יתר לחץ דם

יתר לחץ דם הוא מצב רפואי שכיח ביותר המהווה גורם סיכון מרכזי למחלות רבות, כולל מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי ואי ספיקה כלייתית. יתר לחץ דם מכונה ״הרוצח השקט״ מכיוון שאינו גורם לסימפטומים, ולעתים קרובות מטפלים בו מאוחר מדי כאשר כבר יש לו סיבוכים. לכן, מדידות לחץ דם תקופתיות חשובות מאוד לאבחנת יתר לחץ דם וקבלת טיפול מתאים.

לחץ דם מוגדר בתוך הלחץ שמפעיל הדם על דפנות העורקים, והוא נקבע על ידי כמות הדם המוזרמת מהלב בכל פעימה ומההתנגדות המופעלת על זרימת הדם בעורקים. יתר לחץ דם גורם ללב לעבוד קשה יותר מכיוון שהוא מגביר את העומס כנגדו הלב מתכווץ, ולאורך הזמן שריר הלב יכול להיחלש. כמו כן, יתר לחץ דם פוגע בדפנות של עורקים גדולים וקטנים בגוף מה שעלול לגרום לפגיעה באיברים, למשל פגיעה כלייתית ושבץ מוחי.

ללחץ הדם שני מרכיבים: לחץ דם סיסטולי הנמדד בעורקים בזמן התכווצות הלב (המספר הגבוה), ולחץ דם דיאסטולי הנמדד בעורקים בזמן שהלב מתרחב בחזרה לאחר התכווצות (המספר הנמוך). לחץ דם נחשב תקין עד לערך של 129/84 מ״מ כספית, ויתר לחץ דם מוגדר בערכים מעל 140/90 מ״מ כספית. ערכים בטווח 130-139/85-89 נחשבים לחץ דם גבולי. לחצי דם מעל 180/120 הם מצב חירום רפואי ודורשים התייחסות רפואית מיידית.

מה גורם ליתר לחץ דם?

רוב המקרים של יתר לחץ דם נובעים מיתר לחץ דם ראשוני (Essential hypertension), מצב העומד בפני עצמו ללא גורם ספציפי ונובע משינויים בפעולת הלב ובכלי הדם עצמם. גורמים המגבירים את הסיכון ליתר לחץ דם ראשוני כוללים עישון, תזונה עשירה במלח, עודף משקל, סכרת, הפרעות בשומני הדם, צריכת אלכוהול עודפת, מצבי סטרס וכו׳. טרשת עורקים, מצב בו העורקים נעשים צרים וקשיחים יותר בגלל שקיעת שומן וכולסטרול בדפנותיהם, מגבירה את ההתנגדות לזרימת הדם בעורקים ותורמת ליתר לחץ דם. יתר לחץ דם ראשוני יכול להתפתח בהדרגה במשך שנים.

לעומת זאת, לעתים יתר לחץ הדם הוא תוצר של מצב רפואי אחר, ואז הוא נקרא יתר לחץ דם משני (Secondary hypertension). יתר לחץ דם משני יכול להיגרם ממגוון של מצבים, כולל הפרעות הורמונליות שונות, גידולים בבלוטת יותרת הכליה (אדרנל), מחלת כליות, מומים מולדים בלב או בכלי הדם, תרופות, סמים ועוד. יתר לחץ דם משני עשוי להופיע באופן מהיר ופתאומי, בהתאם לסיבה הגורמת לו, ולעתים קרובות הערכים שלו גבוהים יותר מאשר יתר לחץ דם ראשוני.

איך מאבחנים יתר לחץ דם?

יתר לחץ דם לרוב אינו גורם לתסמינים, אפילו בערכים גבוהים מאוד, ולכן חשוב להקפיד על מדידות לחץ דם כדי לאבחן אותו. לעתים רחוקות, לחץ דם גבוה ביותר עשוי לגרום לתסמינים כגון כאבי ראש, סחרחורת, קוצר נשימה ודימום מהאף, אך תסמינים אלה אינם ספציפיים, מה שעשוי לגרום לעיכוב באבחנה ולסיבוכים.

כאשר לחץ הדם גבוה מהנורמה יש לחזור על המדידות כדי לאשר את האבחנה ולוודא שיתר לחץ הדם עקבי. למטופלים מסוימים יש יתר לחץ דם של ״חלוק לבן״: מדידות לחץ דם גבוהות במרפאה ותקינות בבית, בגלל המתח במהלך הבדיקה הרפואית. כמו כן, קיימים מצבים של יתר לחץ דם סמוי, בהם לחץ הדם גבוה בבית אך תקין במרפאה.

לאחר מדידת לחץ דם גבוה מתחיל בירור שמטרתו לזהות גורמים אפשריים ליתר לחץ הדם, פגיעה באיברי מטרה וגורמי סיכון נוספים למחלות לב וכלי דם. תהליך הבירור עשוי לכלול את הבדיקות הבאות:

• מדידת לחץ דם בשתי הידיים עוזרת לאשר את האבחנה. מומים מסוימים בכלי הדם יכולים לגרום לערכי לחץ דם שונים בכל יד.
• הולטר לחץ דם: מכשיר המודד את יתר לחץ הדם במשך 24 שעות ברצף, כולל בזמן השינה, ומסייע לקבוע באמינות את האבחנה של יתר לחץ דם ולזהות מצבים מסוימים של יתר לחץ דם משני המופיע לסירוגין.
• בדיקות מעבדה: בדיקות דם עוזרות לזהות גורמי סיכון כמו הפרעות בשומני הדם, יתר כולסטרול, סכרת וכו׳. הן גם עוזרות לזהות פגיעה באיברים כתוצאה מיתר לחץ דם, למשל הפרעה בתפקודי הכליות. בדיקות דם ושתן עוזרות לאבחן מצבים מסוימים הגורמים ליתר לחץ דם משני.
• אק״ג (Electrocardiogram): בדיקה הרושמת את הפעילות החשמלית של הלב. יכולה להדגים שינויים אופייניים למחלות לב כתוצאה מיתר לחץ הדם.
• אקו לב (Echocardiogram): בדיקת אולטרא-סאונד מיוחדת של הלב שמראה את תנועת שריר הלב, פעילות המסתמים, זרימת הדם בתוך הלב וכו׳. הבדיקה יכולה לזהות נזק לבבי כתוצאה מיתר לחץ דם, וגם מומים מסוימים בלב ובכלי הדם שיכולים להוות גורם ליתר לחץ דם משני.
• בדיקות הדמיה נוספות עשויות להתבצע בהתאם לחשד קליני למצבים ספציפיים הגורמים ליתר לחץ דם משני, למשל אולטראסאונד כלייתי, מיפוי בלוטת התריס, CT או MRI לזיהוי גידולים של בלוטת יותרת הכליה וכו׳.

איך מטפלים ביתר לחץ דם?

הטיפול ביתר לחץ דם מבוסס על שילוב בין שינויים באורח החיים וטיפול תרופתי. שינויי הרגלים כמו הפסקת עישון, תזונה בריאה ודלת מלח, הקפדה על משקל גוף תקין, פעילות גופנית והקפדה על 7-9 שעות שינה תורמים לאיזון לחץ הדם ועשויים להספיק בתור הטיפול ליתר לחץ דם בשלבים מוקדמים.

במקרים של יתר לחץ דם משני מטפלים בבעיה הרפואית הבסיסית הגורמת לו. הטיפול יכול לכלול תרופות לאיזון הפרעות הורמונליות, ניתוחים לגידולים של בלוטת יותרת הכליה, התערבויות פולשניות להפרעות בכלי הדם וכו׳.

מכיוון שיתר לחץ דם מושפע ממגוון גורמים ומשפיע על איברים שונים, הטיפול יכול להינתן על ידי רופאים מומחים בתחומים שונים, למשל רופאי משפחה, פנימאים, קרדיולוגים, נפרולוגים (הכליות אחראיות לאיזון לחץ הדם), אנדוקרינולוגים וכו׳.

טיפול תרופתי ליתר לחץ דם

קיימות מספר משפחות של תרופות ליתר לחץ דם. טיפול משולב בתרופות ממשפחות שונות לרוב יעיל יותר מתרופה אחת, וישנן תרופות המשלבות כמה חומרים פעילים במנגנונים שונים באותו כדור. הטיפול התרופתי נבחר בהתאם לחומרת יתר לחץ הדם ולערכי לחץ הדם הרצויים, שמשתנים בהתאם לגיל ונוכחות סיבוכים ופגיעה באיברים. 

משפחות התרופות העיקריות ליתר לחץ דם כוללות:

• מעכבי ACE: תרופות המשפיעות על פעילותו של אנזים בשם אנזים ממיר אנגיוטנסין (Angiotensin-converting enzyme, ACE) מונעות את הייצור של הורמון בשם אנגיוטנסין 2, הורמון שמשתתף בתהליך הפיזיולוגי של ויסות לחץ הדם וגורם לכיווץ כלי דם. תרופות ממשפחה זו מועילות במיוחד גם בנוכחות סכרת ו/או פגיעה כלייתית.
• חסמי קולטן אנגיוטנסין 2 (Angiotensin 2 receptor blockers, ARBs): תרופות שהשפעתן דומה לזו של מעכבי ACE, אך פועלות באמצעות חסימת הקולטן של ההורמון ולא מניעת הייצור שלו.
• חסמי תעלות סידן (Calcium channel blockers): תרופות המרפות את השריר בדפנות כלי הדם. חלקן גם מאטות את קצב הלב ומידת התכווצותו.
• משתנים (Diuretics): תרופות הפועלות במנגנונים שונים על הכליות וגורמות להפרשה מוגברת של מים מהדם לשתן, מה שמפחית את כמות הנוזלים הכללית בגוף ומוריד את לחץ הדם. 

כאשר שילוב של תרופות מהמשפחות הנ״ל אינו מספיק לאיזון לחץ הדם, ניתן להוסיף לטיפול תרופות מהמשפחות הבאות:

• חסמי אלפא (Alpha blockers): תרופות המפחיתות התכווצות של כלי דם על ידי חסימת השפעתה של מערכת העצבים הסימפתטית על כלי הדם. 
• חסמי בטא (Beta blockers): תרופות המאטות את קצב הלב ומידת התכווצותו. שימושיות במיוחד בנוכחות מחלת לב ואחרי אירועים לבביים, אך אינן ניתנות לבדן לאיזון לחץ דם אלא יחד עם תרופות אחרות.
• חסמי אלפא ובטא (Alpha-beta blockers): תרופות הפועלות בשילוב של שני המנגנונים ותורמות הן להפחתת התכווצות כלי הדם והן להפחתת התכווצות הלב וקצב הלב. 
• תרופות ואזודילטוריות (Vasodilators): תרופות התורמות להרפיית דפנות כלי הדם וכך מורידות את לחץ הדם, למשל הידרלזין (Hydralazine), מינוקסידיל (Minoxidil).
• מעכבי אלדוסטרון (Aldosterone antagonists): משפחה של משתנים הפועלים על הכליות במנגנון המעודד הפרשת מים ונתרן מהדם לשתן, תוך שמירה על רמות האשלגן.
• תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית: תרופות שמונעות את התהליכים ההורמונליים הגורמים לכיווץ כלי הדם ברמת המוח, למשל נורמופרסן (Normopresan, שם גנרי Clonidine).
• מעכבי רנין: תרופה בשם Aliskiren המונעת את פעולתו של אנזים בשם רנין (Renin), שיש לו תפקיד מפתח בתהליך הגורם לכיווץ כלי הדם על ידי ההורמון אנגיוטנסין. תרופות אלה לא יכולות להינתן יחד עם מעכבי ACE או חסמי קולטן אנגיוטנסין.

חוות דעת שניה ביתר לחץ דם – למה זה חשוב?

יתר לחץ דם הוא שכיח מאוד ולעתים קרובות קשה לאזן אותו, וכאשר אינו מאוזן הוא עלול לגרום לסיבוכים מסוכנים. יחד עם זאת, קיימות היום משפחות רבות לטיפול ביתר לחץ דם, ולעתים נדרשים מספר ניסיונות עד למציאת השילוב האופטימלי. חוות דעת שניה עוזרת לוודא שתקבלו את הטיפול הטוב ביותר.

מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?

• כאשר אינכם בטוחים בנכונות האבחנה שקיבלתם.
• לפני התחלת תוכנית טיפול, כי גורם עיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית נכונה.
• כאשר הטיפול לא מניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.

מה היתרונות של חוות דעת שניה?

• רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
• חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה שעלולה להוביל לטיפול בשיטות לא מתאימות.
• מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
• ניתן לקבל חוות דעת שניה מרופא בעל מומחיות בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל קרדיולוג או נפרולוג בעלי מומחיות ספציפית ביתר לחץ דם.
• לרופאים שונים יש לעתים גישות טיפוליות המועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להמליץ על גישת טיפול שונה.
• מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול ומשתמשים בכל שיטות האבחון והטיפול המודרניות.
• לעתים רופאים מבתי חולים קטנים רגילים לטפל בשיטות המקובלות באותם בתי חולים.
• אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
• חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, מכיוון שקופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
• פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).

מה החסרונות של חוות דעת שניה?

• חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
• תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.

למה כדאי לטפל במחלת לב איסכמית בטופ איכילוב?

יתר לחץ דם הוא אחת הבעיות הרפואיות השכיחות והמסוכנות ביותר. ישנו מגוון רחב של תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, וצוות רפואי מנוסה יכול לעזור למצוא את השילוב האופטימלי גם במקרים של יתר לחץ דם קשה לאיזון. לטיפול ביתר לחץ דם בטופ איכילוב יתרונות רבים:

• זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
• אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל קרדיולוג או נפרולוג בעלי מומחיות ספציפית באיזון יתר לחץ דם.
• קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
• ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
• הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: לעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור להסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.