ראומטולוגיה היא תחום ברפואה פינימית שעוסק באבחון וטיפול במחלות אשר גורמות לפגיעה סיסטמית או מקומית ברקמות חיבור של מערכת שריר-שלד בגוף האדם. ראומטולוג הוא רופא שחוקר את האתיולוגיה ומנגנוני ההתפתחות של מחלות הקשורות לרקמות החיבור. כמו כן, הוא עוסק באבחון, טיפול ומניעה של מחלות אלה. במה מטפל ראומטולוג ועם אילו תסמינים פונים אליו?
ראשית, בואו נדבר על מחלות, בהן הוא מטפל.
באילו מחלות מטפל ראומטולוג?
כיום, ישנה רשימה ארוכה של מחלות ראומטולוגיות (מעל 200 סוגים) שמתחלקות לכמה קטגוריות:
- מחלות סיסטמיות שפוגעות ברקמות החיבור;
- מחלות שמתפתחות בעקבות הפרעה בתפקוד של מערכת החיסון;
- מחלות מפרקים של בסיס בית החזה, עמוד השדרה וגולגולת (השלד האקסיאלי);
- מחלות מפרקים של גפיים העליונות והתחתונות (השלד האפנדיקולרי);
- דלקת כלי דם סיסטמית (ווסקולוטיס);
- מחלות לב;
להלן רשימה קצרה של מחלות בהן מטפל ראומטולוג:
- סינוביטיס (Synovitis) – דלקת בשכבה הפנימית של החלל הגומתי עם הצבטרות של נוזל (תפליט) באזור הדלקת;
- בורסיטיס (Bursitis) – דלקת בשק תת-עורי באזור המפרקים.
- אנקילוזיס ספונדיליטיס (litisAnkylosis Spondy) – פגיעה סיסטמית במפרקים סקרואליאקליים, רקמות רכות פאראוורטברליות ומפרקי עמוד השדרה.
- מחלת בכצ'ט (aseBehçet dise) – דלקת מפרקים סיסטמית ממקור לא ידוע שיכולה לפגוע בריריות של הפה, העיניים, העור ואיברי המין;
- שיגדון (Gout) – מחלה כרונית המתפתחת על רקע של הפרעות מטבוליות שגורמת לשקיעת גבישי חומצת שתן בתוך המפרקים.
- סקלרודרמה סיסטמית (Systemic scleroderma) – מחלה אוטואימונית של רקמות חיבור שמתפתחת על רקע של פיברוזיס כללי, תהליך דלקתי או הפרעת זרימה בכלי דם קטנים, פגועת בעור, איברים פנימיים, מערכת השלד וכלי דם;
- דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) – זוהי מחלה סיסטמית ממקור אוטואימוני שפוגעת בעיקר במפרקים קטנים ועלולה לגרום לעיוותם;
- מומי לב נרכשים – קבוצה של מחלות שמתפתחות על רקע של שינויים מורפולוגיים ו/או תיפקודיים של מסתמים אשר גורימים להפרעת לבביות.
- אוסטאופורוזיס (Osteoporosis) – מחלה של רקמה גרמית המאופינת במחסור בסידן וכתוצאה מכך בסיכון מוגבר לשברים.
- גרנולומטוזיס עם פוליאנגיטיס (Granulomatosis with polyangiitis) – דלקת אוטואימונית בדפנות של כלי דם עם פגיעה בכלי הדם הקטנים ובאיברים הפנימיים;
- פיברומיאלגיה (Fibromyalgia) – עד כה, הסיבה למחלה זו אינה ידועה. היא מתבטאת בכאב במערכת השרירים והשלד;
- תסמונת שארפ (Sharp syndrome) – מחלה סיסטמית המשלבת תסמינים של דרמטומיוזיטיס, זאבת אדמנתית וסקלרודרמה;
- דרמטומיוזיטיס (מחלת וגנר) (Dermatomyositis) – מחלה מערכתית קשה של רקמות חיבור, עור ורקמת השריר, אשר גורמת להפרעות בתפקוי שרירים, הצטברות של נוזל מוגלתי וקלצינוזיס, היווצרות של אריתמה בעור, בצקות, פגיעה באיברים פנימיים;
- ארתרוזיס (Arthrosis) – מחלה כרונית שגורמת לעיוותים והגבלות בתנועה של מפרקים;
- ספונדילוזיס (Spondylosis) -מחלה שמתפתחת עקב הפרעות בתפקוד של מערכת האנדוקרינית (תוך כדי תהליך ההזדקנות);
- מחלת ליים (Disease Borreliosis; Lyme) – מחלה שנגרמת כתוצאה מעקיצת קרציות שמכניסות לגוף האדם לפחות 5 סוגים שונים של חיידקים. בנוכחות נטייה מסוימת אצל האדם, המחלה פוגעת ברקמות מפרקיות, מערכת הלב וכלי הדם ואיברים אחרים;
- דלקת מפרקים תגובתית (Reactive arthritis) – מחלה שפוגעת ברקמות מפרקיות על רקע של תהליך זיהומי;
- זאבת אדמנתית מערכתית (Systemic lupus erythematosus) – מחלה סיסטמית אוטואימונית שמתבטאת בפגיעה דיפוזית ברקמות חיבור ומערבת את כלי הדם הקטנים.
בנוסף למחלות הנ"ל, ראומטולוג מטפל גם בדלקת מפרקים שגרונית בילדים (Juvenile idiopathic arthritis), כולל תסמונת "גניבה" (Syndrome Steal), מחלת טָקָיאסוּ (Takayasu's arteritis), דלקת כלי דם קריוגלובולינמית (vasculitis Cryoglobulinemic), דלקת כלי דם של רגישות יתר (Hypersensitivity vasculitis), תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד (syndrome Antiphospholipid), ארגמנת על שם שונליין-הנוך (Henoch-Schönlein purpura) ועוד.
מתי פונים לראומטולוג?
ישנם מספר תסמינים שדורשים בדיקת ראומוטולוג דחופה.
- חריקות חזקות במפרקים;
- כאבי מפרקים;
- דלקת באזור מפרקים;
- כאבים ממושכים במפרקים, שרירים או עצמות ללא סיבה מסוימת;
- הגבלות בתנועה של המפרקים מלוות באי נוחות וכאב. החמרת כאב במאמץ;
- נוקשות בגוף, במיוחד אחרי שינה;
תסמינים של מחלות ראומטולוגיות עשויים לכלול חום, פריחה, סחרחורות ועוד. באופן כללי. יש הרבה יותר תסמינים של מחלות מערכתיות, אבל בדרך כלל המטופלים פונים איתם לרופא משפחה והוא מפנה את החולה לבדיקת ראומטולוג. ישנם מצבים בהם צריך לפנות לראומטולוג לצורך מניעה.
- אם קרוב משפחה שלכם סובל מזאבת, דלקת מפרקים שגרונית, דלקת כלי דם מערכתית או סקלרודרמה סיסטמית;
- אם אתם סובלים ממחלות וירליות או דלקות שקדים חוזרות;
- אם יש לכם חום גבוה ללא סיבה;
- ירידה חדה במשקל ללא סיבה;
באילו בדיקות משתמשים לצורך אבחון?
ברוב המקרים, לא ניתן לקבוע אבחנה מדויקת מבלי לבצע בדיקות הדמיה ובדיקות מעבדה. הסיבה לכך היא שתסמינים במחלות ראומטולוגיות מאוד דומים.
- ספירת דם;
- סמני דלקת ובדיקות דם לפעילות אוטואימונית (rheumatoid factor);
- צילומי רנטגן – בדיקה זו היא הצעד הראשון בתהליך האבחון שמאפשר להעריך את מצבן של רקמות שונות.
- בדיקת דם לביוכימיה;
- שקיעת דם;
- סוגים מסוימים של אולטרסטאנוד כגון אקו-לב;
- MRI נחשב לשיטת אבחון נוספת אך רצוי לעשות אותו לצורך השוואת נתונים.
- צפיפות העצם;
- בדיקת נוגדנים ל-DNA בדם (אם יש חשד לזאבת מערכתית)
- בדיקת דם ל-CRP;
- בדיקת דם לחומצת שתן וחלבון;
- טומוגרפיה ממוחשבת (CT);
- נאופטרין;
- בדיקת דם ANA ו-ANCA;
המלצות של ראומטולוג
כל אחד יודע שהטיפול הטוב ביותר הוא הפחתת סיכויי להתפחות המחלה. מחלות ראומטולוגיות רבות ניתן למנוע אם שומרים על הנחיות הבאות:
- מומלץ לעשות ספורט ולשמור על אורח חיים בריא ופעיל. כאשר אנו מדברים על ספורט אז הכוונה היא לסוגי פעילות כגון שחיה, אתלטיקה קלה ועוד. עדיף להימנע מפעילות שדורשת הרמת משקלים כבדים;
- בשעות העבודה, רצוי להימנע מלהישאר הרבה זמן בתנוחה אחת, ואם זה לא אפשרי, אז מדי פעם מומלץ לעשות התעמלות קלה;
- תטיילו הרבה ביוץ;
- שמרו על יציבה נכונה;
- בחורף כדאי לקחת ויטמינים;
- תזונה נכונה ומאוזנת היא תנאי הכרחי לגוף בריא;
- הימנעו מהתקררות;
טיפול במחלות ראומטולוגיות הוא תהליך ארוך ולא תמיד מוצלח, לכן שמירה על הנחיות הנ"ל היא דרך טובה לשמור על בריאותכם. אך הבחירה היא תמיד שלכם.