שן שנפלה לא רק פוגעת באסטתיקה חיוך, אלא גם עם הזמן יכולה לגרום לבעיות נוספות, במיוחד כאשר יש חסר של שן טוחנת, מה שמגביר את העומס על השיניים הסמוכות וגם על השניים בצד הנגדי, וכתוצאה מכך, הן מתרופפות, המנשך משתנה ומופיעה עששת. את הבעיה הזאת ניתן לפתור באמצעות השתלה, כאשר כיום זוהי הטכנטלוגיה החדשנית והמובילה ביותר בשיקום שיניים.
מהי השתלת שיניים?
השתלה היא ניתוח להתקנת בורג דנטלי מיוחד לרקמת הלסת שישמש כשורש השן. לאחר מכן, על הבורג שמים כתר, מה שיוצר מבנה חזק אשר מחליף את השן שנפלה.
השתל דומה לשורש השן ועשוי מטיטניום באיכות מאוד גבוהה. החומר הוא היפואלרגני ולא גורם לשום סיבוכים אצל מטופלים.
לאחר קליטה של השורש המלאכותי, מתקינים עליו אבטמנט (abutment) שתפקידו לחבר בין השתל לכתר. כ-99% מהשתלים נקלטים בהצלחה ללא סיבוכים.
התוויות לביצוע השתלת שיניים
חסר השיניים האחרונות בשורה: על מנת לשחזר כמה שיניים טוחנות ביחד, משתמשים בתותבות נשלפות או שתלים, כאשר את התותבת הנשלפת מאוד קשה לקבע, והיא עלולה להתרופף וליפול. לכן, הפתרון הטוב ביותר הוא השתלה
חסר של שן אחת או יותר: שתלים יכולים לשמש כחלופה לתותבת, שבמהלך התקנתה צריך לשייף שיניים סמוכות, בעוד שההשתלה מאפשרת לשמור על שלמותן ובריאותן וכך להאריך את אורך החיים שלהן.
אפילו את הכתרים האיכותיים ביותר צריך להחליף כל עשר שנים ואין לדעת האם יהיה אפשר להשתמש בשיניים סמוכות להתקנה חוזרת של תותבת. לכן, שתלים הם הבחירה הטובה ביותר.
חסר שיניים מוחלט: בהיעדר שיניים יהיה מאוד קשה לקבע תותבת נשלפת והיא עלולה ליפול כשבן אדם מדבר או כשאוכל. לצורך קיבוע טוב יותר מומחים פיתחו שתלים קצרים. רופא מתקין שניים עד ארבעה שתלים מוסג זה על הלסת ועל חלקים הבולטים שלהם מקבעים תותבות.
כיצד מתבצע תהליך ההשתלה?
השתלת שיניים, כמו כל ניתוח, מתחילה מבדיקות מקיפות של המטופל. צריך להיבדק אצל רופא משפחה, מכיוון שישנן מחלות מסויומות שמהוות התוויית נגד השתלת שיניים.
רופא שיניים מפנה את המטופל לבדיקת אורתופנטומוגרם כדי להעריך את מצב רקמת העצם. במידת הצורך עושים גם CT.
כמו כן, רופא ממליץ על מספר בדיקות:
- ספרית דם;
- PTT;
- INR, PT;
- פיברינוגן;
- זמן הדימום וזמן קרישתה דם;
- ביוכימיה בדם;
- גלוקוז בדם;
- נוגדנים לאנטיגנים של הפטיטיס C , אנטיגן של הפטיטיס B, בדיקת אנטיקרדיוליפין לעגבת, נוגדנים ל-HIV;
- בדיקת שתן כללית;
אם כל הבדיקות תקינות ואין התוויות נגד, רופא השיניים קובע את מועד ההשתלה. ניתוח להשתלת שיניים מתבצעת בשתי שיטות: בשלב אחד או בשני שלבים (השיטה הקלאסית).
השתלת שיניים בשלב אחד
בטכניקה זו משתמשים במבנה דנטלי מיוחד שמותקן על העצם הבזאלי. העצם הבזאלי נמצא עמוק יותר ביחס לעצם ספוגית, לכן יש לו צפיפות גבוהה יותר והוא כמעט ולא מתנוון.
הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית, מיד לאחר עקירת השן. רופא מרחיב את תעלת השן בתוך רקמת העצם ומתקין שתל דנטלי. באותו היום, על ראש השתל שמתבלט מעל שפת החניכיים משתילים כתר זמני.
שיטה זו מאפשרת באופן מיידי להחזיר את התפקוד התקין של השיניים. יתרונות של השתלה בשלב אחד:
- התקנת השתל והכתר מתבצעת ביום אחד.
- הניתוח לוקח מספר שעות בלבד.
- בעת הניתוח משתמשים במינונים נמוכים של חומרי הרדמה.
- אין צורך בחתכים נוספים, מכיוון שאת הבורג הדנטלי מחדירים לחור שהוכן מראש.
- תקופת החלמה קצרה.
- הניתוח מתבצע בגישה זעיר פולשנית.
- מבנים דנטליים שמושתלים בשלב אחד יכולים לשמש כבסיס לכתרים, תותבות אבזם וגשרים.
השתלת שיניים קלאסית
זהו הניתוח הפופולרי ביותר בקרב מטופלים. הוא מתבצע בשני שלבים. בשלב הכירורגי, מכניסים את השתל לתוך העצם,שתוך 1-6 חודשים חייב להתחבר עם העצם (לפני שמתקינים כתר). חותכים את רירית החניכיים לחשיפת העצם.
בעזרת מקדחים מיוחדים וכלים נוספים, כירורג יוצר חור ברקמת העצם. לתוך החור הזה הוא מכניס השתל ולאחר מכן תופר את רירית החניכיים.
במהלך הניתוח, המנתח מוודא שהעצם לא מתחמם יותר מדי, מכיוון שזה יכול לגרום לתהליך דלקתי ולדחייה של השתל. על מנת למנוע התחממות יתר בעת הקידוח, מקררים את העצם עם תמיסת מלח.
אצל מטופלים שהשיניים שלהם נפלו, ייתכן שלא יהיה מספיק רוחב וגובה להשתלה. במקרה זה, המנתח משתמש בעצם טבעי או מלאכותי לבניית רכס אלוואולרי. כל התהליך יכול לקחת סביב חודש.
בשלב השני של ההשתלה הקלאסית, מבצעים התקנת שתל. לשם כך, לתוך החניכיים מבריגים מבנה דנטלי מיוחד על מנת להעניק להן צורה מתאימה. לאחר שבועיים-שלושה, על השתל שמים אבטמנט. אחרי זה, מכינים כתר ומקבעים אותו בעזרת צמנט והברגה.
יתרונות של ההשתלה הקלאסית הן:
- ב-99% מהמקרים, השתל נקלט היטב ונשמר לכל החיים.
- אין צורך בליטוש ושיוף של השיניים הסמוכות.
- המבנה ניתן לפירוק לכן אפשר להחליף את הכתר במידת הצורך.
- השתלה בשלבים מאפשרת לבורג לקבל עמדה יציבה בתוך העצם מסייעת בתהליך קליטה של גוף זר.
- בעזרת ההשתלה הקלאסית, אפשר לשחזר גם שיניים קדמיות וגם שיניים טוחנות.
- ניתן לשחזר שן אחת או כמה שיניים בו-זמנית.
- העומס שמופעל על השתל מתחלק על פני כל הלסת.
חסרונות של ההשתלה הקלאסית:
- סיבוכים בתהליך בתר ניתוחי כגון הפרעה בלעיסה, נפיחות, כאבים;
- עלות גבוהה של הטיפול;
- סיכון לדחייה של גוף זר;
- רשימה ארוכה של התוויות נגד;
- פגיעה בחניכיים;
- תהליך ארוך של טיפול ושיקום.
התוויות נגד השתלת שיניים
לניתוח השתלת שיניים קיימת רשימה ארוכה של התוויות נגד שמתחלקות לאבסולוטיות, כלליות ויחסיות.
התוויות נגד אבסולוטיות. להלן רשימת התוויות נגד שבנוכחותן השתלת שיניים אסורה בהחלט:
- בעיות עם מערכת החיסון, בהן קיימת הפרעה בתהליך ריפוי של פצעים לאחר ניתוח.
- הפרעה בקרישת הדם.
- גידולים ממאירים. טיפולים כירורגים עלולים לגרום להתקדמות של הגודיל.
- מחלות נוירולוגיות. מטופלים עם הפרעות נפשיות לפעמים אינם מסוגלים להבין היטב את המלצות של הרופא.
- מחלות של רקמת חיבור. הגוף אמור להצמיח רקמת חיבור תקינה מסביב לשתל, אחרת אין שום טעם בניתוח.
- סוכרת מסוג 1.
- טונוס מוגבר בשרירי הלסת. אם הלסת התחתונה אינה ממוקמת בצורה תקינה, אי אפשר לשים עליה מבנה וכתר מתאימים.
- שחפת פעילה.
התוויות נגד כלליות:
- אי סבילות לחומרי הרדמה;
- תשישות;
- מחלות שעלולות להתקדם לאחר ביצוע השתלה;
- הוראות נגד כלליות להתערבות כירורגית;
- לחץ נפשי כרוני;
- נטילת תרופות נוגדי דיכאון ותרופות שגורמות לדיכוי של מערכת החיסון.
התוויות נגד יחסיות
התוויות נגד יחסיות הן:
- הריון בטרימסטר ראשון ושלישי.
- מחלות דלקתיות של החניכיים.
- אבנית ועששת. לפני ההשתלה, על הרופא לעשות ניקוי אבנית לטפל בעששת.
- עישון. אנשים שמעשנים עלולים לסבול מדלקות בחלל הפה. כמו כן, עישון פוגע בתהליך ריפוי של הפצעים.
- התמכרות לאלכוהול. שימוש מופרז באלכוהול פוגע גם הוא ביכולת של הגוף לרפא פצעים.
- התמכרות לסמים.
- דלקת פרקים או ארתרוזיס של מפרק לסתי-רקתי (TMJ).
- מומים של הלסת שמפריעים להשתלה.
- מנשך לא תקין. במקרה זה כן אפשר לעשות השתלה, אך שתל עלול להתרופף עם הזמן.
בהשתלה, כמו בכל ניתוח, ישנו סיכון להופעת סיבוכים. בדרך כלל, הם נובעים מטעויות של רופא. לדוגמה, המנתח יכול להתקין תותבת ארוכה מדי. לכן, את ההשתלה כדאי לעשות אצל רופא שיניים מנוסה, במרפאת שיניים מוכרת.