סרטן צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם נפוץ בקרב נשים ברחבי העולם, אבל בישראל השכיחות שלו נמוכה למדי. יחד עם זאת, הוא עלול להיות סרטן מסוכן וקשה לטיפול. שכיחותו של סרטן צוואר הרחם בישראל במגמת ירידה הודות לבדיקות לגילוי מוקדם של המחלה (משטח פאפ) והתערבות יעילה בשלבים טרום-סרטניים.

סרטן צוואר הרחם אופייני בדרך כלל לנשים צעירות, מתחת לגיל 50. כמעט כל המקרים של סרטן צוואר הרחם נגרמים מוירוס הפפילומה (HPV), וירוס נפוץ מאוד באוכלוסיה שעובר במגע מיני. אמנם ברוב המקרים הדבקה בוירוס הפפילומה לא גורמת לסרטן, אבל סרטן יכול להופיע גם שנים רבות אחרי ההדבקה. קיים היום חיסון לוירוס הפפילומה המכסה את 9 הזנים השכיחים והמסוכנים ביותר של הוירוס, שמפחית באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם. החיסון ניתן היום לנערות ונערים בגיל 13-14 במסגרת בית הספר, וניתן לקבלו דרך קופות החולים עד גיל 45.

איך מאבחנים את סרטן צוואר הרחם?

סרטן צוואר הרחם בשלב מוקדם בדרך כלל לא גורם לתסמינים קליניים, והוא מתגלה בדרך כלל בבדיקות פאפ שגרתיות. כאשר סרטן צוואר הרחם גורם לתסמינים הם לרוב לא ספציפיים ועלולים להיות משוייכים למצבים רפואיים אחרים, למשל דימום נרתיקי בין מחזורי הוסת או לאחר יחסי מין, דימום נרתיקי לאחר גיל המעבר, כאבים ביחסי מין או הפרשות חריגות מהנרתיק.

כאשר עולה חשד קליני לסרטן צוואר הרחם, או כאשר בדיקת הפאפ אינה תקינה, הבירור כולל את הבדיקות הבאות:

• בדיקה גינקולוגית: להערכת המצב הכללי של מערכת הרבייה באמצעות התבוננות, מישוש ואולטרא-סאונד גינקולוגי.
• קולפוסקופיה: בדיקה במהלכה מתבוננים בצוואר הרחם באמצעות מצלמה מיוחדת דרך הנרתיק, המאפשרת לראות היטב שינויים בצוואר הרחם שאינם נראים לעין.
• ביופסיה: האבחנה הסופית של סרטן צוואר הרחם נקבעת על ידי נטילת דגימה מהרקמה ובחינתה תחת מיקרוסקופ. הביופסיה מתבצעת במהלך קולפוסקופיה, באחת השיטות הבאות:
  • ביופסיה מכוונת (Punch biopsy): נטילה ישירה של דגימה מנגע שניתן לראות בעין או בקולפוסקופיה.
  • גרידת צוואר הרחם (Endocervical curettage, ECC): כאשר אין נגע שניתן לראות, משתמשים במכשיר קטן בשם קורטה לדגימת רקמה מתעלת צוואר הרחם.
• ביופסיית חרוט (קוניזציה): במקרים מסוימים שביופסיה בקולפוסקופיה לא הספיקה, או במקרים של שינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם, מבוצעת פעולה פולשנית יותר במהלכה מוסר מצוואר הרחם חרוט של רקמה, בהרדמה מקומית או כללית, בדרך כלל באמצעות לולאה חשמלית (Loop electrosurgical excision procedure, LEEP). פעולה זו מהווה גם את הטיפול בנגעים טרום-סרטניים בצוואר הרחם.

לאחר שביופסיה מאשרת את האבחנה של סרטן צוואר הרחם, מתבצעות בדיקות נוספות על מנת להעריך את מידת ההתפשטות של הסרטן בגוף, כלומר השלב (Stage) שלו. בירור זה לרוב מבוסס על בדיקות הדמיה, למשל: סי-טי (CT), אם-אר-איי (MRI) וסריקת פט (PET), שמטרתן להעריך את היקף המחלה בתוך האגן, לזהות התפשטות לאיברים סמוכים או גרורות מרוחקות, ולסייע בתכנון הניתוח.

לסרטן צוואר הרחם 4 שלבים, כאשר מספר גבוה יותר מייצג מחלה מתקדמת יותר: בשלב 1 הסרטן מוגבל לצוואר הרחם, ואילו בשלב 4 הוא כבר התפשט לאיברים אחרים או שלח גרורות. לעתים ניתן לקבוע באופן סופי את השלב של סרטן צוואר הרחם רק לאחר ניתוח.

איך מטפלים בסרטן צוואר הרחם?

הטיפול בסרטן צוואר הרחם תלוי בשלב שלו, וגם בשיקולים הקשורים למטופלת עצמה כמו גילה, העדפותיה ומצבה הבריאותי הכללי. ברוב המקרים הטיפול כולל ניתוח במטרה להסיר את הגידול במלואו ככל האפשר, ולעתים קרובות גם טיפול משלים אונקולוגי.

טיפול כירורגי בסרטן צוואר הרחם

רוב המקרים של סרטן צוואר הרחם מטופלים בניתוח שמטרתו לכרות את הגידול וגם לאבחן באופן סופי את שלב המחלה. בשלב המוקדם ביותר של המחלה (שלב IA1) ביופסיית חרוט (קוניזציה) עשויה להספיק בתור הטיפול בסרטן, אבל ברוב המקרים נדרש ניתוח בהיקף רחב יותר. באופן קלאסי הניתוחים מבוצעים בגישה פתוחה דרך חתך גדול בבטן, אבל כיום גובר השימוש בגישות לפרוסקופיות או רובוטיות דרך מספר חתכים קטנים בדופן הבטן:

• כריתת רחם פשוטה (Total hysterectomy): כריתה של הרחם וצוואר הרחם, מתאימה לגידול בשלבים מוקדמים מאוד.
• כריתת רחם רדיקלית (Radical hysterectomy): הניתוח העיקרי לסרטן צוואר הרחם, הכולל כריתה נרחבת של הרחם, צוואר הרחם, ורקמה מצדי הרחם בשם פרמטריה. אצל מטופלות אחרי גיל המעבר לעתים מסירים גם את השחלות, אבל אצל מטופלות לפני גיל המעבר משתדלים להימנע מכך מכיוון שכריתת השחלות גורמת להקדמה של גיל המעבר.
• כריתה רדיקלית של צוואר הרחם (Radical trachelectomy): אצל נשים צעירות עם גידול בשלבים מוקדמים שגודלו עד 2 ס״מ, ניתן להימנע מכריתת הרחם ולשמר את האפשרות להרות בעתיד, באמצעות ניתוח לכריתה של צוואר הרחם וחלק מהרקמה המקיפה אותו. ניתוח זה יכול להתבצע דרך הבטן, דרך הנרתיק או בגישה רובוטית.
• דיסקציית בלוטות לימפה (Lymph node dissection): ברוב המקרים הניתוח כולל כריתה של בלוטות לימפה סמוכות באגן, על מנת לוודא שאינן מעורבות בתאי סרטן ולשפר את סיכויי ההצלחה של הניתוח.
  • דגימת בלוטות הזקיף (Sentinel lymph node biopsy): בחלק מהמקרים ניתן להימנע מכריתה רחבה של בלוטות לימפה באגן באמצעות דגימה של בלוטות הזקיף: בפעולה זו מוזרק במהלך הניתוח פיגמנט (צבע) אל אזור הגידול. בלוטות הלימפה הראשונות שנצבעות בפיגמנט, הן בלוטות הזקיף, מוסרות ונשלחות לבחינה מיקרוסקופית לאיתור תאים סרטניים. אם בלוטות הזקיף נקיות מסרטן, סביר להניח שגם יתר הבלוטות לא מעורבות בו.

טיפול אונקולוגי בסרטן צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם עלול להיות מסוכן מאוד, ולכן הטיפול בו כולל לעתים קרובות בנוסף לניתוח גם טיפול אונקולוגי שמטרתו לשפר את סיכויי ההצלחה ולמנוע חזרה של הגידול:

• קרינה: טיפול בהקרנות ניתן בדרך כלל כטיפול משלים לאחר ניתוח, בחלק מהמקרים בשילוב עם כימותרפיה. הקרנות יכולות להיות הטיפול הראשוני בגידולים שאינם מתאימים לניתוח. הטיפול בקרינה ניתן באחת השיטות הבאות, או בשילוב שלהן:
  • קרינה חיצונית (External beam radiation therapy, EBRT)
  • קרינה פנימית (ברכיתרפיה, Brachytherapy) דרך הנרתיק
• כימותרפיה: תרופות כימותרפיות ניתנות בדרך כלל כטיפול משלים ביחד עם הקרנות על מנת לשפר את היעילות שלהן, והן גם משמשות לטיפול בסרטן צוואר הרחם בשלבים מתקדמים.
• טיפולים ממוקדים: תרופות ייחודיות שפעולתן מבוססת על שינויים מולקולריים מסוימים המבוטאים בתאי הגידול. תרופות ממוקדות משמשות בחלק מהמקרים לטיפול בסרטן מתקדם של צוואר הרחם, לעתים קרובות בשילוב עם כימותרפיה.
• אימונותרפיה: תרופות שפעילותן מבוססת על הפעלת המערכת החיסונית של המטופלת וגיוסה להילחם בגידול. בחלק מהפרוטוקולים נעשה שימוש בתרופה אימונותרפית, בעיקר בסרטן מפושט של צוואר הרחם או בחזרה של המחלה לאחר טיפול בכימותרפיה.

טיפולים ניסיוניים לסרטן צוואר הרחם

תחום חקר הסרטן הוא תחום מוביל בחזית המחקר הרפואי, ובשנים האחרונות התפתחו טיפולים חדשניים לסרטן בעלי מנגנוני פעולה ייחודיים, ופרוטוקולים טיפוליים שונים שעשויים להיות יעילים לסרטן שלא הגיב לטיפולים אחרים. ניתן להתייעץ עם הרופא לגבי קבלת טיפולים חדשים לסרטן צוואר הרחם במסגרת ניסוי קליני, במיוחד במקרים של סרטן מתקדם שלא הגיב היטב לטיפול הקונבנציונלי.

סרטן צוואר הרחם – חוות דעת שניה: למה זה חשוב?

סרטן צוואר הרחם עלול להיות מסוכן ביותר, וההתמודדות עמו ועם הטיפול בו עשויה להיות קשה מאוד עבור המטופלת. חשוב להתייחס לסרטן צוואר הרחם במלוא תשומת הלב על מנת להבטיח את הטיפול הטוב ביותר.

מתי צריך לפנות לחוות דעת שניה?

1. כאשר המטופלת אינה בטוחה בנכונות האבחנה.
2. לפני התחלת תוכנית הטיפול, מכיוון שתוכנית טיפול מדויקת היא הגורם העיקרי להצלחת הטיפול.
3. כאשר הטיפול לא הניב תוצאות טובות מספיק, או כאשר המחלה חזרה לאחר טיפול.

מה היתרונות של חוות דעת שניה?

1. רופאים הם בני אדם והם עלולים לטעות. תמיד כדאי לקבל פרספקטיבה נוספת.
2. ניתן לקבל חוות דעת שניה מרופא בעל מומחיות ספציפית במצב הרפואי שלך, למשל גינקולוג אונקולוגי מומחה בסרטן צוואר הרחם ולא גינקולוג כללי.
3. לעתים קרובות לרופאים יש גישות טיפוליות מועדפות עליהם שהתרגלו אליהן. רופא אחר יכול להציע גישת טיפול שונה.
4. מומלץ לקבל חוות דעת נוספת מרופא מבית חולים גדול כמו איכילוב או שיבא. בתי חולים אלה משתמשים בכל שיטות הטיפול המודרניות ומציעים את המגוון הרחב ביותר של אפשרויות טיפול.
5. רופאים מבתי חולים קטנים לעתים רגילים לטפל בשיטות הקיימות באותם בתי חולים.
6. חשוב לקבל חוות דעת שניה מרופא שאינו עובד עם קופת החולים, מכיוון שקופת החולים לפעמים מקדמת טיפולים מסוימים מסיבות שלה.
7. חוות דעת שניה מפחיתה משמעותית את הסיכון לטעות רפואית, כמו אבחנה שגויה של סוג הגידול או השלב שלו, מה שעלול לגרור טיפול לא מתאים. מצד שני, כאשר שני רופאים ממליצים על אותו הטיפול, הסיכוי לטעות רפואית כמעט שלא קיים.
8. חוות דעת שניה מחזקת את ביטחונה של המטפלת באבחנה ובתוכנית הטיפול, ועוזרת למטופלת להרגיש מוכנה יותר לקראתו.
9. לעתים מטופלות חשות ספקות לגבי נכונות הטיפול שהן מקבלות, בשלב שכבר מאוחר מדי לשנות אותו וצריך לסיים את הטיפול. לכן חשוב לפנות לחוות דעת שניה לפני תחילת הטיפול.
10. אין רופא שמחזיק בכל הידע הרפואי הקיים, קורא את כל הפרסומים בעיתונות הרפואית המקצועית, משתתף בכל הכנסים ומעודכן בכל החידושים. רופאים שונים יכולים לתרום מידע שונה.
11. פניה לחוות דעת שניה היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה במדינות המערב (ארצות הברית ואירופה).

מה החסרונות של חוות דעת שניה?

1. חוות דעת שניה היא בתשלום והמחיר מתחיל מ-1500 ש״ח.
2. תצטרכי להגיע פיזית לתל אביב כדי להיפגש עם הרופא.

מה ההמשך לאחר טיפול בסרטן צוואר הרחם?

לאחר השלמת הטיפול בסרטן צוואר הרחם, המטופלת נכנסת למסגרת של שגרת בדיקות מעקב שמטרתן לעקוב אחר התגובה לטיפול ולזהות מוקדם ככל האפשר חזרה של הסרטן. משך המעקב, תדירותו והבדיקות שהוא כולל נקבעים אינדיבידואלית לכל מטופלת בהתאם לשלב הסרטן שהיה לה ולטיפול שקיבלה.

המעקב בדרך כלל כולל בדיקה גינקולוגית ומשטח פאפ (אצל מי שעברה כריתה של הרחם או צוואר הרחם הוא נלקח מהחלק העליון של הנרתיק), ולעתים גם בדיקות דם ובדיקות הדמיה כמו סי-טי.

מה היתרונות של טיפול בסרטן צוואר הרחם ב״טופ איכילוב״?

סרטן צוואר הרחם עלול להיות מסוכן מאוד, אבל גילוי מוקדם שלו וטיפול הולם יכולים להביא להחלמה מלאה. יש חשיבות רבה לטיפול בסרטן צוואר הרחם על ידי צוות רפואי מנוסה ומיומן. לטיפול בסרטן צוואר הרחם ב״טופ איכילוב״ יתרונות רבים:

• זמינות התור: תוכלי להגיע תוך 1-3 ימים לפגישה עם מומחה מוביל, אפילו פרופסור ידוע.
• אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלי לבחור באופן אישי ברופא שיטפל בך על סמך ניסיונו הקליני ומומחיותו הספציפית במצב הרפואי שלך, למשל גינקולוג אונקולוגי בעל ניסיון רב בניתוחים לסרטן צוואר הרחם בשיטות מתקדמות.
• טיפול על ידי הרופאים הבכירים ביותר: צוות הרופאים שלנו מורכב מהמומחים המובילים בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים ובתי החולים.
• ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא לאסוף היסטוריה רפואית, לבחון את כל הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול, להסביר את הטיפול למטופלת ולענות על שאלותיה. לעומת זאת, ביקור פרטי נמשך כשעה. בזמן זה הרופא יוכל לבחון בנחת את כל ההיסטוריה הרפואית של המטופלת וכל הבדיקות הקודמות שעברה, לדון באפשרויות הטיפול השונות, לקבוע טיפול ולענות על כל שאלותיכם.
• הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: חלק מהטיפולים בסרטן צוואר הרחם, במיוחד בשלבים מתקדמים, הם חדשניים ויקרים. לעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור בהסכמים עם קופות החולים ולכן מפנה לבדיקות ולטיפולים הנחוצים, ללא קשר לעלות שלהם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) עבור בדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.