
שמעון קורץ
פּרוֹפֶסוֹר
ראש מחלקת חוץ לרפואת עיניים איכילוב

גלאוקומה היא שם כולל לקבוצת מחלות עיניים המאופיינות בנזק לעצב הראיה, והיא הסיבה השניה בשכיחותה לעיוורון בעולם המערבי. ברוב המקרים הנזק לעצב הראיה קשור לעליה בלחץ התוך-עיני (Intraocular pressure, IOP), אבל קיימים גם מקרים של גלאוקומה עם לחץ תוך-עיני תקין. בנוסף, עליה בלחץ התוך-עיני לא תמיד קשורה לגלאוקומה. גלאוקומה נגרמת בשל חוסר איזון בין קצב הייצור של הנוזלים בתוך העין לבין קצב הניקוז של הנוזלים.
לעתים קרובות גלאוקומה לא גורמת לתסמינים עד לשלב מתקדם עם פגיעה משמעותית בעצב הראיה, ולכן חשוב להקפיד על מעקב רופא עיניים ומדידת לחץ תוך-עיני על מנת לזהות גלאוקומה בשלב מוקדם. הסימפטום העיקרי של גלאוקומה הוא היטשטשות בראיה ופגיעה בשדה הראיה, בעיקר שדה הראיה הפריפרי.
מהם הסוגים של גלאוקומה?
לגלאוקומה 3 סוגים עיקריים הנבדלים זה מזה במאפיינים הקליניים שלהם:
- גלאוקומה פתוחת זווית (Open-angle glaucoma): המופע השכיח ביותר של המחלה. מאופיין בהפרעה בניקוז נוזלי העין, שגורמת לעלייה הדרגתית בלחץ התוך-עיני ופגיעה הדרגתית בעצב הראיה. לרוב אין כלל תסמינים בשלבים מוקדמים, ועם התקדמותה לאורך הזמן המחלה מתבטאת בפגיעה בשדה הראיה הפריפרי ובשלב מתקדם גם בשדה הראיה המרכזי.
- גלאוקומה סגורת זווית (Angle-closure glaucoma): נגרמת בשל חסימה אנטומית של ניקוז נוזלי העין בזווית העין (בין הקרנית לקשתית), שגורמת לעליה מהירה בלחץ התוך-עיני, המתבטאת בראיה מטושטשת לסירוגין, כאבים בעין וכאבי ראש, ואף בחילות והקאות. לצורה זו של גלאוקומה יש גם מופע חריף שנגרם בשל עליה פתאומית בלחץ התוך-עיני, המתבטא בהתקף חריף של טשטוש ראיה מלווה בכאבים עזים. יש לטפל במקרים כאלה מהר ככל האפשר על מנת להימנע מאובדן ראיה בלתי הפיך.
- גלאוקומה מסוג Pseudoexfoliation – PXF: סוג של גלאוקומה פתוחת זווית שנגרמת משקיעה של חומר חלבוני לבנבן בעין, אשר גורם לחסימה בניקוז נוזלי העין. גלאוקומה מסוג זה משפיעה לעתים קרובות רק על אחת העיניים. סוג זה של גלאוקומה נפוץ במיוחד במקומות מסוימים בעולם (סקנדינביה), ובישראל בקרב יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר.
איך מאבחנים גלאוקומה?
גלאוקומה מאובחנת באמצעות בדיקת עיניים מלאה. מכיוון שבמקרים רבים אין לגלאוקומה סימני אזהרה עד לשלב מתקדם של המחלה, חשוב להקפיד על בדיקות עיניים שגרתיות על מנת לזהות עליה בלחץ התוך-עיני עוד לפני שמופיעים תסמינים. בדיקת עיניים לגלאוקומה כוללת את הצעדים הבאים:
- מדידה של הלחץ התוך-עיני (טונומטריה)
- בחינת זווית הניקוז של העין (בין הקרנית לקשתית)
- התבוננות בעצב הראיה לאחר הרחבת אישונים
- בדיקת הדמיה לעצב הראיה – OCT
- בדיקת שדות ראיה
- מדידת עובי הקרנית (פכימטריה)

איך מטפלים בגלאוקומה?
הנזק לעצב הראיה בגלאוקומה הוא בלתי הפיך, אבל כאשר גלאוקומה מאובחנת בשלב מוקדם ניתן לטפל בה ולמנוע את הידרדרות המחלה. הטיפול בגלאוקומה נועד להפחית את הלחץ התוך-עיני, וכולל תרופות, טיפולי לייזר, ניתוחים או שילוב של כמה שיטות טיפול.
טיפול תרופתי לגלאוקומה
ברוב המקרים הטיפול הראשוני בגלאוקומה הוא תרופתי, בדרך כלל בצורת טיפות עיניים. קיימות משפחות שונות של טיפות עיניים לגלאוקומה, שחלקן פועלות באמצעות הפחתת ייצור נוזלי העין, וחלקן באמצעות הגברת הניקוז של נוזלי העין:
- טיפות עיניים המגבירות את קצב הניקוז של נוזלי העין:
- פרוסטגלנדינים (Prostaglandins)
- חומרים אנטיכולינרגיים (Anticholinergic agents)
- טיפות עיניים המפחיתות את קצב הייצור של נוזלי העין:
- חסמי בטא (Beta blockers)
- אגוניסטי אלפא (Alpha-adrenergic agonists)
- מעכבי Carbonic anhydrase
- מעכבי Rho kinase
קיימות גם תרופות לגלאוקומה בצורת כדורים, שניתן להשתמש בהן במקרים שטיפות העיניים לא מורידות מספיק את הלחץ התוך-עיני, אך יש להן תופעות לוואי רבות ולכן משתדלים להימנע מהן ולהשתמש בהן כמוצא אחרון.
טיפולי לייזר וניתוחים לגלאוקומה
טיפולים אלה מתאימים למקרים שבהם טיפות העיניים לא מורידות מספיק את הלחץ התוך-עיני, או כשיש להן תופעות לוואי קשות. הטיפולים מסייעים להפחתת הלחץ התוך-עיני ולהאטת התקדמות המחלה.
- טיפולי לייזר: מסייעים לניקוז נוזלי העין, ומבוצעים בדרך כלל במרפאה או במסגרת אשפוז יום. ישנם שני טיפולי לייזר לגלאוקומה:
- טרבקולופלסטיה (Trabeculoplasty): טיפול לייזר לגלאוקומה פתוחת זווית, שיכול להינתן במקום או בנוסף לטיפות עיניים. בפעולה זו משתמשים בקרן לייזר על מנת לשפר את ניקוז הנוזל התוך-עיני ולהפחית את הלחץ התוך-עיני.
- אירידוטומיה (Iridotomy): טיפול לייזר לגלאוקומה סגורת זווית, במהלכו יוצרים באמצעות קרן לייזר נקב זעיר בקשתית דרכו נוזלי העין יכולים להתנקז.
- ניתוחים לגלאוקומה: ניתוחים המבוצעים בחדר ניתוח, שמטרתם ליצור ערוצי ניקוז חדשים לנוזל התוך-עיני:
- טרבקולקטומיה (Trabeculectomy): ניתוח במהלכו יוצרים פתח קטן בלובן העין ו״בועה״ (Bleb) ברקמת הלחמית הסמוכה אליו, בדרך כלל מתחת לעפעף העליון. נוזל העין יכול להתנקז דרך הפתח אל הבועה בלחמית ומשם להיספג לזרם הדם, וכך להוריד את הלחץ התוך-עיני.
- צינוריות ניקוז: פעולה במהלכה מושתלות צינוריות ניקוז זעירות בעין, המנקזות את נוזלי העין לאזור מתחת ללחמית ממנו הנוזל יכול להיספג לזרם הדם.
- ניתוח קטרקט: בחלק מהמטופלים עם גלאוקומה סגורת זווית, ניתוח קטרקט בו מחליפים את העדשה הטבעית של העין בעדשה מלאכותית יכול להקל על החסימה בזווית העין ולאפשר לנוזלי העין להתנקז.
- ניתוחים מיקרו-פולשניים לגלאוקומה (Minimally invasive glaucoma surgery, MIGS): ניתוחים המתאימים בעיקר לגלאוקומה בשלבים מוקדמים עד בינוניים, בהם משתמשים בציוד מיקרוסקופי משוכלל במקום בשיטות כירורגיות מסורתיות. ניתוחים אלה מאופיינים בהחלמה מהירה יותר ופחות סיבוכים בהשוואה לניתוחים סטנדרטיים, והם כוללים שימוש בסטנטים מיקרוסקופיים לניקוז נוזלי העין. הניתוחים הללו מבוצעים לעתים קרובות במקביל לניתוח קטרקט.

חוות דעת שניה בגלאוקומה – למה זה חשוב?
גלאוקומה היא מחלה נפוצה מאוד, והנזק לראיה שנגרם ממנה הוא בלתי הפיך. יחד עם זאת, קיימות אפשרויות טיפול שונות שיכולות להאט ולעתים אפילו למנוע את התקדמות המחלה. לכן, חשוב להתייחס לגלאוקומה בתשומת הלב המירבית על מנת להבטיח את הטיפול הטוב ביותר.
מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?
- כאשר אינכם בטוחים בנכונות האבחנה שקיבלתם.
- לפני התחלת תוכנית טיפולית, בעיקר תוכנית מורכבת הכוללת התערבות כירורגיות, מכיוון שתוכנית טיפול מדויקת היא הגורם העיקרי להצלחת הטיפול.
- כאשר הטיפול לא הניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.
מה היתרונות של חוות דעת שניה?
- רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרקספקטיבה נוספת.
- חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה שעלולה להוביל לטיפול בשיטות לא מתאימות.
- מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
- חוות דעת שניה ניתנת על ידי רופא עיניים בעל מומחיות ספציפית בגלאוקומה ולא רופא עיניים כללי.
- מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול, ומשתמשים בכל שיטות האבחון והטיפול המודרניות.
- רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לטפל בשיטות הקיימות באותם בתי חולים.
- אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
- לרופאים שונים יש לעתים גישות טיפוליות שונות המועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להציע גישת טיפול נוספת.
- חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, מכיוון שקופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
- לעתים מטופלים חשים ספקות לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים, בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
- פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).
מה החסרונות של חוות דעת שניה?
- חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
- תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.

למה כדאי לטפל בגלאוקומה בטופ איכילוב?
גלאוקומה עשויה להיות קשה לטיפול ולגרום לנזק בלתי הפיך, ויש חשיבות רבה לקבלת טיפול מצוות רפואי מנוסה ומיומן. לטיפול בגלאוקומה דרך טופ איכילוב יש יתרונות רבים:
- זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל רופא עיניים מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
- אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל רופא עיניים מומחה בגלאוקומה בעל ניסיון רב בטיפולי לייזר וניתוחים מיקרו-פולשניים.
- קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
- ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל, לערוך בדיקת עיניים מקיפה, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
- הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהטיפולים החדשניים לגלאוקומה הם יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור להסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.