ציסטות הן מבנים מלאים בנוזל שיכולים להתפתח בתוך השחלה או על פני השטח שלה. ציסטות שחלתיות הן תופעה נפוצה בקרב נשים בגיל הפוריות, וברוב המקרים הן שפירות ואינן מסוכנות. ציסטות בשחלות לא תמיד גורמות לתסמינים, אך הן עשויות לגרום לאי נוחות בבטן התחתונה ותסמינים נוספים. לעתים רחוקות הציסטות יכולות להיקרע או לגרום לתסביב שחלה, סיבוכים המלווים בכאב עז. לכן, חשוב להיבדק בקביעות אצל רופא/ת נשים כדי לזהות ציסטות שדורשות טיפול.
מהם הסוגים של ציסטות בשחלות?
ישנם מספר סוגים של ציסטות שיכולות להיווצר בשחלות. הציסטות השכיחות נקראות ציסטות פונקציונליות (תפקודיות) והן קשורות לשינויים לאורך המחזור החודשי: במהלך המחזור, זקיק אחד בשחלה המכיל ביצית מבשיל וגדל בהשפעת הורמונים המופרשים מבלוטת יותרת המוח. במחצית החודש, הזקיק נפתח ומפריש את הביצית שבתוכו לחצוצרה (ביוץ) והופך לגופיף הצהוב. זקיק שממשיך לגדול הופך לציסטה פונקציונלית.
ישנם שני סוגים של ציסטות פונקציונליות:
- ציסטה פוליקולרית (Follicular cyst): ציסטה פונקציונלית שמתפתחת במחצית הראשונה של המחזור החודשי, לפני הביוץ. במקום שהזקיק יפתח ויפריש את הביצית לחצוצרה, הזקיק ממשיך לגדול והופך לציסטה פוליקולרית.
- ציסטת גופיף צהוב (Corpus luteum cyst): ציסטה פונקציונלית שמתפתחת במחצית השניה של המחזור החודשי, לאחר הביוץ. הזקיק שהפריש את הביצית הופך לגופיף צהוב (Corpus luteum), מבנה מפריש הורמונים שיש לו תפקיד בשלבים המוקדמים של ההריון. אם לא נוצר הריון, הגופיף הצהוב מתפרק ונספג. אם הגופיף הצהוב לא מתפרק ומתמלא בנוזל הוא הופך לציסטת זקיק צהוב.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא מצב שכיח בו הביוץ מעוכב בשל חוסר איזון הורמונלי. בשל כך, מצטברים בשחלות זקיקים גדולים רבים שלא עברו ביוץ (ציסטות פוליקולריות), מה שמעניק לתסמונת את שמה. יחד עם זאת, הציסטות אינן הבעיה העיקרית בתסמונת אלא חוסר האיזון ההורמונל.
סוגים נוספים של ציסטות שחלתיות הם נדירים יותר, וכוללים:
- אנדומטריומה (Endometriomas), נקראת גם ציסטת שוקולד: ציסטות שחלתיות שמתפתחות במסגרת אנדומטריוזיס, מצב בו רקמת רירית הרחם צומחת מחוץ לחלל הרחם. כאשר אנדומטריוזיס מערב את השחלה נוצרת ציסטה בשם אנדומטריומה שמתמלאת בדם וסתי.
- ציסטה דרמואידית (Dermoid cyst), נקראת גם טרטומה: ציסטה שמתפתחת מתאי הנבט (Germ cells), התאים המהווים את המקור לביציות. ציסטה דרמואידית יכולה להכיל סוגים שונים של רקמות, למשל עור, שיער ושיניים.
- ציסטאדנומה (Cystadenoma): ציסטה שמתפתחת מתאי האפיתל על פני השטח של השחלה. ציסטאדנומה יכולה לגדול למימדים גדולים מאוד ולגרום לכאבים. ישנם שני תתי סוגים עיקריים לציסטאדנומה:
- ציסטאדנומה סרוזית (Serous cystadenoma): מכילה נוזל דליל ומימי.
- ציסטאדנומה מוצינוטית (Mucinous cystadenoma): מכילה נוזל סמיך ורירי.
- ציסטות ממאירות: רוב הציסטות השחלתיות הן שפירות. גידולים ממאירים בשחלה הם בדרך כלל סולידיים (מוצקים), אך יכול להיות להם מרכיב ציסטי. גידולים ממאירים בשחלה שכיחים יותר אחרי גיל המעבר, והם יכולים לנבוע מכל סוגי התאים המרכיבים את השחלה. הציסטה הממאירה השכיחה ביותר נובעת מתאי האפיתל המצפים את פני השטח של השחל.
איך מאבחנים ציסטות בשחלות?
לעתים קרובות הציסטות אינן גורמות לסימפטומים ומאובחנות בבדיקה גינקולוגית שגרתית. חשד קליני לציסטה שחלתית יכול לעלות בעקבות תסמינים כמו אי נוחות או כאב בבטן התחתונה, אי נוחות או כאבים בזמן יחסי מין, נפיחות ותחושת מלאות בבטן, אי סדירות במחזור הווסת ודימומים שלא בזמן מחזור, ולעתים מתן שתן לעתים תכופות או בעיות במתן הצואה בשל לחץ על שלפוחית השתן או המעי.
תהליך הבירור של ציסטות שחלתיות כולל את הבדיקות הבאות:
- בדיקה גינקולוגית: בדיקה מקיפה לאיברי מערכת הרבייה הנקבית הכוללת התבוננות ובדיקה ידנית.
- אולטראסאונד גינקולוגי: בדיקת ההדמיה הגינקולוגית העיקרית, יכולה להדגים את הציסטות השחלתיות ולקבוע אם הן מלאות בנוזל או סולידיות. האולטראסאונד יכול להתבצע בגישה נרתיקית ו/או בטנית.
- בדיקת הריון: מבוצעת לכל מטופלת בגיל הפוריות, מכיוון שהתסמינים יכולים להיות קשורים להריון מוקדם. ציסטות גופיף צהוב שכיחות בשלבים המוקדמים של ההריון.
- בדיקות דם: על מנת לשלול ממאירות עשויה להתבצע בדיקת דם לסמן בשם CA 125 הקשור לסרטן השחלות. הרמות של CA 125 יכולות להיות מוגברות גם במצבים שאינם סרטן, למשל אנדומטריוזיס או דלקת באגן. בדיקות דם כלליות עוזרות לזהות סיבוכים של ציסטות שחלתיות, למשל אנמיה כתוצאה מדימום בציסטה או סימני דלקת וזיהום.
- לפרוסקופיה: בדיקה לסקירת חלל הבטן והאגן מבפנים באמצעות מצלמה דרך חתך קטן בדופן הבטן, המאפשרת לראות את איברי מערכת הרבייה. אם מתגלה ציסטה בבדיקה ניתן לכרות אותה במהלך אותה הפעול.
איך מטפלים בציסטות בשחלות?
הטיפול בציסטות תלוי בגורמים רבים: סוג הציסטה, קיומם של תסמינים וגיל המטופלת. לא כל הציסטות דורשות טיפול, וציסטות פונקציונליות לעתים קרובות חולפות מעצמן לאחר מספר מחזורי וסת. מכיוון שרוב הציסטות שפירות ולא מסוכנות, במקרה שמתגלה ציסטה שאינה גורמת לסימפטומים, ניתן להמשיך לעקוב אחריה במשך מספר חודשים במטרה לזהות שינויים בגודל או במראה של הציסטה ולהחליט על טיפול בהתאם.
ניתן לטפל בציסטות שחלתיות באמצעות תרופות או ניתוח. הטיפול התרופתי מבוסס על גלולות למניעת הריון, שמונעות את הביוץ וכך מונעות הופעת ציסטות נוספות. טיפול זה מתאים לציסטות פונקציונליות מפני שהן קשורות למחזור הווסת.
טיפול כירורגי לציסטות בשחלות
הטיפול העיקרי בציסטות בשחלות הוא ניתוח. ניתוח להסרת הציסטה מומלץ במקרים הבאים:
- ציסטה שגורמת לתסמינים, למשל כאב, בעיות במחזור הווסת או הפרעה בכניסה להריון.
- ציסטה גדולה מ-5-10 ס״מ, או ציסטה במגמת גדילה.
- ציסטה מסוג שאינו פונקציונלי, מפני שציסטות כאלה לא נעלמות מעצמן ונוטות לגדול.
- ציסטה חשודה לסרטן, במיוחד אצל נשים אחרי גיל המעבר או בעלות גורמי סיכון לסרטן השחלות.
הניתוח מתבצע בדרך כלל בגישה לפרוסקופית, דרך מספר חתכים קטנים בבטן ובהנחיית מצלמה. ישנם מספר סוגי ניתוחים אפשריים לטיפול בציסטות שחלתיות:
- ניתוח לכריתת הציסטה (Cystectomy): ניתוח להסרת הציסטה תוך שימור השחלה.
- ניתוח לכריתת השחלה (Oophorectomy): מבוצע במקרים בהם לא ניתן להסיר את הציסטה לבדה.
- ניתוח לכריתת שתי השחלות (Bilateral oophorectomy): ניתוח לכריתת שתי השחלות עם או בלי כריתה של הרחם (hysterectomy) מבוצע לעתים קרובות לטיפול בציסטות שחלתיות אצל נשים אחרי גיל המעבר, בשל הסבירות המוגברת לגידולים סרטניים.
מהם הסיבוכים האפשריים של ציסטות בשחלות?
ברוב המקרים ציסטות בשחלות אינן מסוכנות, אך ציסטות גדולות יכולות לגרום לסיבוכים החריפים הבאים:
- קרע בציסטה: ציסטות גדולות יכולות להיקרע ולשפוך את תוכנן לחלל הבטן. קרע בציסטה יכול לגרום לכאב עז, חולשה וסחרחורת וגם לדימום פנימי. הטיפול בקרע בציסטה הוא ניתוח דחוף לניקוז הנוזל ועצירת הדימום.
- תסביב שחלה: ציסטות גדולות יכולות לגרום לתזוזה של השחלה ולתסביב שחלתי. תסביב שחלתי מלווה בכאב עז ופתאומי, בחילות והקאות, והוא יכול לגרום לירידה באספקת הדם לשחלה או לעצירה מוחלטת של אספקת הדם. הטיפול בתסביב שחלה הוא ניתוח דחוף במהלכו משחררים את התסביב ומחזירים את השחלה למקומה על מנת למנוע נזק לשחלה. במסגרת הניתוח לעתים כורתים את הציסטה עצמה. לרוב ניתן לשמר את השחלה, אבל לעתים יש צורך בכריתתה.
למה כדאי לטפל בציסטות בשחלות בטופ איכילוב?
ציסטות בשחלות הן תופעה נפוצה שלרוב אינה מסוכנת, אך ציסטות מסוימות עשויות לגרום לסיבוכים. חשוב לעבור את הבירור והטיפול על ידי רופא/ה מנוסה, במיוחד במקרים של ציסטות לא שגרתיות וציסטות שגורמות לתסמינים. הטיפול הכירורגי בציסטות שחלתיות דורש גם הוא מיומנות וניסיון על מנת להשיג את התוצאות המיטביות. לטיפול בציסטות שחלתיות בטופ איכילוב יתרונות רבים:
- זמינות התור: תוכלו להגיע לביקור אצל רופא/ת נשים מוביל/ה תוך 2-3 ימים לאחר פנייתכן.
- נוחות: המרפאה נמצאת במיקום נוח להגעה במרכז תל אביב.
- אפשרות בחירה ברופא המטפל: תוכלו לבחור באופן אישי את הרופא/ה שיטפלו בכן על סמך המלצות, ניסיונם הקליני ומומחיותם בטיפול בבעיה הרפואית הספציפית שלכן, למשל רופא/ת נשים בעל/ת ניסיון רב בניתוחים לציסטות שחלתיות נדירות ומורכבות.
- קבלת טיפול מרופאים מובילים בתחומם: הצוות הרפואי שלנו מורכב מהרופאות והרופאים הבכירים ביותר בתחומם בישראל, כולל פרופסורים ומנהלי מחלקות שאי אפשר להגיע אליהם דרך קופות החולים.
- ייעוץ מעמיק ויסודי: ביקור אצל רופא/ת נשים בקופת חולים נמשך 10-15 דקות. בזמן זה קשה מאוד לרופא/ה לאסוף היסטוריה רפואית, לבדוק את המטופלת, לבחון את הבדיקות הקודמות, לקבוע טיפול ולהסבירו למטופלת ולענות על שאלות. לעומת זאת, ביקור פרטי אצל רופא/ה נמשך כשעה. בזמן זה הרופא/ה יכול/ה לשוחח בנחת עם המטופלת, לערוך בדיקה גינקולוגית קפדנית, לעבור על כל הבדיקות והטיפולים הקודמים, לדון באפשרויות הטיפול וגם לענות על כל שאלותיכם.
- הפניה לשיטות האבחון והטיפול המתקדמות ביותר: לעתים רופאים בקופות החולים נמנעים מלהפנות מטופלים לבדיקות וטיפולים יקרים. רופא פרטי אינו קשור להסכמים עם קופת החולים ומפנה לבדיקה או לטיפול הנחוצים ללא קשר לעלות שלהם. קופת החולים מצידה משלמת (נותנת טופס 17) לבדיקות וטיפולים שנקבעו על ידי רופא מומחה.
