פולינוירופתיה היא פגיעה בתפקוד של עצבים רבים בעת ובעונה אחת. פולינוירופתיה משפיעה על מערכת העצבים הפריפרית – העצבים היוצאים מחוט השדרה אל האיברים השונים והשרירים. הנזק לעצבים יכול להיגרם מסיבות שונות, והוא עשוי להיות הדרגתי לאורך זמן או מהיר, זמני או קבוע כתלות בגורם.
פולינוירופתיה מתבטאת בדרך כלל בתסמינים שמתחילים בקצוות הגוף – הרגליים והידיים, אך היא יכולה להשפיע על מערכות נוספות, למשל מערכת העיכול והשתן. התסמינים השכיחים של פולינוירופתיה כוללים תחושת עקצוץ (״נמלים״), תחושת רדימות של הגפיים וכאבים חדים. פולינוירופתיה יכולה לגרום גם לחולשת שרירים, בעיות בשיווי המשקל, בחילות והקאות, עצירות או שלשול ותסמינים נוספים בהתאם לעצבים הפגועי.
מה גורם לפולינוירופתיה?
הנזק העצבי בפולינוירופתיה יכול להיגרם מסיבות רבות:
- סכרת: הסיבה השכיחה ביותר לפולינוירופתיה כרונית. מחלת הסכרת פוגעת עם הזמן בקצות העצבים, במיוחד ברגליים.
- חסר בויטמין B12 וויטמינים ומינרלים נוספים.
- מחלות אוטואימוניות: מחלות בהן מערכת החיסון מופעלת כנגד מרכיבים בגוף, למשל זאבת (לופוס), דלקת מפרקים שגרונית ועוד.
- הפרעות מטאבוליות כגון תת פעילות של בלוטת התריס ואי ספיקת כליות.
- זיהומים חיידקיים או ויראליים, למשל שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר), הפטיטיס B ו-C, דיפתריה ועוד.
- תסמונת גיליאן-בארה (Guillain-Barré syndrome): נוירופתיה בעלת מופע מהיר ואקוטי הנגרמת מתגובה אוטואימונית, שיכולה להשפיע על תפקודים חשובים כמו הנשימה ופעילות הלב.
- תרופות מסוימות, במיוחד כימותרפיה.
- חשיפה לרעלים כגון כספית ועופרת.
- צריכת אלכוהול עודפת יכולה לפגוע בספיגת ויטמינים וכתוצאה מכך לפולינוירופתיה.
- מחלות של מח העצם, למשל מיאלומה נפוצה.
- גידולים המפעילים לחץ על העצבים.
- מחלות תורשתיות מסוימות.
איך מאבחנים פולינוירופתיה?
תהליך האבחנה של פולינוירופתיה מתחיל מראיון רפואי שמטרתו לאפיין את התסמינים ולזהות סיבות אפשריות, ובדיקה גופנית, בדגש על בדיקה נוירולוגית, לזיהוי סימני נוירופתיה וסימנים נוספים שיכולים לכוון לגורם. תהליך הבירור עשוי לכלול את הבדיקות הבאות:
- בדיקה נוירולוגית: בדיקה מקיפה לתפקודים השונים של מערכת העצבים. הבדיקה כוללת בין היתר הערכה של מערכת התנועה והחישה, קואורדינציה, רפלקסים, תפקודים קוגניטיביים ועוד.
- בדיקות מעבדה: בדיקות דם עוזרות לזהות מצבים כמו סכרת, מחסור בויטמינים ומחלות נוספות שיכולות לגרום לפולינוירופתיה, למשל מחלות אוטואימוניות וזיהומים. במידת הצורך עשוי להתבצע ניקור מותני לבדיקת נוזל השדרה לסימנים של מחלות מסוימות, למשל גיליאן-בארה.
- בדיקות למערכת העצבים: מסייעות לאבחן פולינוירופתיה, להעריך את חומרתה ולזהות אילו עצבים נפגעו (תחושתיים, מוטוריים או גם וגם). כוללות את הבדיקות הבאות:
- אלקטרומיוגרפיה (Electromyography, EMG): בדיקה הרושמת את הפעילות החשמלית בשרירים בתנועה ובמנוחה על ידי דקירת השרירים באלקטרודה מיוחדת.
- בדיקת הולכה עצבית (Nerve conduction study): בדיקה הרושמת את הפעילות החשמלית בעצבים בתגובה להולכת זרם חשמלי דרכם באמצעות אלקטרודות המוצמדות לעור.
- בדיקות נוספות עשויות להתבצע במקרים מסוימים בהתאם לחשדות קליניים ספציפיים, למשל בדיקות הדמיה, ביופסיית עצב, בדיקות גנטיות וכו׳.
איך מטפלים בפולינוירופתיה?
הטיפול בפולינוירופתיה מתחלק לטיפול סימפטומטי בתסמיני הנוירופתיה וטיפול בגורם לנזק העצבי. טיפול במחלת הבסיס הגורמת לנוירופתיה חשוב למניעת נזק נוסף לעצבים, ובחלק מהמקרים הוא יכול להשיב את התפקוד העצבי שנפגע. הטיפול ניתן בהתאם למחלה הבסיסית: איזון סכרת, השלמת חסרים בויטמינים, טיפול במחלות אוטואימוניות וכו׳.
טיפול תרופתי לפולינוירופתיה
הטיפול התרופתי לפולינוירופתיה נועד לשפר את התסמינים, במיוחד כאב נוירופתי. ניתן לטפל בפולינוירופתיה בתרופות מהמשפחות הבאות:
- תרופות אנטיאפילפטיות: תרופות שפותחו במקור לטיפול באפילפסיה, אך הן יעילות לטיפול בכאב נוירופתי. לדוגמה: פרגבלין (Pregabalin, שם מסחרי ליריקה – Lyrica) גאבאפנטין (Gabapentin).
- מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראפינפרין (Serotonin-norepinephrine reuptake inhibitors, SNRIs): משפחת תרופות לטיפול בדיכאון שמועילות גם לטיפול בכאב נוירופתי, במיוחד כתוצאה מסכרת, למשל דולוקסטין (Duloxetine, שם מסחרי סימבלטה – Cymbalta).
- תרופות טריציקליות (Tricyclic antidepressants): משפחה נוספת של תרופות נגד דיכאון שחלקן מועילות גם לכאב נוירופתי: Amitriptyline, Nortriptyline.
- תרופות ללא מרשם: משככי כאבים כמו אקמול או איבופרופן יכולים להועיל לעתים במקרים של כאב נוירופתי קל. כמו כן, קרם מאלחש (לידוקאין) למריחה על העור יכול לסייע בשיכוך הכא.
טיפולים נוספים לפולינוירופתיה
במקרים בהם הטיפול התרופתי אינו יעיל מספיק ניתן להשתמש בטיפולים נוספים שיכולים לסייע לשיכוך הסימפטומים של פולינוירופתיה, במיוחד כאב נוירופתי:
- טיפול סקרמבלר (Scrambler therapy): טיפול בלתי פולשני המבוסס על מתן גירויים חשמליים המשבשים את הולכת אותות הכאב במערכת העצבים ומחליפים אותם במידע עצבי אחר שאינו כאב.
- גירוי חוט השדרה (Spinal cord stimulation): טיפול בגירויים חשמליים (נוירוסטימולציה) החוסם את הולכת אותות הכאב אל המוח. הטיפול מבוסס על מכשיר קטן המושתל מתחת לעור עם אלקטרודה שמגיעה אל חוט השדרה, המעביר גירויים חשמליים עדינים שחוסמים את מעבר אותות הכאב למוח.
- חסם עצבי (Nerve block): פעולות שמטרתן להרוס את סיבי העצב המוליכים את אותות הכאב אל המוח, על מנת להשיג שיפור ארוך טווח בכאב הנוירופתי. החסם העצבי מבוצע באחת השיטות הבאות:
- הזרקת חומרים שהורסים את סיבי העצב.
- צריבת סיבי העצב בגלי רדיו (Radiofrequency ablation).
- הסרה כירורגית של חלק ספציפי מהעצב.
- משאבת משככי כאב (Intrathecal pain pump): משאבה המושתלת מתחת לעור בבטן עם צינורית דקיקה המגיעה אל תעלת השדרה (החלל התת-עכבישי). המשאבה מזרימה מינונים נמוכים של תרופות נוגדות כאב ישירות אל חוט השדרה והעצבים. המתן הישיר של התרופה לחוט השדרה מאפשר להשיג יעילות גבוהה במינונים נמוכים בהרבה לעומת כדורים או זריקות.
חוות דעת שניה בפולינוירופתיה – למה זה חשוב?
פולינוירופתיה עשויה לפגוע בצורה משמעותית באיכות החיים ובתפקוד היום-יומי. יש אפשרויות טיפול רבות לפולינוירופתיה, אך לעתים נדרשים מספר נסיונות עד למציאת הטיפול היעיל ביותר. חוות דעת שניה יכולה לעזור לוודא שתקבלו את הטיפול הטוב ביותר.
מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?
- כאשר אינכם בטוחים בנכונות האבחנה שקיבלתם.
- לפני התחלת תוכנית טיפולית, בעיקר תוכנית מורכבת הכוללת התערבות פולשנית, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית נכונה.
- כאשר הטיפול לא הניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.
מה היתרונות של חוות דעת שניה?
- רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
- חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של הגורם לנוירופתיה שעלולה להוביל לטיפול לא מתאים.
- מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
- חוות דעת שניה ניתנת על ידי נוירולוג בעל מומחיות ספציפית בטיפול בפולינוירופתיה, ולא נוירולוג כללי.
- מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול, ומשתמשים בכלים הטיפוליים והאבחנתיים המתקדמים ביותר.
- רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לטפל בשיטות המקובלות באותם בתי חולים.
- חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שלא עובד עם קופת החולים, שכן קופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
- לרופאים שונים יש לעתים גישות טיפוליות המועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להציע גישת טיפול שונה.
- אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
- פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות מערביות כמו ארצות הברית ומדינות אירופה.
מה החסרונות של חוות דעת שניה?
- חוות דעת שניה היא בתשלום, והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
- תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.
למה כדאי לטפל בפולינוירופתיה בטופ איכילוב?
פולינוירופתיה משפיעה על חייהם של מטופלים רבים, והנזק העצבי יכול לגרום להפרעה קשה בתפקוד. יחד עם זאת, קיימות הרבה אפשרויות טיפול שיכולות להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים של המטופלים. יש חשיבות לקבלת הטיפול מצוות רפואי מנוסה ומיומן. לטיפול בפולינוירופתיה בטופ איכילוב יתרונות רבים:
- זמינות התור: תוכלו לקבוע תור למומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, כבר ל-2-3 הימים הקרובים לאחר פנייתכם.
- בחירה אישית ברופא המטפל: תוכלו לבחור אינדיבידואלית את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל נוירולוג בעל מומחיות ספציפית בטיפול בפולינוירופתיה ולא נוירולוג כללי.
- קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
- ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון בדיקות קודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל/ת ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל/ת, לערוך בדיקה נוירולוגית מקיפה, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
- הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהטיפולים החדשים לפולינוירופתיה הם יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופת החולים ולכן יכול להפנות לבדיקה או לטיפול הנחוצים, ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומח.
