קוליטיס כיבית

Профессор Орэн Шиболет

אורן שיבולת

פּרוֹפֶסוֹר

ראש המחלקה לגסטרואנטרולוגיה איכילוב

Лечение язвенного колита в Израиле

קוליטיס כיבית (Ulcerative colitis, UC) היא מחלת מעי דלקתית (Inflammatory bowel diseases, IBD) המאופיינת בדלקת וכיבים (פצעים) ברירית המעי הגס והחלחולת (רקטום). זוהי מחלה כרונית בעלת מהלך אופייני של החמרות והטבות לאורך הזמן. המחלה מופיעה לעתים קרובות מתחת לגיל 30, והיא נפוצה בישראל ובמיוחד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי.

הסימפטומים של קוליטיס כיבית משתנים ממטופל למטופל בהתאם לחומרת המחלה, והם כוללים שלשול (שיכול להיות דמי או רירי), כאבי בטן, דימום מפי הטבעת, כאב רקטלי, תחושת צורך למתן צואה גם בהיעדר צואה, תשישות, ירידה במשקל ועוד. קוליטיס כיבית גורמת בחלק מהמקרים גם לסימפטומים שאינם קשורים למערכת העיכול, למשל בעור ובמפרקים. לא קיים טיפול שיכול לרפא קוליטיס כיבית לחלוטין, אך קיימים טיפולים שיכולים לשלוט היטב בהחמרות ולהשיג רמיסיה ארוכת טווח.

איך מאבחנים קוליטיס כיבית?

כאשר עולה חשד קליני לקוליטיס כיבית, התהליך האבחנתי מתחיל מראיון רפואי ובדיקה גופנית שמטרתם לאפיין את התסמינים ולעזור להבחין בין קוליטיס כיבית לבין מחלת קרוהן (מחלת מעי דלקתית אחרת). תהליך הבירור עשוי לכלול את הבדיקות הבאות:

  • בדיקות מעבדה:
    • בדיקות דם לזיהוי סימני דלקת, אנמיה שיכולה להיגרם מהמחלה ועוד.
    • בדיקות צואה: מאפשרות לזהות תאי דלקת בצואה ולשלול זיהום שנגרם מחיידקים, וירוסים או טפילים. בדיקת צואה ייחודית בשם קלפרוטקטין (Calprotectin) תומכת באבחנה של קוליטיס כיבית וגם משמשת למעקב אחר המחלה והתגובה לטיפול.
  • בדיקות הדמיה:
    • צילום רנטגן יכול להדגים סימנים אופייניים לקוליטיס כיבית, וגם לזהות סיבוכים חריפים מסוימים.סריקת סי-טי (CT) יכולה להדגים את הדלקת במעי וגם לזהות סיבוכים של המחלה. קיים פרוטוקול ייחודי לסי-טי בשם אנטרוגרפיה (CT Enterography) שרגיש יותר בזיהוי דלקת במעי.אנטרוגרפיה בתהודה מגנטית (Magnetic Resonance Enterography): סוג של סריקת MRI שמדגימה היטב דלקת במעי הגס ועוזרת להבחין בין קוליטיס כיבית לקרוהן.
    • אולטרא-סאונד מעי (Intestinal ultrasound, IUS): טכניקת הדמיה של המעי בזמן אמת שעוזרת לאבחן את המחלה וגם מאפשרת לעקוב אחרי המחלה והתגובה לטיפול באופן בלתי פולשני.
  • קולונוסקופיה: הבדיקה האבחנתית לקוליטיס כיבית היא בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול התחתונה באמצעות מצלמה. הבדיקה יכולה להראות שינויים אופייניים לקוליטיס כיבית ברירית המעי הגס, וגם מאפשרת ליטול דגימות רקמה (ביופסיות) שנשלחות למעבדה להתבוננות תחת מיקרוסקופ על מנת לזהות מאפיינים מיקרוסקופיים ייחודיים לקוליטיס כיבית.

איך מטפלים בקוליטיס כיבית?

הטיפול בקוליטיס כיבית מחולק לטיפול בהחמרות חריפות וטיפול אחזקתי שמטרתו למנוע החמרות. הטיפול הראשוני הוא בדרך כלל תרופתי, וקיימים גם ניתוחים לטיפול בקוליטיס כיבית. בנוסף, קיימים טיפולים שונים תרופתיים וניתוחיים לסיבוכים של המחלה.

משרד רופא אבחון
משרד רופא אבחון

טיפול תרופתי בקוליטיס כיבית

קיימות קבוצות שונות המשמשות לטיפול בקוליטיס כיבית כטיפול בהחמרות ו/או כטיפול אחזקתי. לעתים יש צורך במספר ניסיונות עם תרופות שונות על מנת לאזן היטב את המחלה, ובחלק מהמקרים משתמשים בשילוב של תרופות מכמה משפחות. התרופות לטיפול בקוליטיס כיבית כוללות:

  • תרופות נוגדות דלקת:
    • אמינוסליצילטים, נקראים גם 5ASA: תרופות המהוות במקרים רבים את הקו הראשון לטיפול בקוליטיס כיבית קלה עד בינונית, הן בהחמרות והן כטיפול אחזקתי. ניתנות בצורת כדורים או בצורה מקומית דרך חוקן/נרות.
    • סטרואידים: בדרך כלל ניתנים כטיפול בהחמרות ולא כטיפול אחזקתי, בשל תופעות לוואי בעייתיות בשימוש ארוך טווח. סטרואידים יכולים להינתן בצורת כדורים, חוקן, ואפילו בעירוי תוך-ורידי בהחמרות קשות.
  • תרופות אימונומודולטוריות (Immunomodulators): תרופות המפחיתות את התגובה הדלקתית על ידי החלשת פעילות מערכת החיסון. ניתנות בתור טיפול אחזקתי למניעת החמרות, בעיקר אצל מטופלים שהטיפול בתרופות מקבוצת 5ASA אינו מספיק להם. יכולות להינתן בצורת כדורים או זריקות.
  • תרופות ביולוגיות: תרופות בעלות מנגנוני פעולה ייחודיים המשפיעים על מרכיבים ספציפיים של מערכת החיסון ברמה המולקולרית. משמשות גם כטיפול בהחמרות וגם כטיפול אחזקתי וניתנות בצורת זריקות או עירוי.
  •  ״מולקולות קטנות״: קבוצה חדשנית של תרופות בעלות מנגנוני פעולה ייחודיים הממוקדים באופן ספציפי למרכיבים מסוימים של מערכת החיסון בדומה לתרופות ביולוגיות, אך בשונה מהן מגיעות בצורת כדורים. יכולות להינתן כטיפול בהחמרות וכטיפול אחזקתי.

בנוסף לתרופות המיועדות לטיפול בהחמרות ולטיפול האחזקתי, יכולות להינתן גם תרופות להקלה סימפטומטית, למשל משככי כאבים, תרופות נגד שלשול, תרופות אנטיספסמודיות נגד כאבי בטן, תוספי ברזל במקרים של אנמיה ועוד.

טיפול כירורגי לקוליטיס כיבית

ניתוחים מהווים חלק מהטיפול בקוליטיס כיבית, בעיקר אצל מטופלים שהטיפול התרופתי לא מספיק לאיזון המחלה שלהם. ניתוח בו כורתים את המעי הגס והרקטום יכול פוטנציאלית להביא להחלמה מהמחלה. בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בטכניקות מתקדמות לביצוע הניתוחים, למשל ניתוחים בגישה רובוטית שמאפשרים דיוק רב ביותר, החלמה מהירה יותר והפחתה בשיעור הסיבוכים.

הניתוח העיקרי לקוליטיס כיבית נקרא J פאוץ׳ (Ileal pouch-anal anastomosis, IPAA). בניתוח זה כורתים את המעי הגס והרקטום, ויוצרים מהחלק הסופי של המעי הדק פאוץ׳ – מעין שק מהרקמה בצורת האות J שיכול להכיל את הצואה. הפאוץ׳ מחובר בהשקה לפי הטבעת, ומאפשר התרוקנות בצורה הדומה ביותר לטבעית. קיים גם ניתוח בשם קוך פאוץ׳ (Koch pouch) בו לא יוצרים השקה עם פי הטבעת אלא שהפאוץ׳ מתחבר לפתח בדופן הבטן (סטומה) דרכו ניתן לרוקן את תכולת המעי באמצעות צינורית בשעת הצורך (ולא באופן קבוע לתוך שקית).

ניתוחים הם גם במקרים מסוימים הטיפול לסיבוכים חריפים של המחלה, למשל במקרים של החמרות חריפות במיוחד, התנקבות של המעי וכו׳. בניתוחים דחופים לסיבוכים בדרך כלל לא מבוצעת השקה לפי הטבעת אלא סטומה חיצונית, אך במקרים רבים ניתן לסגור את הסטומה וליצור השקה לפי הטבעת מאוחר יותר.

מעקב

מטופלים עם קוליטיס כיבית נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות נוספות, בעיקר סרטן המעי הגס. לכן, המטופלים צריכים להקפיד על שגרה של בדיקות מעקב לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בתדירות גבוהה יחסית. תדירות הבדיקות נקבעת על ידי היקף המחלה במעי ומשך הזמן שעבר מאז האבחנה.

הבדיקה העיקרית במסגרת המעקב לגילוי סרטן המעי הגס אצל מטופלים עם קוליטיס כיבית היא קולונוסקופיה. קיימת בדיקת קולונוסקופיה מיוחדת לאיתור סרטן המעי הגס בקוליטיס כיבית בשם כרומואנדוסקופיה (Chromoendoscopy) במהלכה מזליפים לתוך המעי צבע שעוזר לראות טוב יותר את רירית המעי הגס. לאחרונה פותחה שיטה בשם כרומואנדוסקופיה וירטואלית (Virtual chromoendoscopy) שמשתמשת במקום הזלפת צבע בטכנולוגיה ייחודית בשם Narrow band imaging – NBI להדגמה מפורטת של רירית המעי הגס.

בדיקת הדמיה בשם אולטרא-סאונד מעי (Intestinal ultrasound, IUS) יעילה למעקב אחר מטופלים עם קוליטיס כיבית ולהערכת התגובה לטיפול באופן בלתי פולשני, וחוסכת ביצוע קולונוסקופיות מרובות.

פעולות אנדוסקופיות
פעולות אנדוסקופיות

חוות דעת שניה בקוליטיס כיבית – למה זה חשוב?

קוליטיס כיבית עשויה להיות מורכבת מאוד לטיפול ולגרום לתחלואה קשה ולסיבוכים אם אינה מאוזנת היטב. יחד עם זאת, קיימות אפשרויות טיפול רבות לקוליטיס כיבית. חשוב להתייחס לקוליטיס כיבית בתשומת לב מירבית על מנת להבטיח את הטיפול הטוב ביותר.

מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?

  • כאשר ישנו ספק בנכונות האבחנה.
  • לפני התחלת תוכנית טיפול, מכיוון שהגורם העיקרי להצלחת הטיפול הוא תוכנית טיפולית מדויקת.
  • כאשר הטיפול אינו מניב את התוצאות הרצויות, או במקרה של החמרה במצב.

מה היתרונות של חוות דעת שניה?

  • רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות, ותמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
  • חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, למשל אבחנה שגויה של קוליטיס כיבית במקום מחלה אחרת כמו קרוהן, שעלולה להוביל לטיפול לא מתאים.
  • מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכון לטעות רפואית הוא מזערי.
  • ניתן לקבל חוות דעת שניה מרופא בעל מומחיות בבעיה הרפואית הספציפית שלכם, למשל גסטרואנטרולוג מומחה במחלות מעי דלקתיות ולא גסטרואנטרולוג כללי.
  • מומלץ לקבל חוות דעת שניה מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב ושיבא. בבתי חולים אלה משתמשים בכל שיטות האבחון והטיפול המודרניות, והם מציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול.
  • רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לעבוד בשיטות הקיימות באותם בתי חולים.
  • אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי, קורא את כל הפרסומים המדעיים בעיתונות הרפואית, משתתף בכל הכנסים וכו׳. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
  • לרופאים שונים יש לעתים גישות טיפול מועדפות עליהם, ורופא אחר יכול להציע גישה טיפולית שונה.
  • לעתים מטופלים מתלבטים לגבי נכונות הטיפול שהם מקבלים, בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו וצריך להשלים את הטיפול. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
  • חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, שכן קופות החולים לפעמים מקדמות טיפולים מסוימים מסיבות שלהן.
  • פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ומדינות אירופה).

מה החסרונות של חוות דעת שניה?

  • חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
  • תצטרכו להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.

למה כדאי לטפל בקוליטיס כיבית בטופ איכילוב?

הטיפול בקוליטיס כיבית הוא מורכב ולעתים דורש שילוב של גישות טיפוליות שונות על ידי צוות רפואי רב-תחומי. יש חשיבות לקבלת הטיפול מצוות רפואי מיומן ומנוסה. לטיפול בקוליטיס כיבית בטופ איכילוב יתרונות רבים:

  • זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל מומחה גסטרו מוביל, אפילו פרופסור ידוע, תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכם.
  • אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא המתאים לכם ביותר על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו בטיפול במחלה הספציפית שלכם, למשל גסטרואנטרולוג מומחה במחלות מעי דלקתיות או כירורג בעל ניסיון רב בניתוחי פאוץ׳ לקוליטיס כיבית.
  • קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: צוות הרופאים שלנו מורכב מהרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
  • ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופל ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יכול לשוחח בנחת עם המטופל, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
  • הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהבדיקות האבחנתיות המתקדמות והטיפולים החדשניים לקוליטיס כיבית הם יקרים, ולעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור להסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים ללא קשר לעלותם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.

תאריך פרסום:

דילוג לתוכן