כבד שומני

מחלת הכבד השומני שאינה כתוצאה מאלכוהול (Nonalcoholic fatty liver disease, NALFD) היא מצב רפואי שכיח המאופיין בהצטברות ליפידים (שומנים) בתאי הכבד. למחלת הכבד השומני יש טווח של ביטויים קליניים, החל מהצטברות שומן ללא פגיעה בתפקוד תאי הכבד (Hepatic steatosis), ועד לצורה קשה יותר בה משקעי השומן פוגעים בתאי הכבד וגורמים לדלקת כבד (Nonalcoholic steatohepatitis, NASH).

הנזק הכבדי במחלת הכבד השומני דומה לנזק הנגרם מאלכוהול, אך נהוג להגדיר את מחלת הכבד השומני כמצב שאינו קשור לצריכת אלכוהול מופרזת אלא להצטברות שומן בכבד מסיבה אחרת. בדרך כלל כבד שומני קשור לתסמונת מטאבולית, שילוב של תסמינים הקשורים לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם: השמנת יתר (ובמיוחד השמנה בטנית), יתר לחץ דם, הפרעה בשומני הדם (כולסטרול וטריגליצרידים) וסוכרת מסוג 2.

לאורך זמן, הפגיעה הכבדית יכולה להחמיר ולהוביל לשחמת הכבד (צירוזיס, Cirrhosis), מצב בו רקמת הכבד התקינה מוחלפת ברקמת צלקת. ככל שיותר מרקמת הכבד מתחלפת בצלקת, נפגעת יכולתו של הכבד לבצע את תפקידיו, למשל פינוי חומרים רעילים מזרם הדם, תהליכים מטאבוליים שונים, ייצור מרכיבים של מערכת הקרישה ועוד. כמו כן, כאשר רקמת הכבד מוחלפת בצלקת הכבד נעשה קשיח, מה שמוביל לתופעות נלוות שונות ולסיבוכים. לכן, חשוב מאוד לטפל בכבד השומני באמצעות שינויים מתאימים באורח החיים ותרופות על מנת להימנע מפגיעה בלתי הפיכה בכבד.

מה התסמינים של כבד שומני?

לעתים קרובות אין לכבד שומני סימפטומים, אך לעתים הוא מתבטא בכאבים בבטן הימנית העליונה, עייפות ותחושה כללית לא טובה. מחלה מתקדמת יכולה לבוא לידי ביטוי בתסמינים של שחמת הכבד, למשל גרד בעור, צהבת, הצטברות נוזלים בחלל הבטן (מיימת), כלי דם גדושים מסביב לטבור וכו׳.

איך מאבחנים כבד שומני?

מכיוון שבמקרים רבים כבד שומני אינו גורם לסימפטומים, הוא מאובחן לעתים קרובות בעקבות הפרעה בתפקודי הכבד בבדיקות דם שגרתיות, או בבדיקת הדמיה לבטן המבוצעת מסיבה אחרת. כאשר עולה חשד לכבד שומני, מתחיל תהליך בירור שמטרתו לקבוע את דרגת החומרה שלו ולשלול מצבים אחרים שיכולים לגרום להפרעה בתפקודי הכבד. תהליך הבירור עשוי לכלול את הבדיקות הבאות:

• בדיקות דם: בדיקות דם כלליות עוזרות להעריך את התפקוד הכבדי באמצעות בדיקה לאנזימי הכבד, תפקודי קרישה וכו׳. בנוסף לבדיקות אלה, מבוצעות בדיקות נוספות לבירור הפרעות נוספות הקשורות לתסמונת מטאבולית וכבד שומני כגון בדיקות לסכרת ולשומני הדם. כמו כן, עשויות להתבצע בדיקות לאבחנת מצבים נוספים שיכולים לגרום לפגיעה בתפקוד הכבדי, למשל הפטיטיס ויראלית (הפטיטיס A, B ו-C), צליאק, הפרעות בתפקוד בלוטת התריס וכו׳.
• בדיקת פיברוטסט (FibroTest): בדיקת דם ייחודית לזיהוי שחמת הכבד, שמודדת את מידת הנזק הכבדי על ידי שקלול של 6 פרמטרים ומעריכה את דרגת הנזק הכבדי באופן לא פולשני.
• בדיקות הדמיה:
  • אולטראסאונד בטן היא לרוב בדיקת ההדמיה הראשונה המבוצעת בחשד למחלת כבד, ויכולה להראות מאפיינים של כבד שומני.
  • סי-טי (CT) או אם-אר-איי (MRI) מסייעות לעתים לראות שינויים אופייניים להצטלקות בכבד.
  • פיברוסקאן (Fibroscan): בדיקת אולטראסאונד מיוחדת שמודדת את הקשיחות של הכבד, ומסייעת להעריך את מידת ההצטלקות בכבד, לזהות שחמת כבד ולקבוע ואת חומרתה.
  • אלסטוגרפיה בתהודה מגנטית (Megnetic Resonance Elastography, MRE): בדיקת MRI מיוחדת שמודדת את מידת הקשיחות וההצטלקות בכבד.
• ביופסיית כבד: בחלק מהמקרים, ובמיוחד כאשר האבחנה אינה חד משמעית או כאשר ישנו חשד למחלת כבד מתקדמת, מבוצעת ביופסיה במהלכה נוטלים דגימה מרקמת הכבד באמצעות מחט מיוחדת ושולחים אותה למעבדה להתבוננות תחת מיקרוסקופ. הביופסיה מאפשרת לאבחן באופן מדויק את מחלת הכבד השומני, ומדגימה את מידת הנזק לרקמת הכב.

איך מטפלים בכבד שומני?

הטיפול בכבד השומני כולל שילוב של שינויים באורח החיים ותרופות לאיזון גורמי הסיכון לכבד שומני ולטיפול בכבד השומני עצמו. לירידה במשקל יש תפקיד חשוב בטיפול, והיא תורמת הן לאיזון גורמי הסיכון והן להפחתת הצטברות השומן בכבד.

שינויי אורח חיים לטיפול בכבד שומני

• ירידה במשקל: ירידה של 3-5% ממשקל הגוף מראה שיפור בהצטברות השומן בכבד, אבל במקרים עם נזק כבדי ניכר יותר עשוי להיות צורך בירידה של 10% ממשקל הגוף. לצורך הירידה במשקל מומלץ לשלב פעילות גופנית יחד עם דיאטה דלת קלוריות מתאימה, רצוי בליווי דיאטנית. חלק מהמטופלים עשויים להתאים לקריטריונים לניתוחים להשמנת יתר (ניתוחים בריאטריים).
• הפחתה או הימנעות משתיית אלכוהול: מומלץ למטופלים עם כבד שומני להימנע מצריכת אלכוהול כבדה.

טיפול תרופתי לכבד שומני

• תרופות לאיזון גורמי הסיכון: טיפול תרופתי מתאים למצבים הרפואיים הקשורים לכבד השומני, כגון סוכרת ויתר שומני הדם, יכולות לתרום לשיפור במצב הכבד:
  • סטטינים לאיזון כולסטרול חשובים להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, שהוא מוגבר בקרב מטופלים עם כבד שומני.
  • אנלוגי GLP1 כמו Semaglutide (שם מסחרי אוזמפיק) מסייעים לאיזון סוכרת ולהפחתה במשקל, ותורמים לשיפור בכבד השומני.
  • תרופה נוספת לסכרת – Pioglitazone יכולה לתרום לשיפור הדלקת בכבד ולהתאים למטופלים מסוימים עם כבד שומני וסוכרת.
• חומצות שומן אומגה 3: יעילות למניעת מחלות לב וכלי דם ומסייעות לאיזון רמת הטריגליצרידים בדם. לאחרונה מחקרים הראו כי חומצות שומן אומגה 3 גם מפחיתות את כמות השומן בכבד. חומצות שומן אומגה 3 קיימות באופן טבעי בדגים כמו טונה, סלמון ובקלה, וגם קיימות בתור תוסף תזונה.
• ויטמין E במינון גבוה של 800 IU ליממה מסייע להפחתת הנזק הכבדי וגם משפר את מצב הכבד ברמה המיקרוסקופית בביופסיה. טיפול זה אינו מתאים למטופלים עם סוכרת.
• תרופה חדשה לכבד שומני – Resmetirom (שם מסחרי Rezdiffra): תרופה זו אושרה לאחרונה לטיפול בכבד שומני ברמה בינונית עד מתקדמת (אך לא בנוכחות שחמת הכבד). התרופה משפרת את מטאבוליזם השומן בכבד ומפחיתה את הצטברות השומן ואת התהליך הדלקתי בכבד. השימוש בתרופה גורם לשיפור בתפקודי הכבד בבדיקות דם וגם לשיפור המצב המיקרוסקופי של הכבד בביופסיה.

חוות דעת שניה בכבד שומני – למה זה חשוב?

כבד שומני הוא מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי. כבד שומני שאינו מטופל כראוי עלול להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בכבד, לשחמת הכבד ולסיבוכים הנלווים לה. יחד עם זאת, קיימות היום תרופות חדשות ויעילות הן לאיזון גורמי הסיכון לכבד שומני והן לכבד השומני עצמו, וחוות דעת שניה עוזרת לוודא שתקבלו את הטיפול הטוב ביותר.

מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?

• כאשר ישנו ספק בנכונות האבחנה.
• לפני התחלת תוכנית טיפול, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית נכונה.
• כאשר הטיפול לא הניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.

מה היתרונות של חוות דעת שניה?

• רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
• חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של מחלת הכבד שעלולה להוביל לטיפול לא מתאים.
• מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
• חוות דעת שניה ניתנת על ידי רופא גסטרו בעל מומחיות ספציפית בטיפול במחלות כבד, ולא רופא גסטרו כללי.
• מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול, ומשתמשים בכל שיטות האבחון והטיפול המודרניות.
• רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לטפל בשיטות המקובלות באותם בתי חולים.
• לעתים לרופאים שונים יש גישות טיפוליות שונות המועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להציע גישה טיפולית נוספת.
• אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים המדעיים בעיתונות הרפואית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
• חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, שכן קופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
• לעתים מטופלים מתלבטים לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים, אך בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
• פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות מערביות כמו ארצות הברית ומדינות אירופה.

מה החסרונות של חוות דעת שניה?

• חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
• תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי לפגוש את הרופא.

למה כדאי לטפל בכבד שומני בטופ איכילוב?

כבד שומני הוא בעיה רפואית נפוצה שיכולה לגרום לנזק כבדי בלתי הפיך ולסיבוכים, אך ניתן לטפל בה ביעילות באמצעות שילוב של שינויים באורח החיים ותרופות. חשוב לקבל את הטיפול מצוות רפואי מיומן ומנוסה על מנת להבטיח תוצאות מיטביות. לטיפול בכבד שומני בטופ איכילוב יתרונות רבים:

• זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל מומחה מוביל למחלות כבד, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
• אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל גסטרואנטרולוג מומחה במחלות כבד בעל ניסיון רב בטיפול בכבד שומני.
• קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
• ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל, לערוך בדיקה גופנית קפדנית, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
• הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהתרופות החדשות והיעילות לכבד שומני ולאיזון גורמי הסיכון שלו הן יקרות, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור להסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים ללא קשר לעלות שלהם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.