דרמטיטיס

דרמטיטיס היא שם כללי למצבי דלקת בשכבה החיצונית של העור, אפידרמיס. מצבי דרמטיטיס הם שכיחים מאוד, ויכולים להופיע בכל גיל, כאשר סוגים מסוימים של דרמטיטיס אופייניים לשכבות גיל מסוימות. דרמטיטיס מתבטאת בתסמינים עוריים כמו פריחה, יובש, גרד (שיכול להיות חזק מאוד ואפילו לכאוב), סדקים בעור, שלפוחיות, קילוף של העור ועוד. חלקי העור המעורבים בדרמטיטיס יכולים להזדהם בעקבות חשיפה לחיידקים, במיוחד כאשר ישנם סדקים או פצעים פתוחים בעור.

ניתן לחלק את מצבי הדרמטיטיס לקטגוריות שונות על פי הגורם לדרמטיטיס, המיקום של הדרמטיטיס בגוף, ועל פי מאפיינים קליניים של הדרמטיטיס. דרמטיטיס נקראת לעתים קרובות אקזמה, אך אקזמה היא מונח המתאר סוגים ספציפיים של דרמטיטיס: בעוד שכל אקזמה היא דרמטיטיס, לא כל דרמטיטיס היא אקזמה.

דוגמאות לסוגים שכיחים של דרמטיטיס:

• דרמטיטיס ממגע (Contact dermatitis): דלקת עור שנגרמת ממגע עם חומרים מסוימים. הדלקת יכולה להיגרם מתגובה אלרגית לחומר מסוים, או מתגובה לא אלרגית לחומרים המגרים את העור (איריטנטים). חומרים שכיחים הגורמים לדרמטיטיס ממגע הם תכשירים קוסמטיים, מתכות (ניקל), לטקס, חומרי ניקוי, צמחים ועוד. סימני הדרמטיטיס מופיעים באזור בעור שבא במגע עם החומר שגורם לה. דרמטיטיס ממגע מהסוג האיריטנטי שכיחה במיוחד במסגרת חשיפה תעסוקתית לחומרים שונים ומופיעה לעתים קרובות בכפות הידיים, בעיקר בעבודות הכוללות מגע רב במים כמו חקלאות, ניקיון, עיצוב שיער, מערכת הבריאות ועוד.
• דרמטיטיס אטופית (Atopic dermatitis), נקראת גם אקזמה (Eczema): סוג נפוץ של דרמטיטיס כרונית המופיע בעיקר אצל ילדים אך גם אצל מבוגרים, וקשור למצבי אלרגיה שונים ולאסתמה (דרמטיטיס אטופית נקראת לעתים קרובות ״אסתמה של העור״). דרמטיטיס אטופית מאופיינת לעתים קרובות בהחמרות והטבות לסירוגין של הדלקת. דרמטיטיס אטופית יכולה להופיע במקומות שונים בעור, והיא נפוצה במיוחד בקפלים בגוף, למשל בחלק הפנימי של המרפק והברך, בצוואר ועוד. מטופלים עם דרמטיטיס אטופית נמצאים בסיכון מוגבר לפתח גם דרמטיטיס ממגע.
• סבוריאה (Seborrheic dermatitis): סוג שכיח של אקזמה כרונית שמופיעה באזורים עשירים בבלוטות חלב, למשל הקרקפת והפנים. סבוריאה מתחילה בדרך כלל בגיל ההתבגרות וקשורה להורמונים (קיים גם מופע של סבוריאה אצל תינוקות שנגרם מחשיפה להורמונים של האם). סבוריאה נוטה להחמיר ולהשתפר לסירוגין, והחמרות יכולות להופיע במצבי סטרס נפשי, שינויים הורמונליים וגם בעונות מסוימות בשנה.

איך מאבחנים דרמטיטיס?

תהליך האבחנה של דרמטיטיס מתחיל מראיון רפואי שמטרתו לאפיין את התסמינים, להבין את מהלכם ואת ההיסטוריה הרפואית, לברר חשיפה לחומרים וכו׳. בדיקה גופנית מקיפה שמראה את סימני הדרמטיטיס עוזרת לקבוע את האבחנה של דרמטיטיס וגם את הסוג הספציפי, בהתאם למיקום הסימנים ולמהלך המחלה.

במקרים רבים אין צורך בבדיקות נוספות על מנת לאבחן דרמטיטיס, אבל בחלק מהמקרים עשויות להתבצע הבדיקות הבאות:

• בדיקת מדבקה (Patch testing): כאשר יש חשד לדרמטיטיס על רקע אלרגי, הבירור עשוי לכלול בדיקה במהלכה מצמידים לעור בגב מדבקות המכילות כמויות קטנות של אלרגנים מוכרים למשך 2-3 ימים. לאחר מכן מסירים את המדבקות ובודקים מי מהאלרגנים גרם לתגובה.
• בדיקה לזיהוי פטריה (Skin scraping test): עשויה להתבצע בדיקה במהלכה מקלפים מעט מהעור המעורב ובוחנים אותו לזיהוי פטריה עורית, שלעתים תסמיניה דומים לשל דרמטיטיס.
• בדיקה לזיהוי זיהומים: אם יש חשד שהדלקת בעור הזדהמה, נוטלים מטוש מהעור המעורב על מנת לחפש חיידקים או וירוסים.
• ביופסיית עור: במקרים מסוימים מסירים פיסה קטנה מהעור המעורב ושולחים אותה למעבדה להתבוננות תחת מיקרוסקופ, בעיקר על מנת לשלול מצבים אחרים.

איך מטפלים בדרמטיטיס?

הטיפול בדרמטיטיס כולל צעדים כלליים להגנה על העור וטיפול תרופתי, לעתים קרובות באמצעות משחות או קרמים. בנוסף, קיימים טיפולים ספציפיים לסוגים ספציפיים של דרמטיטיס, למשל תכשירי פנים ושמפו רפואי לטיפול בסבוריאה.

על מנת להגן על העור מומלץ להקפיד על רחצה קצרה במים לא חמים מדי, שימוש בסבונים עדינים ומוצרים קוסמטיים ללא חומרים מגרים כמו אלכוהול ובושם, ובמקרה של דרמטיטיס ממגע להימנע ככל האפשר מהחומרים המעוררים אותה. יש לשמור על לחות העור עם קרמים או משחות ייעודיים, רצוי ללא בושם וחומרים מגרים.

טיפול תרופתי מקומי בדרמטיטיס

הטיפול המקומי מבוסס על קרמים או משחות רפואיים שמטרתם לשכך את התגובה הדלקתית. טיפולים אלה כוללים:

• סטרואידים עוריים: משחות או קרמים המכילים סטרואידים, חומרים שמפחיתים תגובה דלקתית. לסטרואידים עשויות להיות תופעות לוואי בעייתיות בשימוש ממושך, לכן בדרך כלל הם ניתנים לתקופת זמן מוגבלת. סטרואידים מגיעים גם בצורת תחבושות למקרים של דרמטיטיס קשה יותר.
• חומרים נוגדי דלקת: קרמים ומשחות המבוססים על משפחות אחרות של חומרים עם השפעה אנטי-דלקתית במנגנון אחר מסטרואידים, שמונעים את תופעות הלוואי של הסטרואידים, בעיקר כשמדובר בעור הפנים. חומרים ממשפחות אלה כוללים:
  • מעכבי קלצינוירין (Calcineurin inhibitors): למשל תרופות בשם Pimecrolimus, Tacrolimus.
  • מעכבי JAK: למשל תרופה בשם Ruxolitinib.

טיפולים לדרמטיטיס קשה

במקרה של דרמטיטיס קשה שאינה מגיבה היטב לטיפול העורי המקומי, ניתן לטפל בה באמצעות תרופות סיסטמיות דרך כדורים, זריקות או עירוי, למשל:

• סטרואידים סיסטמיים: במקרים קשים במיוחד של דרמטיטיס ניתן לטפל בסטרואידים בצורת כדורים ואפילו בעירוי. טיפול זה בדרך כלל ניתן לזמן קצר לאור תופעות הלוואי.
• אנטיהיסטמינים: תרופות שחוסמות את פעולתו של חומר בשם היסטמין, המעורב בתגובה אלרגית ודלקתית, ניתנות בעיקר כטיפול סימפטומטי במקרים של גרד קשה.
• תרופות המשפיעות על מערכת החיסון: במקרים חמורים של דרמטיטיס שלא מגיבה לטיפולים אחרים ניתן לטפל באמצעות תרופות המפחיתות את התגובה החיסונית בגוף, למשל: Methotrexate, Azathioprine, Cyclosporine.
• טיפול ביולוגי: קבוצה של תרופות בעלות מנגנון פעולה ייחודי המבוסס על נוגדנים כנגד מרכיבים ספציפיים במערכת החיסון שמתווכים את התגובה הדלקתית. תרופות אלה יעילות ומאופיינות במיעוט תופעות לוואי, וניתנות בדרך כלל בעירוי במקרים של דרמטיטיס קשה.
• ״מולקולות קטנות״: קבוצה חדשה של תרופות פומיות (כדורים) שפועלות במנגנון ספציפי המווסת את התגובה החיסונית, והן יעילות לטיפול בדרמטיטיס בעוד שיש להן פחות תופעות לוואי בהשוואה לתרופות אחרות.
• פוטותרפיה: טיפול המבוסס על חשיפה מבוקרת של העור לקרני אור מסוג UVB ו-PUVA, שעוזר לטיפול במחלות עור שונות, כולל דרמטיטיס קשה.

חוות דעת שניה בדרמטיטיס – למה זה חשוב?

מצבי דרמטיטיס הם נפוצים מאוד, ובעוד שבמקרים רבים הם גורמים להפרעה מתונה באיכות החיים, הם עשויים להיות גם קשים מאוד ולדרוש טיפול מורכב. לכן, חוות דעת שניה יכולה להבטיח שתקבלו את הטיפול הנכון ביותר, במיוחד במקרים של דרמטיטיס קשה שלא מגיבה היטב לטיפול הסטנדרטי.

מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?

• כאשר אינכם בטוחים בנכונות האבחנה שקיבלתם.
• לפני תחילת תוכנית טיפול, במיוחד תוכנית מורכבת, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית מדויקת.
• כאשר הטיפול לא מניב את התוצאות הרצויות, או במקרה של החמרה במצב.

מה היתרונות של חוות דעת שניה?

• רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות. תמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
• חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של מחלת העור שעלולה להוביל לטיפול בשיטות לא מתאימות.
• מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
• ניתן לקבל חוות דעת שניה מרופא עור בעל מומחיות בטיפול במחלה הספציפית שלכם, ולא רופא עור כללי.
• מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול, ומשתמשים בכל השיטות האבחנתיות והטיפוליות המודרניות.
• לעתים לרופאים שונים יש גישות טיפוליות מועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להציע גישה טיפולית נוספת.
• לעתים מטופלים מתלבטים לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
• אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים המדעיים בעיתונות הרפואית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
• חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, מכיוון שקופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
• פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות מערביות כמו ארצות הברית ומדינות אירופה.

מה החסרונות של חוות דעת שניה?

• חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
• תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.

למה כדאי לטפל בדרמטיטיס בטופ איכילוב?

דרמטיטיס היא מצב רפואי שכיח, אבל הטיפול בה עשוי להיות מורכב. דרך טופ איכילוב תוכלו להגיע במהירות לרופאי העור המומלצים ביותר. לטיפול בדרמטיטיס בטופ איכילוב מגוון יתרונות:

• זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל רופא עור מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
• אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל רופא עור מומחה בטיפול בדרמטיטיס אטופית.
• קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
• ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבדוק את המטופל, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל, לערוך בדיקה גופנית קפדנית, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
• הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהטיפולים החדשניים והיעילים לדרמטיטיס הם יקרים, ולפעמים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור להסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.