סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס והרקטום (חלחולת) הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל, ושכיחותו דומה אצל גברים ונשים. זהו סרטן בעל סיכויי החלמה טובים כאשר מתגלה בשלב מוקדם ולכן י תכניות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס עבור כל האוכלוסיה.

מהם גורמי הסיכון לסרטן המעי הגס?

סרטן המעי הגס הוא נפוץ, והסיכון לפתח אותו גובר בנוכחות הגורמים הבאים:

• גיל – סרטן המעי הגס נפוץ בעיקר מעל גיל 50, אך בשנים האחרונות שכיחותו עולה גם בקרב צעירים יותר.
• פוליפים במעי הגס שנמצאו בבדיקת קולונוסקופיה מעלים את הסיכון לפתח את סרטן המעי הגס, וגם היסטוריה אישית של סרטן המעי הגס מעלה את הסיכון לפתח אותו שוב.
• מחלות מעי דלקתיות (inflammatory bowel diseases, IBD) – מחלות נפוצות בישראל שמאופיינות בדלקות לאורך דרכי העיכול: מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית (ulcerative colitis, UC) קשורות שתיהן לסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס.
• היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, במיוחד אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה. הסיכון מוגבר ככל שיותר קרובי משפחה חלו וככל שחלו בגיל יותר צעיר.
• תסמונות תורשתיות מסוימות קשורות לסרטן המעי הגס, כולל תסמונת לינץ׳, פוליפוזיס משפחתית (familial adenomatous polyposis, FAP), תסמונת Peutz Jeghers ועוד.
• תזונה דלה בסיבים ועשירה בשומן ובמזונות מעובדים, במיוחד בשר אדום מעובד.
• השמנת יתר וסכרת מסוג 2 קשורות לסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס.
• עישון מגביר את הסיכון לפתח סרטן המעי הגס.

מה הסימפטומים של סרטן המעי הגס?

לעתים קרובות לסרטן המעי הגס בשלב מוקדם אין סימפטומים. הסימפטומים של סרטן המעי הגס תלויים בגודלו ובמיקומו לאורך המעי, ולעתים קרובות הם אינם ספציפיים ועלולים להטעות עם מצבים רפואיים אחרים. סרטן המעי הגס עשוי להתבטא בתסמינים הבאים:

• שינוי בהרגלי היציאות, כמו עצירות או שלשולים
• דם בצואה או דימום רקטלי
• תחושת אי-נוחות בבטן, גזים, כאבי בטן והתכווצויות, במיוחד אם ממושכים או במגמת החמרה
• תחושת התרוקנות לא מלאה לאחר יציאה
• חולשה ועייפות
• ירידה בלתי מכוונת במשקל

איך מאבחנים את סרטן המעי הגס?

סרטן המעי הגס הוא נפוץ, וכאשר מטופל בהקדם יש לו בדרך כלל פרוגנוזה טובה. לכן מקובלת בארץ תכנית בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, כולל בדיקת דם סמוי בצואה החל מגיל 50 וקולונוסקופיה בהתאם לסיפור משפחתי או דם סמוי חיובי (במקרים מסוימים מתבצעת ״קולונוסקופיה וירטואלית״ באמצעות הדמיית סי-טי).

כאשר עולה חשד קליני לסרטן המעי הגס, או כאשר בדיקות הסקר תומכות באבחנתו, תהליך האבחנה שלו יכלול את הבדיקות הבאות:

• בדיקות דם: בדיקות דם כלליות עוזרות להעריך את המצב הבריאותי באופן כללי ולזהות שינויים שאופייניים לסרטן, ובמיוחד ספירת דם לאיתור אנמיה שעלולה להיגרם מדימום ממושך במערכת העיכול. בנוסף, בדיקה לסמן CEA שאופייני לסרטן המעי הגס וגם מסייע לעקוב אחר תגובה לטיפול.
• בדיקות הדמיה: במקרים מסוימים מבוצעות בדיקות עם בליעת חומר ניגוד ו/או הזלפת חומר ניגוד לדרכי העיכול התחתונות על מנת לאתר את איזור הגידול ולזהות חסימת מעיים.
• קולונוסקופיה: הבדיקה החשובה ביותר באבחנה של סרטן המעי הגס. הבדיקה מתבצעת באמצעות הכנסת מכשיר גמיש עם מצלמה לפי הטבעת וסריקת המעי הגס לכל אורכו לזיהוי כל נגע חשוד, כולל פוליפים ונגעים החשודים לגידול. פוליפים שמזוהים בבדיקה נכרתים ונשלחים לבדיקה פתולוגית. בנוסף, ניטלות ביופסיות מכל נגע חשוד ונשלחות גם הן לבדיקה פתולוגית.

רק בדיקה פתולוגית, במהלכה הרקמה שנדגמה נבחנת תחת מיקרוסקופ, מאפשרת לקבוע סופית את האבחנה.

קביעת השלב של סרטן המעי הגס (staging)

לאחר שביופסיה אישרה את האבחנה של סרטן המעי הגס, השלב הבא הוא לקבוע עד כמה הסרטן מפושט בגוף, כלומר את השלב (stage) שלו. תהליך זה כולל לרוב ביצוע מספר בדיקות:

• בדיקות דם: נועדו להעריך אם המחלה מפושטת באמצעות זיהוי שינויים שאופייניים למחלה גרורתית.
• בדיקות הדמיה על מנת להעריך את מיקומו של הגידול, גודלו ומידת ההתפשטות המקומית שלו, וגם לזהות גרורות, למשל:
  • צילום חזה
  • אולטרא-סאונד
  • סי-טי (CT)
  • אם-אר-איי (MRI)
  • פט (PET), בחלק מהמקרים בשילוב עם סי-טי בבדיקה משולבת בשם PET-CT

לסרטן המעי הגס ארבעה שלבים, כאשר מספר גבוה יותר מייצג מחלה מתקדמת ומפושטת יותר: בשלב 1 הסרטן מוגבל לדופן המעי הגס ואינו חוצה אותה, ואילו בשלב 4 הסרטן כבר שלח גרורות מרוחקות. לעתים ניתן לדעת באופן ודאי את השלב (stage) של סרטן המעי הגס רק לאחר ניתוח, ולפני הניתוח נקבע השלב הקליני.

כיצד מטפלים בסרטן המעי הגס?

הטיפול בסרטן המעי הגס מוכתב על ידי השלב הקליני שלו, ולעתים קרובות כולל שילוב של מספר שיטות טיפול.

טיפול כירורגי בסרטן המעי הגס

ברוב המקרים הטיפול בסרטן המעי הגס כולל ניתוח שמטרתו להסיר את הסרטן במלואו ולאפשר המשכיות של דרכי העיכול. לעתים קרובות מבצעים את הניתוח בגישה לפרוסקופית, דרך מספר חתכים קטנים בבטן ובהנחיית מצלמה, על מנת לשפר את מהלך ומשך ההחלמה ולהפחית את שיעור הסיבוכים.

סוג הניתוח נבחר בהתאם למיקומו של הגידול לאורך המעי, גודלו ומידת ההתפשטות המקומית שלו. ברוב המקרים הניתוח כולל כריתה חלקית של המעי הגס (partial colectomy) – כריתה של הסגמנט של המעי הגס המעורב בגידול יחד עם אספקת הדם והלימפה לאותו סגמנט, במטרה להסיר את הסרטן מהגוף באופן מקסימלי:

• המיקולקטומיה ימנית (right hemicolectomy) – לגידולים בחלק העולה (הימני) של המעי הגס.
• המיקולקטומיה ימנית מורחבת (extended right hemicolectomy) – לגידולים בחלק האופקי של המעי הגס.
• המיקולקטומיה שמאלית (left hemicolectomy) – לגידולים בחלק היורד (השמאלי) של המעי הגס.
• סיגמואידקטומיה (sigmoidectomy) – לגידולים בחלק האחרון של המעי הגס לפני הרקטום, שנקרא סיגמואיד.

טיפולים מיקרו-פולשניים לסרטן המעי הגס

סרטן שמתגלה בשלב מוקדם מאוד מאפשר טיפול ללא ניתוח אלא בשיטות אנדוסקופיות, דרך קולונוסקופיה. שיטות אלה מאפשרות לטפל בגידול מבלי לבצע חתכים בבטן או לכרות חלקים מהמעי, והן מתאימות רק לגידולים קטנים ושטחיים ביותר:

• כריתת רירית אנדוסקופית (endoscopic mucosal resection, EMR) – מתאים לגידולים השטחיים ביותר, כריתה של הגידול דרך קולונוסקופיה בדומה לכריתת פוליפ אך באופן נרחב יותר שכולל את הגידול כולו.
• כריתת רירית אנדוסקופית בחלקים (endoscopic piecemeal mucosal resection, EPMR) – במקרה שהגידול מתאים לכריתה אנדוסקופית אבל מעט גדול מדי ולא ניתן להסירו בשלמותו, הכריתה מתבצעת בחלקים.
• דיסקציה אנדוסקופית של התת-רירית (endoscopic submucosal dissection, ESD) – כריתה עמוקה יותר המתאימה לגידולים מעט עמוקים יותר אבל עדיין בשכבות השטחיות ביותר של המעי. מבוצע בעיקר בגידולים ברקטום (חלחולת).

טיפול כירורגי בסרטן הרקטום

סרטן הרקטום (חלחולת) הוא סרטן המעי הגס שממוקם ב-15 ס״מ האחרונים של המעי. הגישה אליו היא שונה בשל מיקומו בתוך האגן שדורש ניתוחים מורכבים יותר. מצד שני, מיקומו ומאפייניו מאפשרים טיפול בהקרנות, שאינו מתאים לשאר סרטני המעי הגס.

לסרטן הרקטום יש מספר ניתוחים אפשריים, והניתוח נבחר בהתאם לגודלו, מיקומו ומידת התפשטותו המקומית של הסרטן. הניתוחים לסרטן הרקטום מבוססים לרוב על כריתה נרחבת של הרקטום כולו והרקמות המקיפות אותו (total mesorectal excision, TME) על מנת להפחית את הסיכון לחזרת המחלה, וכוללים:

• כריתה קדמית נמוכה (low anterior resection, LAR) – הניתוח מתבצע בגישה קדמית דרך הבטן. דורש בדרך כלל סטומה זמנית, ולאחר זמן מה ניתן ליצור השקה בקצוות המעי שנותרו על מנת לאפשר את המשכיות דרכי העיכול ולסגור את הסטומה. ניתן לבצעו בגישה לפרוסקופית ורובוטית להגברת הדיוק וקיצור משך ההחלמה.
• כריתה אבדומינו-פריניאלית (abdominoperineal resection, APR) – ניתוח המבוצע בגישה משולבת דרך הבטן והעכוז ומתאים לגידולים שאינם אפשריים לכריתה בגישה הקודמת, בדרך כלל כאלה שממוקמים נמוך יותר ו/או מערבים את הסוגר בפי הטבעת. לעתים קרובות זהו ניתוח נרחב, ולא תמיד הוא מאפשר יצירת השקה ולכן מחייב יצירת סטומה קבועה. במקרים מסוימים ניתן לבצע ניתוח משמר סוגר (sphincter-sparing APR) ולאפשר המשכיות של המעי, אך רק אם שולי הכריתה יהיו נקיים מסרטן. ניתן לבצע ניתוח זה בגישה לפרוסקופית ורובוטית.
• כריתה מקומית (local excision) – במקרה של גידולים מוקדמים בגודל של עד 3 ס״מ, המוגבלים לשכבות השטחיות ביותר של המעי, ניתן להימנע מניתוח נרחב ולבצע כריתה מקומית של הגידול בלבד.
• טיפול אנדוסקופי מיקרו-פולשני: בגידולים מוקדמים, קטנים ושטחיים ביותר, ניתן לטפל בלי ניתוח באופן מיקרו-פולשני בשיטה אנדוסקופית, בדרך כלל ESD.

טיפול כירורגי בסרטן מתקדם

סרטן המעי הגס מיוחד בכך שיש לו אפשרויות טיפול כירורגי גם בשלבים מתקדמים, אפילו במקרים מסוימים של סרטן גרורתי, שפוטנציאלית עשויות לרפא את הסרטן. סרטן המעי הגס שולח בדרך כלל גרורות לכבד לפני איברים אחרים, וניתן לכרות את החלק מהכבד המכיל אותן בתנאי שתישאר מספיק רקמת כבד לאחר מכן. לעתים נעשה שימוש בעירוי כימותרפיה ישירות לעורק הכבד (hepatic arterial infusion, HAI) לאחר הניתוח במטרה לשפר את תוצאותיו.

במקרים מסוימים של גרורות בכבד שלא ניתן לנתח נעשה שימוש בטכניקות של אבלציה (צריבה) לגרורות – שימוש בצורות אנרגיות שונות (למשל הקפאה, חימום, גלי מיקרו) על מנת להרוס את הגרורות באופן מקומי.

טיפול אונקולוגי בסרטן המעי הגס

רוב המקרים של סרטן המעי הגס מטופלים בשיטות אונקולוגיות בנוסף לניתוח, על מנת לשפר את תוצאותיו ולמנוע חזרה של הסרטן. שיטות הטיפול האונקולוגי כוללות:

• כימותרפיה: שילוב של תרופות כימותרפיות ניתן בדרך כלל לאחר הניתוח כדי להקטין את הסיכון לחזרת הגידול. במקרים מסוימים נותנים כימותרפיה גם לפני ניתוח על מנת להקטין את הגידול ולשפר את תוצאות הניתוח.
• הקרנות: טיפול בקרינה מהווה חלק מהטיפול בסרטן הרקטום. הקרנות ניתנות לפני הניתוח, לעתים קרובות בשילוב עם כימותרפיה, על מנת להקטין את הגידול ולאפשר תוצאות ניתוחיות טובות יותר.
• טיפולים ממוקדים: משפחה של תרופות בעלות מנגנוני פעולה ייחודיים המבוססים על שינויים מולקולריים מסוימים בתאי הסרטן. תרופות אלה ניתנות לעתים קרובות בשילוב עם כימותרפיה.
• אימונותרפיה: תרופות ייחודיות שמפעילות את מערכת החיסון של המטופל ומגייסות אותה להילחם בגידול. תרופות אימונותרפיות יכולות להיות חלק מהטיפול בסרטן המעי הגס, במיוחד במקרים מתקדמים או כאלה שלא הגיבו לטיפול הקונבנציונלי.

טיפול במסגרת מחקרית

תחום חקר הסרטן מוביל בחזית המחקר הרפואי, ובשנים האחרונות נחקרים פרוטוקולים חדשניים לטיפול בסרטן המעי הגס, כולל טיפולים בעלי מנגנוני פעולה מיוחדים כמו אימונותרפיה וטיפולים ממוקדים, ואפילו טיפול בסרטן מתקדם וגרורתי. ניתן להתייעץ עם הרופא לגבי קבלת טיפול חדשני במסגרת ניסוי קליני, במיוחד במקרים מתקדמים וכאלה שלא הגיבו היטב לטיפול הקונבנציונלי.

מה החשיבות של חוות דעת שניה בטיפול בסרטן המעי הגס?

סרטן המעי הגס נפוץ ביותר ועלול להיות מסוכן. אמנם המרכזים הרפואיים השונים בארץ מטפלים בהתאם להנחיות קבועות, אך לרופאים שונים עשויות להיות גישות עדיפות עליהם (למשל טיפול שמרני יותר לעומת טיפול אגרסיבי). יתרה מזאת, יש אפשרויות רבות לטיפול בסרטן המעי הגס, כולל ניתוחים בגישות חדשניות שמסייעות לדיוק ולהחלמה, וטיפולים אונקולוגיים ייחודיים. ניתן לפנות לקבלת חוות דעת שניה מרופא מומחה נוסף על מנת שתקבלו את הטיפול המתאים ביותר למחלתכם. חוות דעת שניה יכולה לחזק את ביטחונכם באבחנה ובתכנית הטיפולית שהוצעה לכם, ובמקרים מסוימים גם להעלות אפשרויות טיפול נוספות שאולי לא הוצעו לכם קודם.

מה ההמשך לאחר טיפול בסרטן המעי הגס?

לאחר השלמת הטיפול בסרטן המעי הגס המטופל ממשיך בשגרת בדיקות מעקב על מנת לנטר את התגובה לטיפול ולזהות חזרה של הסרטן. משך המעקב ותדירות הבדיקות נקבעים עבור כל מטופל בהתאם לשלב המחלה שהיה לו והטיפול שקיבל. בדיקות המעקב כוללות בדרך כלל בדיקות דם (כולל הסמן CEA), בדיקות הדמיה (למשל סי-טי) וקולונוסקופיות.

מה היתרונות של טיפול בסרטן המעי הגס ב״טופ איכילוב״?

סרטן המעי הגס הוא השני בשכיחותו בישראל אצל גברים ונשים כאחד, ומשפחות רבות מתמודדות איתו. בשנים האחרונות התפתחו הרבה פרוטוקולים לטיפול בסרטן המעי הגס, כולל כאלה שמשלבים טיפולים אונקולוגיים חדשניים, וניתוחים בגישות חדשניות שיכולים לקצר את ההחלמה ולשפר את איכות החיים, ויש חשיבות רבה לקבלת טיפול על ידי רופאים מנוסים. לטיפול בסרטן המעי הגס ב״טופ איכילוב״ מגוון יתרונות:

• זמינות התור: תוכלו להגיע במהירות לתור אצל מומחה מוביל, שיכול להיקבע אפילו לימים הקרובים לאחר פנייתכם אלינו. כך תוכלו להתחיל לקבל טיפול בהקדם ללא עיכוב.
• אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא שיטפל בכם, בהתאם למצב הרפואי הספציפי שלכם ועל פי ניסיונו הקליני. למשל, תוכלו לבחור באופן ספציפי מנתח עם ניסיון רב בניתוחי מעי גס בגישות מודרניות.
• טיפול על ידי הרופאים הבכירים ביותר: הצוות הרפואי שלנו כולל את המומחים המובילים בתחומיהם בארץ, פרופסורים ומנהלי מחלקות. אל רופאים אלה אי אפשר להגיע דרך קופות החולים ובתי החולים.
• ייעוץ יסודי ומקיף: ביקור רגיל בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את כל הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלותיו. לעומת זאת, ביקור פרטי נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יוכל לבחון בנחת את כל ההיסטוריה הרפואית של המטופל והבדיקות שעבר, לקבוע טיפול ולענות על כל שאלותיכם.
• הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: לעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופות החולים ולכן מפנה לבדיקה הנחוצה, ללא קשר לעלותה. קופת החולים מצידה מחויבת לשלם (לתת טופס 17) עבור בדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.
• סוגיות סודיות: ישנן בעיות רפואיות שרוב המטופלים היו רוצים לשמור בסוד. במקרה זה לביקור פרטי אצל הרופא יש יתרון נוסף: ביקור זה לא יופיע בתיק הרפואי המנוהל על ידי קופת החולים שלכם.