סרטן בלוטת התריס

בלוטת התריס, נקראת גם בלוטת המגן ובלוטת התירואיד (thyroid), היא איבר הממוקם בקדמת הצוואר שתפקידו לייצר ולהפריש הורמונים שמשפיעים על תהליכים רבים בגוף כמו קצב הלב, לחץ הדם, קצב חילוף החומרים ועוד. סרטן בלוטת התריס הוא סרטן ששכיחותו במגמת עליה, בין היתר הודות לשיפור בטכנולוגיות הדמיה שמאפשרות לגלות אותו בשלב מוקדם. ברוב המקרים זהו סרטן בעל פרוגנוזה טובה שמגיב היטב לטיפול.

מהם הסוגים של סרטן בלוטת התריס?

לסרטן בלוטת התריס מספר סוגים שנבדלים זה מזה במאפיינים המיקרוסקופיים שלהם, וגם הגישה הטיפולית אליהם אחרת:

• קרצינומה ממויינת (differentiated thyroid carcinoma, DTC) – הקטגוריה הנפוצה ביותר של סרטן בלוטת התריס, 90-95% מהמקרים. כוללת את הסוגים הבאים:
  • קרצינומה פפילרית (papillary thyroid carcinoma, PTC) – הסוג השכיח ביותר, 70-80% מכל מקרי סרטן בלוטת התריס, בעל פרוגנוזה טובה מאוד בדרך כלל. אופייני לצעירים בגילאי 30-50.
  • קרצינומה פוליקולרית (follicular thyroid carcinoma, FTC) – הסוג השני בשכיחותו, 10% מהמקרים. אופייני למבוגרים מעל גיל 50.
  • קרצינומת תאי הירטל (Hürthle cell carcinoma) – וריאנט נדיר של קרצינומה פוליקולרית שטבעו אגרסיבי יותר.
• קרצינומה מדולרית (medullary thyroid carcinoma. MTC) – סוג נדיר של סרטן בלוטת התריס שמופיע בעיקר בתסמונות תורשתיות מסוימות.
• קרצינומה אנאפלסטית (anaplastic thyroid carcinoma, ATC) – סוג נדיר ואגרסיבי.
• סוגים נדירים נוספים: לימפומה, סרקומה.

מהם גורמי הסיכון לסרטן בלוטת התריס?

• מין – סרטן בלוטת התריס נפוץ יותר אצל נשים.
• גיל – הסוגים השונים של סרטן בלוטת התריס נוטים להופיע בגילאים שונים, אבל הסוג השכיח ביותר נפוץ בעיקר אצל צעירים בגילאי 30-50.
• חשיפה לקרינה בעבר, במיוחד בילדות, מגבירה את הסיכון לפתח סרטן בלוטת התריס שנים רבות לאחר מכן.
• מחסור ביוד בתזונה קשור לסיכון מוגבר לסרטן מסוג FTC.
• תסמונות תורשתיות מסוימות מעלות את הסיכון לפתח את סרטן בלוטת התריס, במיוחד מסוג MTC שקשור לתסמונות ניאופלזיה אנדוקרינית נפוצה (MEN2A, MEN2B). תסמונות תורשתיות אחרות כמו פוליפוזיס משפחתית (FAP) ותסמונת Cowden קשורות לסיכון מוגבר לסרטן מסוג PTC.
• היסטוריה משפחתית של סרטן בלוטת התריס, במיוחד אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה, מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת התריס גם בהיעדר תסמונת תורשתית.

מהם התסמינים של סרטן בלוטת התריס?

בשלבים מוקדמים סרטן בלוטת התריס בדרך כלל לא גורם לסימפטומים, ועשוי להתגלות במקרה בבדיקת הדמיה לצוואר שבוצעה מסיבות אחרות. כאשר הסרטן גדל הוא יכול לגרום לתסמינים הבאים:

• קשרית (גוש) בצוואר
• נפיחות בצוואר
• קשיי בליעה
• צרידות ושינוי בקול
• כאבים בגרון ובצוואר

איך מאבחנים את סרטן בלוטת התריס?

חשד לסרטן בלוטת התריס עשוי להופיע בעקבות זיהוי קשרית בבלוטת התריס בבדיקת הדמיה לצוואר, או בעקבות הופעת גוש בצוואר ו/או סימפטומים אופייניים. כאשר עולה חשד קליני לסרטן בלוטת התריס, הבירור כולל את הבדיקות הבאות:

• בדיקה גופנית: בחינת הצוואר לזיהוי גושים.
• בדיקות דם: לרוב כוללות בדיקה לרמת ההורמון TSH שקשור לפעילות בלוטת התריס. סרטן בלוטת התריס אינו פעיל מבחינה הורמונלית, אבל בדיקות הורמונים עוזרות לשלול מצבים אחרים בבלוטת התריס. בחלק מהמקרים נבדקת גם הרמה של הורמון בשם קלציטונין שקשור לסרטן מדולרי (MTC).
• בדיקות הדמיה:
  • אולטרא-סאונד: הבדיקה השכיחה ביותר להדמיית בלוטת התריס, מזהה היטב קשריות בבלוטה ועוזרת לאפיין אותן. עשויה להתבצע בדיקה גם לבלוטות לימפה צוואריות.
  • מיפוי יוד רדיואקטיבי: בדיקה שמדגימה את הפעילות ההורמונלית של נגעים בבלוטת התריס. סרטן בלוטת התריס בדרך כלל אינו פעיל הורמונלית וברוב המקרים בדיקה זו לא מבוצעת באופן שגרתי במסגרת בירור סרטן, אבל היא משמשת להערכת קשריות בבלוטה בחלק מהמקרים.
• ביופסיה: האבחנה הסופית של סרטן בלוטת התריס נקבעת באמצעות שאיבת חומר מהנגע החשוד באמצעות מחט מיוחדת (fine needle aspiration, FNA), בדרך כלל בהנחיית אולטרא-סאונד, ובחינתו תחת מיקרוסקופ. בדיקה זו יעילה ביותר בזיהוי סרטן פפילרי (PTC), אבל בסוגים מסוימים של סרטן בלוטת התריס, במיוחד פוליקולרי (FTC) היא לעתים קרובות לא ודאית ונדרש ניתוח להסרת הגוש על מנת לאבחן אותו באופן סופי.

קביעת השלב של סרטן בלוטת התריס (staging)

לאחר שבדיקה מיקרוסקופית אישרה את האבחנה של סרטן בלוטת התריס מבוצעות בדיקות נוספות על מנת לקבוע את מידת התפשטותו בגוף, כלומר השלב (stage) שלו. הבירור הזה כולל לעתים קרובות בדיקות הדמיה כמו סי-טי (CT) או אם-אר-איי (MRI) שמראות את מידת ההתפשטות של הגידול ועוזרות לתכנן את הניתוח. בחלק מהמקרים מבוצעות בדיקות הדמיה נוספות על מנת לבדוק אם הגידול שלח גרורות לאיברים אחרים בגוף, למשל צילום חזה ופט סי-טי (PET-CT).

ישנן כמה מערכות לקביעת השלב של סרטן בלוטת התריס בהתאם לסוג שלו. אחת השיטות המקובלות מדרגת סרטן פפילרי (PTC) על פי הסיכון לחזרת המחלה: סיכון נמוך, בינוני או גבוה, שמשוקלל על סמך מאפיינים של הגידול ושל המטופל עצמו. שיטה נוספת מבוססת על ציון מספרי (שלב 1-4) כאשר מספר גבוה יותר מבטא מחלה מתקדמת יותר. השלב של הסרטן מושפע מהגודל של הגידול, האם הוא מוגבל לבלוטה או חורג ממנה למבנים סמוכים, ונוכחותן של גרורות.

איך מטפלים בסרטן בלוטת התריס?

הטיפול בסרטן בלוטת התריס נקבע על ידי הסוג שלו והשלב שלו. ברוב המקרים סרטן בלוטת התריס מאובחן בשלב מוקדם עם סיכון נמוך עד בינוני לחזרת המחלה, והוא מגיב היטב לטיפול בדרך כלל. ניתוח הוא חלק מרכזי בטיפול ברוב המקרים של סרטן בלוטת התריס.

במקרים מסוימים של גידולים פפילריים קטנים מאוד (מתחת לסנטימטר אחד) אפשר לבחור במעקב במקום טיפול מיידי, מכיוון שגידולים אלה נוטים להתקדם לאט והם כרוכים בסיכון נמוך להתפשטות. גישת מעקב פעיל בגידולים אלה כוללת שגרת בדיקות דם ואולטרא-סאונד על מנת לזהות מצבים שבהם הגידול גדל ומחייב טיפול.

טיפול כירורגי בסרטן בלוטת התריס

הטיפול העיקרי בסרטן בלוטת התריס הוא ניתוח. באופן שגרתי הניתוח מבוצע בגישה פתוחה דרך חתך בצוואר, אבל כיום ניתן לבצעו פעמים רבות בגישה מיקרו-פולשנית בהנחיית וידאו (minimally invasive video assisted thyroidectomy, MIVAT) או בגישה רובוטית. שיטות אלה מאפשרות דיוק מוגבר, החלמה מהירה יותר, פחות סיבוכים וגם תוצאה קוסמטית טובה יותר.

סוג הניתוח המתאים נקבע על פי סוג הסרטן וגודלו:

• כריתה חלקית של בלוטת התריס / כריתת אונה (hemithyroidectomy/lobectomy): כריתה של מחצית הבלוטה (האונה) המערבת את הגידול. מתאים לגידולים קטנים מ-4 ס״מ המוגבלים לאחת האונות של הבלוטה, ללא מעורבות בלוטות לימפה וללא גורמי סיכון אחרים.
• כריתה מלאה של בלוטת התריס (total thyroidectomy): הסרה של בלוטת התריס במלואה. מומלצת לגידולים גדולים מ-4 ס״מ, גידולים שפרצו אל מחוץ לבלוטה וגידולים ששלחו גרורות מקומיות או רחוקות. גורמים נוספים שתומכים בהעדפת הסרה מלאה של הבלוטה הם גיל מבוגר והיסטוריה של חשיפה לקרינה.
• כריתה תת-מלאה של הבלוטה (subtotal/near total thyroidectomy): במקרים מסוימים משאירים מעט מהרקמה של בלוטת התריס על מנת לשמר את התפקוד ההורמונלי.
• דיסקציית בלוטות לימפה צוואריות (lymph node dissection): סרטן בלוטת התריס עלול להתפשט לבלוטות הלימפה בצוואר. במקרים אלה הניתוח יכלול גם כריתה של בלוטות לימפה אזוריות.

לאחר ניתוח לכריתה מלאה של בלוטת התריס יש צורך בנטילת הורמונים תחליפיים על מנת לשמור על המשך תפקוד תקין של הפונקציות השונות שהורמוני בלוטת התריס ממלאים. ההורמונים התחליפיים ניתנים באמצעות כדורים מדי יום. תפקיד נוסף של ההורמונים התחליפיים הוא להפחית את הסיכון לחזרת הסרטן.

טיפולים נוספים לסרטן בלוטת התריס

הטיפול העיקרי ברוב המקרים של בלוטת התריס הוא ניתוח. בחלק מהמקרים יש צורך בטיפולים נוספים על מנת להבטיח תוצאות טובות של הטיפול.

• טיפול ביוד רדיואקטיבי (radioactive iodine, RAI): טיפול זה מבוסס על העובדה שבלוטת התריס היא המקום היחיד בגוף שקולט יוד. משתמשים בצורה רדיואקטיבית של יוד (במינון גבוה יותר מאשר בבדיקת המיפוי האבחנתית) דרך כדור או משקה על מנת להשמיד תאי סרטן שעלולים להישאר בגוף אחרי הניתוח. טיפול זה מתאים רק לאחר הסרה מלאה של הבלוטה והוא בשימוש בסרטנים ממויינים (פפילרי ופוליקולרי) כאשר יש להם סיכון גבוה לחזרה אחרי הניתוח או להתפשטות לאיברים אחרים.
• אבלציה באמצעות אלכוהול (ethanol ablation): הזרקה של אלכוהול ישירות לאזורים קטנים המעורבים בגידול, אשר גורמת להם להתכווץ. בשימוש בעיקר לטיפול בבלוטות לימפה המעורבות בגידול כאלטרנטיבה לניתוח לכריתת הבלוטות עבור מטופלים שניתוח זה עלול להיות מסוכן להם.
• הקרנות: הקרנות משמשות בעיקר לטיפול בגידולים שאינם רגישים ליוד רדיואקטיבי (מדולרי ואנאפלסטי), ובמקרים מסוימים גם לטיפול בסרטן פפילרי או פוליקולרי במקרים שלא ניתן להסיר את הגידול במלואו, בחזרה של הגידול לאחר ניתוח או כטיפול ממוקד בגרורות לעצמות.
• טיפולים ממוקדים: משפחה של תרופות בעלות מנגנוני פעולה ייחודיים המבוססים על נוכחות של שינויים מולקולריים מסוימים בתאי הגידול. תרופות שונות ממשפחה זו עשויות להינתן במקרים של גידולים מתקדמים שלא הגיבו לטיפול ביוד רדיואקטיבי וגידולים מסוגים אגרסיביים.
• כימותרפיה: ברוב המקרים כימותרפיה אינה טיפול שגרתי לסרטן בלוטת התריס, אבל משתמשים בה במקרים מסוימים של סרטנים מסוגים אגרסיביים או גידולים מתקדמים שלא הגיבו לטיפול אחר.
• אבלציה (צריבה) של גרורות: במקרים מסוימים של סרטן ששלח גרורות לאיברים רחוקים, למשל הריאות, הכבד או העצמות, ניתן לטפל בגרורות באופן ממוקד באמצעות צריבה שלהן על ידי חימום או הקפאה.

טיפול במסגרת מחקרית

חקר הסרטן מתפתח במהירות גדולה והוא ענף מוביל במחקר הרפואי. בשנים האחרונות זוהו מנגנונים מולקולריים בתאי סרטן שמאפשרים לפתח טיפולים חדשניים, שעשויים להיות יעילים לסרטן שלא הגיב היטב לטיפולים הסטנדרטיים. ניתן להתייעץ עם הרופא לגבי קבלת טיפול חדשני במסגרת ניסוי קליני, במיוחד במקרים של סרטן מתקדם ומפושט או סרטן מסוגים נדירים ואגרסיביים.

מה החשיבות של חוות דעת שנייה בטיפול בסרטן בלוטת התריס?

לסרטן בלוטת התריס יש בדרך כלל פרוגנוזה טובה, אבל עדיין קיימים מקרים שלא מגיבים היטב לטיפולים המקובלים, כולל סוגים נדירים יותר של הסרטן. בשנים האחרונות התפתחו טיפולים שונים שעשויים להועיל במקרים כאלה. בכל מקרה של התלבטות או ספק ניתן להתייעץ עם רופא מומחה נוסף ולקבל חוות דעת שנייה, על מנת להבטיח שתקבלו את הטיפול המתאים ביותר. חוות דעת שניה יכולה לעזור לכם להרגיש בטוחים יותר באבחנה ובטיפול ומוכנים לקראתו, ובמקרים מסוימים גם להעלות אפשרויות טיפול נוספות שאולי לא הוצעו קודם.

מה ההמשך לאחר טיפול בסרטן בלוטת התריס?

לאחר השלמת הטיפול בסרטן בלוטת התריס יש צורך בכניסה למסגרת של מעקב על מנת לאתר מוקדם ככל האפשר חזרה שלו. משך המעקב, תדירותו והבדיקות שהוא כולל נקבעות אינדיבידואלית לכל מטופל בהתאם לסוג ושלב הסרטן שהיה לו והטיפול שקיבל. המעקב עשוי לכלול את הבדיקות הבאות:

• בדיקה גופנית לאיתור גושים בצוואר.
• בדיקות דם: ספציפית בדיקת רמות של הורמון בשם תירוגלובולין. הורמון זה מיוצר על ידי תאי בלוטת התריס, ולאחר כריתה מלאה של הבלוטה וטיפול ביוד רדיואקטיבי הגוף לא אמור לייצר אותו. לכן, עליה ברמות ההורמון מעלה חשד לחזרה של הסרטן.
• בדיקות הדמיה: המעקב כולל ביצוע בדיקות אולטרא-סאונד של הצוואר באופן קבוע. במקרים מסוימים מבוצעות בדיקות נוספות, למשל סי-טי או אם-אר-איי, כאשר יש חשד לחזרה של המחלה.
• מיפוי יוד רדיואקטיבי: במקרים מסוימים בדיקה זו מבוצעת לאחר השלמת הטיפול על מנת לזהות תאים סרטניים שנותרו בגוף.

מה היתרונות של טיפול בסרטן בלוטת התריס ב״טופ איכילוב״?

סרטן בלוטת התריס משפיע בעיקר על צעירים, ובדרך כלל הפרוגנוזה שלו טובה מאוד כשהוא מטופל היטב. בכל זאת הוא עשוי להיות מסוכן במקרים מסוימים, וחשוב לטפל בו בצורה הנכונה ביותר. יש מגוון יתרונות לטיפול בסרטן בלוטת התריס ב״טופ איכילוב״:

• זמינות התור: תוכלו להגיע במהירות לפגישה עם מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע. התור יכול להיקבע כבר לימים הקרובים לאחר פנייתכם כך שתוכלו להתחיל בטיפול ללא עיכוב.
• בחירה אישית ברופא המטפל: תוכלו לבחור אינדיבידואלית את הרופא שיטפל בכם בצורה שאינה אפשרית בקופות החולים ובתי החולים. תבחרו ברופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו הספציפית במצב הרפואי שלכם, למשל: כירורג עם ניסיון רב בניתוחי בלוטת התריס בגישות מודרניות.
• טיפול על ידי הרופאים הבכירים ביותר: צוות הרופאים שלנו מורכב מהמומחים המובילים בתחומם בישראל, פרופסורים ומנהלי מחלקות.
• ייעוץ יסודי ומעמיק: ביקור רגיל בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את כל הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלותיו. לעומת זאת, ביקור פרטי נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יוכל לבחון בנחת את כל ההיסטוריה הרפואית של המטופל, לקבוע טיפול ולענות על כל שאלותיכם.
• הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהטיפולים בסרטן בלוטת התריס, במיוחד סרטן מתקדם ואגרסיבי, הם חדשניים ועשויים להיות יקרים. לעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופות החולים ולכן מפנה לבדיקות ולטיפולים הנחוצים, ללא קשר לעלות שלהם. קופת החולים מצידה מחויבת לשלם (לתת טופס 17) עבור בדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.