אפילפסיה

Профессор Мири Нойфельд

מירי נויפלד

פּרוֹפֶסוֹר

ראש המחלקה לטיפול באפילפסיה איכילוב

טיפול באפילפסיה

אפילפסיה היא מצב נוירולוגי המאופיין בפרכוסים חוזרים. אפילפסיה מופיעה בדרך כלל בילדות, אבל ניתן לפתח אפילפסיה בכל גיל. קיימים סוגים שונים של אפילפסיה המאופיינים בדפוסים שונים של פרכוסים. במקרים רבים של אפילפסיה הסיבה למחלה אינה ידועה. במקרים מסוימים ניתן לייחס את האפילפסיה לגורם מסוים, למשל חבלת ראש, זיהום מוחי, שינויים מבניים מסוימים במוח (למשל גידולים מוחיים או אנומליות מסוימות בכלי הדם), שבץ מוחי ועוד.

מהו פרכוס?

פרכוס הוא מצב פתאומי וחולף של פעילות חשמלית בלתי נשלטת בתאי המוח שבאה לידי ביטוי בתסמינים שונים, למשל התכווצויות שרירים בלתי רצוניות, בלבול, איבוד הכרה, אירועים של ״ניתוק״ ובהייה, שינוי בהתנהגות, תסמינים פסיכולוגיים כמו חרדה ועוד. פרכוסים מתחלקים לכמה קטגוריות בהתאם לחלק במוח בו מתרחשת הפעילות החשמלית החריגה:

  • פרכוס כללי – כאשר הפעילות החשמלית המוגברת מערבת אזורים נרחבים בשני חצאי המוח.
  • פרכוס מוקדי או חלקי – כאשר הפעילות החשמלית המוגברת מערבת חלק ספציפי במוח. הפרכוסים המוקדיים מסווגים לשתי קטגוריות:
    • פרכוסים מוקדיים פשוטים (Simple partial seizures) – כאשר אין שינוי במצב ההכרה.
    • פרכוסים מוקדיים מורכבים (Complex partial seizures) – כאשר יש שינוי במצב ההכרה.

אצל רוב המטופלים עם אפילפסיה מופיעים פרכוסים מאותו סוג כל פעם. אצל חלק מהמטופלים, לאחר שהפרכוס חולף ישנו פרק זמן בו הם מרגישים סימפטומים כמו בלבול, חולשה וכאב ראש, שנקרא ״מצב פוסט איקטלי״. בנוסף, לחלק מהמטופלים עם פרכוסים מוקדיים יש ״סימני אזהרה״ לפני שמתחיל פרכוס בשם ״אאורה״, שכוללים תחושות מסוימות בבטן, שינויים רגשיים ותופעות בשדה הראיה, בחוש הריח ועוד. בחלק מהמקרים, פרכוסים יכולים להופיע בעקבות טריגרים מסוימים, למשל אורות מהבהבים, שימוש באלכוהול או סמים, חוסר שינה, מצבי סטרס ועוד.

בעוד שפעמים רבות פרכוס חד פעמי לא מוביל לאפילפסיה, אפילפסיה מאובחנת כאשר ישנם לפחות שני פרכוסים ללא סיבה ברורה בהפרש של לפחות 24 שעות ביניהם. חלק מהסוגים של אפילפסיה חולפים עם הגיל, וחלק נשארים למשך כל החיים. יחד עם זאת, קיימים היום טיפולים יעילים לאפילפסיה שעוזרים לשלוט היטב בפרכוסים.

איך מאבחנים אפילפסיה?

כאשר עולה חשד לאפילפסיה, הצעד הראשון בתהליך האבחנתי הוא ראיון רפואי מפורט שמטרתו לאפיין את סוג הפרכוסים והתופעות הנלוות להם. תהליך הבירור עשוי לכלול את הבדיקות הבאות:

  • בדיקה נוירולוגית: בדיקה גופנית מקיפה לתפקודים השונים של מערכת העצבים, כולל תנועה, חישה, רפלקסים, תפקודים קוגניטיביים ועוד.
  • בדיקות מעבדה: בחלק מהמקרים מבוצעות בדיקות דם לזיהוי מצבים שיכולים להיות קשורים לפרכוסים, למשל זיהומים.
  • בדיקות גנטיות: במקרים מסוימים עם היסטוריה משפחתית משמעותית של אפילפסיה מבוצעות בדיקות גנטיות שיכולות לתת מידע על סוג האפילפסיה, שמשפיע גם על אפשרויות הטיפול.
  • אלקטרואנצפלוגרם (Electroencephalogram, EEG): הבדיקה השכיחה ביותר לאבחון אפילפסיה, שכוללת רישום של הפעילות החשמלית של המוח באמצעות אלקטרודות שמוצמדות לראש. הבדיקה מזהה שינויים בגלי המוח שאופייניים לאפילפסיה, שבחלק מהמקרים קיימים גם לא בזמן פרכוס. הבדיקה יכולה להתבצע בזמן ערות ו/או בשינה, ולעתים מלווה בהסרטת וידאו על מנת לתעד תסמיני פרכוס שמופיעים בזמן הבדיקה. בחלק מהמקרים הבדיקה מבוצעת אחרי חסך מכוון בשינה שיכול להוביל לפרכוס.
אלקטרואנצפלוגרפיה לאפילפסיה
אלקטרואנצפלוגרפיה לאפילפסיה
  • בדיקות הדמיה: בחלק מהמקרים מבוצעת הדמיה מוחית על מנת לזהות שינויים מבניים שיכולים להוות את הגורם לאפילפסיה, או לזהות את האזור במוח שממנו הפרכוס מתחיל, למשל:
    • סי-טי (CT)
    • אם-אר-איי (MRI)
    • אם-אר-איי פונקציונלי (fMRI) – סריקה שמודדת שינויים בזרימת הדם לאזורים מסוימים במוח, שיכולים להעיד על אזורים שקשורים לפרכוסים.
    • פט (PET) – סריקה שמזהה אזורים עם פעילות מטאבולית מוגברת או מופחתת. אזורים עם פעילות מטאבולית מופחתת במוח יכולים להיות קשורים לפרכוסים.
    • ספקט (Single-photon emission computerized tomography, SPECT) – בדיקה נוספת המזהה שינויים בזרימת הדם לאזורים שונים במוח.
  • מגנטואנצפלוגרפיה (Magnetoencephalography, MEG): בדיקה הממפה שדות מגנטיים שנוצרים מהפעילות החשמלית במוח. עשויה להיות יותר מדויקת מ-EEG בזיהוי המוקד שממנו מתחיל הפרכוס.

איך מטפלים באפילפסיה?

הטיפול באפילפסיה נועד להפחית את תדירות הפרכוסים ואפילו למנוע אותם לחלוטין. ישנן כמה אפשרויות טיפול לאפילפסיה, ובחלק מהמקרים משתמשים ביותר משיטה אחת.

טיפול תרופתי לאפילפסיה

ברוב המקרים ניתן לטפל באפילפסיה באמצעות תרופות נגד פרכוסים. התרופות עשויות למנוע לחלוטין את הופעת הפרכוסים. ישנן הרבה תרופות נוגדות פרכוסים, ולכל סוג של אפילפסיה יש טיפול תרופתי אופייני אחר שמתאים לה. בחלק מהמקרים צריך לנסות כמה תרופות שונות עד שמגיעים לטיפול המתאים. במקרים מסוימים, אחרי תקופת זמן מסוימת ללא פרכוסים אפשר להפסיק ליטול את התרופות (תוך מעקב רפואי).

טיפול כירורגי לאפילפסיה

במקרים מסוימים בהם הטיפול התרופתי לא מספיק לשליטה יעילה מספיק בפרכוסים, ניתן לטפל באפילפסיה בניתוח בו מסירים את החלק במוח שגורם לפרכוסים. הניתוחים מתאימים רק לסוגים ספציפיים של אפילפסיה, ויכולים להתבצע רק לאחר שבדיקות הדמיה זיהו במדויק חלק מוגדר במוח שגורם לפרכוסים, ווידאו שהניתוח לא יפגע באף תפקוד חשוב של המוח.

טיפול מיקרו-פולשני לאפילפסיה

במקרים מסוימים של אפילפסיה בהם יש מוקד ברור במוח שגורם לפרכוסים אבל ניתוח עלול להיות מסוכן, ניתן לבצע פעולה מיקרו-פולשנית שנקראת אבלציית לייזר סטריאוטקטית (Stereotactic laser ablation, SLA): פעולה המבצעת בהכוונת אם-אר-איי בזמן אמת, במהלכה משתמשים בסיב לייזר על מנת לצרוב את האזור במוח שגורם לפרכוסים.

 טיפולי נוירוסטימולציה (גירוי עצבי)

בחלק מהמקרים של אפילפסיה שאינה מגיבה היטב לטיפול תרופתי, ניתן לטפל באמצעות מכשירים ששולחים אותות חשמליים למוקדים מסוימים במערכת העצבים, ועוזרים לשלוט בפרכוסים. המכשירים הללו מושתלים מתחת לעור בחזה (בדומה לקוצב לב), ומכילים אלקטרודות שמגיעות לאזור הרלוונטי במערכת העצבים:

  • גירוי עצב הואגוס (Vagus nerve stimulation, VNS): הואגוס הוא עצב ארוך שמתחיל בגזע המוח ובעל מהלך ארוך בתוך הגוף לאורך בית החזה והבטן. בפרוצדורה זו משתילים אלקטרודה שמגרה את עצב הואגוס בצוואר. גירוי עצב הואגוס עוזר להפחית את כמות הפרכוסים.
  • גירוי מוחי עמוק (Deep brain stimulation, DBS): בפעולה זו מושתלת אלקטרודה ששולחת אותות חשמליים לאזור מסוים במוח, בדרך כלל אל מבנה בשם תלמוס.
  • נוירוסטימולציה תגובתית (Responsive neurostimulation, RNS): פרוצדורה בה המכשיר שמושתל בגוף לא רק שולח אותות חשמליים אלא שהוא קורא את הפעילות החשמלית במוח כדי לזהות פרכוסים ברגע שהם מתחילים, ואז שולח אותות חשמליים כדי לעצור אותם.

טיפול תזונתי

דיאטה קטוגנית, שהיא דיאטה עשירה בשומן ודלה מאוד בפחמימות, היא מרכיב בטיפול באפילפסיה קשה, במיוחד אצל ילדים. הדיאטה הקטוגנית עשויה להועיל במקרים של אפילפסיה שאינם מגיבים לטיפול תרופתי, אבל קשה מאוד להקפיד עליה, ואפילו אכילה חד פעמית של מאכל מתוק יכולה לעצור את תהליך הקטוזיס לתקופה של כשבועיים.

בדיקת אפילפסיה
משרד רופא אבחון

טיפולים ניסיוניים באפילפסיה

המחקר הרפואי בוחן היום אפשרויות טיפול חדשות שעשויות באופן פוטנציאלי להועיל למטופלים עם אפילפסיה, במיוחד במקרים קשים לטיפול:

  • גירוי עצבי תת-ספי (Subthreshold stimulation): גירוי ממושך לאזור במוח שאחראי על הופעת הפרכוסים, ברמה שאין לה השפעה מורגשת מבחינה פיזית, עשוי לעצור פרכוסים לפני שהם מופיעים. הטיפול מיועד לפרכוסים שמוצאם מאזורים במוח שאסור לנתח מכיוון שהם חיוניים לתפקודים חשובים.
  • גירוי מגנטי חוץ-גולגלתי (Transcranial magnetic stimulation, TMS): טיפול המבוסס על יצירת שדות מגנטיים ממוקדים המכוונים לאזורים במוח שגורמים לפרכוסים. מתאימים בעיקר לפרכוסים שמוצאם מאזורים במוח שקרובים לפני השטח.
  • גירוי חשמלי חוץ-גולגלתי (Transcranial direct current stimulation, tDCS): שימוש בזרמים חשמליים ממוקדים שניתנים מבחוץ דרך הקרקפת על מנת להפחית את כמות הפרכוסים.
  • טכניקות מיקרו-פולשניות: נבחנות היום שיטות מיקרו-פולשניות נוספות לטיפול ממוקד באזורי המוח הגורמים לפרכוסים, למשל צריבה באנרגיית אולטרא-סאונד ממוקדת.

חוות דעת שניה באפילפסיה – למה זה חשוב?

אפילפסיה היא מחלה שעשויה להיות קשה לטיפול, ועלולות להיות לה השלכות רציניות כמו פציעות ותאונות שנגרמות מהפרכוסים. יחד עם זאת, קיימות היום אפשרויות טיפול רבות לאפילפסיה, כולל מגוון רחב של טיפולים תרופתיים וצורות טיפול שאינן תרופתיות. לכן, יש להתייחס לאפילפסיה במלוא תשומת הלב כדי להבטיח את הטיפול הטוב ביותר.

מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?

  • כאשר ישנו ספק בנכונות האבחנה.
  • לפני התחלת תוכנית טיפול, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית מדויקת.
  • כאשר הטיפול לא הניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.

מה היתרונות של חוות דעת שניה?

  • רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות. תמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
  • חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של סוג האפילפסיה שעלולה להוביל לטיפול לא מתאים.
  • מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
  • לעתים לרופאים שונים יש גישות טיפוליות מועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להציע גישה טיפולית נוספת.
  • ניתן לקבל חוות דעת שניה מנוירולוג בעל מומחיות ספציפית באפילפסיה, ולא נוירולוג כללי.
  • אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
  • מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול, ומשתמשים בכל השיטות האבחנתיות והטיפוליות המודרניות.
  • רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לטפל בשיטות הקיימות באותם בתי חולים.
  • חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, מכיוון שקופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
  • לעתים מטופלים חשים ספקות בנוגע לנכונות הטיפול שהם (או ילדיהם) מקבלים, בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
  • פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות מערביות כמו ארצות הברית ומדינות אירופה.

מה החסרונות של חוות דעת שניה?

  • חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
  • תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.

למה כדאי לטפל באפילפסיה בטופ איכילוב?

קיימות היום אפשרויות טיפול רבות לאפילפסיה שיכולות להביא לשיפור משמעותי בחייהם של המטופלים. דרך טופ איכילוב תוכלו להגיע במהירות לנוירולוגים המומלצים ביותר. לטיפול באפילפסיה בטופ איכילוב יתרונות רבים:

  • זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל נוירולוג מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
  • אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל נוירולוג בעל מומחיות ספציפית באפילפסיה.
  • קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
  • ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבדוק את המטופל, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל ומשפחתו, לערוך בדיקה נוירולוגית קפדנית, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
  • הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהטיפולים החדשניים לאפילפסיה הם יקרים, ולפעמים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור להסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.

תאריך פרסום:

דילוג לתוכן