פיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה (Fibromyalgia, בעברית דאבת) היא בעיה רפואית כרונית המאופיינת בכאבים בשרירים ובשלד שיכולים לערב את כל הגוף, יחד עם תסמינים נוספים כגון תשישות, הפרעות שינה, בעיות קוגניטיביות והפרעות במצב הרוח. הסיבה לפיברומיאלגיה אינה ידועה, אך קיימת סברה שהמחלה מערבת הגברה של אותות הכאב במערכת העצבים ושינוי באופן בו המוח מעבד אותות עצביים כואבים ולא כואבים.

פיברומיאלגיה שכיחה יותר בקרב נשים, והיא קשורה למצבים כרוניים נוספים כגון מיגרנה, מעי רגיז, תסמונת השלפוחית הכאובה, תסמונת התשישות הכרונית וכו׳. כמו כן, קיים קשר להפרעות במצב הרוח כמו דיכאון וחרדה. לעתים קרובות המחלה מתפרצת לאחר שינוי בחיים או אירוע של סטרס (מתח) נפשי משמעותי, או לאחר מחלה גופנית כלשהי, למשל זיהום או שינוי הורמונלי. לא קיים טיפול שיכול לרפא פיברומיאלגיה, אך טיפולים שונים יכולים להקל את תסמיני המחלה ולהוביל לשיפור באיכות החיים של המטופל/ת.

מה התסמינים של פיברומיאלגיה?

פיברומיאלגיה מתבטאת במספר קבוצות של תסמינים עיקריים:

• כאב: כאבי שרירים ועצמות כרוניים ומפושטים, המופיעים בשני צידי הגוף ומערבים את פלג הגוף העליון והתחתון. בנוסף לכאבי השרירים עשויים להיות גם כאבי ראש, כאבים במפרק הלסת וכו׳.
• תשישות: פיברומיאלגיה גורמת לעייפות כרונית שאינה משתפרת למרות שינה מספקת ואפילו שינה ממושכת. כמו כן, פיברומיאלגיה גורמת לעתים קרובות להפרעות בשינה עצמה כתוצאה מהכאב, וקשורה להפרעות שינה אחרות כמו דום נשימה בשינה ותסמונת הרגליים העצבניות.
• תסמינים קוגניטיביים: פיברומיאלגיה גורמת להפרעות קוגניטיביות כמו פגיעה בזיכרון, בקשב ובריכוז, תופעה המתוארת בתור ״ערפל מוחי״.

בנוסף לתסמינים אלה, פיברומיאלגיה יכולה להתבטא גם בבעיות עיכול כמו שלשול ועצירות, בעיות במתן השתן כמו שלפוחית רגיזה, דיכאון וחרדה וכו׳. תסמיני המחלה לעתים קרובות אינם צפויים ומאופיינים בהחמרות והטבות לסירוגין, מה שמקשה עוד יותר על ההתמודדות עם המחלה ומגביר את הפגיעה באיכות החיי.

איך מאבחנים פיברומיאלגיה?

פיברומיאלגיה לעתים קרובות קשה לאבחון מכיוון שהסימפטומים שלה אינם ספציפיים ויכולים להיגרם ממצבים רפואיים רבים אחרים. אין בדיקה אבחנתית ספציפית לפיברומיאלגיה, והאבחנה נקבעת לאחר שלילת מצבים אחרים שיכולים להתבטא באותם תסמינים. תהליך הבירור מתחיל מראיון רפואי ובדיקה גופנית שמטרתם לאפיין את התסמינים, לבחון אם הם חשודים לפיברומיאלגיה וכן לשלול אבחנות אחרות. תהליך הבירור עשוי לכלול את הבדיקות הבאות:

• בדיקת נקודות כאב: בדיקה גופנית מקיפה הכוללת בחינת רגישות ב-18 נקודות כאב ספציפיות שלעתים קרובות (אך לא תמיד) רגישות אצל מטופלות ומטופלים עם פיברומיאלגיה. רגישות בלפחות 11 מתוך 18 נקודות הכאב תורמת לאבחנה של פיברומיאלגיה.
• בדיקות מעבדה: הבירור עשוי לכלול בדיקות דם שמטרתן לזהות מצבים אחרים שיכולים להתבטא בתסמינים דומים, למשל מחלות דלקתיות ואוטואימוניות, בעיות הורמונליות כמו הפרעות בתפקוד בלוטת התריס, חסר ויטמינים וכו׳.
• בדיקות הדמיה: עשויות להתבצע בדיקות הדמיה במטרה לשלול הפרעות אחרות במערכת השרירים השרירים והשלד הגורמות לכאבים, למשל צילומי רנטגן, CT או MRI.
• בדיקות למערכת העצבים והשרירים: הבירור עשוי לכלול בדיקות שמטרתן להעריך את תפקוד השרירים והעצבים, למשל אלקטרומיוגרפיה (Electromyography, EMG), במטרה לזהות מחלות מסוימות של מערכת העצבים והשרירים שיכולות להתבטא באותם תסמינים.
• בדיקת מעבדת שינה: במקרים מסוימים בהם עולה חשד להפרעת שינה, לדוגמה דום נשימה בשינה, עשויה להתבצע בדיקת שינה במעבדה ייעודית לאורך הלילה.

איך מטפלים בפיברומיאלגיה?

הטיפול בפיברומיאלגיה הוא רב-תחומי וכולל שילוב בין טיפולים תרופתיים לטיפולים נוספים שאינם תרופות. לא קיימת דרך לרפא את המחלה, אך שילובים טיפוליים עשויים להוביל להטבה משמעותית בסימפטומים ולשפר את התפקוד היום-יומי. למטופלות ומטופלים שונים מתאימים טיפולים שונים ואין שילוב אחד שיעיל לכולם, לכן לעתים לוקח זמן רב עד שנמצא השילוב הטיפולי האופטימלי. הגישה הטיפולית המקובלת היא גישה מדורגת ואינדיבידואלית, אשר מביאה בחשבון את המאפיינים הקליניים הייחודיים לכל מטופל/ת.

טיפול תרופתי לפיברומיאגליה

אחד המרכיבים בטיפול בפיברומיאלגיה הוא תרופות ממשפחות שונות שעוזרות לשלוט בסימפטומים, במיוחד כאב, אך גם מרכיבים נוספים כמו עייפות, חרדה ודיכאון. יחד עם זאת, למטופלות ומטופלים עם פיברומיאלגיה יש רגישות גבוהה יותר לתופעות לוואי, ולכן חשוב שהטיפול יהיה מדורג ומתון. משפחות התרופות לפיברומיאלגיה כוללות:

• תרופות טריציקליות (Tricyclic antidepressants): משפחת תרופות ותיקה ששימשה במקור כטיפול בדיכאון, אך חלק מהתרופות במשפחה נמצאו יעילות למגוון רחב של מצבי כאב כרוני, במיוחד כאב ממקור עצבי. תרופה ממשפחה זו בשם אמיטריפטילין (Amitriptyline) מסייעת להפחית את הכאב ולשפר את איכות השינה.
• מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראפינפרין (Serotonin-norepinephrine reuptake inhibitors, SNRIs): משפחת תרופות לטיפול בדיכאון שמועילות גם הן לטיפול בכאב ממקור עצבי, למשל דולוקסטין (Duloxetine, שם מסחרי סימבלטה – Cymbalta), הוכחו כיעילות עבור פיברומיאלגיה.
• תרופות אנטיאפילפטיות: תרופות שפותחו במקור לטיפול באפילפסיה, אך הן יעילות לטיפול בכאב ממקור עצבי ובפיברומיאלגיה, לדוגמה: פרגבלין (Pregabalin, שם מסחרי ליריקה – Lyrica) גאבאפנטין (Gabapentin).
• טרמדול (Tramadol): תרופה נוגדת כאב במנגנון משולב הכולל מרכיב אופיאטי (חלש יחסית) ומרכיב של SNRI, עשויה להיות יעילה בשיכוך הכאב בפיברומיאלגיה.

טיפול לא תרופתי לפיברומיאלגיה

טיפולים לא תרופתיים הם מרכיב בעל חשיבות מרכזית בפיברומיאלגיה, והם תורמים לשיפור בתסמינים לא פחות מהטיפול התרופתי. חשוב לשלב טיפולים לא תרופתיים כבר בתחילת הדרך על מנת להשיג תוצאות מיטביות. שילובים שונים של טיפולים עשויים להתאים לכל מטופל/ת.

• פעילות גופנית: פעילות גופנית היא מרכיב מרכזי שהוכח כיעיל לשיפור תסמיני פיברומיאלגיה, והיא מהווה חלק משמעותי בטיפול ולא רק צעד כללי לשמירה על אורח חיים בריא. חשוב להתחיל להתעמל בצורה הדרגתית ומתונה על מנת שלא להחמיר את התסמינים בהתחלה, וחשוב שהפעילות הגופנית תהיה נוחה למטופל/ת כך שיהיה אפשר להתמיד בה. דוגמאות: הליכה, רכיבה על אופניים, שחיה.
• פיזיותרפיה: טיפול פיזיותרפי יכול ללמד תרגילים ספציפיים המסייעים לשיפור הגמישות, החוזק הגופני והסיבולת. טיפולי פיזיותרפיה במים (הידרותרפיה) עשויים להיות מועילים במיוחד.
• ריפוי בעיסוק: יכול לסייע בהתאמת דרכי הביצוע של משימות יום-יומיות ומטלות בעבודה לפי הצרכים הספציפיים של המטופל/ת, על מנת להפחית את המאמץ הנגרם מהן ולשפר את יכולת התפקוד.
• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy – CBT): גישת טיפול שנמצאה יעילה כמרכיב בטיפול בכאב כרוני ופיברומיאלגיה, התורמת לשינוי תהליך עיבוד הכאב במערכת העצבים המרכזית באמצעות כלים חשיבתיים והתנהגותיים.
• טכניקות הרפיה והפחתת מתח: יכולות לעזור להפחית את הסימפטומים ולשפר את ההתמודדות איתם, למשל מיינדפולנס, תרגילי נשימה, מדיטציה, טאי צ׳י וכו׳.
• טיפול תזונתי: מחקרים הראו קשר בין תסמונות כאב כרוני לבין אוכלוסיית חיידקי המעי (מיקרוביום). תוכנית תזונה מותאמת אישית עשויה לשפר את אוכלוסיית חיידקי המעי ולהביא להטבה בתסמיני פיברומיאלגיה, במיוחד במקרים עם תסמינים במערכת העיכול.

טיפולים חדשים לפיברומיאלגיה

בעוד שאין טיפול שיכול לרפא פיברומיאלגיה, המחקר הרפואי שוקד על מציאת טיפולים בטוחים ויעילים שיכולים להקל על המחלה. לאחרונה מתפתחות שיטות טיפול חדשניות שעשויות להיות יעילות לפיברומיאלגיה ולתרום להפחתת הסימפטומים:

• גירוי מגנטי חוץ-גולגלתי (Transcranial magnetic stimulation, TMS): טיפול בלתי פולשני המבוסס על יצירת שדות מגנטיים בחלקים ספציפיים של המוח באמצעות סליל המונח מסביב לראש. הטיפול הראה תוצאות חיוביות בהפחתת תסמיני פיברומיאלגיה.
• פוטוביומודולציה (Photobiomodulation, PBM): טיפול בלתי פולשני המבוסס על אנרגיית אור בעוצמה נמוכה. תאי הגוף סופגים את אנרגיית האור ומייצרים שרשרת תגובות המובילות להפחתת כאב, הפחתת דלקת וריפוי רקמות. הטיפול הראה תוצאות חיוביות בתסמונות כאב כרוני שונות, לרבות פיברומיאלגי.

חוות דעת שניה בפיברומיאלגיה – למה זה חשוב?

פיברומיאלגיה היא מחלה הגורמת לסבל ניכר ופגיעה בתפקוד היומיומי עבור מטופלות ומטופלים רבים. זוהי מחלה קשה לאבחון וגם הטיפול בה מורכב, ועשוי לקחת זמן רב עד למציאת השילוב היעיל ביותר עבור כל מטופל/ת. חוות דעת שניה עוזרת לוודא שתקבלו את הטיפול הטוב ביותר.

מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?

• כאשר ישנו ספק בנכונות האבחנה שקיבלתם, או כאשר תהליך בירור לא הניב אבחנה חד משמעית.
• לפני התחלת תוכנית טיפולית, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפול נכונה.
• כאשר הטיפול לא הניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.

מה היתרונות של חוות דעת שניה?

• רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
• חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה שעלולה להוביל לטיפול לא מתאים.
• מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
• חוות דעת שניה ניתנת על ידי ראומטולוג בעל מומחיות ספציפית בפיברומיאלגיה, ולא ראומטולוג כללי.
• מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול, ומשתמשים בכלים הטיפוליים והאבחנתיים המתקדמים ביותר.
• רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לטפל בשיטות המקובלות באותם בתי חולים.
• חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שלא עובד עם קופת החולים, שכן קופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
• לרופאים שונים יש לעתים גישות טיפוליות המועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להציע גישת טיפול שונה.
• אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
• פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).

מה החסרונות של חוות דעת שניה?

• חוות דעת שניה היא בתשלום, והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
• תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.

למה כדאי לטפל בפיברומיאלגיה בטופ איכילוב?

פיברומיאלגיה משפיעה על החיים של מטופלות ומטופלים רבים. בעוד שאין טיפול שיכול לרפא אותה, תוכנית טיפול יסודית ומותאמת אישית יכולה להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים. יש חשיבות רבה לקבלת הטיפול מצוות רפואי מנוסה. לטיפול בפיברומיאלגיה בטופ איכילוב יתרונות רבים:

• זמינות התור: תוכלו להגיע לפגישה עם מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
• בחירה אישית ברופא המטפל: תוכלו לבחור אינדיבידואלית את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל ראומטולוג מומחה בפיברומיאלגיה ולא ראומטולוג כללי.
• קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
• ייעוץ יסודי, סבלני ורגיש:  פיברומיאלגיה דורשת בירור קפדני ויסודי ותשומת לב מלאה. ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות, ובזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון בדיקות קודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל/ת ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל/ת, לערוך בדיקה גופנית מקיפה, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
• הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: לעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופת החולים ולכן יכול להפנות לבדיקה או לטיפול הנחוצים, ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.