
טטיאנה גורביץ'
פּרוֹפֶסוֹר
ראש מחלקה להפרעות תנועה במחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי איכילוב

מחלת פרקינסון היא אחת הבעיות הנוירולוגיות הנפוצות ביותר. המחלה מאופיינת בהפרעות תנועה: הסימפטום המוכר ביותר הוא רעד, אבל מחלת פרקינסון יכולה לגרום גם לקשיחות שרירים, האטה בתנועה, הפרעות בשיווי המשקל, שינויים בדיבור ובכתב היד ועוד. מחלת פרקינסון יכולה לגרום גם לסימפטומים שאינם קשורים לתנועה כמו בעיות זיכרון, הפרעות שינה, שינויים בלחץ הדם, דיכאון וחרדה ועוד.
מחלת פרקינסון נגרמת מאובדן תאי מוח שמייצרים מוליך עצבי בשם דופאמין. הסימפטומים של מחלת פרקינסון מתחילים לאט ולעתים הם בקושי מורגשים בהתחלה, אבל הם מחמירים לאורך הזמן. לא ניתן לרפא לחלוטין פרקינסון, אבל קיימים היום טיפולים שיכולים להאט את התקדמותה ולשפר את התסמינים שלה.
איך מאבחנים פרקינסון?
האבחנה של פרקינסון היא קלינית ומבוססת על נוכחות תסמיני המחלה וממצאים אופייניים בבדיקה גופנית ונוירולוגית. כאשר עולה חשד קליני לפרקינסון, הבירור כולל את הצעדים הבאים:
- בדיקה נוירולוגית: בדיקה מקיפה לתפקודים השונים של מערכת העצבים. הבדיקה כוללת בין היתר הערכה של מערכת התנועה, קואורדינציה, רפלקסים, תפקודים קוגניטיביים ועוד.
- בדיקות מעבדה: לא קיימת בדיקת מעבדה ספציפית לאבחון פרקינסון, אבל בחלק מהמקרים מבוצעות בדיקות מעבדה מסוימות כדי לשלול מצבים אחרים שעשויים לגרום לתסמינים דומים, במיוחד במקרים עם מופע קליני לא טיפוסי. בדיקות אלה עשויות לכלול בדיקות דם, ניקור מותני וכו׳.
- בדיקות הדמיה: בדיקות הדמיה נפוצות כמו סי-טי (CT) ואם-אר-איי (MRI) בדרך כלל אינן שימושיות לאבחנת פרקינסון, אבל לעתים משתמשים בהן על מנת לשלול מצבים נוירולוגיים אחרים שיכולים לגרום לתסמינים דומים. בדיקת הדמיה מיוחדת בשם ספקט (single-photon emission computerized tomography, SPECT) יכולה לתמוך באבחנה של פרקינסון, אבל ברוב המקרים אין צורך לבצע אותה מכיוון שהממצאים הקליניים בבדיקה הנוירולוגית מספיקים לאבחנה.
- ניסיון טיפולי: חלק מהתהליך האבחנתי של פרקינסון כולל מתן תרופות לפרקינסון לתקופה קצרה והערכת התגובה אליהן. שיפור משמעותי בתסמיני המחלה לאחר נטילת התרופות מאשר את האבחנה.
איך מטפלים בפרקינסון?
מחלת פרקינסון לא ניתנת לריפוי מוחלט, אבל קיימים היום מגוון טיפולים שיכולים להאט את התקדמותה ולהביא לשיפור בתסמיני המחלה לאורך זמן. חשוב להתחיל את הטיפול מהר ככל האפשר, כי עיכוב בטיפול עלול לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים של המטופל.
טיפול תרופתי לפרקינסון
עיקר הטיפול בפרקינסון מבוסס על תרופות שמעלות את רמת הדופאמין או מחקות את פעילותו במוח, וכך מביאות לשיפור משמעותי בתסמיני המחלה הנגרמים ממחסור בדופאמין. משפחות התרופות העיקריות לטיפול בפרקינסון:
- לבודופה (Levodopa) וקרבידופה (Carbidopa): תרופות הכוללות שילוב של שני חומרים אלה הן טיפול מקובל ויעיל מאוד לפרקינסון. לבודופה הוא חומר שהופך במוח לדופאמין, וזו התרופה היעילה ביותר לטיפול בפרקינסון. החומר הנוסף קרבידופה משפר את פעילותו של לבודופה.
- אגוניסטים לדופאמין (Dopamine agonists): תרופות שפעולתן מבוססת על חיקוי פעולת הדופאמין במוח (ולא הפיכה לדופאמין ישירות). לרוב ניתנות יחד עם תרופות מהמשפחה הקודמת.
- מעכבי מונואמין אוקסידאז (Monoamine oxidase B (MAO B) inhibitors): מונואמין אוקסידאז B הוא אנזים שמפרק דופאמין במוח. תרופות ממשפחה זו חוסמות את פעולת האנזים, וכאשר הן ניתנות יחד עם לבודופה הן מאפשרות לו לפעול זמן רב יותר במוח.
- מעכבי COMT: תרופות החוסמות את פעילותו של אנזים אחר בשם Catechol O-methyltransferase שמפרק דופאמין במוח.
- תרופות אנטיכולינרגיות (Anticholinergic agents): תרופות שיכולות לשפר את תסמיני המחלה, במיוחד רעד, במנגנון שאינו קשור לדופאמין. ניתנות בעיקר במקרים בהם תרופות מבוססות דופאמין לא מטפלות היטב ברעד.
- אמנטדין (Amantadine): תרופה זו משפרת את תסמיני המחלה וניתנת לבדה בשלבים מוקדמים של פרקינסון, או בשילוב עם לבודופה בשלבים מתקדמים יותר.
קיימות גם תרופות לשיפור תסמיני פרקינסון שאינם קשורים לתנועה שניתנות במידת הצורך. בנוסף, נעשים כיום מאמצים לפתח תרופות חדשות לפרקינסון שלא רק מטפלות בתסמיני המחלה אלא עוצרות את התקדמותה.

תרופה לפרקינסון במשאבה – Produodopa
לאחרונה נכנסה לשימוש בעולם תרופה חדשה לפרקינסון בשם Produodopa. תרופה זו פועלת בצורה דומה ללבודופה-קרבידופה, אבל היא ניתנת באופן רציף על ידי משאבה אוטומטית קטנה שמזרימה אותה לזרם הדם דרך צינורית תת-עורית דקה.
מטופלים רבים עם פרקינסון צריכים ליטול כדורים רבים מדי יום, וההשפעה שלהם אינה עקבית ומשתנה לאורך היום. הטיפול הרציף מאפשר שליטה טובה יותר בתסמיני המחלה מפני שהתרופה ניתנת במינון יציב במשך 24 שעות. ניתן גם לתת מנה מוגברת באופן ידני בעת הצורך. הטיפול התרופתי במשאבה משפר משמעותית את איכות חייהם של המטופלים תוך שליטה יציבה יותר בתסמינים שלהם.
טיפול כירורגי לפרקינסון – Deep Brain Stimulation
קיים היום טיפול כירורגי למחלת הפרקינסון בשם גירוי מוחי עמוק (Deep brain stimulation, DBS). בניתוח זה משתילים אלקטרודות מיוחדות במוח שמחוברות למכשיר (דומה לקוצב לב) שמושתל מתחת לעור בחזה. זוהי פרוצדורה הפיכה שאינה פוגעת ברקמת המוח, וניתן לכוון את הקוצב בהתאם להתקדמות המחלה או הופעת תופעות לוואי.
השימוש ב-DBS גובר בשנים האחרונות בעקבות הבנה מעמיקה יותר של הפעילות החשמלית של חלקי המוח המעורבים בפרקינסון, בנוסף לשיפור בטכניקה הכירורגית שמאפשרת דיוק מוגבר בביצוע הפעולה והפחתה בשיעור הסיבוכים שלה. יתרונות בולטים של DBS הוא הימנעות מתופעות לוואי ארוכות טווח של הטיפול התרופתי, ויעילותו בשליטה בתסמיני המחלה כאשר יעילותן של התרופות נחלשת לאורך הזמן.
קיימים ניתוחים נוספים לפרקינסון שהיו פופולריים יותר בעבר, אבל הם בלתי הפיכים וכרוכים בפגיעה ברקמת המוח באזורים המעורבים במחלה. בימינו DBS החליף את רוב הניתוחים האלה, מכיוון שהוא לא פוגע ברקמת המוח והוא הפיך.
בשנים האחרונות נראות תוצאות מבטיחות לטיפולים נוספים המבוססים על גירוי חשמלי לטיפול בפרקינסון, למשל קוצב לחוט השדרה לטיפול בהפרעות הליכה.
טיפול מיקרו-פולשני לפרקינסון – MRI-Guided Focused Ultrasound
טיפול חדשני זה מבוסס על שימוש באנרגיית אולטרא-סאונד חיצונית לצריבה ממוקדת של אזורים במוח שגורמים לסימפטומים של פרקינסון. הפעולה מבוצעת ללא חתכים ובמהלכה סריקת אם-אר-איי מכוונת בזמן אמת את הצריבה ועוקבת אחרי תוצאותיה. מכיוון שהפעולה לא דורשת הרדמה, אחד היתרונות שלה הוא שניתן לראות את השפעתה על המטופל בזמן אמת.
חוות דעת שניה בפרקינסון – למה זה חשוב?
מחלת הפרקינסון מחמירה לאורך הזמן ולא קיים עדיין טיפול שיכול לרפא פרקינסון לחלוטין. יחד עם זאת, קיימות היום אפשרויות טיפול רבות שיכולות להאט את קצב התקדמות המחלה, להביא להטבה משמעותית בסימפטומים הקשים שלה, ולשפר את איכות חייהם של המטופלים. לכן, חשוב להתייחס לפרקינסון בתשומת לב מירבית, על מנת להבטיח את הטיפול הטוב ביותר.
מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?
- כאשר ישנו ספק בנכונות האבחנה או שלב המחלה.
- לפני התחלת תוכנית טיפולית, מכיוון שתוכנית טיפול מדויקת היא גורם עיקרי להצלחת הטיפול.
- כאשר הטיפול לא הניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.
מה היתרונות של חוות דעת שניה?
- רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות. תמיד כדאי לקבל חוות דעת נוספת.
- חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של פרקינסון במקרה של הפרעת תנועה אחרת, שיש לטפל בה בצורה שונה.
- מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
- חוות דעת שניה ניתנת על ידי נוירולוג בעל מומחיות ספציפית בפרקינסון, ולא נוירולוג כללי.
- לעתים קרובות יש לרופאים שונים גישות טיפוליות מועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להציע גישת טיפול שונה.
- מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בבתי חולים אלה משתמשים בכל השיטות האבחון והטיפול המודרניות, והם מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול.
- רופאים מבתי חולים קטנים רגילים לעתים לטפל בשיטות הקיימות באותם בתי חולים.
- אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בכל כתבי העת הרפואיים, משתתף בכל הכנסים ומעודכן בכל החידושים. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
- חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שלא עובד עם קופת החולים, מכיוון שלפעמים קופות החולים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
- לעתים מטופלים מתלבטים לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
- פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).
מה החסרונות של חוות דעת שניה?
- חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
- תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.

למה כדאי לטפל בפרקינסון בטופ איכילוב?
בטופ איכילוב תוכלו להגיע במהירות לתור עם הנוירולוגים המומלצים ביותר. לטיפול בפרקינסון בטופ איכילוב יש יתרונות רבים:
- זמינות התור: תוכלו להגיע לפגישה עם מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
- אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא שיטפל בכם על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בבעיה הרפואית הספציפית שלכם. למשל, תוכלו לבחור בנוירולוג בעל מומחיות ספציפית בפרקינסון ולא נוירולוג כללי.
- קבלת טיפול מהרופאים הבכירים ביותר: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים המובילים בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
- ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את כל הבדיקות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח עם המטופל בנחת, לערוך בדיקה נוירולוגית קפדנית, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול השונות וגם לענות על כל שאלותיכם.
- הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהטיפולים החדשניים לפרקינסון הם יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופת החולים, ולכן מפנה לבדיקות ולטיפולים הנחוצים ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.