ריחת שתן – גברים

בריחת שתן היא תופעה נפוצה בקרב גברים הגורמת למבוכה רבה ופגיעה באיכות החיים ובדימוי העצמי, וכרוכה לעתים קרובות בקושי רגשי ובהפרעה בתפקוד היום-יומי ובחיי החברה. בריחת שתן מזוהה בעיקר עם הגיל המבוגר, אבל היא עשויה להופיע בשלבי חיים נוספים כתוצאה מסיבות שונות. קיימים היום טיפולים לסוגים השונים של בריחת שתן שיכולים להביא לשיפור ניכר בחיי המטופלים

בריחת שתן אמנם שכיחה יותר בקרב נשים, אבל גם גברים רבים סובלים ממנה. השכיחות של בריחת שתן עולה עם הגיל, והיא קשורה למצבים כמו הגדלה שפירה של הערמונית וניתוחי ערמונית, שלפוחית רגיזה, סכרת, בעיות נוירולוגיות כמו פרקינסון או טרשת נפוצה וכו׳. דליפת שתן יכולה גם להיגרם משימוש בתרופות מסוימות או מצריכה מופרזת של קפאין.

מה הם הסוגים של בריחת שתן?

ישנם מספר סוגים של בריחת שתן אצל גברים, המתבטאים באופן שונה ונובעים מסיבות שונות:

• בריחת שתן כתוצאה ממילוי יתר של השלפוחית (Overflow incontinence): דליפת שתן המתרחשת כאשר שלפוחית השתן לא מצליחה להתרוקן עד הסוף, נאגר בה נפח גדול מדי של שתן, והשתן מטפטף באופן בלתי רצוני. הסיבה העיקרית למצב זה הוא הגדלה של הערמונית, החוסמת את מוצא שלפוחית השתן וגורמת להתרוקנות לא מלאה והצטברות שתן בשלפוחית. התופעה יכולה להיגרם גם כתוצאה ממצבים רפואיים נוספים המונעים מהשלפוחית להתרוקן היטב, למשל סכרת, שבץ מוחי וטרשת נפוצה.
• בריחת שתן בדחף (Urge incontinence): דליפת שתן הנגרמת מצורך פתאומי ודחוף לתת שתן, עם איבוד שליטה בלתי רצוני על שלפוחית השתן. סוג זה של בריחת שתן שכיח יותר בגילאים מבוגרים, והוא קשור למצבים כמו שלפוחית רגיזה, זיהומים בדרכי השתן, בעיות נוירולוגיות וכו׳. בריחת שתן בדחף קשורה גם לתרופות מסוימות ולצריכת משקאות ומזונות בעלי השפעה משתנת, למשל קפאין, אלכוהול, משקאות מוגזים, אוכל חריף וחומצי וכו׳. בריחת שתן מדחף נגרמת מחוסר תיאום בפעילות העצבים והשריר בשלפוחית השתן והתכווצויות בלתי רצוניות של שריר השלפוחית.
• בריחת שתן במאמץ (Stress incontinence): דליפת שתן כתוצאה מעליה בלחץ המופעל על שלפוחית השתן, למשל בזמן שיעול, צחוק, פעילות גופנית, הרמת חפץ כבד וכו׳. סוג זה של בריחת שתן שכיח בעיקר בקרב נשים בשל היחלשות שרירי רצפת האגן, אך גם גברים יכולים לסבול ממנו, בעיקר לאחר ניתוחים אורולוגיים לטיפול בסרטן הערמונית או ערמונית מוגדלת.
• בריחת שתן מעורבת (Mixed incontinence): דליפת שתן הנגרמת משילוב של סיבות, למשל בריחת שתן במאמץ יחד עם שלפוחית רגיזה.
• בריחת שתן פונקציונלית (תפקודית): מצב בו אין שיבוש בפעילות שלפוחית השתן או השופכה, אך המטופל מתקשה להגיע לשירותים מסיבות אחרות כגון מגבלת ניידות, בעיות קוגניטיביות וכו.

איך מאבחנים בריחת שתן?

חשוב לאבחן את הסוג הספציפי של בריחת שתן ממנה אתה סובל, מכיוון שכל סוג מטופל בצורה אחרת. תהליך הבירור של בריחת שתן מתחיל מראיון רפואי שמטרתו לזהות את המצבים בהם השתן דולף, וכולל גם שאלות לגבי מחלות רקע, תרופות, ניתוחים בעבר וכו׳. מבוצעת בדיקה גופנית, הכוללת בדרך כלל גם בדיקה רקטלית לערמונית.

במהלך הבדיקה הרפואית המטופל עשוי להתבקש לבצע פעולות כמו שיעול כדי לבדוק אם הן גורמות לבריחת שתן, או ללבוש פד למשך זמן מסוים כדי לבדוק כמה שתן נספג בו. כמו כן, לעתים קרובות המטופל מתבקש למלא יומן השתנה המתעד את צריכת הנוזלים ומתן השתן לאורך מספר ימים, כולל אירועי בריחת שתן, על מנת לזהות את דפוס בריחת השתן ולזהות גורמים ספציפיים.

תהליך הבירור של בריחת שתן עשוי לכלול את הבדיקות הבאות:

• בדיקת שתן כללית: עוזרת לזהות מצבים מסוימים שעשויים לגרום לדליפת שתן, למשל סכרת או זיהום בדרכי השתן. במידת הצורך מבוצעת גם תרבית שתן.
• בדיקות דם: עוזרות לזהות מצבים הקשורים לבריחת שתן כגון סכרת. בדיקות לתפקודי הכליות חשובות במקרים בהם השלפוחית אינה מתרוקנת היטב, מפני שאגירת השתן עלולה לפגוע בכליות.
• בדיקות הדמיה: ברוב המקרים מבוצעת בדיקת אולטרא-סאונד לדרכי השתן, המאפשרת למדוד את שארית השתן לאחר התרוקנות. בדיקות הדמיה נוספות מבוצעות לעתים בהתאם לחשדות קליניים למצבים מסוימים שיכולים להתבטא בסימפטומים דומים.
• ציסטומטריה (Cystometry): בדיקה לקיבולת שלפוחית השתן וללחצים המופעלים עליה, המבוצעת באמצעות קתטר המחובר למד לחץ.
• מבחנים אורודינמיים (Urodynamic study): בדיקה מפורטת לתפקודים השונים של שלפוחית השתן. הבדיקה מבוצעת באמצעות קתטרים מיוחדים המחוברים למחשב שמודד פרמטרים שונים בזמן מילוי שלפוחית השתן במים וריקון השלפוחית, כגון קיבולת השלפוחית, הלחצים המופעלים עליה, פעילות השריר של שלפוחית השתן וכו׳.
• ציסטוסקופיה (Cystoscopy): בחלק מהמקרים מבוצעת סריקה של שלפוחית השתן מבפנים באמצעות מצלמה המוחדרת דרך השופכה, על מנת להעריך את האנטומיה של השופכה והשלפוחית ולזהות מצבים שיכולים להתבטא בתסמיני דחיפות ודליפת שתן, למשל דלקת או גידול בשלפוחית השתן, או חסימה במוצא שלפוחית השתן, למשל הגדלה של הערמונית.

איך מטפלים בבריחת שתן?

הטיפול בבריחת שתן משתנה בהתאם לסוג בריחת השתן ולסיבות הגורמות לה. טיפול בבעיות רקע רפואיות יכול לתרום לשיפור התסמינים, למשל טיפול תרופתי ו/או ניתוחי לערמונית מוגדלת, איזון סכרת או טיפול תרופתי למחלות נוירולוגיות, אך קיימות אפשרויות שונות לטיפול בבריחת השתן עצמה.

טיפולים התנהגותיים לבריחת שתן

מרכיב חשוב בטיפול הוא שינוי הרגלי חיים שעלולים להחמיר את המצב, ואימוץ טכניקות שעוזרות לשפר את פעילות השלפוחית ולשלוט בה יותר טוב, במיוחד בדליפת שתן הנגרמת משלפוחית רגיזה. במסגרת הטיפול לרוב מומלצים שינויים בהרגלי השתיה והתזונה והימנעות מקפאין, אלכוהול ומשקאות מוגזים, וכן ניהול יומן השתנה לניטור עצמי של מתן השתן. הטיפול ההתנהגותי עשוי לכלול את המרכיבים הבאים:

• אימון שלפוחית: תוכנית מותאמת אישית לזמני התרוקנות קבועים. הקפדה על מתן שתן במרווחים שנקבעו מראש משפיעה על פעילות מערכת העצבים והשריר של שלפוחית השתן, ועוזרת לשפר את השליטה בשלפוחית, להגביר את קיבולת השלפוחית ולהפחית אירועים של דליפת שתן. ניתן לרווח בהדרגה את זמני מתן השתן.
• פיזיותרפיית רצפת אגן: תרגילים שנועדו לשפר את תפקוד שרירי רצפת האגן וכתוצאה מכך את השליטה בשלפוחית השתן. אמנם פיזיותרפיה לרצפת האגן מיוחסת בדרך כלל לנשים, אך גם גברים הסובלים מדליפת שתן יכולים להרוויח ממנה. הפיזיותרפיה עשויה לכלול טיפולים מתקדמים כמו מתן גירויים חשמליים עדינים להפעלת שרירים ספציפיים.
• ביופידבק: שיטה לאימון ושליטה בשרירי רצפת האגן ושלפוחית השתן המבוצעת במהלך פיזיותרפיה. השיטה מבוססת על אלקטרודות שרושמות גרפים על מסך בזמן הפעלת השרירים, שעוזרים למטופל להיות מודע יותר לפעילות שרירי רצפת האגן.

טיפולים תרופתיים לבריחת שתן

קיימות מספר משפחות של תרופות המשפיעות על פעילות השריר בשלפוחית השתן, המסייעות במיוחד במקרים של בריחת שתן בדחף וכתוצאה משלפוחית רגיזה:

• תרופות אנטיכולינרגיות (Anticholinergic agents): תרופות המונעות התכווצויות לא רצוניות של שריר שלפוחית השתן.
• תרופות בטא-3 אדרגנרגיות (Beta-3 adrenergic agents): תרופות התורמות להרפיית שריר השלפוחית. ניתנות במקרים בהם לא ניתן לתת תרופות אנטיכולינרגיות או כאשר הן לא עוזרות, ויכולות להינתן גם בשילוב עם תרופות אנטיכולינרגיות להגברת היעילות.
• חסמי אלפא (Alpha blockers): תרופות שכיחות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית המסייעות גם לטיפול בדליפת שתן כתוצאה ממילוי יתר או דליפת שתן בדחף. התרופות מרפות את השריר בצוואר השלפוחית ומקלות על ריקון השלפוחית.

התקנים רפואיים לבריחת שתן

התקנים אלה מתאימים בעיקר למצבי דליפת שתן במאמץ, והם עוזרים לשמור על השופכה סגורה כאשר מופעל לחץ על השלפוחית:

• התקן שופכתי (Urethral insert): התקן בשם קונטינו (Contino) המשמש לחסימת השופכה במצבים של דליפת שתן במאמץ. ההתקן יכול להישאר בשופכה במשך כל היום, ומוציאים אותו כשרוצים לתת שתן. ההתקן רב פעמי אבל צריך להחליף אותו לאחר תקופה מסוימת (חודש עבור ההתקן השופכתי עצמו ו-3 חודשים לאפליקטור).
• מהדק שופכה (Urinary incontinence clamp): מתקן חיצוני בצורת טבעת שמניחים מסביב לפין, המפעיל לחץ על השופכה מבחוץ ושומר עליה סגורה כאשר מופעל לחץ על השלפוחית. זהו התקן רב פעמי המיועד לשימוש חוזר, וניתן להתאים את גודלו ומידת הלחץ ולשחרר אותו כשרוצים לתת שתן. לא מומלץ להשתמש בו לאורך זמן באותו מקום ובמשך הלילה מכיוון שהוא מפעיל לחץ על הפין.
• צנתור עצמי לסירוגין (Clean intermittent catheterisation, CIC): טיפול למצבי מילוי יתר של השלפוחית, המבוסס על שימוש בצנתרים (קתטרים) שופכתיים חד פעמיים המאפשרים לרוקן לחלוטין את שלפוחית השתן בזמנים קבועים, כדי למנוע מילוי יתר ודליפת שתן, וכן למניעת פגיעה כלייתית שיכולה להיגרם ממילוי יתר של השלפוחית.

פרוצדורות לבריחת שתן

פרוצדורות אלה עשויות להתאים במקרים מסוימים של דליפת שתן בדחף ושלפוחית רגיזה שאינה מגיבה בצורה מספקת לטיפולים התנהגותיים או תרופתיים, או כאשר תופעות הלוואי של התרופות קשות מדי:

• הזרקות בוטוקס לשלפוחית: לבוטוקס המוכר בעיקר מתחום הרפואה האסתטית יש שימושים רבים ברפואה, והוא מהווה טיפול יעיל לשלפוחית רגיזה ובריחת שתן בדחף. מנגנון הפעולה של בוטוקס מבוסס על הרפיית השרירים שהוא מוזרק אליהם, וניתן להזריק אותו לשלפוחית השתן על מנת להרפות אותה ולמנוע התכווצויות לא רצוניות של שריר השלפוחית. הזרקות בוטוקס מבוצעות באמצעות ציסטוסקופיה, פעולה לסריקת שלפוחית השתן מבפנים באמצעות מצלמה המוכנסת דרך השופכה. בדרך כלל יש לחזור על הזרקת הבוטוקס אחת ל-6 חודשים, אך בחלק מהמקרים השפעתו ממושכת יותר.
• נוירומודולציה סקראלית (Sacral neuromodulation, SNM): טיפול המבוסס על גירוי חשמלי לעצבים של שלפוחית השתן באמצעות קוצב ש״מאפס״ את השלפוחית ומחזיר אותה לפעילות רגילה (בדומה לקוצב לב). השתלת הקוצב כוללת שתי פעולות כירורגיות: בראשונה משתילים אלקטרודה אל עצבי חוט השדרה התחתון דרך חור קטן בעור, ומחברים אותה לקוצב חיצוני (שנלבש בפאוץ׳) לתקופת ניסיון של כשבועיים. אם ההשפעה חיובית, לאחר שבועיים מחליפים את הקוצב החיצוני בקוצב קבוע קטן שמושתל מתחת לעור בגב התחתון.
• גירוי עצב השוקה האחורי (Percutaneous tibial nerve stimulation, PTNS): טיפול המבוסס על גירוי חשמלי של עצב בקרסול באמצעות מחט, שעוזר לאפס את שלפוחית השתן ולשפר את התפקוד שלה. הטיפול ניתן במרפאה בסדרה של מפגשים שבועיים לאורך 12 שבועות, ובהמשך ניתן לרווח את תדירות הטיפולים לפעם בחודש. 

ניתוחים לבריחת שתן

הניתוחים מתאימים לגברים הסובלים מבריחת שתן במאמץ לאחר ניתוחי ערמונית:

• ניתוח סוגר מלאכותי (Artificial urinary sphincter, AUS): הניתוח העיקרי לטיפול בדליפת שתן במאמץ אצל גברים, המבוסס על התקן המסייע לשמור על השופכה סגורה. ההתקן מורכב משלושה רכיבים במערכת סגורה: טבעת המושתלת מסביב לשופכה, משאבה המושתלת בתוך שק האשכים ובלון מים קטן המושתל בדופן הבטן. הטבעת ממולאת במים ומפעילה לחץ מסביב לשופכה כדי לשמור עליה סגורה. כאשר המטופל רוצה לתת שתן, הוא מפעיל את המשאבה בשק האשכים והמים מתרוקנים מהטבעת אל הבלון ומאפשרים לשתן לצאת דרך השופכה, ולאחר מכן הטבעת מתנפחת מחדש.
• ניתוח סרט (Male sling surgery): ניתוח מיקרו-פולשני במהלכו מושתל סרט מחומר סינתטי מתחת לשופכה, סמוך למקום בו הייתה הערמונית, אשר תומך בשופכה ושומר עליה סגורה בזמן שמופעל לחץ על שלפוחית השתן. 
• ניתוח בלון (Adjustable Continence Therapy prosthesis, ProACT): ניתוח מיקרו-פולשני במהלכו מושתל התקן המורכב משני בלונים משני צידי צוואר שלפוחית השתן, במקום בו הייתה הערמונית. הבלונים מפעילים לחץ על השופכה ושומרים עליה סגורה בזמן עליית הלחץ על שלפוחית השתן. ניתן לשנות את כמות המים בבלונים לאחר הניתוח כדי להתאים אישית את המערכת לצרכי המטופל מבלי לבצע ניתוח נוסף.

חוות דעת שניה בבריחת שתן – למה זה חשוב?

בריחת שתן היא תופעה נפוצה בקרב גברים, הגורמת למצוקה רגשית ולהפרעות רבות בתפקוד היום-יומי כולל שיבוש השגרה, הפרעות שינה, פגיעה בעבודה ובחיי החברה ועוד. קיימות היום אפשרויות רבות לטיפול בבריחת שתן, וחוות דעת שניה יכולה לעזור לוודא שתקבלו את הטיפול הטוב ביותר.

מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?

• כאשר ישנו ספק בנכונות האבחנה שקיבלתם.
• לפני התחלת תוכנית טיפול, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית נכונה.
• כאשר הטיפול לא מניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.

מה היתרונות של חוות דעת שניה?

• רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
• חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של סוג בריחת השתן שעלולה להוביל לטיפול לא מתאים.
• מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
• חוות דעת שניה ניתנת על ידי אורולוג בעל מומחיות ספציפית בהפרעות תפקודיות של שלפוחית השתן, ולא אורולוג כללי.
• מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול, ומשתמשים בכלים הטיפוליים והאבחנתיים המתקדמים ביותר.
• רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לטפל בשיטות המקובלות באותם בתי חולים.
• אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
• לעתים מטופלים מתלבטים לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים, בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
• חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שלא עובד עם קופת החולים, שכן קופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
• פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).

מה החסרונות של חוות דעת שניה?

• חוות דעת שניה היא בתשלום, והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
• תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.

למה כדאי לטפל בבריחת שתן בטופ איכילוב?

דליפת שתן היא בעיה רפואית שכיחה שגורמת לסבל רב, פגיעה באיכות החיים וירידה בדימוי העצמי, אך גברים רבים רבות נמנעים מלטפל בה בשל המבוכה הרבה שהיא גורמת. יחד עם זאת, קיימות היום שיטות טיפול רבות המאפשרות לשלוט טוב יותר בשלפוחית השתן ולשפר משמעותית את איכות החיים. לטיפול בבריחת שתן בטופ איכילוב יתרונות רבים:

• זמינות התור: תוכלו להגיע לפגישת ייעוץ אצל מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים מפנייתכם.
• אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל אורולוג מומחה בבעיות תפקוד של שלפוחית השתן בעל ניסיון רב בטיפול בבריחת שתן בשיטות מתקדמות.
• קבלת טיפול מהרופאים המובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו כולל את הרופאים הבכירים ביותר בארץ, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
• ייעוץ מעמיק, יסודי ורגיש עם יחס אישי: ביקור אצל רופא בקופת החולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות והטיפולים הקודמים, לקבוע טיפול ולהסביר אותו למטופל, וגם לענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח עם המטופל בנחת ובסבלנות, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
• סוגיית הפרטיות: דליפת שתן היא בעיה רגישה שעשויה לעורר מבוכה, וחלק מהמטופלים מעדיפים לשמור אותה בסוד. במקרה זה לביקור פרטי אצל הרופא יש יתרון נוסף: ביקור זה לא יופיע בתיק הרפואי המנוהל על ידי קופת החולים שלכם. 
• הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהטיפולים החדשניים לבריחת שתן הם יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות לבדיקות וטיפולים יקרים. לעומת זאת, רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופות החולים ולכן מפנה לבדיקות ולטיפולים הנחוצים, ללא קשר לעלות שלהם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) עבור בדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.