שחמת הכבד

Профессор Орэн Шиболет

אורן שיבולת

פּרוֹפֶסוֹר

ראש המחלקה לגסטרואנטרולוגיה איכילוב

שחמת הכבד

שחמת הכבד היא מצב כרוני בו נזק לרקמת הכבד גורם להחלפת רקמת כבד בריאה בצלקת. התהליך יכול להימשך לאורך שבועות עד שנים רבות. לאורך הזמן, ככל שיותר מרקמת הכבד מתחלפת בצלקת, נפגעת יכולתו של הכבד לבצע את תפקידיו השונים, למשל פינוי חומרים רעילים מזרם הדם, תהליכים מטאבוליים שונים, ייצור מרכיבים של מערכת הקרישה ועוד. בנוסף, כאשר רקמת הכבד מוחלפת בצלקת הכבד נעשה קשיח, מה שמוביל לתופעות נלוות שונות ולסיבוכים.

מה גורם לשחמת הכבד?

שחמת הכבד עשויה להיגרם ממגוון רחב של בעיות הפוגעות בכבד, במיוחד מצבים כרוניים וממושכים, למשל כבד שומני, דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) וזיהומים אחרים, צריכת אלכוהול, תרופות מסוימות, מחלות תורשתיות המשפיעות על הכבד, מחלות כבד אוטואימוניות, מחלות מסוימות של דרכי המרה ועוד.

מה התסמינים של שחמת הכבד?

המופע הקליני של שחמת הכבד משתנה ממטופל למטופל, ולעתים אין לשחמת הכבד סימפטומים בכלל עד לשלבים מתקדמים. חלק מהסימפטומים של שחמת הכבד הם לא ספציפיים, למשל עייפות וחולשה, בחילות, אובדן תיאבון ועוד.

ישנם סימנים ספציפיים המחשידים למחלת כבד כרונית, למשל:

  • צהבת בעור ובעיניים
  • גרד בעור
  • אגירת נוזלים בחלל הצפק בבטן – מיימת
  • אודם בכפות הידיים
  • הופעת כלי דם בצורת עכביש על העור
  • כלי דם גדושים מסביב לטבור
  • הגדלה של הטחול

איך מאבחנים את שחמת הכבד?

כאשר עולה חשד קליני לשחמת הכבד על סמך הסימפטומים והסימנים האופייניים, תהליך הבירור עשוי לכלול את הבדיקות הבאות:

  • בדיקות מעבדה: בדיקות דם לתפקודי הכבד וכן תפקודי כליות, תפקודי קרישה, ספירת דם ועוד. עשויות להתבצע גם בדיקות ספציפיות להערכת הגורם לשחמת הכבד, למשל בדיקות לזיהוי דלקת כבד נגיפית או זיהומים אחרים, בדיקות לזיהוי מחלות כבד אוטואימוניות או תורשתיות וכו׳.
  • בדיקת פיברוטסט (FibroTest): בדיקת דם ייחודית שמודדת את מידת הנזק הכבדי על ידי שקלול של 6 פרמטרים ומעריכה את דרגת השחמת באופן לא פולשני.
  • בדיקות הדמיה: עשויות להתבצע בדיקות הדמיה שונות, למשל אולטרא-סאונד, סי-טי (CT) או אם-אר-איי (MRI) על מנת לזהות שינויים אופייניים לשחמת הכבד. בנוסף, קיימות בדיקות הדמיה ספציפיות שעוזרות לאבחן את שחמת הכבד וגם לקבוע את הדרגה שלה באופן בלתי פולשני:
    • פיברוסקאן (Fibroscan): בדיקת אולטרא-סאונד מיוחדת שמודדת את הקשיחות של הכבד, ומסייעת להעריך את מידת ההצטלקות בכבד ואת חומרתה של השחמת.
    • אלסטוגרפיה בתהודה מגנטית (Megnetic Resonance Elastography, MRE): בדיקת MRI מיוחדת שמודדת את מידת ההצטלקות בכבד ומעריכה את חומרת השחמת.
  • ביופסיית כבד: הבדיקה הסטנדרטית לאבחנת שחמת הכבד היא ביופסיה: בדיקה במהלכה נוטלים דגימה מרקמת הכבד באמצעות מחט, ומתבוננים בדגימה תחת מיקרוסקופ על מנת לזהות את ההצטלקות בכבד ולהעריך את דרגת החומרה של השחמת. יחד עם זאת, כיום ניתן לוותר על ביופסיה בחלק מהמקרים מכיוון שקיימות בדיקות לא פולשניוות שיכולות לאבחן שחמת ביעילות, ולהימנע מהסיבוכים האפשריים של ביופסיה (למשל דימום).
  • גסטרוסקופיה: במקרים מסוימים מבוצעת בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול העליונה (באמצעות מצלמה) על מנת לזהות דליות בוושט, שהן סיבוך שכיח של שחמת הכבד שעלול לגרום לדימום קשה ממערכת העיכול.
משרד רופא אבחון
משרד רופא אבחון

איך מטפלים בשחמת הכבד?

הטיפול בשחמת הכבד משתנה בהתאם לסיבה שגרמה לשחמת ולדרגת החומרה של השחמת. הטיפול מתחלק לטיפול בגורם לנזק הכבדי, שמטרתו להאט את התקדמות השחמת, וכן לטיפול בסיבוכים שעלולים להיגרם משחמת הכבד.

טיפול בגורם לשחמת הכבד

מטרת הטיפול היא להפחית את הנזק הכבדי וכך להאט את התקדמות המחלה. הטיפול משתנה בהתאם לגורם שהוביל לשחמת הכבד, למשל:

  • טיפול בזיהומים ודלקת כבד (הפטיטיס) נגיפית
  • גמילה מאלכוהול
  • טיפולים ספציפיים למחלות כבד תורשתיות, למשל המוכרומטוזיס או ווילסון
  • טיפולים ספציפיים למחלות כבד אוטואימוניות וכו׳

במקביל יכולים להינתן טיפולים להקלת הסימפטומים של שחמת הכבד, למשל גרד, כאבים וכו׳, ותוספים תזונתיים.

טיפול בסיבוכי שחמת הכבד

שחמת הכבד עלולה לגרום לסיבוכים שונים, שחלקם יכולים להיות מסוכנים מאוד:

  • יתר לחץ דם פורטלי: מערכת הורידים הפורטלית מזינה את הכבד, וכאשר רקמת הכבד מצטלקת ומתקשחת עולה הלחץ בורידים האלה. הלחץ המוגבר עלול לגרום לתופעות שונות כמו הצטברות נוזלים בגוף, הגדלת הטחול, פגיעה כלייתית ועוד.
  • דליות בוושט: בעקבות יתר לחץ דם פורטלי כלי דם בוושט נהיים גדושים ועלולים לגרום לדימום חריף ומסוכן ממערכת העיכול.
  • זיהומים, למשל זיהום חריף בחלל הבטן כתוצאה ממיימת (הצטברות נוזלים בחלל הצפק בבטן).
  • חסרים תזונתיים שעלולים לגרום לירידה בצפיפות העצם (אוסטאופורוזיס), אנמיה ועוד.
  • הפרעות קרישה שעלולות לגרום לדימומים או ליצירת קרישים בכלי הדם.
  • אנצפלופתיה כבדית: שינויים ברמת ההכרה ובתפקודים הקוגניטיביים כתוצאה מהצטברות של חומרים רעילים בזרם הדם שהכבד אמור לפנות.
  • סרטן הכבד: שחמת כרונית עלולה לאורך הזמן לגרום לסרטן הכבד, ולכן מטופלים עם שחמת צריכים להיות במסגרת מעקב שגרתית של אולטרא-סאונד ובדיקות דם.

קיימים טיפולים רבים לסיבוכים השונים של שחמת הכבד, כולל טיפולים לסיבוכים חריפים וגם טיפולים למניעת סיבוכים.

טיפולים תרופתיים

לתרופות שונות יש תפקיד בטיפול בסיבוכי שחמת הכבד, גם באופן מניעתי וגם כטיפול בסיבוכים חריפים, למשל:

  • תרופות משתנות (Diuretics) להפחתת בצקות ומיימת
  • תרופות ליתר לחץ דם פורטלי
  • תרופות למניעת דימום מדליות
  • אנטיביוטיקה כטיפול בזיהומים
  • תרופות לטיפול באנצפלופתיה כבדית

טיפולים פולשניים וכירורגיים

בחלק מהסיבוכים של שחמת הכבד ניתן לטפל בשיטות פולשניות או כירורגיות, ובאמצעותן גם להפחית את הסיכון לסיבוכים קשים יותר:

  • ניקור מיימת: אצל מטופלים עם מיימת קשה שהתרופות לא מספיקות לטפל בה, ניקוז נוזל המיימת באמצעות מחט יכול להביא לשיפור במצב וגם למנוע סיבוכים נוספים כמו זיהומים, קשיי נשימה ועוד.
  • טיפולים אנדוסקופיים: אחד הסיבוכים המסוכנים של שחמת הכבד הוא דימום מדליות בוושט. קיימים טיפולים שונים לדליות בוושט שמבוצעים באמצעות אנדוסקופיה (סריקה של מערכת העיכול מבפנים באמצעות מצלמה), גם לעצירת דימום פעיל וגם למניעת דימום.
  • שאנטים: שאנטים הם צינורות דקים המושתלים במקומות שונים בגוף ומטרתם להפנות נוזל מחלל אחד למערכת אחרת, על מנת להפחית את הלחץ. במסגרת הטיפול בשחמת הכבד קיימים השאנטים הבאים:
    • שאנט פורטו-סיסטמי (Transjugular intrahepatic portosystemic shunt, TIPS): צינורית המוחדרת דרך צנתור מווריד הצוואר אל הכבד ויוצרת מעקף בין הורידים הפורטליים המזינים את הכבד לבין הורידים המנקזים אותו, על מנת להפחית את יתר לחץ הדם הפורטלי ואת הסיבוכים הנלווים לו.
    • שאנט צפקי-ורידי (Peritoneovenous shunt): צינורית המוחדרת תחת העור בהרדמה מקומית, המחברת את חלל הצפק (חלל הבטן) אל אחד הורידים הגדולים, ומנקזת את נוזל המיימת באמצעות שסתום חד כיווני בחזרה לזרם הדם. טיפול זה עשוי להועיל למטופלים עם מיימת קשה שאינה מגיבה לטיפולים אחרים.
    • שאנט מווריד הטחול לווריד הכליה (Distal splenorenal shunt, DSRS): ניתוח שבמהלכו מנותק וריד הטחול מהווריד הפורטלי, ומחובר במקומו לווריד הכליה על מנת להפחית את לחץ הדם הפורטלי.
  • השתלת כבד: במקרים מסוימים השתלת כבד עשויה להיות הטיפול המועיל ביותר לשחמת הכבד. זהו ניתוח מורכב שמתאים רק למטופלים שעונים על קריטריונים ספציפיים.
ניתוח זעיר פולשני
ניתוח זעיר פולשני

טיפול ניסיוני לשחמת הכבד – טיפול בתאי חיסון (Macrophage cell therapy)

טיפול חדשני ומבטיח לשחמת הכבד נמצא כעת בשלבי מחקר מתקדמים. הטיפול מבוסס על שימוש בתאים ממערכת החיסון של המטופל עצמו בשם מאקרופאג׳ים (Macrophage), שקשורים לתיקון נזקים ברקמות. זהו טיפול ראשון מסוגו ויש לו תוצאות מבטיחות כמו הפחתת שיעור הסיבוכים של שחמת הכבד, האטת התקדמות המחלה ודחיית הצורך בהשתלת כבד. הטיפול עשוי להוות פתרון יעיל ובטוח למטופלים עם שחמת כבד מסיבות שונות.

חוות דעת שניה בשחמת הכבד – למה זה חשוב?

שחמת הכבד היא מצב שכיח וכרוני, שעלולים להיות לו סיבוכים קשים ומסוכנים. יחד עם זאת, קיימים טיפולים רבים לסיבוכי השחמת ואפילו לגורמים לשחמת בעצמם, שיכולים להאט את התקדמות המחלה ולהביא לשיפור משמעותי בחייהם של המטופלים. לכן, חשוב להתייחס לשחמת הכבד במלוא תשומת הלב על מנת להבטיח את הטיפול הטוב ביותר.

מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?

  • כאשר ישנו ספק בנכונות האבחנה.
  • לפני התחלת תוכנית טיפול, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפול מדויקת.
  • כאשר הטיפול לא הניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.

מה היתרונות של חוות דעת שניה?

  • רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרקספקטיבה נוספת.
  • חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של הגורם לשחמת שעלולה להוביל לטיפול לא מתאים.
  • מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
  • חוות דעת שניה ניתנת על ידי רופא גסטרו בעל מומחיות ספציפית בטיפול במחלות כבד ושחמת הכבד, ולא רופא גסטרו כללי.
  • מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול, ומשתמשים בכל שיטות האבחון והטיפול המודרניות.
  • רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לטפל בשיטות הקיימות באותם בתי חולים.
  • לעתים לרופאים שונים יש גישות טיפוליות שונות המועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להציע גישה טיפולית נוספת.
  • אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים המדעיים בעיתונות הרפואית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
  • חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, שכן קופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
  • לעתים מטופלים מתלבטים לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים, אך בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
  • פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות מערביות כמו ארצות הברית ומדינות אירופה.

מה החסרונות של חוות דעת שניה?

  • חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
  • תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי לפגוש את הרופא.

למה כדאי לטפל בשחמת הכבד בטופ איכילוב?

שחמת הכבד היא מחלה כרונית שעלולה לגרום לסיבוכים קשים, ודורשת טיפול מצוות רפואי מיומן ומנוסה. לטיפול בשחמת הכבד בטופ איכילוב יתרונות רבים:

  • זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל מומחה מוביל למחלות כבד, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
  • אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל גסטרואנטרולוג מומחה במחלות כבד בעל ניסיון רב בטיפול בשחמת הכבד.
  • קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
  • ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל, לערוך בדיקה גופנית קפדנית, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
  • הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהטיפולים והבדיקות האבחנתיות החדשניות לשחמת הכבד הם יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור להסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה הנחוצה ללא קשר לעלותה. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.

תאריך פרסום:

דילוג לתוכן