מחלות עור

מחלות עור כרוניות הן נפוצות ביותר ומשפיעות על מטופלות ומטופלים רבים, ויש להן מגוון רחב של ביטויים קליניים החל מהפרעה אסתטית ועד למחלה קשה הפוגעת באיכות החיים ואפילו בתפקוד. קיימים היום טיפולים רבים מאי פעם למחלות העור השונות שיכולים להוביל לשיפור משמעותי בחייהם של המטופלים.

מאמר זה יסקור חלק ממחלות העור הכרוניות השכיחות ואת שיטות האבחון והטיפול שלהן.

אקנה

אקנה (Acne) הוא מצב שכיח מאוד הנגרם מסתימה של זקיקי השיער (נקבוביות העור). אקנה יכול לבוא לידי ביטוי בפצעונים מסוגים שונים, למשל ראשים לבנים וראשים שחורים, וגם בנגעים מורכבים יותר כמו שלפוחיות המכילות מוגלה, קשריות קשיחות וכואבות מתחת לעור (אקנה נודולרי) ונגעים כואבים מלאי מוגלה מתחת לעור (אקנה ציסטי).

המנגנון הגורם לאקנה קשור להורמוני המין ולכן אקנה מופיע בדרך כלל בגיל ההתבגרות, אבל הוא יכול להופיע גם בגיל מבוגר יותר. אקנה שכיח יותר בקרב נשים ומופיע לעתים קרובות סביב שינויים הורמונליים במחזור הווסת או סביב הריון, וגם במצבי חוסר איזון הורמונלי כמו תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS). אצל מטופלים רבים האקנה חולף לאחר גיל ההתבגרות, אבל במקרים מסוימים הוא נותר גם לאחר מכן, ולעתים משאיר שינויים וצלקות בעור גם לאחר שהוא חולף. קיימים היום טיפולים שונים לאקנה עצמו וגם לשינויים העוריים שהוא יכול לגרום.

איך מאבחנים אקנה?

תהליך הבירור של אקנה מתחיל מראיון רפואי שעוזר לזהות גורמים מסוימים לאקנה ועשוי לכלול שאלות לגבי המחזור החודשי, שימוש בתרופות, נוכחות סטרס נפשי וכו׳. האבחנה של אקנה נקבעת בבדיקת עור מדוקדקת שמטרתה לאפיין את סוג האקנה ודרגת חומרתו. במקרים מסוימים בהם יש חשד שהאקנה נגרם מסיבה רפואית מסוימת, עשויות להתבצע בדיקות נוספות.

איך מטפלים באקנה?

הטיפול באקנה תלוי בדרגת חומרתו, וכולל סוגים שונים של תכשירים עוריים ותרופות, כמו גם טיפולים קוסמטיים לפצעי האקנה עצמם וגם לצלקות הנגרמות מאקנה:

• טיפול מקומי לאקנה: במקרים רבים הטיפול באקנה מבוסס על תכשירים למריחה על העור הכוללים חומרים פעילים במינונים שונים, חלקם במרשם רופא. החומרים הפעילים כוללים רטינואידים, אנטיביוטיקה, חומרים בעלי השפעה אנטי-בקטריאלית כמו בנזואיל פראוקסיד, חומרים התורמים לקילוף תאי עור מתים כמו חומצה סליצילית ועוד.
• טיפול תרופתי לאקנה: במקרים קשים יותר ניתן לטפל בתרופות מרשם כמו אנטיביוטיקה ואיזוטרטינואין (רואקוטן). גם טיפול הורמונלי יכול להועיל לטיפול באקנה במקרים מסוימים, למשל גלולות למניעת הריון.
• טיפולים קוסמטיים: הטיפול באקנה יכול לכלול טיפולים כמו פילינג כימי, ניקוז פצעונים והוצאת קומדונים (״הוצאת שחורים״) המבוצעים באופן מבוקר וסטרילי ויכולים להביא לשיפור במראה העור. חשוב לא לנסות לפוצץ או להוציא פצעונים לבד כי זה עלול להחמיר את המצב ולגרום לזיהומים וצלקות.
• טיפולים בלייזר וטיפול פוטודניאמי המבוסס על מתן טיפול לייזר לאחר שימוש בתכשיר המעלה את רגישות העור לאנרגיית אור יכולים גם הם להביא לשיפור באקנה.
• טיפול בצלקות אקנה: ניתן לטפל בצלקות הנותרות לאחר שהאקנה חלף במגוון שיטות מתקדמות כגון הזרקת סטרואידים או חומרי מילוי ועוד.

דרמטיטיס אטופית

דרמטיטיס אטופית (Atopic dermatitis), נקראת גם אקזמה (Eczema), היא מחלת עור דלקתית כרונית שכיחה המופיעה בעיקר אצל ילדים אך יכולה להופיע גם אצל מבוגרים. דרמטיטיס אטופית קשורה למצבי אלרגיה ואסתמה, ולעתים מכונה ״אסתמה של העור״. המחלה מאופיינת באזורים של עור יבש, מגרד ומגורה, במיוחד בקפלים בגוף, למשל בחלק הפנימי של המרפק והברך, בצוואר, בכפות הידיים ועוד. לעתים קרובות למחלה ישנו מהלך של החמרות והפוגות לסירוגין.

איך מאבחנים דרמטיטיס אטופית?

תהליך הבירור של דרמטיטיס אטופית כולל ראיון רפואי שמטרתו לאפיין את הסימפטומים ולזהות מצבים הקשורים למחלה, למשל אלרגיות ואסתמה. המחלה מאובחנת באמצעות בדיקה גופנית מקיפה של העור, המאפשרת להבחין בין נגעי דרמטיטיס אטופית לבין מחלות עור אחרות. במקרים מסוימים מבוצעות בדיקות נוספות, למשל תבחין מדבקה (Patch testing) לאלרגנים שיכולים לגרום לדרמטיטיס ובדיקות לשלילת מצבים אחרים כמו זיהום פטרייתי וחיידקי.

איך מטפלים בדרמטיטיס אטופית?

הטיפול בדרמטיטיס כולל צעדים כלליים להגנה על העור וטיפול תרופתי, לעתים קרובות באמצעות משחות או קרמים. חלק חשוב בטיפול הוא שמירה על לחות העור והימנעות ממוצרי היגיינה וקוסמטיקה עם חומרים מגרים כמו בושם ואלכוהול. במקרים קשים הטיפול עשוי לכלול גם תרופות הניתנות בכדורים ואפילו בזריקות.

• תכשירים עוריים: חלק עיקרי בטיפול הוא קרמים ומשחות עם חומרים פעילים המפחיתים את התגובה הדלקתית, למשל סטרואידים ומעכבי קלצינוירין (Calcineurin inhibitors). במקרים של אקזמה חמורה ומפושטת הטיפול יכול לכלול חבישות רטובות על גבי משחת סטרואידים.
• טיפול תרופתי: במקרים קשים יותר בהם התכשירים העוריים לא עוזרים מספיק ניתן לטפל בתרופות שונות המווסתות את פעילות מערכת החיסון ומפחיתות את התגובה הדלקתית בגוף הניתנות בצורת כדורים. במקרים שאינם מגיבים לטיפולים אחרים ניתן לטפל גם בתרופות ביולוגיות הניתנות בזריקות, ומשפיעות באופן ממוקד על מרכיבים ספציפיים של מערכת החיסון להפתת התגובה הדלקתית.
• 
  טיפול באור (פוטותרפיה): במקרים שהדרמטיטיס אינה משתפרת עם התכשירים העוריים ניתן לטפל גם באמצעות חשיפה מבוקרת לקרני אור מסוג UVB ו-UVA.

דרמטיטיס ממגע

דרמטיטיס ממגע (Contact dermatitis) היא דלקת עור שנגרמת ממגע עם חומרים מסוימים ומאופיינת בפריחה מגרדת באזור שבא במגע עם החומר הגורם לה, שיכולה לכלול יובש בעור, התקלפות של העור, שינויים בצבע העור, שלפוחיות ועוד. הדלקת יכולה להיגרם מתגובה אלרגית לחומרים מסוימים, או מתגובה לא אלרגית לחומרים המגרים את העור (איריטנטים).

חומרים שכיחים הגורמים לדרמטיטיס ממגע הם תכשירים קוסמטיים, מתכות (ניקל), לטקס, חומרי ניקוי, צמחים ועוד. דרמטיטיס ממגע מהסוג האיריטנטי שכיחה במיוחד במסגרת חשיפה תעסוקתית לחומרים שונים ומופיעה לעתים קרובות בכפות הידיים, בעיקר בעבודות הכוללות מגע רב במים כמו חקלאות, ניקיון, עיצוב שיער, מערכת הבריאות ועוד.

איך מאבחנים דרמטיטיס ממגע?

תהליך הבירור של דרמטיטיס ממגע מתחיל מראיון רפואי שמטרתו לאפיין את התסמינים ולזהות חשיפה לחומרים שיכולים לעורר אותם, ובדיקה מקיפה של העור להערכת הפריחה. לעתים קרובות הבירור כולל תבחין מדבקה (Patch testing) לאלרגנים: בדיקה במהלכה מצמידים לעור בגב מדבקות המכילות כמויות קטנות של אלרגנים מוכרים למשך 2-3 ימים. לאחר מכן מסירים את המדבקות ובודקים מי מהאלרגנים גרם לתגובה. 

איך מטפלים בדרמטיטיס ממגע?

מרכיב חשוב בטיפול בדרמטיטיס ממגע הוא הימנעות מהחומרים המעוררים אותה ככל האפשר, ובנוסף צעדים כלליים להגנה על העור כמו שמירה על לחות העור, הימנעות ממוצרי היגיינה וקוסמטיקה עם מרכיבים מגרים כמו בושם ואלכוהול, שמירה על עור הידיים עם כפפות, וכו׳. ניתן להקל על הגרד באמצעות קומפרסים רטובים קרירים, אמבטיות קרירות עם שיבולת שועל, משחות או תרופות נגד גרד וכו׳.

במקרים בהם הטיפולים הביתיים לא עוזרים מספיק, הטיפול עשוי לכלול את המרכיבים הבאים:

• תכשירים עוריים: משחות או קרמים המכילים חומרים פעילים המפחיתים דלקת, במיוחד משחות סטרואידים הניתנות לתקופת זמן מוגבלת. 
• טיפול תרופתי: לעתים נדירות דרמטיטיס חמורה ביותר דורשת טיפול תרופתי סיסטמי להפחתת התגובה הדלקתית.
• פוטותרפיה מסוג PUVA: טיפול בחשיפה מבוקרת לקרני UVA בשילוב עם חומר בשם פסורלן (Psoralen) המגביר את רגישות העור לאנרגיית האור עשוי להועיל למטופלים מסוימים עם דרמטיטיס אלרגית כרונית שאינה משתפרת עם תכשירים עוריים.

פסוריאזיס

פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת ברבדים אדומים ומגרדים בעור המכוסים בקשקשת אפורה-כסופה, הנגרמת מהפעלה לא תקינה של מערכת החיסון והתחלקות מהירה מהרגיל של תאי עור (קרטינוציטים). בצורה השכיחה ביותר של המחלה הרבדים מופיעים בעיקר על גבי המרפקים, הברכיים, הגב התחתון והקרקפת.

לפסוריאזיס דרגות חומרה שונות, החל ממחלה קלה המערבת אזור קטן של הגוף ועד למחלה קשה עם פגיעה ניכרת באיכות החיים. המחלה מאופיינת במהלך של התלקחויות והפוגות לסירוגין, ואצל מטופלים רבים המחלה משפיעה לא רק על העור אלא גם על הציפורניים, המפרקים ו/או העיניים. 

איך מאבחנים פסוריאזיס?

פסוריאזיס מאובחנת באמצעות ראיון רפואי שמטרתו לאפיין את התסמינים ולהבדילם ממחלות עור אחרות, וכן בדיקה גופנית של העור. ממצאים אופייניים בבדיקה הגופנית מספיקים לעתים קרובות לאבחנה של פסוריאזיס, אבל במקרים לא חד משמעיים עשויות להתבצע בדיקות נוספות, למשל ביופסיית עור, בדיקות דם המסייעות לשלול מצבים רפואיים אחרים, צילום רנטגן כאשר ישנו חשד לדלקת מפרקים פסוריאטית וכו׳.

איך מטפלים בפסוריאזיס?

הטיפול בפסוריאזיס תלוי בחומרת המחלה ועשוי לכלול את המרכיבים הבאים:

• תכשירים עוריים: הטיפול הראשוני בפסוריאזיס מבוסס ברוב המקרים על תכשירים המכילים חומרים פעילים המאטים את קצב התחדשות תאי העור ומפחיתים תגובה דלקתית, למשל סטרואידים, רטינואידים, נגזרות ויטמין D, מעכבי קלצינוירין וכו׳. טיפול בזפת פחם הוא טיפול ותיק מאוד לפסוריאזיס.
• טיפול באור (פוטותרפיה): חשיפה מבוקרת של העור לאנרגיית אור (טבעי או מלאכותי) מהווה מרכיב בטיפול בפסוריאזיס בינונית עד קשה, לבדה או בשילוב עם טיפולים אחרים. חשיפה מתונה לאור השמש יכולה להביא לשיפור בתסמיני פסוריאזיס. בנוסף, קיימים טיפולים פוטותרפיים המבוססים על חשיפה מבוקרת לקרני אור מסוג UVB או קרני UVA יחד עם פסורלן, חומר המגביר את רגישות העור לאנרגיית האור (PUVA). טיפול גוקרמן (Goeckerman) משלב חשיפה לקרינת UVB יחד עם זפת פחם.
• טיפול תרופתי: במקרים של פסוריאזיס בינונית עד קשה שלא הגיבה לטיפולים מקומיים ניתן לטפל בתרופות בצורת כדורים או זריקות המפחיתות את התגובה הדלקתית ומאטות את קצב התחלקות תאי העור. חלק מהתרופות הללו ניתנות לתקופות זמן קצרות בלבד מכיוון שעשויות להיות להן תופעות לוואי בעייתיות במתן ממושך.

סבוריאה

סבוריאה (Seborrheic dermatitis) היא סוג שכיח של אקזמה כרונית המאופיינת באודם וגרד באזורים עשירים בבלוטות חלב, למשל הקרקפת והפנים. היא יכולה להתבטא בעור שמנוני ומתקלף וקשקשים בשיער. סבוריאה מתחילה בדרך כלל בגיל ההתבגרות וקשורה להורמונים ולזיהום פטרייתי של העור. סבוריאה נוטה להחמיר ולהשתפר לסירוגין, והחמרות יכולות להופיע במצבי סטרס נפשי, שינויים הורמונליים וגם בעונות מסוימות בשנה.

איך מאבחנים סבוריאה?

סבוריאה מאובחנת באמצעות ראיון רפואי שנועד לאפיין את התסמינים ובדיקה של העור. ממצאים אופייניים בבדיקה מספיקים לאבחנה ברוב המקרים, אך במקרים מסוימים עשויות להתבצע בדיקות נוספות בעיקר על מנת לשלול אבחנות אחרות, למשל בדיקות לזיהומים, ביופסיית עור וכו׳.

איך מטפלים בסבוריאה?

הטיפול בסבוריאה תלוי בחומרתה ובמקומות בגוף שהיא מערבת, ומבוסס בעיקר על תכשירים לעור ולשיער שעוזרים להפחית את סימני המחלה ואת הגירוי בעור. קיימים תכשירים שניתן לרכוש ללא מרשם שעשויים להקל על תסמיני הסבוריאה, למשל שמפו נגד קשקשים וקרמים לפנים. כמו כן, מומלץ להימנע מתכשירים קוסמטיים כבדים ושמנוניים. במקרים בהם תכשירים ללא מרשם לא עוזרים מספיק ניתן לטפל בתכשירים רפואיים: 

• תכשירים אנטי-פטרייתיים: תכשירים לעור ושמפו לשיער הכוללים חומרים פעילים בעלי השפעה אנטי-פטרייתית יכולים לעזור להקלת הסימפטומים, מכיוון שאחד המרכיבים בסבוריאה הוא זיהום פטרייתי של העור. תדירות ואופן השימוש מותאמים אישית לפי הסימפטומים וסוג העור והשיער של המטופל/ת.
• תכשירים נוגדי דלקת: תכשירים למריחה על העור או הקרקפת הכוללים מרכיבים שמפחיתים תגובה דלקתית, כמו סטרואידים או מעכבי קלצינוירין. התכשירים בדרך כלל ניתנים לתקופת זמן מוגבלת כי הם עשויים לגרום לתופעות לוואי בשימוש ממושך.
• טיפול תרופתי אנטי-פטרייתי: במצבים קשים יותר שאינם משתפרים עם התכשירים המקומיים הטיפול עשוי לכלול גם תרופות נגד פטריות עוריות הניתנות בכדורים.

רוזציאה

רוזציאה (Rosacea) היא מחלת עור כרונית שכיחה המשפיעה על עור הפנים ומאופיינת בתסמינים של אדמומיות, נפיחות, כלי דם מורחבים ופצעונים דלקתיים המזכירים אקנה. המחלה שכיחה יותר בקרב נשים ומופיעה בדרך כלל אחרי גיל 30. הסיבה לרוזציאה אינה ידועה לגמרי, אך ככל הנראה כוללת שילוב של נטיה גנטית ומרכיבים סביבתיים. 

רוזציאה מאופיינת במהלך של החמרות והטבות לסירוגין, ויש לה כמה סוגים קליניים המבוססים על סוג ומיקום הסימפטומים, למשל רוזציאה של העיניים המערבת את העפעפיים והריסים. צורה קשה יחסית של רוזציאה נקראת רינופימה (Rhinophyma) ומאופיינת בעיבוי ונפיחות של העור באף כתוצאה מהגדלה של בלוטות חלב. אין טיפול שיכול לרפא לחלוטין רוזציאה, אך ניתן לאזן את תסמיניה בשילוב של טיפול רפואי ושגרת טיפוח מתאימה.

איך מאבחנים רוזציאה?

האבחנה של רוזציאה מבוססת על ראיון רפואי לאפיון התסמינים ובדיקה של העור. לעתים מבוצעות בדיקות נוספות על מנת לשלול מצבים רפואיים אחרים שיכולים להתבטא בתסמינים דומים לרוזציאה, למשל מחלות עור כמו פסוריאזיס ומחלות גופניות כמו זאבת (לופוס).

איך מטפלים ברוזציאה?

הטיפול ברוזציאה מבוסס על חומרת התסמינים, וכולל שילוב בין שגרת טיפוח מתאימה לבין טיפול רפואי. מומלץ להימנע ממוצרים קוסמטיים שגורמים להתפרצויות פריחה ולהחמרת המצב ולהעדיף מוצרי טיפוח עדינים ללא חומרים מגרים. חשוב להגן על עור הפנים מהשמש עם קרם הגנה. להפחתת האדמומיות והרגעת העור ניתן להשתמש בתכשירי פנים ללא מרשם כמו קרמים וסרומים המכילים חומרים פעילים כמו ניאצינאמיד (Niacinamide) וחומצה אזלאית (Azelaic acid). קרמים בעלי גוון ירקרק עוזרים להסוות את האדמומיות.

כאשר שגרת הטיפוח לבדה לא עוזרת מספיק להפחתת התסמינים, ניתן לטפל ברוזציאה בצורות הבאות: 

• תכשירי פנים רפואיים: להפחתת האודם בפנים ניתן לטפל בתכשירים הכוללים מרכיבים המכווצים את כלי הדם בפנים, למשל ברימונידין (Brimonidine). להפחתת תסמינים דלקתיים כמו פריחה ופצעונים ניתן לטפל בתכשירים שונים במרשם רופא המכילים חומרים אנטי-בקטריאליים ונוגדי דלקת. לעתים לוקח מספר שבועות עד לקבלת תוצאות.
• טיפול תרופתי: במקרים קשים יותר הטיפול עשוי לכלול תרופות כמו איזוטרטינואין המשמשת גם לטיפול באקנה, אנטיביוטיקה כמו דוקסילין וכו׳.
• טיפולי לייזר ופוטותרפיה: הטיפולים היעילים ביותר לכלי הדם המורחבים בפנים מבוססים על שימוש באנרגיית אור באורכי גל מסוימים, התורמים לכיווץ כלי הדם ומסייעים לשיפור מראה העור. קיימות מספר טכנולוגיות לייזר לטיפול ברוזציאה:
  • טיפולי Pulsed dye laser: יעיל לרוב הנגעים העוריים המערבים כלי דם ויכול לטפל גם בנגעים גדולים.
  • טיפולי Intense pulsed-light – IPL: טיפול לייזר המשלב מספר אורכי גל בו זמנית, ותורם למספר מטרות: כיווץ כלי הדם, הפחתת מלנין לשיפור פיגמנטציה, ועידוד התחדשות העור למראה רענן יותר.
  • טיפול פוטודינאמי (Photodynamic therapy, PDT): שילוב של טיפול לייזר עם חומר בשם חומצה אמינולבולינית (Aminolevulinic acid, ALA), המגבירה את רגישות העור לקרינת הלייזר.
  • לייזר CO2: לייזר בעוצמה חזקה המסיר את השכבות החיצוניות של העור ומעודד יצירת קולגן והתחדשות של העור. טיפול יעיל למגוון בעיות עור כמו צלקות וקמטים, ויעיל במיוחד כטיפול ברינופימה.

חוות דעת שניה במחלות עור – למה זה חשוב

מחלות העור הכרוניות עשויות לגרום למגוון של בעיות, החל מהפרעה אסתטית הפוגעת בדימוי העצמי ועד לפגיעה משמעותית באיכות החיים במחלות קשות ומורכבות לטיפול. על מנת להבטיח את הטיפול הטוב ביותר בבעיה הרפואית שלך, חשוב להתייחס אליה במלוא תשומת הלב.

מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה? 

• כאשר אינכם בטוחים בנכונות האבחנה שקיבלתם.
• לפני התחלת תוכנית טיפול, מכיוון שהמרכיב העיקרי בהצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית נכונה.
• כאשר הטיפול לא הניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.

מה היתרונות של חוות דעת שניה?

• רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת. 
• תוכלו לקבל חוות דעת שניה מרופא מומחה בטיפול במחלת העור הספציפית שלכם, ולא רופא עור כללי.
• חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של סוג מחלת העור שעלולה להוביל לטיפול בשיטות לא מתאימות.
• מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
• לרופאים שונים יש לעתים גישות טיפוליות המועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להמליץ על גישת טיפול שונה.
• מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול ומשתמשים בכל שיטות האבחון והטיפול המודרניות.
• לעתים רופאים מבתי חולים קטנים רגילים לטפל בשיטות המקובלות באותם בתי חולים.
• אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
• לעתים מטופלים מתלבטים לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן, חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
• חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, מכיוון שקופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
• פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).

מה החסרונות של חוות דעת שניה?

• חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
• תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.

למה כדאי לטפל במחלות עור בטופ איכילוב?

מחלות עור כרוניות משפיעות על מטופלות ומטופלים רבים, אך קיימות שיטות רבות לטפל בהן. בטופ איכילוב תוכלו להגיע לרופאי העור המומלצים ביותר, המטפלים בשיטות המתקדמות ביותר. לטיפול במחלות עור בטופ איכילוב יתרונות רבים:

• זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
• אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיית העור הספציפית שלכם, ולא רופא עור כללי.
• קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
• ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל/ת ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל/ת, לערוך בדיקה גופנית מדוקדקת, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
• הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מטיפולי העור החדשניים הם יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור להסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים, אפילו טיפולים מיוחדים ונדירים, ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.