צליאק

פרופסור אורן שיבולת

אורן שיבולת

פּרוֹפֶסוֹר

ראש המחלקה לגסטרואנטרולוגיה איכילוב

Лечение целиакии в Израиле

צליאק היא מחלת מעי הנגרמת מתגובה אוטואימונית לגלוטן, חלבון שקיים בדגנים כמו חיטה ושעורה. במחלת הצליאק מרכיבים של מערכת החיסון במעי הדק מזהים את הגלוטן כמזיק ומפעילים כנגדו תגובה דלקתית. הדלקת גורמת לסימפטומים כמו שלשול, נפיחות, קשיי עיכול וירידה במשקל. הדלקת גם מפריעה לספיגת המזון במעי, מה שיכול להתבטא בסימפטומים נוספים כתוצאה מחסרים תזונתיים, כולל עיכוב בגדילה אצל ילדים. דלקת ממושכת פוגעת ברירית המעי ועלולה לגרום לסיבוכים.

למחלת הצליאק יש מרכיב גנטי והיא קשורה למצבים אוטואימוניים נוספים, כמו סכרת מסוג 1, מחלות של בלוטת התריס וכו׳. אצל מטופלים רבים המחלה מתבטאת גם בסימפטומים שאינם במערכת העיכול, למשל אנמיה, פריחה עורית ייחודית, ירידה בצפיפות העצם, כאבי מפרקים ועוד. לא קיים טיפול שיכול לרפא את מחלת הצליאק לחלוטין, אבל מטופלים רבים שולטים היטב במחלה בעזרת דיאטה נטולת גלוטן. בנוסף, קיימים טיפולים שונים לסיבוכי המחלה.

איך מאבחנים צליאק?

מחלת הצליאק יכולה להתבטא במגוון רחב של סימפטומים, ולכן חשד קליני לצליאק יכול לעלות במסגרת בירור תלונות הקשורות למערכת העיכול (למשל שלשולים, נפיחות וכו׳), בירור אנמיה, בירור עיכוב גדילה אצל ילדים וכו׳. התהליך האבחנתי של צליאק עשוי להיות מורכב מכיוון שהמחלה לעתים קרובות מתבטאת בתסמינים לא ספציפיים כמו חולשה ועייפות. מומלץ לבצע את הבדיקות האבחנתיות לצליאק בזמן שממשיכים לצרוך גלוטן מכיוון שתזונה נטולת גלוטן עשויה לשנות את תוצאות הבדיקות.

תהליך הבירור של צליאק כולל את הבדיקות הבאות:

  • בדיקות דם: כולל בדיקות אבחנתיות ייחודיות לצליאק, ובדיקות כלליות לזיהוי חסרים תזונתיים:
    • בדיקות סרולוגיות: בדיקות לנוגדנים אופייניים למחלת הצליאק המשתתפים בתהליך האוטואימוני כנגד גלוטן. הנוגדן העיקרי נקרא tTG-IgA וקיימות בדיקות נוספות לנוגדנים בשם DGP, EMA-IgA.בדיקות גנטיות: בחלק מהמקרים מבוצעות בדיקות לגנים בשם HLA-DQ2, HLA-DQ8 שקיימים כמעט אצל כל המטופלים עם צליאק, והיעדרם יכול לעזור לשלול את האבחנה.
    • בדיקות לחסרים תזונתיים למשל ברזל, סידן, ויטמינים וכו׳. בנוסף לבדיקות הדם עשויות להתבצע בדיקות נוספות, למשל בדיקות צואה לזיהוי הפרעה בספיגת שומן, בדיקות לאי סבילות ללקטוז כתוצאה מהפרעת ספיגה וכו׳.
  • בדיקות הדמיה: תהליך הבירור של צליאק עשוי לכלול בדיקת צפיפות עצם ו/או בדיקת בליעת בריום.
  • בדיקות אנדוסקופיות: בדיקות של מערכת העיכול מבפנים באמצעות מצלמה:
    • גסטרוסקופיה: בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול העליונה המאפשרת לזהות שינויים אופייניים לצליאק ברירית התריסריון (החלק הראשון של המעי הדק), וגם ליטול דגימות רקמה להתבוננות תחת מיקרוסקופ (ביופסיות) מרירית התריסריון, שמהוות את הסטנדרט האבחנתי לצליאק.
    • קפסולה אנדוסקופית: בדיקה ייחודית המבוססת על בליעת קפסולה המכילה מצלמה זעירה שמצלמת את מערכת העיכול מבפנים לכל אורכה, ללא כאבים או צורך בהרדמה. בדיקה זו שימושית במקרים מסוימים בהם יש צורך בהדגמת רירית המעי הדק לכל אורכו, אבל היא לא מאפשרת לקחת ביופסיות.
בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול
בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול

איך מטפלים בצליאק?

מכיוון שהמחלה נגרמת מתגובה חיסונית כנגד גלוטן, המרכיב העיקרי בטיפול הוא דיאטה נטולת גלוטן. אפילו צריכת כמויות קטנות של גלוטן עלולה לעורר את הדלקת במעי, ולכן יש להקפיד להימנע ממזונות המכילים גלוטן – כל מזון המכיל חיטה, שעורה, שיפון, סולת, בורגול וכו׳. ייעוץ תזונתי אצל דיאטנית מומחית לצליאק יכול לעזור ביצירת תפריט נטול גלוטן וגם לזהות מוצרים שונים המכילים גלוטן באופן סמוי, למשל מוצרי קוסמטיקה והיגיינת פה.

בנוסף לשינוי התזונתי, הטיפול בצליאק עשוי לכלול את המרכיבים הבאים:

  • השלמת חסרים תזונתיים: תוספי ויטמינים ומינרלים בהתאם לחסרים שנמצאו בבדיקות, למשל ברזל, חומצה פולית וויטמינים.
  • טיפול תרופתי: אצל מטופלים עם דלקת קשה במעי שאינה משתפרת מהר מספיק לאחר השינוי התזונתי ניתן לטפל בתרופות המשפיעות על מערכת החיסון ומפחיתות את התגובה הדלקתית. הטיפול התרופתי מתאים גם למטופלים עם מחלת צליאק רפרקטורית, כלומר מצב שבו התגובה הדלקתית לא משתפרת בעקבות שינוי תזונתי במשך לפחות 6-12 חודשים. הטיפול התרופתי עשוי לכלול:
    • סטרואידים: תרופות המפחיתות את התגובה הדלקתית. ניתנים בדרך כלל לתקופת זמן מוגבלת על מנת לאפשר למעי להחלים ולשפר את הסימפטומים לאחר התחלת דיאטה נטולת גלוטן אצל מטופלים עם דלקת קשה במיוחד במעי.
    • תרופות אימונומודולטוריות (Immunomodulators): תרופות המפחיתות את פעולת מערכת החיסון. ניתנות לעתים במקרים של צליאק שאינה מגיבה לדיאטה נטולת גלוטן במשך זמן רב (צליאק רפרקטורית).

טיפולים חדשניים וניסיוניים לצליאק

הטיפול העיקרי והיעיל ביותר לצליאק הוא תזונה נטולת גלוטן, אך למטופלים רבים קשה להקפיד עליה מכיוון שגלוטן קיים במגוון רחב של מזונות, כולל במזונות מעובדים רבים ואפילו במוצרים קוסמטיים, מוצרי היגיינה וכו׳. בשנים האחרונות המחקר הרפואי מחפש פתרונות חלופיים לצליאק שמטרתם לבטל את התגובה האוטואימונית לגלוטן.

נערכים מחקרים קליניים הבוחנים שימוש באסטרטגיות טיפוליות שונות להפחתת התגובה הדלקתית נגד גלוטן, למשל שימוש בתרופות אימונותרפיות הפועלות באופן ממוקד על מרכיבים של מערכת החיסון להפחתת התגובה הדלקתית כנגד גלוטן, שימוש באנזימים במתן דרך הפה שמפרקים את מולקולות הגלוטן בחלל המעי, שימוש בנאנו-חלקיקים שמתכנתים את מערכת החיסון לא להגיב לגלוטן ועוד.

הטיפולים נמצאים כעת בשלבי מחקר ופיתוח שונים, מתוך תקווה שבעתיד יאפשרו להפחית את המגבלות התזונתיות של מטופלים עם צליאק ולאפשר איכות חיים טובה יותר, שליטה טובה יותר במחלה ומניעת סיבוכים.

למה חשוב להקפיד על מעקב אחר צליאק?

לאחר קבלת האבחנה של צליאק והתחלת דיאטה נטולת גלוטן, המטופלים צריכים להיכנס למסגרת מעקב קבועה שמטרתה לבחון את התגובה לשינוי התזונתי ולעקוב אחר הדלקת במעי. זמן ההחלמה של הדלקת במעי לאחר השינוי התזונתי משתנה ממטופל למטופל וגם תלוי בגיל, כאשר אצל ילדים ההחלמה מהירה יותר ולוקחת בדרך כלל מספר חודשים, ואילו אצל מבוגרים תהליך ההחלמה עשוי לקחת מספר שנים.

המעקב כולל בדרך כלל בדיקות דם, והוא עשוי לכלול גם בדיקות אנדוסקופיות וביופסיות במקרים בהם נותרים סימפטומים לאחר השינוי התזונתי. הדלקת במעי יכולה להימשך גם בהיעדר סימפטומים, ולכן חשוב להקפיד על בדיקות המעקב גם אם מרגישים טוב.

המעקב נועד גם לזהות סיבוכים של צליאק ולטפל בהם בהתאם, למשל סיבוכים הנגרמים מחסרים תזונתיים כמו ירידה בצפיפות העצם, הפרעות במערכת העצבים, שינויים הורמונליים ופגיעה בפוריות וכו׳. דלקת ממושכת במעי עלולה לגרום לגידולים סרטניים במעי הדק, ובדיקות מעקב קבועות עוזרות לזהות מצבים כאלה בשלב מוקדם ולטפל בהם.

חוות דעת שניה בצליאק – למה זה חשוב?

מחלת הצליאק עשויה להיות קשה לאבחון מכיוון שהיא לעתים קרובות גורמת לסימפטומים לא ספציפיים שעלולים להטעות עם מצבים רפואיים אחרים. יחד עם זאת, לאחר האבחנה רוב המטופלים יכולים לשלוט היטב במחלה דרך שינוי תזונתי מתאים ולהימנע מסיבוכיה. לכן, חשוב להתייחס במלוא תשומת הלב לתהליך האבחון של צליאק, על מנת להבטיח את התוצאות הטובות ביותר.

מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?

  • כאשר אינכם בטוחים בנכונות האבחנה שקיבלתם.
  • לפני התחלת תוכנית טיפולית, מכיוון שתוכנית טיפול מדויקת היא הגורם העיקרי להצלחת הטיפול.
  • כאשר הטיפול אינו מניב את התוצאות הרצויות, או במקרה של החמרה במצב.

מה היתרונות של חוות דעת שניה?

  • רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
  • חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של צליאק במקום מחלת מעי אחרת, שעלולה להוביל לטיפול לא מתאים.
  • מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
  • ניתן לקבל חוות דעת שניה מגסטרואנטרולוג בעל מומחיות ספציפית בצליאק ולא גסטרואנטרולוג כללי.
  • אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
  • מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול ומשתמשים בכל שיטות האבחון והטיפול המודרניות.
  • חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, שכן קופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
  • פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).

מה החסרונות של חוות דעת שניה?

  • חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
  • תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.

למה כדאי לטפל בצליאק בטופ איכילוב?

תהליך האבחון של צליאק עשוי להיות מורכב, ולכן חשוב להתייעץ עם רופאים מנוסים ומיומנים. לטיפול בצליאק בטופ איכילוב יתרונות רבים:

  • זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל מומחה גסטרו מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
  • אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול במחלה הספציפית שלכם, למשל גסטרואנטרולוג מומחה בטיפול בצליאק.
  • קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
  • ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
  • הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: לעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור להסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה הנחוצה ללא קשר לעלותה. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.
דילוג לתוכן