צרבת היא תופעה נפוצה מאוד המתבטאת בתחושת כאב ושריפה במרכז החזה. צרבת יכולה להופיע בגילאים שונים ובמצבים כמו הריון, ובעוד שצרבת קלה המופיעה מדי פעם לרוב אינה מהווה סיבה לדאגה, צרבת כרונית יכולה להפריע מאוד לאיכות החיים ולתפקוד היום-יומי ואף להעיד על מחלה רצינית הדורשת בירור וטיפול.
צרבת מופיעה לעתים קרובות אחרי האוכל, במיוחד לאחר ארוחה עשירה וכבדה, והיא עשויה להיות מוחמרת בזמן שכיבה או התכופפות. גם עישון מחמיר את הצרבת. בהתאם לסיבה הגורמת לצרבת יכולים להתלוות אליה תסמינים נוספים, למשל בחילה, טעם חמוץ בפה, נפיחות בבטן או כאבי בטן, כאבי גרון, שיעול וכו׳.
צרבת נובעת בדרך כלל מבעיות המשפיעות על הוושט, איבר במערכת העיכול הממוקם לאורך החזה דרכו מגיע המזון מהפה אל הקיבה. בעיית הוושט הגורמת לצרבת עשויה להיות פשוטה ולהגיב היטב לטיפול נוגד צרבת, אך לעתים מדובר בבעיה משמעותית יותר שיש לטפל בה בשיטות נוספות. יתרה מזאת, תסמינים דומים לצרבת עשויים לנבוע מבעיה באיברים אחרים בגוף. לכן, צרבת קשה וכרונית היא בעיה הדורשת בירור רפואי מעמיק, במיוחד אם אינה משתפרת עם טיפול סטנדרטי.
מה גורם לצרבת?
צרבת יכולה להוות תסמין של מספר בעיות הקשורות לוושט:
- מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי (Gastroesophageal reflux disease, GERD): הסיבה השכיחה ביותר לצרבת. זהו מצב בו נוזלי הקיבה עולים אל הוושט בשל בעיה בתפקוד סוגר הוושט התחתון (Lower esophageal sphincter, LES) שאמור למנוע את חזרת הנוזלים מהקיבה אל הוושט. במחלת הריפלוקס נוזל הקיבה המכיל חומצה ואנזימי עיכול מוחזר לוושט באופן תדיר, וגורם לנזק לרירית הוושט ולסימפטום האופייני של צרבת. ריפלוקס יכול להופיע כמחלה ראשונית בפני עצמה, אך גם להיגרם ממצבים שונים המעלים את הלחץ התוך בטני, למשל הריון או בקע סרעפתי.
- דלקת בוושט (Esophagitis): דלקת בוושט מתבטאת גם היא בתחושת כאב שורף בוושט. הדלקת יכולה להיות תוצאה של ריפלוקס בפני עצמו אך היא עשויה להיגרם מסיבות אחרות, למשל זיהום, תרופות מסוימות או מצב אלרגי בשם דלקת ושט אאוזינופילית (Eosinophilic esophagitis).
- כיב בוושט: כיבים הם פצעים שנוצרים בעקבות נזק לרירית מערכת העיכול ושחיקה שלה. כיבים שכיחים בעיקר בקיבה ובתריסריון, אך לעתים הם מופיעים גם בוושט ומתבטאים בכאב השורף האופייני במרכז החזה. כיבים בוושט נגרמים בדרך כלל מפגיעת חומצת הקיבה ברירית הוושט במחלת הריפלוקס, אך עשויות להיות להם סיבות אחרות, למשל שימוש ממושך בתרופות ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידלים (Nonsteroidal anti-inflammatory drugs, NSAIDs), מחלת קרוהן וכו׳.
- צרבת פונקציונלית (תפקודית): תחושת צרבת בהיעדר ריפלוקס. מצב זה נגרם ככל הנראה מהפרעה בעיבוד אותות עצביים במערכת העיכול, הגורמת לתחושת כאב בוושט כאשר אין באמת מעבר נוזלים מהקיבה לוושט.
- הפרעות בתנועתיות הוושט: מספר מצבים הנגרמים מהפרעות בתפקוד התנועתי התקין של הוושט, הכולל תנועות שרירים מסונכרנות להולכת המזון מטה אל הקיבה, פתיחה וסגירה מסונכרנות של סוגרי הוושט בזמן אכילה וכו׳. ישנן הפרעות שונות בתנועתיות הוושט שיכולות להתבטא בצרבת, לדוגמה:
- אכלזיה (Achalasia): מחלה נדירה יחסית הנגרמת מלחץ מוגבר בסוגר הוושט התחתון וקושי בהרפייתו. כתוצאה מכך, מזון ומשקאות מתקשים להתקדם מהוושט לקיבה. המחלה יכולה לגרום לתחושת צרבת, ולעתים קרובות מתבטאת בקשיי בליעה, חזרת מזון לפה וירידה במשקל.
- התכווצויות בוושט (Spastic esophageal motility disorders): קבוצת מחלות המאופיינת בהתכווצויות בלתי מתואמות של שרירי הוושט.
תחושת כאב שורף במרכז החזה המדמה צרבת יכולה להיגרם גם ממצבים שאינם קשורים לוושט, למשל:
- כיב קיבה
- דלקת חריפה או כרונית בקיבה (גסטריטיס, Gastritis)
- אבנים בכיס המרה
- בקע סרעפתי
- תסמונת המעי הרגיז
- מחלת קרוהן (Crohn's disease): מחלת מעי דלקתית שיכולה לגרום לכיבים לכל אורך מערכת העיכול, כולל בוושט עצמו. המחלה מתבטאת לעתים קרובות בכאבי בטן המלווים בשלשולים, ירידה במשקל וכו׳.
- מחלת לב איסכמית: אירועים לבביים חריפים עשויים להתבטא בכאבים שורפים במרכז החזה הדומים מאוד לצרבת. מרכיב חשוב מאוד בבירור הקליני של צרבת הוא שלילת מחלת לב איסכמית.
האם צרבת היא מסוכנת?
צרבת היא תופעה שכיחה שעשויה להופיע אצל כולם מדי פעם, למשל לאחר ארוחה כבדה. יחד עם זאת, צרבת כרונית עשויה לגרום לסיבוכים או להעיד על בעיה בריאותית אחרת.
הסיבה העיקרית לצרבת היא מחלת הריפלוקס. לריפלוקס כרוני עשויים להיות סיבוכים בעייתיים כתוצאה מהפגיעה הממושכת ברירית הוושט, למשל דלקת או כיבים בוושט, היצרות בוושט, ותסמונת בארט – שינויים טרום סרטניים של רירית הוושט התחתון שעלולים להתפתח לסרטן הוושט. לכן, צרבת כרונית וקשה דורשת בירור מעמיק על מנת לזהות סיבוכים אפשריים ולטפל בהם.
כמו כן, לעתים תסמינים דמויי צרבת קשורים לבעיות בריאותיות אחרות שדורשות טיפול, החל ממחלות אחרות של מערכת העיכול ועד למחלת לב איסכמית. לכן חשוב לעבור בירור רפואי, במיוחד אם הצרבת לא משתפרת עם טיפול תרופתי שגרתי.
איך מבררים צרבת?
תהליך הבירור של צרבת נועד לאבחן את הגורם לצרבת, לאתר נזקים וסיבוכים, ולשלול אבחנות אחרות שעשויות להתבטא בתסמינים דומים לצרבת, למשל מחלת לב איסכמית. תהליך הבירור של הצרבת עשוי לכלול את הבדיקות הבאות:
- אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה (גסטרוסקופיה): בדיקה במהלכה סורקים את מערכת העיכול העליונה מבפנים באמצעות צינור עם מצלמה המוכנס דרך הפה. הבדיקה יכולה לזהות בעיות שונות כמו שינויים אופייניים לריפלוקס, דלקת או כיבים בוושט, וכן להדגים סיבוכי ריפלוקס אם ישנם, למשל היצרות בוושט או תסמונת בארט. אנדוסקופיה יכולה לאתר מצבים אחרים שיכולים להתבטא בתסמינים דומים, למשל כיבי קיבה או תריסריון.
- בדיקת בליעת בריום – ושט קיבה תריסריון (וק״ת): שיקוף רנטגן של מערכת העיכול העליונה לאחר שתיית חומר ניגוד (בריום). הבדיקה יכולה לזהות שינויים לאורך הוושט והקיבה כמו דלקת בוושט, ועוזרת לאתר מצבים שיכולים לגרום לתסמינים דומים לצרבת כמו כיבי קיבה או תריסריון. הבדיקה מבוצעת לעתים קרובות במסגרת בירור הפרעות בליעה, שיכולות לנבוע מבעיות בתנועתיות הוושט.
- בדיקת מנומטריה: בדיקה המודדת את הלחץ בשריר הוושט ובסוגר הוושט התחתון באמצעות צינור המוכנס לוושט. הבדיקה מודדת את התכווצות השרירים לאורך הוושט ואת הקואורדינציה ביניהם, ויכולה לזהות הפרעות בתפקוד הסוגר, ריפלוקס ובעיות שונות בתנועתיות הוושט.
- ניטור חומציות במשך 24 שעות: בדיקה באמצעות מכשיר המוצמד לדופן הוושט דרך אנדוסקופיה אשר רושם את רמת החומציות (pH) בוושט לאורך יממה. המכשיר יכול לזהות ריפלוקס מהקיבה לוושט ולקבוע מתי הוא מתרחש ולמשך כמה זמן.
- בדיקת עכבה חשמלית בוושט (Intraluminal esophageal electrical impedance, EEI): בדיקה המזהה ריפלוקס מהקיבה לוושט ומודדת את כמותו. הבדיקה יכולה לזהות אפילו אירועים קצרים מאוד של ריפלוקס (עד כ-15 שניות), ולעתים מבוצעת בשילוב עם ניטור החומציות בוושט על מנת להשיג תמונה מלאה של הריפלוקס.
- בדיקות נוספות עשויות להתבצע על מנת לשלול אבחנות אחרות שיכולות להתבטא בתסמינים דומים לצרבת בהתאם לחשד הקליני, למשל אק״ג לזיהוי מחלת לב, אולטראסאונד בטן לזיהוי אבנים בכיס המרה וכו׳.
איך מטפלים בצרבת?
הטיפול בצרבת תלוי הן בגורם לצרבת והן בדרגת החומרה שלה, ועשוי לכלול שינויים באורח החיים, תרופות, ובמקרים מסוימים אף פרוצדורות אנדוסקופיות או כירורגיות. ברוב המקרים הצרבת נגרמת ממחלת הריפלוקס, אך אם הבירור הרפואי העלה סיבה אחרת לצרבת יינתן טיפול למחלה הבסיסית, למשל טיפול תרופתי למחלת קרוהן, תרופות ו/או צנתור למחלת לב איסכמית וכו׳. חלק מהמקרים מטופלים גם באמצעות ניתוחים, למשל ריפלוקס קשה, בקע סרעפתי ואכלזיה.
כצעד ראשון בטיפול בצרבת מומלצים שינויים בהרגלי התזונה כמו הימנעות ממזונות שעלולים להחמיר את הצרבת (אלכוהול, שוקולד, פירות הדר, עגבניות וכו׳), הימנעות מארוחות כבדות מדי והקפדה על מרווח מספיק בין הארוחה לשינה (3 שעות), הרמת זווית המיטה, הפסקת עישון, שמירה על משקל גוף תקין וכו׳.
טיפול תרופתי לצרבת
במקרה ששינויי אורח החיים לא מספיקים לבדם לשלוט בצרבת, הטיפול הראשון הוא לרוב תרופות שמטרתן להפחית את הפרשת החומצה מהקיבה. קיימות משפחות שונות של תרופות לצרבת וריפלוקס בדרגות חוזק שונות, חלקן במרשם רופא וחלקן ניתנות לרכישה ללא מרשם.
- סותרי חומצה (Antacids): חומרים ללא מרשם שאינם משפיעים על הפרשת החומצה מהקיבה אלא סותרים את החומצה בחלל מערכת העיכול. תרופות אלה עשויות להקל על הצרבת ולהפחית את פגיעתה של החומצה ברירית הוושט, ולעתים הן משולבות עם חומרים פעילים נוספים המקלים על תסמינים אחרים במערכת העיכול, למשל גזים או עצירות. תרופות אלה מתאימות בעיקר לצרבת קלה המופיעה מדי פעם, אך עלולות להיות להן תופעות לוואי בעייתיות בשימוש ממושך.
- חסמי H2: תרופות המפחיתות את פעולתו של חומר בשם היסטמין המעודד הפרשת חומצה בקיבה. מועילות לצרבת ותסמיני ריפלוקס בדרגה נמוכה עד בינונית, ותורמות לריפוי תהליך דלקתי בוושט.
- מעכבי משאבות מימן (Proton pump inhibitors, PPIs): התרופות החזקות והיעילות ביותר לטיפול בצרבת וריפלוקס. מפחיתות את הפרשת החומצה בקיבה ומאפשרות לרירית הוושט להחלים.
- תרופות פרו-קינטיות (Prokinetic medications): תרופות המגבירות את תנועתיות מערכת העיכול, למשל פראמין (Metoclopramide), יכולות לסייע להתרוקנות הקיבה ולהפחית צרבת ותסמיני ריפלוקס במקרים מסוימים.
טיפולים פולשניים לריפלוקס וצרבת
הטיפול התרופתי לריפלוקס יעיל ברוב המקרים, אך לעתים נותרים סימפטומים משמעותיים למרות הטיפול. צרבת שאינה מגיבה כלל לטיפול תרופתי היא נורת אזהרה לאבחנה שאינה ריפלוקס, ולכן במקרים בהם התרופות לא עוזרות מספיק יבוצע בירור נוסף הכולל בדיקות שלא בוצעו קודם לכן, במטרה לאשר שהצרבת אכן נגרמת מריפלוקס ולא מבעיה אחרת.
במקרי ריפלוקס שאינם מוקלים מספיק עם טיפול תרופתי הטיפול עשוי להיות כירורגי או פולשני:
- ניתוח לריפלוקס – פונדופליקציה (Fundoplication): ניתוח בו עוטפים את החלק העליון של הקיבה מסביב לוושט על מנת לחזק את סוגר הוושט התחתון ולמנוע ריפלוקס. הניתוח יעיל גם להקטנת בקע סרעפתי. ניתן לבצע את הניתוח בגישה לפרוסקופית, דרך מספר חתכים קטנים בבטן ובהנחיית מצלמה, במקום בגישה פתוחה דרך חתך גדול.
- פונדופליקציה אנדוסקופית (Transoral incisionless fundoplication, TIF): פרוצדורה לחיזוק סוגר הוושט התחתון באופן דומה לניתוח, אך בגישה אנדוסקופית פחות פולשנית שאינה דורשת חתכים בבטן. הפעולה מתבצעת תחת התבוננות ישירה במערכת העיכול מבפנים, ובמהלכה משתמשים במכשיר אנדוסקופי מיוחד כדי לעטוף את החלק העליון של הקיבה מסביב לחלק התחתון של הוושט ולקבע אותו למקום עם סיכות.
- סטרטה (Stretta): טיפול אנדוסקופי המבוסס על גלי רדיו (Radiofrequency, RF). גלי הרדיו מחממים את סוגר הוושט התחתון, מה שגורם לעיבוי שריר הסוגר והפחתת הריפלוקס.
- מערכת לינקס (LINX Reflux Management System): טבעת המושתלת מסביב לוושט בפעולה לפרוסקופית מיקרו-פולשנית ומחזקת את פעולת סוגר הוושט התחתון. הטבעת מורכבת מחרוזי טיטניום בעלי ליבה מגנטית אשר שומרים על הוושט סגור, ובזמן בליעה הקשרים המגנטיים בין החרוזים ניתקים ומאפשרים למזון לעבור אל הקיבה.
חוות דעת שניה בצרבת – למה זה חשוב?
צרבת היא תסמין שכיח שלעתים קרובות אינו מעיד על בעיה בריאותית משמעותית, אך צרבת כרונית עשויה להעיד על ריפלוקס קשה שעלול לגרום לסיבוכים. יתרה מזאת, אם הצרבת אינה מגיבה לתרופות ייתכן כי היא מעידה על מצב רפואי אחר שדורש טיפול משלו. לכן, חשוב להתייחס במלוא תשומת הלב לצרבת כרונית וקשה. חוות דעת שניה מסייעת להבטיח שתקבלו את האבחנה הנכונה והטיפול הטוב ביותר.
מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?
- כאשר ישנו ספק בנכונות האבחנה.
- לפני התחלת תוכנית טיפול, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית נכונה.
- כאשר הטיפול לא הניב תוצאות טובות מספיק, או במקרה של החמרה במצב.
מה היתרונות של חוות דעת שניה?
- רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
- חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של הסיבה לצרבת שעלולה להוביל לטיפול לא מתאים.
- מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
- ניתן לקבל חוות דעת שניה מרופא בעל מומחיות בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל גסטרואנטרולוג מומחה בבירור צרבת בבדיקות אנדוסקופיות מתקדמות ולא גסטרואנטרולוג כללי.
- מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב ושיבא. בבתי חולים אלה משתמשים בכל שיטות האבחון והטיפול המודרניות, והם מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול.
- רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לעבוד בשיטות המקובלות באותם בתי חולים.
- אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
- לרופאים שונים יש לעתים גישות טיפול מועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להציע גישה טיפולית שונה.
- לעתים מטופלים מתלבטים לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים, אך בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
- חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, מכיוון שקופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
- פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).
מה החסרונות של חוות דעת שניה?
- חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
- תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.
למה כדאי לטפל בצרבת בטופ איכילוב?
צרבת היא תופעה שכיחה שיכולה לפגוע משמעותית באיכות החיים, ותהליך האבחון והטיפול שלה עשוי לדרוש בדיקות מתקדמות ומיוחדות. חשוב לעבור בירור רפואי מעמיק במקרים של צרבת כרונית, במיוחד אם היא לא מגיבה היטב לטיפול. דרך טופ איכילוב תוכלו להגיע אל הגסטרואנטרולוגים המומלצים ביותר, ולעבור בירור מקצועי ואמין להבטחת הטיפול המיטבי. יש יתרונות רבים לטיפול בצרבת בטופ איכילוב:
- מינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל מומחה גסטרו מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
- אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול במחלה הספציפית שלכם, למשל גסטרואנטרולוג מומחה באנדוסקופיה פולשנית בעל ניסיון רב בטיפול בריפלוקס וסיבוכיו בשיטות אנדוסקופיות מתקדמות.
- קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
- ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
- הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהבדיקות האבחנתיות המיוחדות והטיפולים המתקדמים לצרבת הם יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.
