הפטיטיס C (דלקת כבד נגיפית C) היא זיהום של הכבד הנגרם מוירוס ההפטיטיס C (באנגלית: Hepatitis C virus, HCV). וירוס ההפטיטיס C מועבר דרך הדם, וניתן להידבק בו דרך קבלת מוצרי דם מזוהמים, פרוצדורות רפואיות לא סטריליות, הזרקת סמים לווריד, חשיפה במסגרת עבודה במערכת הבריאות (למשל דקירה ממחט מזוהמת), יחסי מין לא מוגנים, קעקועים המבוצעים באופן בלתי סטרילי וכן במעבר מהאם לילוד. הפטיטיס C יכולה להפוך לזיהום כרוני שגורם לנזק כבדי ולשחמת הכבד, אך קיימים היום טיפולים יעילים להפטיטיס C שיכולים לרפא את המחלה.
מהם התסמינים של הפטיטיס C?
מטופלים רבים עם הפטיטיס C כרונית אינם מודעים לכך, כי יכולות לעבור שנים רבות מההדבקה עד להופעת הסימפטומים. לאחר ההדבקה בוירוס עשויים להופיע סימפטומים לא ספציפיים דמויי שפעת, כמו חום, כאבי שרירים ומפרקים ובחילה, ולכן רק לעתים רחוקות עולה חשד להדבקה בסמוך אליה.
הפטיטיס C כרונית יכולה לגרום לתסמינים הקשורים לנזק לכבד, למשל צהבת (ולכן לעתים קוראים למחלה צהבת C), גרד בעור, נטיה לדימומים, שתן כהה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל ועייפות. מחלת כבד מתקדמת יכולה לגרום לשחמת הכבד (החלפת רקמת הכבד הבריאה ברקמת צלקת), המתבטאת בתסמינים כגון הצטברות נוזל בבטן (מיימת), שינויים במצב ההכרה (אנצפלופתיה כבדית), הקאות דמיות בשל דליות בוושט וכו׳.
איך מאבחנים הפטיטיס C?
מכיוון שלעתים קרובות המחלה אינה גורמת לסימפטומים עד לשלב מתקדם, מטופלים רבים מאובחנים בבדיקות סקר המוצעות לאוכלוסיות בסיכון גבוה להידבקות, למשל עובדי מערכת הבריאות, אנשים שקיבלו עירוי דם או עברו השתלת איברים לפני 1992, מטופלי דיאליזה, אנשים שנולדו במדינות בהן הפטיטיס C שכיחה, אנשים שמזריקים סמים או הזריקו סמים בעבר וכו׳. בדיקת הסקר להפטיטיס C היא גם חלק מבדיקות השגרה בהריון.
חשד קליני להפטיטיס C יכול לעלות בעקבות הופעת סימפטומים אופייניים, או בעקבות בדיקות דם שגרתיות שהדגימו הפרעה בתפקודי הכבד. תהליך הבירור של הפטיטיס C מתחיל משאלון רפואי לגבי גורמי סיכון כמו קבלת עירוי דם וכו׳, ובדיקה גופנית לזיהוי שינויים אופייניים למחלת כבד כרונית. תהליך הבירור כולל את הבדיקות הבאות:
- בדיקות דם:
- בדיקות ספציפיות להפטיטיס C: כוללות בדיקת נוגדנים נגד הוירוס, בדיקה לכמות הוירוס בדם (עומס ויראלי) ובדיקה גנטית לסוג הספציפי של הוירוס (גנוטיפ).
- בדיקות כלליות לזיהוי השפעות של מחלת כבד כרונית, למשל תפקודי כבד, תפקודי קרישה וכו׳.
- בדיקות למידת הצלקת בכבד: בדיקות שנועדו להעריך את חומרת המחלה ואת מידת הנזק לרקמת הכבד:
- בדיקת פיברוטסט (FibroTest): בדיקת דם ייחודית שמודדת את מידת הנזק הכבדי על ידי שקלול של 6 פרמטרים ומעריכה את דרגת ההצטלקות של הכבד באופן לא פולשני.
- פיברוסקאן (Fibroscan): בדיקת אולטרא-סאונד מיוחדת שמודדת את הקשיחות של הכבד, ומסייעת להעריך את מידת ההצטלקות בכבד ואת חומרת הנזק הכבדי.
- אלסטוגרפיה בתהודה מגנטית (Magnetic Resonance Elastography, MRE): בדיקת MRI מיוחדת שמודדת את דרגת ההצטלקות בכבד ומעריכה את חומרת הנזק הכבדי.
- ביופסיית כבד: בדיקה במהלכה נוטלים דגימה מרקמת הכבד באמצעות מחט מיוחדת ושולחים אותה למעבדה להתבוננות תחת מיקרוסקופ, על מנת לזהות שינויים אופייניים להפטיטיס ולהעריך את מידת הנזק לכבד. במקרים רבים של הפטיטיס C אין צורך בביופסיית כבד מכיוון שקיימות בדיקות לא פולשניות להערכת מידת הנזק הכבדי, אך ביופסיית כבד עשויה להתבצע במקרים מסוימים כאשר האבחנה אינה חד משמעית.
איך מטפלים בהפטיטיס C?
בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום הטיפול בהפטיטיס C, ופותחו תרופות אנטי-ויראליות יעילות שיכולות להוביל לריפוי מלא של המחלה. המחקר הרפואי בתחום הטיפול בהפטיטיס C מתקדם במהירות גבוהה וממשיך לפתח טיפולים חדשים ויעילים כל הזמן, ולכן הפרוטוקולים הטיפוליים משתנים לעתים קרובות. מטרת הטיפולים היא להכחיד את וירוס ההפטיטיס C מהגוף, וכן למנוע את סיבוכי המחלה כמו שחמת הכבד והסיבוכים הנלווים אליה.
הטיפולים האנטי-ויראליים החדשים נקראים תרופות אנטי-ויראליות ישירות (Direct-acting antiviral agents, DAAs). תרופות אלה פותחו הודות להתקדמות בהבנת המנגנונים המולקולריים של וירוס ההפטיטיס C, והן מכוונות באופן ישיר וממוקד כנגד מרכיבים מסוימים בוירוס שפגיעה בהם מונעת מהוירוס להתרבות. כיום מקובל לטפל בתרופות המשלבות מספר חומרים בו זמנית על מנת להשפיע על הוירוס דרך מנגנונים שונים, וכך למנוע מהוירוס לפתח עמידות לטיפול, דבר שהיווה בעיה מרכזית בטיפול בהפטיטיס C טרם פיתוח התרופות החדשות.
התרופות ניתנות בצורת כדורים והטיפול נמשך 8-24 שבועות. משך הטיפול וכן סוגי התרופות נקבעים עבור כל מטופל בהתאם לגנוטיפ הוירוס שיש לו ולמידת הנזק הכבדי, וכן על פי שיקולים נוספים כמו מחלות אחרות והאם קיבל טיפול להפטיטיס C בעבר.
טיפול בסיבוכי הפטיטיס C
התרופות החדשות להפטיטיס C יעילות ביותר, ומובילות להכחדה מלאה של הנגיף ב-90-95% מהמקרים. יחד עם זאת, לחלק מהמטופלים ובעיקר אלה החולים בהפטיטיס שנים רבות ושהיה להם נזק כבדי מתקדם לפני התרופות החדשות, יש כבר שחמת כבד שיכולה לגרום לסיבוכים מסוכנים. הטיפולים החדשים יעילים מאוד למטופלים עם שחמת ומפחיתים באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סיבוכים, אך עדיין ישנם מקרים של סיבוכי שחמת, וניתן לטפל בהם.
הטיפולים לסיבוכי שחמת הכבד כוללים תרופות לטיפול ומניעה של סיבוכים כמו דימום מדליות, בצקות ומיימת, אנצפלופתיה כבדית וכו׳. בנוסף, קיימים טיפולים אנדוסקופיים וכירורגיים לסיבוכי שחמת הכבד, כמו יתר לחץ דם פורטלי ודליות בוושט. חשוב לדעת ששחמת הכבד עלולה לגרום לסרטן הכבד לאורך הזמן, ולכן חשוב שמטופלים שהתחילו את הטיפול עם שחמת יהיו במעקב גם אם הבריאו ממחלתם. תוכלו לקרוא ביתר פירוט על סיבוכי שחמת הכבד והטיפול בהם במאמר המוקדש לשחמת הכבד.
חוות דעת שניה בהפטיטיס C – למה זה חשוב?
הפטיטיס C היא מחלה כרונית שיכולה לגרום לנזקים ולסיבוכים מסוכנים, אך קיימות היום אפשרויות יעילות מאי פעם לטיפול במחלה. הפרוטוקולים הטיפוליים משתנים לעתים קרובות בעקבות פיתוח תרופות יעילות חדשות, ולכן חשוב להתייעץ עם מומחה למחלות כבד על מנת לוודא שתקבלו את הטיפול הטוב ביותר.
מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?
- כאשר ישנו ספק בנכונות האבחנה.
- לפני התחלת תוכנית טיפול, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית מדויקת.
- כאשר הטיפול לא הניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.
מה היתרונות של חוות דעת שניה?
- רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרקספקטיבה נוספת.
- חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של סוג דלקת הכבד שעלולה להוביל לטיפול לא מתאים.
- מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
- חוות דעת שניה ניתנת על ידי רופא גסטרו בעל מומחיות ספציפית בטיפול במחלות כבד, ולא רופא גסטרו כללי.
- מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול, ומשתמשים בכל שיטות האבחון והטיפול המודרניות.
- רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לטפל בשיטות הקיימות באותם בתי חולים.
- לעתים לרופאים שונים יש גישות טיפוליות שונות המועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להציע גישה טיפולית נוספת.
- אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, במיוחד בתחומים המשתנים לעתים קרובות כמו הפטיטיס C; קורא את כל הפרסומים המדעיים בעיתונות הרפואית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
- חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, שכן קופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
- לעתים מטופלים מתלבטים לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים, אך בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
- פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות מערביות כמו ארצות הברית ומדינות אירופה.
מה החסרונות של חוות דעת שניה?
- חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
- תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי לפגוש את הרופא.
למה כדאי לטפל בהפטיטיס C בטופ איכילוב?
הפטיטיס C היא מחלה כרונית שיכולה להוביל לסיבוכים קשים, אך כיום קיימים טיפולים יעילים שיכולים למנוע את הסיבוכים ואף להוביל לריפוי מלא. לטיפול בהפטיטיס C בטופ איכילוב יתרונות רבים:
- זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל מומחה מוביל למחלות כבד, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
- אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל גסטרואנטרולוג מומחה במחלות כבד בעל ניסיון רב בטיפול בהפטיטיס C.
- קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
- ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
- הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: הטיפולים החדשים והיעילים להפטיטיס C הם יקרים מאוד, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור להסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.
