טינטון או טיניטוס (Tinnitus) היא תופעה שכיחה המתבטאת בשמיעת רעשים באוזניים שאינם נובעים מצלילים חיצוניים. טינטון יכול להתבטא במגוון סוגי צלילים באחת האוזניים או בשתיהן, למשל צלצולים, צפצופים, זמזומים, נקישות, רחש וכו.
טינטון אינו מחלה בפני עצמה אלא סימפטום של מגוון רחב של מצבים רפואיים. בהתאם לסיבה הגורמת לטינטון, הוא יכול להיות באחת האוזניים או שתיהן, זמני או קבוע, מופיע לסירוגין או כל הזמן וכו׳. טינטון יכול לגרום להפרעה ניכרת באיכות החיים ולפגוע ביכולת הריכוז, בשינה ואפילו בתפקוד, והוא עשוי להוביל לתסכול רב ואפילו לדיכאון.
מה גורם לטינטון?
טינטון יכול להיגרם ממגוון רחב של מצבים חריפים או כרוניים. הסיבות השכיחות לטינטון כוללות:
- ירידה בשמיעה תלויית גיל: ירידה בשמיעה היא תופעה נפוצה המתרחשת עם הגיל ופוגעת בעיקר בתדרים הגבוהים. הירידה בשמיעה גורמת לעצב השמע לייצר אותות אקראיים שהמוח מפרש בתור צלצולים באוזניים.
- ירידה בשמיעה כתוצאה מרעש: חשיפה לרעש יכולה לגרום לירידה בשמיעה ולהופעת טינטון. הנזק יכול להצטבר כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש, אך גם חשיפה חד פעמית לרעש חזק מאוד (למשל פיצוץ) יכולה לגרום לטינטון.
- תרופות מסוימות גורמות לתופעת לוואי של טינטון, למשל משככי כאבים ודלקת, משתנים, אנטיביוטיקה, תרופות נגד דיכאון, תרופות כימותרפיות ועוד.
- חסימה של תעלת השמע על ידי שעוות אוזניים או זיהום באוזן יכולה לגרום לטינטון.
- פציעות וחבלות באוזניים, בראש ובצוואר יכולות לפגוע בעצב השמע או באזורי עיבוד השמיעה במוח ולגרום לטינטון.
סיבות פחות שכיחות לטינטון כוללות:
- הפרעות בתפקוד מפרק הלסת (Temporomandibular joint, TMJ)
- מחלת מנייר (Ménière’s disease) – מחלה הנובעת מהפרעה במאזן הלחצים בנוזלי האוזן הפנימית
- שינויים בעצמות האוזן התיכונה
- התכווצויות שרירים באוזן הפנימית
- בעיות בתפקוד חצוצרת השמע (Eustachian tube dysfunction) – המבנה המחבר בין האוזן התיכונה לגרון
- נוירומה אקוסטית (Acoustic neuroma), נקראת גם שוואנומה (Vestibular schwannoma) – גידול שפיר של עצב השמע
- אנמיה
- סכרת
- הפרעות בתפקוד בלוטת התריס
- מחלות אוטואימוניות, למשל דלקת מפרקים שגרונית וזאבת (לופוס)
- בעיות בכלי דם, למשל טרשת עורקים, יתר לחץ דם או עיוותים בכלי דם
איך מבררים טינטון?
תהליך הבירור של טינטון מתחיל מראיון רפואי שמטרתו לאפיין את התסמין ולזהות את הגורם האפשרי. חשוב לתאר לרופא/ה את הטינטון בצורה מפורטת ככל האפשר, מכיוון שאופי הצליל יכול לרמז על הסיבה שגורמת לו. שימו לב כיצד הטינטון שלכם נשמע: צפצופים גבוהים, צפצופים נמוכים, זמזום, רחש, נקישות, פעימות וכו׳.
תהליך הבירור עשוי לכלול את הבדיקות הבאות:
- בדיקת שמיעה (בדיקה אודיולוגית): בדיקה מיוחדת המבוצעת בחדר אטום לרעשים, במהלכה מושמעים צלילים בתדרים שונים דרך אוזניות לכל אחת מהאוזניים. הבדיקה יכולה לזהות ליקויי שמיעה ולאפיין אותם בצורה ספציפית, ועוזרת לזהות גורמים אפשריים לטינטון.
- בדיקות שיווי משקל והזזת הראש והצוואר עוזרות לזהות מצבים שונים המשפיעים על האוזן הפנימית.
- בדיקות דם: עוזרות לזהות מחלות כלל גופניות שיכולות לגרום לטינטון, למשל אנמיה, סכרת, בעיות בתפקוד בלוטת התריס וכו׳.
- בדיקות הדמיה: בדיקות כמו צילום רנטגן, CT או MRI יכולות לזהות שינויים באוזן, במבנים הגרמיים (עצמות) ובמערכת העצבים שיכולים להוות את הגורם לטינטון.
איך מטפלים בטינטון?
הטיפול בטינטון תלוי בסיבה הגורמת לו והוא שונה במקרים של טינטון הנגרם מסיבה הפיכה לעומת מקרים הנגרמים מירידה קבועה בשמיעה.
במקרים של טינטון הנגרם ממצב רפואי כלשהו, הטיפול כולל איזון של המחלה הבסיסית באמצעות תרופות וטיפולים מתאימים, למשל אנטיביוטיקה לזיהום, איזון סכרת, טיפול בבעיות בלוטת התריס, החלפת תרופות הגורמות לטינטון, ניקוי שעוות אוזניים וכו׳. במקרים מסוימים הטיפול יכול להיות כירורגי, למשל ניתוח להסרת גידול בעצב השמע.
יחד עם זאת, במקרים רבים הטינטון נגרם מירידה בלתי הפיכה בשמיעה. לא קיים טיפול ספציפי שיכול לרפא את הטינטון, אך קיימות מגוון שיטות טיפוליות שעוזרות להפחית את השפעתו ולהתמודד איתו ביעילות. שיטות הטיפול כוללות:
- טיפול בצלילים: שיטות אלה נועדו למסך את הטינטון. אצל מטופלים רבים הטינטון מוחמר במצבי שקט, למשל בלילה, וצלילי רקע עוזרים למסך אותו. ניתן להשתמש בכל צלילי הרקע הנעימים למטופל, למשל טלוויזיה, רדיו, מאוורר, צלילים מרגיעים כמו צלילי טבע וכו׳. כמו כן, קיימים מכשירים מחוללי צלילים (רעש לבן) שעוזרים למטופלים רבים למסך את הטנטון באמצעות רמקול חיצוני או אוזניות הדומות למכשיר שמיעה.
- טיפול באימון לטינטון (Tinnitus retraining therapy, TRT): תוכנית טיפול משולבת מותאמת אישית הניתנת על ידי בעל/ת מומחיות ייעודית (אודיולוג/ית), המשלבת טיפול ממסך בצלילים יחד עם ייעוץ פסיכולוגי ומתן תרגילים ספציפיים. הטיפול המשולב מסייע לשנות את תגובת המוח לטינטון ולהפחית את המודעות אליו, ומשפר את ההתמודדות עם הטינטון ואת התפקוד.
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive behavioral therapy, CBT): שיטת טיפול פסיכולוגי המסייעת להפחית את השפעת הטינטון ולשפר את ההתמודדות איתו באמצעות כלים מחשבתיים והתנהגותיים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי עוזר לשנות את התגובה לטינטון ולהפחית את הלחץ והחרדה הנלווים אליו. הטיפול יכול להיות פרטני או קבוצתי.
- ייעוץ פסיכולוגי ורגשי: שיטות פסיכותרפיה נוספות עשויות להועיל להתמודדות עם הטינטון ולשפר את המצב הכללי של המטופל/ת, במיוחד כאשר נלווית לטינטון בעיה כמו דיכאון או חרדה. גישות טיפול פסיכותרפי שונות מתאימות למטופלים שונים.
- טיפולים עצמיים: צעדי עזרה עצמית יכולים להפחית את השפעת הטינטון ולשפר את ההתמודדות איתו, למשל שיטות הרפיה, האזנה למוזיקה או לצלילים מרגיעים וכו׳. חשוב להקפיד על הימנעות מרעשים חזקים ולא להאזין למוזיקה בווליום גבוה מדי. הגנה על האוזניים באמצעות אטמי אוזניים או אוזניות ייעודיות יכולה להפחית את הנזק לעצבי השמע, וחשובה למי שעובד בסביבה רועשת. כמו כן, שימוש במכשירי שמיעה במידת הצורך יכול להפחית את השפעתה של ירידה כרונית בשמיעה וכתוצאה מכך להפחית את הטינטו.
למה כדאי לטפל בטינטון בטופ איכילוב?
טינטון הוא בעיה שכיחה ביותר שגורמת לתסכול רב, פגיעה באיכות החיים ואפילו בתפקוד. יחד עם זאת, ישנן שיטות רבות המאפשרות להתמודד טוב יותר עם הטינטון, ובחלק מהמקרים ניתן לטפל בו על ידי טיפול ייעודי במצב הרפואי שגרם לו. לכן, יש חשיבות רבה לקבלת אבחנה מדויקת וטיפול מתאים על ידי צוות רפואי מיומן ומנוסה. דרך טופ איכילוב תוכלו להגיע למיטב המומחים באף אוזן וגרון ולקבל מענה מקצועי ואמין לבעיה הרפואית שלכם.
לטיפול בטינטון בטופ איכילוב יש יתרונות רבים:
- זמינות התור: תוכלו להגיע לפגישה עם מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
- נוחות: המרפאה נמצאת במיקום נוח להגעה במרכז תל אביב.
- בחירה אישית ברופא המטפל: תוכלו לבחור אינדיבידואלית את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל רופא אף אוזן גרון בעל ניסיון רב בטיפול בטינטון.
- קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
- ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון בדיקות קודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל/ת ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל/ת, לערוך בדיקה גופנית קפדנית, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
- הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: תהליך הבירור של טינטון עשוי לכלול בדיקות מיוחדות ויקרות, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופת החולים ולכן יכול להפנות לבדיקה או לטיפול הנחוצים, ללא קשר לעלות שלהם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.
