אסתמה

Доктор Иехуда Шварц

יהודה שוורץ

דוֹקטוֹר

ראש המחלקה לריאות איכילוב

Лечение бронхиальной астмы в Израиле

אסתמה היא מחלת ריאות כרונית נפוצה, והמחלה הכרונית השכיחה ביותר בקרב ילדים. אסתמה נגרמת מתהליך שכולל דלקת בדרכי הנשימה וחסימה לסירוגין של דרכי האוויר, מה שמוביל לסימפטומים של אסתמה: התקפים של קוצר נשימה, ״צפצופים״ בנשיפה, שיעול וכו׳.

תסמיני האסתמה נוטים להחמיר בנוכחות וירוס נשימתי כמו צינון או שפעת, ואצל חלק מהמטופלים גם בעקבות מאמץ גופני או חשיפה לאלרגנים או לחומרים מסוימים במסגרת תעסוקתית. אסתמה לא ניתנת לריפוי מוחלט, אבל הטיפולים השונים לאסתמה יכולים לאזן היטב את הסימפטומים. בנוסף, חומרת המחלה יכולה להשתנות לאורך הזמן, ולכן חשוב להקפיד על מעקב רפואי על מנת לזהות מצבים בהם צריך לשנות את הטיפול.

איך מאבחנים אסתמה?

כאשר עולה חשד קליני לאסתמה, הצעד הראשון בתהליך הבירור הוא ראיון רפואי ובדיקה גופנית שמטרתם לאפיין את התסמינים. הבירור עשוי לכלול את הבדיקות הבאות:

  • בדיקות מעבדה: לרוב אין צורך בבדיקות מעבדה על מנת לאבחן אסתמה, אבל הן עשויות להתבצע במסגרת הבירור על מנת לשלול מצבים בעלי תסמינים דומים. הבירור עשוי לכלול בדיקות דם וכיח.
  • בדיקות הדמיה: לא תמיד מבוצעות באופן שגרתי במסגרת בירור אסתמה, אך בדיקות כמו צילום חזה או סי-טי (CT) עוזרות לשלול מצבים אחרים, למשל זיהום בדרכי הנשימה או מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
  • תפקודי ריאות: פאנל בדיקות שמעריכות את התפקוד הריאתי, ומבססות את האבחנה של אסתמה וכן מבדילות בינה לבין מצבים אחרים כמו מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). הבדיקות הללו פשוטות לביצוע, מהירות ואינן פולשניות או כואבות. הבדיקות מבוצעות לפני ואחרי נטילת מרחיבי סימפונות (תרופה לאסתמה), כאשר שיפור בתוצאות הבדיקות לאחר נטילת מרחיבי הסימפונות מחזק את האבחנה.
    • ספירומטריה: בדיקה במהלכה נושפים חזק לתוך מכשיר בשם ספירומטר שמודד את כמות האוויר הננשף מהריאות ומהירותו, במהלך הנשיפה כולה וספציפית בשניה הראשונה.
    • בדיקת Peak flow: מדד בתפקודי הריאות שעוזר לקבוע את דרגת החומרה של האסתמה, וגם לעקוב אחר התקדמות המחלה.
    • בדיקת תגר מטכולין: מטכולין הוא חומר הגורם להתכווצות דרכי הנשימה. בחלק מהמקרים, במיוחד כאשר יש חשד קליני גבוה לאסתמה אך תפקודי הנשימה תקינים, מבוצעת ספירומטריה תוך שאיפת מטכולין. ירידה בתפקוד הריאתי לאחר שאיפת מטכולין מחזקת את האבחנה של אסתמה.
    • בדיקה לפני ואחרי מאמץ: בחלק מהמקרים מבוצעת בדיקה של תפקודי הריאות לפני ואחרי מאמץ גופני (ריצה על גבי משטח ריצה), במיוחד כשיש חשד לאסתמה הקשורה למאמץ גופני.
    • בדיקות תגר נוספות: כאשר יש חשד לאסתמה שקשורה לטריגרים מסוימים, למשל אלרגיה או קור, עשויה להתבצע בדיקה של תפקודי הריאות לפני ואחרי חשיפה לאלרגן, נשימת אוויר קר וכו׳.
    • בדיקת Impulse Oscillometry – IOS: בדיקה המבוצעת באמצעות נשימה רגילה לתוך מכשיר שמשדר גלי קול בתדרים שונים דרך דרכי הנשימה, שמתורגמים לשינויים בלחץ המאפשרים לחשב מדדים המעידים על חסימה בדרכי הנשימה. בדיקה זו לא דורשת נשיפה מאומצת ולכן מתאימה במיוחד לילדים קטנים ולכל מי שלא מסוגל לבצע ספירומטריה.
    • בדיקת Nitric oxide – NO: במקרים מסוימים מבוצעת בדיקה לכמות של גז בשם NO באוויר הננשף. רמות מוגברות של NO קשורות למצב דלקתי בדרכי האוויר, האופייני לאסתמה. בדיקה זו מורכבת יחסית ולא מבוצעת באופן שגרתי.

איך מטפלים באסתמה?

הטיפול באסתמה כולל טיפול סימפטומטי בהתקפים וכן טיפול ארוך טווח שנועד למנוע התקפים. הטיפול נקבע בהתאם לדרגת החומרה של האסתמה, וכן בהתאם למאפיינים הקשורים למטופל עצמו כמו גיל, טריגרים ספציפיים וכו׳.

טיפול תרופתי ארוך טווח

הטיפול נועד להפחית את הדלקת בדרכי הנשימה וכך למנוע התקפי אסתמה, ויש ליטול אותו באופן קבוע מדי יום. סוגי התרופות בטיפול ארוך טווח:

  • משאפי סטרואידים: סטרואידים הם חומרים שמפחיתים תגובה דלקתית, ונטילתם דרך משאף מגבילה את פעולתם לאזור הרצוי (דרכי הנשימה) ומונעת תופעות לוואי.
  • משאפים משולבים: משאפים הכוללים גם סטרואיד וגם מרחיב סימפונות, ובעלי השפעה כפולה גם על התהליך הדלקתי וגם על הרפיית דרכי הנשימה.
  • תרופות פומיות (כדורים): בעיקר תרופות המבוססות על חסימת פעולתם של חומרים בשם לויקוטריאנים (Leukotrienes), שקשורים לתהליך הדלקתי והיצרות דרכי הנשימה. לעתים רחוקות יותר ניתנת גם תרופה פומית בשם תיאופילין (Theophylline) שעוזרת למנוע את חסימת דרכי הנשימה על ידי הרפיית השרירים סביבן.
Drug Treatment
טיפול תרופתי

טיפול תרופתי להתקפים

טיפול זה ניתן בעת הצורך להקלה מהירה וקצרת טווח של תסמיני אסתמה במהלך התקף, בעיקר בצורת משאפים. הטיפול מבוסס על חומרים בשם מרחיבי סימפונות שעוזרים לשחרר את החסימה בדרכי הנשימה, וכולל תרופות מהמשפחות הבאות:

  • בטא-אגוניסטים קצרי טווח: מרחיבי סימפונות הפועלים במהירות להקלת תסמיני התקף אסתמה, למשל ונטולין.
  • תרופות אנטיכולינרגיות: מרחיבי סימפונות מהירי פעולה המשפיעים על דרכי הנשימה במנגנון שונה, למשל Atrovent, Spiriva. נפוצים יותר לטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית, אבל ניתנים בחלק מהמקרים גם לטיפול באסתמה.
  • סטרואידים פומיים: במקרים של התקפים קשים במיוחד משתמשים לעתים בסטרואידים פומיים על מנת להפחית את התהליך הדלקתי, אך השימוש בהם מיועד לזמן קצר בלבד, מכיוון שיש להם תופעות לוואי בעייתיות בנטילה ממושכת.

כאשר מתחיל התקף אסתמה חשוב להשתמש במשאף מהר ככל האפשר על מנת למנוע החמרה שלו. בנוסף, אם שמת לב שתדירות השימוש שלך במשאפים להתקפים עולה, או שהם לא משפיעים טוב כבעבר, יש לפנות לבדיקת רופא על מנת להעריך את ההחמרה במצב ולהתאים טיפול אחר.

טיפולים נוספים לאסתמה

במקרים של אסתמה קשה שאינה משתפרת עם הטיפולים הקונבנציונליים, קיימות אפשרויות טיפול נוספות:

  • טיפול ביולוגי: טיפולים חדשניים המבוססים על נוגדנים כנגד מרכיבים מסוימים של מערכת החיסון, שעוזרים להפחתת התהליך הדלקתי ולשליטה טובה יותר באסתמה קשה שאינה מגיבה היטב לטיפול הסטנדרטי. תרופות אלה ניתנות בצורת זריקות או עירוי אחת לכמה שבועות.
  • אימונותרפיה לאלרגן: במקרים של אסתמה קשה לטיפול שקשורה לאלרגיה לחומר ספציפי, ניתן לעתים טיפול שמטרתו לאמן את מערכת החיסון ״להתרגל״ לאלרגן בצורה הדרגתית ולהגיב אליו בצורה פחות חמורה. הטיפול ניתן בדרך כלל בסדרה של זריקות שבועיות עד להגעה למינון שמאפשר להפחית את תדירות הזריקות לפעם בחודש.
  • טיפול דרך ברונכוסקופיה – Bronchial thermoplasty: טיפול חדשני זה מיועד לאסתמה שאינה משתפרת עם טיפול ארוך טווח סטנדרטי. הטיפול מבוצע בהכוונת ברונכוסקופיה – בדיקה של דרכי האוויר מבפנים באמצעות מצלמה, במהלכה משתמשים באלקטרודה המחממת את דרכי הנשימה בצורה מבוקרת. החימום מונע מדרכי האוויר להתכווץ, וכך יכול להפחית את תדירות התקפי האסתמה.

מעקב

מכיוון שחומרתה של אסתמה נוטה להשתנות לאורך הזמן, חשוב להישאר במסגרת קבועה של מעקב אצל הרופא המטפל. המעקב מעריך שינויים בחומרת המחלה על פי מדדים סובייקטיביים, למשל תדירות השימוש במרחיבי סימפונות, איכות החיים כולל תפקוד יום-יומי בעבודה, איכות השינה וכו׳, וכן מדדים אובייקטיביים כמו בדיקות תפקודי ריאות. המעקב עוזר לזהות מצבים שבהם יש לשנות את הטיפול התרופתי.

חוות דעת שניה באסתמה – למה זה חשוב?

אסתמה היא מחלה נפוצה מאוד המשפיעה על חייהם של מבוגרים וילדים רבים, אבל היא עשויה להיות קשה לאיזון, וההתקפים עלולים להיות חמורים ואפילו מסוכנים. לכן, חשוב להתייחס לאסתמה במלוא תשומת הלב על מנת להבטיח את הטיפול הטוב ביותר.

מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?

  • במקרה של ספק בנכונות האבחנה.
  • לפני תחילת תוכנית טיפול, במיוחד תוכנית טיפול מורכבת, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית מדויקת.
  • כאשר הטיפול לא מניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.

מה היתרונות של חוות דעת שניה?

  • רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות. תמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
  • חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה שעלולה להוביל לטיפול לא מתאים.
  • מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
  • ניתן לקבל חוות דעת שניה מפולמונולוג (רופא ריאות) בעל מומחיות ספציפית בטיפול באסתמה, ולא פולמונולוג כללי.
  • מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול, ומשתמשים בכל שיטות האבחון והטיפול המודרניות.
  • לרופאים שונים יש לעתים גישות טיפוליות שונות, ורופא אחר יכול להציע גישת טיפול נוספת.
  • חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, מכיוון שקופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
  • אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
  • פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).

מה החסרונות של חוות דעת שניה?

  • חוות דעת שניה היא בתשלום, והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
  • תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.

למה כדאי לטפל באסתמה דרך טופ איכילוב?

אסתמה יכולה להיות קשה לאיזון, וחשוב לטפל בה על ידי צוות רפואי מנוסה. לטיפול באסתמה דרך טופ איכילוב יש יתרונות רבים:

  • זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל מומחה ריאות מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
  • אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל פולמונולוג מומחה בטיפול באסתמה.
  • קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
  • ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל ומשפחתו, לערוך את הבדיקות הנחוצות, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
  • הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהטיפולים החדשניים לאסתמה הם יקרים, ולפעמים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור להסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.

תאריך פרסום:

דילוג לתוכן