החוצה, והואקום שנוצר מותח את כלי הדם ומגביר את זרימת הדם לפין. לאחר השגת הזקפה יש לשים על בסיס הפין טבעת (שמגיעה בערכה עם המשאבה) המונעת את יציאת הדם מהפין ושומרת על הזקפה. את הטבעת יש להסיר לאחר סיום יחסי המין.
• טיפול בגלי הלם: טיפול חדשני להפרעות זקפה וסקולריות מסוימות שיכול להוביל לשיפור ארוך טווח בבעיית הזקפה. גלי הלם בעוצמה נמוכה ניתנים מבחוץ ומעודדים התחדשות כלי דם וזרימת דם משופרת לפין. הטיפול אינו פולשני ואינו כואב, והוא נחשב בטוח מאוד ללא סיכונים משמעותיים. הטיפול ניתן במרפאה בסדרה של מפגשים בני כחצי שעה.
• ניתוח תותב (Penile implant surgery): הטיפול הרדיקלי ביותר להפרעות זקפה קשות שניתן כאשר אף טיפול אחר לא הועיל. בניתוח זה משתילים תותבים לתוך הגופים המחילתיים בפין (החלקים בשני צידי הפין בעלי הרקמה המתמלאת בדם בזמן הזקפה) המייצרים זקפה כשהמטופל מעוניין בכך. הניתוח כרוך בחיתוך הרקמה הארקטילית המובילה לזקפה טבעית ואינו הפיך, לכן הוא מבוצע כמוצא אחרון כאשר יתר שיטות הטיפול כשלו. קיימות שתי אפשרויות לתותב לפין:
  • תותב מתנפח: תותב המורכב משני צילינדרים המושתלים בפין ומחובר במערכת סגורה למאגר מים קטן (רזרבואר) הממוקם בבטן ומשאבה עם שסתום הממוקמת בשק האשכים. כאשר המטופל מעוניין בזקפה הוא מפעיל את המשאבה אשר מזרימה סליין (תמיסת מי מלח פיזיולוגית סטרילית) מהרזרבואר אל הצילינדרים. לאחר סיום יחסי המין, המטופל משחרר את השסתום והמים זורמים בחזרה מהצילינדרים לרזרבואר.
  • תותב סמי-ריגידי: תותב שנמצא תמיד במצב קשיח יחסית אך גמיש, ומאפשר לכופף וליישר את הפין לפי הצורך. כאשר המטופל מעוניין בזקפה הוא מיישר את הפין לזווית המתאימה, וביתר הזמן הפין מכופף וצמוד לגוף.
• טיפולים פולשניים וכירורגיים נוספים: ישנם מקרים בהם ניתן לטפל בהפרעות זקפה מסוימות בפרוצדורות פולשניות בכלי הדם (טיפול אנדווסקולרי, Endovascular therapy). קיימים גם ניתוחים שונים להפרעות בכלי הדם, המתאימים בעיקר לגברים צעירים עם הפרעת זקפה כתוצאה מחבלה קשה לכלי הדם באגן, ולמקרים מסוימים של הפרעות זקפה על רקע דליפה ורידית.
• טיפול מיני יחידני או זוגי יכול לעזור למטופלים הסובלים מהפרעות זקפה על רקע פסיכוגני וגם לסייע למטופלים עם הפרעות זקפה מסיבות רפואיות להתמודד איתן ולשפר את חיי המין והזוגיות.

חוות דעת שניה בהפרעות זקפה – למה זה חשוב?

הפרעות זקפה משפיעות על חייהם של גברים וזוגות רבים, אך קיימות היום שיטות רבות לטפל בהן. חוות דעת שניה עוזרת לוודא שתקבלו את הטיפול הטוב ביותר.

מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?

• כאשר אינך בטוח בנכונות האבחנה שקיבלת.
• כאשר טיפול/ים קודמ/ים שקיבלת לא הביאו לשיפור מספיק במצב.

מה היתרונות של חוות דעת שניה?

• רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
• חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של הגורם להפרעת הזקפה שעלולה להוביל לטיפול לא מתאים.
• מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
• חוות דעת שניה ניתנת על ידי אורולוג בעל מומחיות ספציפית בהפרעות בתפקוד המיני, ולא אורולוג כללי.
• מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול, ומשתמשים בכלים הטיפוליים והאבחנתיים המתקדמים ביותר.
• רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לטפל בשיטות הקיימות באותם בתי חולים.
• חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שלא עובד עם קופת החולים, שכן קופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
• אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
• פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות מערביות כמו ארצות הברית ומדינות אירופה.

מה החסרונות של חוות דעת שניה?

• חוות דעת שניה היא בתשלום, והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
• תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.

למה כדאי לטפל בהפרעות זקפה בטופ איכילוב?

הפרעות זקפה הן בעיה שכיחה הגורמת לפגיעה באיכות החיים של גברים רבים, אך קיימות אפשרויות טיפול רבות ויעילות לסוגים השונים של הפרעות הזקפה. לטיפול בהפרעות זקפה בטופ איכילוב יתרונות רבים:

• זמינות התור: תוכלו לקבוע תור במהירות ולהיפגש עם מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים מפנייתכם.
• ייעוץ מעמיק, יסודי ורגיש עם יחס אישי: הפרעות זקפה הן נושא רגיש הדורש תשומת לב מירבית. ביקור אצל רופא בקופת החולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות והטיפולים הקודמים, לקבוע טיפול ולהסבירו למטופל, וגם לענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח עם המטופל בנחת ובסבלנות, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
• אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני. תוכלו לבחור באורולוג בעל מומחיות ספציפית בהפרעות בתפקוד המיני, ולא אורולוג כללי.
• קבלת טיפול מהרופאים המובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו כולל את הרופאים הבכירים ביותר בארץ, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים ובתי החולים.
• סוגיית הפרטיות: בעיות זקפה הן נושא רגיש ואינטימי, ומטופלים רבים מעדיפים לשמור אותן בסוד. במקרה זה לביקור פרטי אצל הרופא יש יתרון נוסף: ביקור זה לא יופיע בתיק הרפואי המנוהל על ידי קופת החולים שלכם. 
• הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהטיפולים החדשניים להפרעות זקפה עשויים להיות יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. לעומת זאת, רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופות החולים ולכן מפנה לבדיקות ולטיפולים הנחוצים, ללא קשר לעלות שלהם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) עבור בדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.